פג (אי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Kvarner gulf map.png
מראה העיר פג
נמל המעבורת בקצה הצפוני של האי

פג (קרואטית Pag, איטלקית Pago) הוא אי במפרץ קוורנר הקטן (Kvarnerić) בצפונו של הים האדריאטי, מול חופי ולביט בקרואטיה. אורכו של האי הוא 63 קמ"ר ורוחבו נע בין 2 ק"מ ל-10 ק"מ. שטחו הכולל של האי הוא 284.50 קמ"ר, עובדה המציבה אותו במקום החמישי מבחינת גודלו בים האדריאטי. חופיו של האי מפורצים ואורך קו החוף מגיע ל-270 ק"מ[1] . חלקו הדרומי של האי שייך למחוז ליקה-סני (Ličko-senjska županija) וחלקו הצפוני למחוז זאדר (Zadarska županija). רוב שטחו של האי צחיח וסלעי אם כי חלקים ממנו מכוסים בשיחים ים תיכוניים ובעצי זית. האקלים באי ים תיכוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה העתיקה היה האי מיושב באזור צאסקה (Caska) בחלקו המערבי של מפרץ פג. צאסקה שנוסדה ככל הנראה על ידי הרומאים (לטינית Cissa), שקעה בעקבות רעידת אדמה במאה ה-4, ותושביה נמלטו ממנה לאתר העיר העתיקה של פג (Stari grad). לפי דעה אחרת, עזבו התושבים את המקום מסיבה בלתי ידועה ורק לאחר מכן שקעה מתחת למים. במקום נתגלה ב-1964 פתח למערכת ביוב גדולה הרומז לכך שהעיר הייתה גדולה למדי, וייתכן שהתגוררו בה עד 30,000 תושבים. סביב חורבנה של צאסקה רווחת אגדה מקומית הדומה עד מאוד לסיפורו של לוט והשמדת סדום ועמורה בתנ"ך.

השם "פג" נזכר לראשונה במאה ה-10, מועד בו העיר העתיקה כבר הייתה מוקפת חומה. ב-1192 נבנתה בעיר העתיקה כנסיית מריה הקדושה, וב-1244 העניק לה המלך בלה הרביעי מהונגריה מעמד של רובע מלכותי. ב-1403 באה פג בשליטתה של ונציה, וב-1433 זכתה במעמד של עיר, בין היתר בשל חשיבותו של ייצור המלח על האי. בשנה שלאחר מכן נבנתה העיר החדשה באתר הנוכחי ועוצבה לפי שרטוטיו של האדריכל בן העיר זאדר יוריי מטווייב דאלמטינץ.

האי היה חלק מהפרובינציות הצרפתיות של איליריה, נשלט על ידי בית הבסבורג וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. במלחמת העולם השנייה נכבש פג בידי האיטלקים ואחר כך על ידי הגרמנים. לאחר המלחמה שקע האי במשבר כלכלי אשר נמשך כעשרים שנה עד תחילת התפתחותה של התיירות במקום.

אוכלוסייה וכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 מנתה אוכלוסיית האי 7,969 תושבים, רובה בשתי הערים הגדולות פג ונובליה (Novalja). האי מחובר ליבשה בקצהו הדרומי בגשר באורך של 300 מטר, ובחלקו הצפוני פועל קו מעבורת סדיר של חברת ידרולינייה בין הערים פריזנה (Prizna) שעל היבשה וז'יגליין (Žigljen).

בדרומו של האי אגנים להפקת מלח המשתרעים על שטח של 3 קמ"ר עשוי בוץ טבעי שאינו מחלחל. באגנים מופקים כ-33,000 טון מלח בשנה שהם כשני שלישים מסך תוצרת המלח בקרואטיה. הפקת המלח נעשית בדרך של התאיידות מהירה כתוצאה מהרוחות שנושבות באי בקיץ ובאביב. בנוסף נסמכת כלכלת האי על תיירות, דיג וחקלאות, והתושבים מגדלים ירקות, עצי פרי וגפן. באי כ-40,000 כבשים שמחלבן מייצרים המקומיים את גבינת פג (Paški sir). עוד ידוע האי במוצרי התחרה שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פג (אי) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



קואורדינטות: 44°29′0″N 14°58′0″E / 44.48333°N 14.96667°E / 44.48333; 14.96667