אפרים הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפרים הלוי
Efraim Halevy.jpg
אפרים הלוי, 2014
נולד 2 בדצמבר 1934 (בן 82)
מקום לידה אנגליה בריטניהבריטניה
עלה לישראל 1948
השתייכות Mossad seal.png  המוסד
תקופת שירות 1961 - 1995, מרץ 1998 - 2002
תפקידים בשירות

המשנה לראש המוסד, ראש אגף המטה, ראש המוסד

תפקידים אזרחיים

שגריר ישראל באיחוד האירופי, יו"ר המועצה לביטחון לאומי, ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים

אפרים הלוי (נולד ב-2 בדצמבר 1934) הוא איש מודיעין ודיפלומט ישראלי יליד אנגליה, ראש "המוסד" התשיעי, כיהן גם כראש המועצה לביטחון לאומי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים הלוי נולד בלונדון בשנת 1934 לרבקה ואלעזר. האב אלעזר הוסמך לרבנות, עבד כמורה בתלמוד תורה בלונדון, היה פעיל בתנועה הציונית ומראשי תנועת המזרחי. אפרים הילד דיבר עברית לפני שלמד אנגלית.[1] סבו, הרב אפרים סמונוב (שעל שמו נקרא), היה חתנו של הרב חיים ברלין, וסבתו היא נכדתו של הנצי"ב. הלוי למד ב Grocer's Company School ובאפריל 1948 עלה לארץ ישראל. סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1955 קיבל פרס על פעילות למען האוניברסיטה[2]. בשנים 1955 עד תחילת 1958 היה נשיא התאחדות הסטודנטים בישראל,[3] בין השנים 1961-1957 ערך את הביטאון "סקירה", שבהוצאת קצין חינוך ראשי ובשנים 1960 עד 1961 שימש כפרשן מדיני בגלי צה"ל.

בשנת 1961 הצטרף ל"מוסד", שירת בתחילה כעוזר מחקר, ב-1963 מונה לראש מחלקה וב-1967 התמנה לסגן ראש אגף שעיקר פעילותו בזירה הבינלאומית. בשנים 1970 עד 1974 שירת בשגרירות ישראל בארצות הברית, רוב התקופה תחת השגריר יצחק רבין. לאחר שובו מונה לתפקיד סגן ראש אגף שעיקר עיסוקו בזירה הבינלאומית. ב-1976 מונה ליועץ מדיני בשגרירות ישראל בצרפת ובשנים 1979-1980 למד במכללה לביטחון לאומי. ב-1980 מונה לראש אגף "ביצור", אגף מבצעי במוסד שעסק בהגנה על קהילות יהודיות בעולם ובסיוע להעלאת יהודים ממדינות כמו אתיופיה, עיראק, סוריה, לבנון, תימן ואיראן.[4] בשנים 1985 עד 1990 כיהן כראש אגף "תבל", שמופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים. בתפקיד זה עמד, בין היתר, בראש מאמצי המוסד לאפשר את עלייתם של יהודי אתיופיה במבצע משה.[5] בשנים 1990 עד 1995 שימש בתפקיד המשנה לראש המוסד וראש אגף המטה, תחת שבתי שביט כראש המוסד.

ב-1996 מונה לשגריר ישראל למוסדות האיחוד האירופי בבריסל.

הלוי שימש שליחם המיוחד של שלושה ראשי ממשלה: יצחק שמיר, יצחק רבין ושמעון פרס. לפרסום זכו קשריו ההדוקים עם חוסיין מלך ירדן. נטל חלק פעיל, בשליחות אישית של רבין, בגיבוש הסכם השלום עם ירדן. לאחר כישלון המבצע לחיסול איש החמאס חאלד משעל בירדן, בשנת 1997, נטל חלק מרכזי, בשליחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהחזרת אנשי המוסד שנתפסו שם וביישוב המשבר עם חוסיין.

במרץ 1998 מונה לראש "המוסד", בעקבות התפטרותו של דני יתום. במהלך הקדנציה שלו כראש "המוסד" הוציא לפועל מבצעים מיוחדים רבים, אולם במקביל נוצרה יריבות עם משנהו, עמירם לוין.[6]

באוקטובר 2002 מונה ליו"ר המועצה לביטחון לאומי. ביוני 2003 התפטר, לאחר שראש הממשלה אריאל שרון נמנע פעמים אחדות מקבלת המלצותיו.

הלוי עומד בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים הפועל באוניברסיטה העברית בירושלים, למן הקמתו בשנת 2003.

בשנת 2006 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "אדם בצֵל".

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2009 הביע תמיכה במשא ומתן עם החמאס,[7] בשנת 2011 הביע עמדה שהשגת נשק גרעיני על ידי איראן אינו מהווה יתרון אסטרטגי לאירן על ישראל, אלא מכשול קשה לאיראנים בדומה למה שקרה בקוריאה הצפונית, שעברה בידוד בזירה הבינלאומית.[8]

ב-3 בנובמבר 2011, בכנס מחזור של בוגרי הפנימיות הצבאיות, הביע הלוי את עמדתו שהסכנה הקיומית על ישראל, יותר מהגרעין האיראני, היא ההקצנה החרדית ש"מחשיכה את חיינו", והוסיף: "התחנכתי בבני עקיבא. הכרתי דת ואמונה של מאור פנים". חברי כנסת מחו בחריפות על דבריו, ובעקבות הסערה שקמה מיתן הלוי את דבריו,[9] וכן הסביר שדבריו על "איום קיומי" נובעים מחששותיו לנוכח ההקצנה הדתית והדרת העולים מברית המועצות לשעבר, להם הוא מסייע להוכיח את יהדותם.[10]

באוקטובר 2012 הביע תמיכה במשא ומתן עם איראן.[11] לאחר השלמת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, הביע בו הלוי תמיכה, בנימוק שזוהי הדרך הטובה ביותר למנוע את התגרענותה של איראן.[12]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דליה קרפל, מוסף הארץ, 30 בספטמבר 2016, כ"ז באלול תשע"ו, "חושך על פני תהום", ראיון עם אפרים הלוי, עמודים 36-44
  2. ^ מסע הרונדו בחוצות ירושלים, הצופה, 12 במאי 1955
  3. ^ מ. גלבוע, מעריב, 9 בינואר 1958
  4. ^ יוסי מלמןהמוסד היה רוצה למנוע פיגועים נגד יהודים בעולם, אך ידיו כבולות, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
  5. ^ אורנית עצר, ‏הלוי: נאלצנו לקבל הרבה החלטות קשות, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2009.
  6. ^ יוסי מלמן‏, המוסד המבצעי של מאיר דגן, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בפברואר 2005.
  7. ^ דלית הלוי, חמאס עדיף על פתח. אתר ערוץ 7
  8. ^ Jennifer Rubin, Can we live with a nuclear Iran?, The Washington Post, February 7, 2011
  9. ^ קובי נחשוני, אפרים הלוי: ההשוואה לאיראן הייתה קיצונית, באתר ynet, 6 בנובמבר 2011
  10. ^ יאיר אטינגרתפקיד חדש לראש המוסד לשעבר: איתור הסבתא היהודייה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
  11. ^ ראש המוסד לשעבר: צריך לדבר עם האיראנים, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012
  12. ^ Ex-Mossad Chief Supports Iran Nuclear Deal