לדלג לתוכן

עליזה מגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עליזה מגן
לידה 5 ביולי 1937
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באפריל 2025 (בגיל 87)
רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות המוסד
תקופת הפעילות 1960–1999 (כ־39 שנים)
תפקידים בשירות
משנה לראש המוסד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עליזה מגן הלוי (5 ביולי 193714 באפריל 2025) הייתה בכירה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. שירתה כלוחמת, מנהלת מחלקה, ראש אגף משאבי אנוש, ראש אגף תיאום מבצעי, ובתפקידה האחרון –כמשנה לראש המוסד, התפקיד הבכיר ביותר בארגון שאישה מילאה. בתפקידה זה כיהנה תחת שלושה ראשי מוסד[1].

נולדה בשם עליזה הלוי בירושלים, בת להורים שעלו מגרמניה בשנות ה-30, לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בגיל 23 התגייסה למוסד. במהלך משפט אייכמן כתבה דו"חות הקשורים למשפט בזכות שליטתה בגרמנית. לדו"חות היא הוסיפה הערות אישיות שמשכו את תשומת לבו של ראש המוסד איסר הראל.

מגן השתתפה בפעילות נגד המדענים הגרמנים במצרים. היא נשלחה ב-1962 לאוסטריה והצליחה לשכנע אחד המדענים שיגיע לתחקור בישראל. מגן הייתה הסוכנת שדובבה את הגיורת רות בן-דוד, שהייתה מעורבת בפרשת יוסל'ה שוחמכר[2]. היא השתתפה במבצע יהלום, בו גויס מוניר רדפא, טייס עיראקי שערק לישראל ביחד עם מטוסו - מיג-21. נטלה חלק במבצע זעם האל לסיכול המחבלים האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן - היא הייתה אחראית לאיסוף המודיעין ששימש למבצע זה. בהמשך הייתה ראש שלוחה של אגף צומת באירופה, והדריכה בקורס המתקדם של המוסד[3].

ב-1980 הייתה לסגן ראש אגף צומת. היא למדה במכללה לביטחון לאומי, וב-1984 מונתה לראש אגף המינהל, שהפך ב-1985 לאגף משאבי אנוש[3]. ב-1990 נהייתה לראש אגף מסד מבצעים (התיאום המבצעי) ולמשנה לראש המוסד שבתי שביט[3]. מגן מילאה תפקיד זה גם תחת אפרים הלוי ודני יתום. כמשנה לראש המוסד נטלה חלק בדיונים סביב מבצע ההתנקשות הכושל בח'אלד משעל[4] וקיבלה את ההחלטה להוציא לפועל מבצע להתקנת מכשירי ציתות בדירתו בשווייץ של עבדאללה זֵיין, שהיה מגייס הכספים של חזבאללה באירופה. המבצע נכשל לאחר שסוכן המוסד נעצר בידי השלטונות המקומיים והורשע בפעילות בלתי חוקית, ריגול וזיוף מסמכים[5]. היא פרשה מהמוסד ב-1999[3].

מגן הייתה נשואה לאברהם מגן (וכר)[6] עד לפטירתו ב-2011. השניים התגוררו ברמת השרון ולא היו להם ילדים.

עליזה מגן נפטרה ב-14 באפריל 2025[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסי מלמן, ריגלתי, אבל לא בגדתי, באתר הארץ, 6 ביוני 2007.
  2. ^ אתר למנויים בלבד אמיר שואן, אמירה לם, לוחמות הצללים, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בדצמבר 2017
  3. ^ 1 2 3 4 השתיקה יפה להן, מבט מל"מ 51, פברואר 2008, עמ' 4
  4. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 432.
  5. ^ יוסי מלמן, בחזרה לזירת הפשע, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007
  6. ^ עליזה הלוי אברהם מגן נשואים, מעריב, 2 בפברואר 1973
  7. ^ איתמר אייכנר, הלכה לעולמה עליזה מגן, "אשת הצללים" הבכירה בתולדות המוסד, באתר ynet, 14 באפריל 2025