הפוטבול ליג

הפוטבול ליג האנגלית
English Football League

ענף	כדורגל
תאריך ייסוד	1888
מספר מתמודדים	72
מדינות משתתפות	(69 קבוצות) (3 קבוצות)
זוכה	ניוקאסל יונייטד
הכי הרבה זכיות	ליברפול (18)
מפעל גבוה יותר	פרמייר ליג
מפעל מקביל	גביע ה-FA גביע הפוטבול ליג פרס הפוטבול ליג
מפעל נמוך יותר	נשיונל ליג
www.efl.com

הפוטבול ליג האנגלית (באנגלית: English Football League, או בראשי תיבות EFL) היא מפעל הכדורגל המקצועני הוותיק באנגליה ובעולם כולו. התחרות, אשר נוסדה ב-1888 על ידי תריסר מועדוני כדורגל וגדלה מאז בהתמדה, מונה כיום שלוש ליגות: פוטבול ליג צ'מפיונשיפ, הפוטבול ליג הראשונה והפוטבול ליג השנייה. ליגות אלה מהוות, בהתאמה, את הרמה השנייה, השלישית והרביעית במבנה ליגות הכדורגל באנגליה, מתחת לפרמייר ליג (ליגת העל האנגלית) אך מעל לפוטבול קונפרנס. במסגרת שלוש הליגות האמורות מתחרים 72 מועדוני כדורגל מקצועניים מ-2 אומות בריטיות: אנגליה וויילס, 24 קבוצות בכל ליגה (מתוך כולן ביחד 3 קבוצות ולשיות, בסך הכל). השער הראשון בפוטבול ליג האנגלית הובקע ב-8 בספטמבר 1888 בשעה 15:47 על-ידי קני דבנפורט מקבוצת בולטון וונדררס.

משנת 1959 ועד שנת 1992 כלל ה"פוטבול ליג" ארבע ליגות (בהן התחרו 92 קבוצות), כולל הליגה האנגלית הבכירה. שיקולים כלכליים הביאו לשינוי משמעותי במבנה הליגה בשנת 1992, כאשר 20 הקבוצות הבכירות ב"פוטבול ליג" החליטו לעזוב את המפעל ולהקים טורניר חדש, "ליגת העל" (FA Premier League), וזאת על מנת להגדיל את הכנסותיהן. עם זאת, הפרמייר ליג איננה מנותקת מהפוטבול ליג: מדי שנה יורדות שלוש קבוצות פרמייר ליג לליגת המשנה האנגלית, ושלוש קבוצות מליגת המשנה עולות לפרמייר ליג. הליגה חברה מן המניין בארגון הליגות האירופיות.

התחרות

72 הקבוצות המתחרות בפוטבול ליג מפוזרות בשלוש ליגות (אנכיות, ולא אופקיות), כל אחת בת 24 קבוצות. בכל עונה משחקת כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה שלה, פעם באצטדיונה הביתי ופעם באצטדיון היריבה. כך, בסך הכול ישנם 46 משחקים בעונה.

בהתאם לכללים שקבעה פיפ"א, קבוצות זוכות לשלוש נקודות עבור ניצחון, נקודה אחת עבור תוצאת תיקו ואפס נקודות עבור הפסד. ככל שלקבוצה מספר נקודות גבוה יותר, כך מיקומה בטבלה גבוה יותר. בסוף העונה, הקבוצות הממוקמות בראש הטבלה מעפילות לליגה הבכירה יותר, שעה שאלה שבתחתית הטבלה יורדות לליגה הנמוכה יותר. בקצה העליון של התחרות, שלוש מקבוצות ליגת המשנה מעפילות מדי שנה לפרמייר ליג, ושלוש קבוצות פרמייר ליג יורדות לליגת המשנה במקומן. בקצה התחתון של התחרות, שתיים מקבוצות הליגה הרביעית יורדות לפוטבול קונפרנס, ושתי קבוצות מהקונפרנס עולות לליגה הרביעית במקומן.

ליגה	עולות		יורדות
	אוטומטית	דרך פלייאוף
ליגת המשנה	מקומות 1 ו-2	אחת מתוך מקומות 3-6	3 קבוצות התחתית
הליגה השלישית	מקומות 1 ו-2	אחת מתוך מקומות 3-6	4 קבוצות התחתית
הליגה הרביעית	מקומות 1, 2 ו-3	אחת מתוך מקומות 4-7	2 קבוצות התחתית

ההעפלה לליגה בכירה או הירידה לליגה נמוכה נקבעות בהתאם למיקום הסופי בטבלה. ואולם כדי להגביר את העניין בליגות הפוטבול ליג, כרטיס עלייה נוסף מוענק לאחד מארבעת המועדונים אשר סיימו אחרי הקבוצות שהעפילו אוטומטית לליגה הבכירה. ארבעת המועדונים נאבקים על כרטיס ההעפלה במסגרת משחקי הצלבה (פלייאוף), שמתקיימים לאחר סיום העונה הסדירה. כך קיימת אפשרות שקבוצה שסיימה שישית בליגת המשנה ובליגה השלישית, או שביעית בליגה הרביעית, תעפיל לליגה הבכירה על חשבונן של קבוצות שסיימו לפניה.

ארבע קבוצות כדורגל ולשיות, קארדיף סיטי, רקסהאם, ניופורט קאונטי וסוונסי סיטי, מתחרות בפוטבול ליג. הדבר פוסל אותן מלהשתתף במפעלי הכדורגל הוולשי (כמו הליגה הוולשית והגביע הוולשי) וכן להעפיל לתחרויות הכדורגל היבשתיות שמארגנת אופ"א כנציגות ויילס.

היסטוריה

ב-20 ביולי 1885, בתום ארבע שנות דיונים, התאחדות הכדורגל האנגלית התירה קיומן של קבוצות כדורגל מקצועניות. עוד קודם לכן שילמו מועדונים רבים שכר לכדורגלנים "מקצוענים" על מנת להתחזק, זאת בניגוד לחוק. עתה, כשיותר ויותר מועדונים הלכו והתמקצעו, היה צורך לכונן מערכת תחרותית קבועה שתפגיש בין המועדונים ותבטיח הכנסה לכדורגלנים.

ויליאם מקגרגור, מייסד הפוטבול ליג

ויליאם מקגרגור, סוחר סקוטי ויושב ראש של קבוצת אסטון וילה, היה הראשון שביקש לכונן סדר מעין זה. הוא יצר קשר עם מועדונים אחרים וארגן את הפגישה בה נוסדה הפוטבול ליג ב-22 במרץ 1888. עונת הכדורגל הראשונה התחילה מספר חודשים לאחר מכן, ב-8 בספטמבר. הליגה כללה בשלב זה תריסר מועדונים: אקרינגטון, אסטון וילה, בלקברן רוברס, בולטון וונדררס, ברנלי, דרבי קאונטי, אברטון, נוטס קאונטי, פרסטון נורת' אנד, סטוק סיטי, וסט ברומיץ' אלביון ו-וולבס. כל מועדון שיחק מול כל אחת מיריבותיו פעמיים, פעם בבית ופעם בחוץ; שתי נקודות הוענקו עבור ניצחון, ונקודה אחת עבור תיקו. פרסטון, שלא הפסידה ולו משחק אחד משך כל העונה, זכתה בתואר והשלימה את הדאבל הראשון בתולדות הכדורגל האנגלי כאשר זכתה גם בגביע ה-FA.

במהלך השנים הבאות התווספו מועדונים נוספים, ולאחר שבשנת 1892 סופחה לפוטבול ליג גם הליגה המתחרה, "ברית הכדורגל" (Football Alliance), הוקמה גם ליגת משנה ונקבע שקבוצות מתחתית הליגה הראשונה יתחרו נגד הקבוצות שהגיעו למקומות הראשונים בליגת המשנה במשחקי מבחן כדי לאפשר תחלופת קבוצות בין שתי הליגות. ארבע קבוצות התחתית של ליגת המשנה נדרשו להגיש בקשה להיבחר מחדש לליגה בסוף העונה, ובאספת יושבי ראש הקבוצות עמדו לבחירה יחד עם מועדונים שלא התחרו בליגה על ארבעה מקומות בליגה. בשנת 1898, לאחר שערורייה במשחק המבחן, כשמשחק בין סטוק סיטי וברנלי הסתיים בתוצאת תיקו אפס מוסכמת שאפשרה לשתי הקבוצות לשחק בעונה שלאחר מכן בליגה הבכירה, בוטלו משחקי המבחן והוצג הרעיון של עלייה וירידת ליגה באופן אוטומטי. במהלך התקופה הזו, הקבוצות הדומיננטיות בליגה הגיעו דווקא מצפון אנגליה ומהמידלנדס: סנדרלנד, ניוקאסל יונייטד, אסטון וילה ומנצ'סטר יונייטד. ליברפול זכתה באליפות הליגה הראשונה שלה (מתוך מספר שיא של 18 אליפויות בסך הכל) בשנת 1901. רק בתחילת המאה העשרים הצליחו קבוצות דרומיות כגון ארסנל, צ'לסי וטוטנהאם הוטספר לבסס עצמן בליגה. 1931 הייתה העונה הראשונה בה זכה מועדון דרומי, ארסנל, באליפות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הופסקה הליגה לתקופה של ארבע עונות. עם שובה בשנת 1919 הורחבה ליגת המשנה ל-22 קבוצות. בשנה שלאחר מכן, 1920, מועדוניה הבכירים של הליגה הדרומית המתחרה הצטרפו לפוטבול ליג, במה שהביא ליצירתה של ליגה שלישית. ב-1921 שונה שמה לליגה השלישית הדרומית נוכח הצטרפותם של מועדונים מצפון אנגליה למה שכונה אז הליגה השלישית הצפונית. מועדון אחד מכל אחת מהליגות האזוריות הללו זכה להעפיל לליגת המשנה.

הליגה ידעה מידה רבה של יציבות בתקופה שלאחר המלחמה, ואולם שינויים רבים אירעו על המגרש. חוק נבדל חדש שהוצג בשנת 1925, אשר צמצם את מספר שחקני היריב המותרים בין השחקן לבין השער משלושה לשניים, הביא לעלייה ניכרת במספר השערים שנכבשו. בשנת 1939 הוצגו מספרי-חולצות, וכדורי-רגל לבנים (במקום כדורי העור החום) הוכנסו לשימוש בשנת 1951. המשחק הראשון בו הייתה תאורת זרקורים נערך ב-1956 בין ניוקאסל יונייטד לפורטסמות'; הדבר אפשר לערוך משחקי כדורגל בערבי חול.

התחרות הופסקה בשנית בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפעם לתקופה בת שבע עונות. בשנת 1950 הורחבו שני פלגי הליגה השלישית ל-24 מועדונים כל אחד, במה שהביא לכך שבסך הכול התחרו בפוטבול ליג 92 מועדונים. ב-1958 התקבלה החלטה לפיה יש לסיים את הרגיונליזציה של הליגה השלישית, לפרק את המבנה הקיים וליצור שתי ליגות לאומיות אופקיות - שלישית ורביעית. כדי לעשות זאת, המועדונים שבחצאיהן העליונים של טבלאות הליגה השלישית הדרומית והצפונית סופחו לליגה השלישית, ואילו אלה שבחצאיהן התחתונים - לליגה הרביעית. ארבעה מועדונים עלו וירדו בין הליגות השלישית והרביעית. בליגות העליונות היו שתי עולות ושתי יורדות מדי עונה עד 1974, או אז הוגדל המספר לשלוש עולות ויורדות מדי עונה.

בשנת 1960 הודיעה הנהלת הפוטבול ליג על פתיחתה של תחרות-גביע חדשה, גביע הליגה האנגלית (שנודע לאורך השנים בשם הספונסרים המתחלפים), שיספק למועדונים מקור הכנסה נוסף. אסטון וילה זכתה בגביע הליגה הראשון לאחר ניצחון על רות'רהאם יונייטד, והתחרות הפכה מאז לאלמנט קבוע בכדורגל האנגלי.

ב-1965 הותרו חילופי שחקנים במקרה של פציעה; שנה אחר כך, חילופי שחקנים הותרו בכל מצב.

החל מעונת 1976/77, קבוצות אשר סיימו את העונה עם מספר זהה של נקודות - מקומן בטבלה נקבע על פי הפרש שערים (ההפרש בין שערי זכות לשערי חובה). היה זה מאמץ למנוע שיטת משחק הגנתית מדי. אם לשתי קבוצות היה מספר נקודות והפרש שערים זהה, עדיפות ניתנה למועדון שכבש יותר שערי זכות. רק בעונה אחת - 1988/89 - נדרשו לפנות לכלל הבוררות הזה כדי לקבוע את זהות האלופה; ניצחון החוץ של ארסנל 2-0 על ליברפול העניק לה בסופו של דבר את התואר.

שינוי חשוב נוסף נעשה בשנת 1981 כאשר הוחלט להעניק שלוש נקודות עבור ניצחון במקום שתיים, מאמץ נוסף להגביר את המנטליות ההתקפית של הקבוצות. בשנת 1987 הוצגו משחקי הצלבה (פלייאוף) על כרטיסי העלייה לליגה על מנת להגביר את העניין עבור קבוצות מרכז-טבלה וכן לנטוע בהן תקווה שמא יצליחו בכל זאת להעפיל. בנוסף, הוחלט על צמצום מספר הקבוצות המתחרות בליגה הבכירה מ-22 ל-20. בו בעת הוחלט כי מדי שנה תרד קבוצה אחת מהליגה הרביעית לליגת החובבים, וזו תוחלף על ידי הקבוצה הבכירה בליגת החובבים. בכך הופסק הנוהג לפיו הקבוצה האחרונה בליגה הרביעית מתבקשת להיבחר מחדש לפוטבול ליג. היה זה ניסיון "לפתוח" את הפוטבול ליג ולקושרה עם ליגות הכדורגל החובבניות והאזוריות שקמו באנגליה במרוצת השנים.

בהדרגה החלו לזרום סכומי כסף הולכים ותופחים בכדורגל האנגלי, במה שהשפיע על יציבות הליגה ועל עצם המשחק. ההעברה הראשונה ששברה את מחסום המיליון ליש"ט התבצעה בפברואר 1979 כאשר טרבור פרנסיס נרכש מברמינגהאם סיטי על ידי נוטינגהאם פורסט. ביולי 1988 נמכר החלוץ טוני קוטי מווסטהאם יונייטד לאברטון תמורת 2 מיליון ליש"ט. ביולי 1992 שברה בלקברן רוברס את שיא ההעברות של כל הזמנים כאשר החתימה את אלן שירר מסאות'המפטון תמורת שלושה מיליון ליש"ט.

מאז יצירתה של הפרמייר ליג בשנת 1992, מחירי השיא אשר שולמו עבור רכישת כדורגלנים נשברו כמעט מדי עונה. המחיר עלה ל-3.75 מיליון ליש"ט ביוני 1993 (רוי קין נרכש מנוטינגהאם פורסט על ידי מנצ'סטר יונייטד), 5 מיליון ליש"ט ביולי 1994 (כריס סאטון, מנוריץ' סיטי לבלקברן רוברס), 7 מיליון ליש"ט בינואר 1995 (אנדי קול, מניוקאסל יונייטד למנצ'סטר יונייטד), 8.5 מיליון ליש"ט ביולי 1995 (סטן קולימור, מנוטינגהאם פורסט לליברפול), 15 מיליון ליש"ט - שיא עולמי- ביולי 1996 (אלן שירר, מבלקברן רוברס לניוקאסל יונייטד), 19 מיליון ליש"ט במאי 2001 (רוד ואן ניסטלרוי, מפ.ס.וו. איינדהובן למנצ'סטר יונייטד), 28.1 מיליון ליש"ט ביולי 2001 (חואן סבסטיאן ורון, מלאציו למנצ'סטר יונייטד), והשיא מאז - 29 מיליון ליש"ט אותם שילמה מנצ'סטר יונייטד ללידס יונייטד תמורת הבלם ריו פרדיננד ביולי 2002. הסכום הגבוה ביותר ששולם עד כה לקראת עונת 2005/2006 היה 21 מיליון ליש"ט שהעבירה צ'לסי למנצ'סטר סיטי תמורת הקיצוני הימני שון רייט פיליפס.

יחד עם סכומי העתק ששולמו לקבוצות, עלו גם המשכורות השבועיות שניתנות לשחקנים. בעוד שבסוף המאה ה-19 שכרו הממוצע של כדורגלן מקצועי עמד על חמישה שילינג לשבוע, הרי שהיום השכר הממוצע עומד על קרוב ל-15,000 ליש"ט בשבוע. השינוי התאפשר בזכות ביטול תקנת תקרת השכר שהגבילה את השכר שניתן לכדורגלנים המקצועיים עד תחילת שנות ה-60'.

חלק ניכר מההון הרב ניתן לייחס להסכמי החסות שחתמה הנהלת הפוטבול ליג עם כמה מפרסמים החל משנות השמונים. אותם מפרסמים הזרימו לליגה - ולקבוצות המתחרות בה - סכומים לא מבוטלים. להלן רשימת נותני החסות הרשמיים של הפוטבול ליג בעשרים השנים האחרונות:

• 1983-1986: קיינון (Canon League)‏
• 1986-1987: מגזין טודיי (Today League)‏
• 1987-1993: בארקלייז בנק (Barclays League)‏
• 1993-1996: חברת הביטוח אנדסליי אינשורנס (Endsleigh League)‏
• 1996-2004: חברת הבניה ניישונוייד (Nationwide Football League)‏
• 2004-2010: קוקה-קולה (Coca-Cola Football League)
• 2010-2013: חברת אן-פאוואר (npower Football League)
• 2013-2016: חברת סקיי-בט (Sky Bet Football League)
• 2016 - כיום: חברת סקיי-בט (Sky Bet EFL)

אין ספק, עם זאת, כי מקור ההכנסה החשוב ביותר בכדורגל האנגלי הוא הטלוויזיה. בשנות השמונים התחרו גופי שידור שונים על זכויות השידור של משחקי הפוטבול ליג, ואולם התמונה השתנתה כליל עם הגעתה של רשת הלוויין סקיי (Sky TV), אשר, מתוקף היותה חלוצת שיטת 'שלם וצפה' בבריטניה, נכונה הייתה לשלם סכומי עתק לפוטבול ליג ולקבוצות.

הקבוצות האנגליות הבכירות פעלו זה שנים כדי לזכות בנתחים גדולים יותר מהכנסותיה של הנהלת הפוטבול ליג, ואף איימו להתנתק מהפוטבול ליג ולהקים ליגה חלופית אם לא תיעננה דרישותיהן. בשנת 1992 התממש האיום: עשרים מועדוני הליגה הראשונה עזבו, הקימו את הפרמייר ליג וחתמו בנפרד על חוזי שידור בלעדיים עם גופי שידור שונים. הוסכם ששלושה מועדונים ירדו ויעלו מדי שנה אל הפוטבול ליג וממנה, ואולם עתה הייתה הפוטבול ליג חלשה הרבה יותר - ללא המועדונים הבכירים וללא יכולת לנהל משא ומתן על חוזי שידור יוקרתיים.

הפוטבול ליג הנוכחית, המונה 72 מועדונים, שינתה את שמות הליגות הנותרות על מנת לשקף את השינוי שעברה. ליגת המשנה (Second Division) הפכה לליגה הראשונה (First Division) וכן הלאה. אחרי 1992, עיקר דאגתה הופנתה לביטחונן הכלכלי של הקבוצות. העתיד עם זאת נראה מבטיח (נוכח החתימה על חוזה החסות עם חברת קוקה-קולה), והנהלת הפוטבול ליג אף הכריזה על מספר שינויים מתוכננים. אחד מהשינויים הללו הוצג כבר בעונת 2004/2005, או אז שונה שמה של ליגת המשנה ל"פוטבול ליג צ'מפיונשיפ" (Football League Championship), הליגה השלישית (Second Division) הייתה ל"הפוטבול ליג הראשונה" (Football League One) ואילו הליגה הרביעית (Third Division) כונתה "הפוטבול ליג השנייה" (Football League Two).

מועדוני הפוטבול ליג

• נוטינגהאם פורסט
• האל סיטי
• קארדיף סיטי
• פולהאם
• סוונזי סיטי
• בונרמות'
• בלקבורן רוברס
• וסט ברומיץ'
• ק.פ.ר
• סטוק סיטי
• קובנטרי
• מידלסברו
• האדרספילד
• מילוול
• בלקפול
• לוטון
• שפילד

זוכות קודמות

הערה: שמותיהן של קבוצות אשר זכו בדאבל (ליגה וגביע) מודגשים.

1888–1892

כשהוקמה הפוטבול ליג, כל הקבוצות שיחקו בליגה אחת בלבד:

עונה	אלופת הליגה
1888/1889	פרסטון נורת' אנד
1889/1890	פרסטון נורת' אנד
1890/1891	אברטון
1891/1892	סנדרלנד

1892–1920

בשנת 1892 הפוטבול ליג סיפחה אליה את המפעל המתחרה, "ברית הכדורגל", ועתה כללה די מועדונים על מנת ליצור ליגת משנה. שמה של הליגה הקיימת שונה ל"ליגה הראשונה" (First Division) ואילו ליגת המשנה כונתה "הליגה השנייה" (Second Division).

עונה	אלופת הליגה הראשונה	אלופת הליגה השנייה
1892/1893	סנדרלנד	סמול הית'
1893/1894	אסטון וילה	ליברפול
1894/1895	סנדרלנד	ברי
1895/1896	אסטון וילה	ליברפול
1896/1897	אסטון וילה	נוטס קאונטי
1897/1898	שפילד יונייטד	ברנלי
1898/1899	אסטון וילה	מנצ'סטר סיטי
1899/1900	אסטון וילה	שפילד ונסדיי
1900/1901	ליברפול	גרימסבי טאון
1901/1902	סנדרלנד	וסט ברומיץ' אלביון
1902/1903	שפילד ונסדיי	מנצ'סטר סיטי
1903/1904	שפילד ונסדיי	פרסטון נורת' אנד
1904/1905	ניוקאסל יונייטד	ליברפול
1905/1906	ליברפול	בריסטול סיטי
1906/1907	ניוקאסל יונייטד	נוטינגהאם פורסט
1907/1908	מנצ'סטר יונייטד	ברדפורד סיטי
1908/1909	ניוקאסל יונייטד	בולטון וונדררס
1909/1910	אסטון וילה	מנצ'סטר סיטי
1910/1911	מנצ'סטר יונייטד	וסט ברומיץ' אלביון
1911/1912	בלקברן רוברס	דרבי קאונטי
1912/1913	סנדרלנד	פרסטון נורת' אנד
1913/1914	בלקברן רוברס	נוטס קאונטי
1914/1915	אברטון	דרבי קאונטי
1915 עד 1919	הליגה הופסקה בעקבות מלחמת העולם הראשונה
1919/1920	וסט ברומיץ' אלביון	טוטנהאם הוטספר

1920–1921

בשנת 1920 התירה הנהלת הפוטבול ליג את כניסתן של קבוצותיה הבכירות של "הליגה הדרומית", אשר שולבו במסגרת הליגה השלישית (Third Division):

עונה	אלופת הליגה הראשונה	אלופת הליגה השנייה	אלופת הליגה השלישית
1920/1921	ברנלי	ברמינגהאם סיטי	קריסטל פאלאס

1921–1958

לאחר עונה אחת בלבד הורחבה הליגה בשנית. הפעם נכנסו מספר מועדונים מצפון אנגליה, כדי להביא ליתר איזון גאוגרפי. הליגה השלישית הקיימת כונתה מעתה הליגה השלישית הדרומית (Third Division South) והליגה החדשה כונתה הליגה השלישית הצפונית (Third Division North). שתי הליגות פעלו במקביל, כשהמנצחת בכל ליגה העפילה לליגה השנייה בסוף כל עונה:

עונה	אלופת הליגה הראשונה	אלופת הליגה השנייה	אלופת הליגה השלישית הצפונית	אלופת הליגה השלישית הדרומית
1921/1922	ליברפול	נוטינגהאם פורסט	סטוקפורט קאונטי	סאות'האמפטון
1922/1923	ליברפול	נוטס קאונטי	נלסון	בריסטול סיטי
1923/1924	האדרספילד טאון	לידס יונייטד	וולבס	פורטסמות'
1924/1925	האדרספילד טאון	לסטר סיטי	דארלינגטון	סוונסי סיטי
1925/1926	האדרספילד טאון	שפילד ונסדיי	גרימסבי טאון	רדינג
1926/1927	ניוקאסל יונייטד	מידלסברו	סטוק סיטי	בריסטול סיטי
1927/1928	אברטון	מנצ'סטר סיטי	ברדפורד פארק אבניו	מילוול
1928/1929	שפילד ונסדיי	מידלסברו	ברדפורד סיטי	צ'רלטון אתלטיק
1929/1930	שפילד ונסדיי	בלקפול	פורט וייל	פלימות' ארגייל
1930/1931	ארסנל	אברטון	צ'סטרפילד	נוטס קאונטי
1931/1932	אברטון	וולבס	לינקולן סיטי	פולהאם
1932/1933	ארסנל	סטוק סיטי	האל סיטי	ברנטפורד
1933/1934	ארסנל	גרימסבי טאון	בארנסלי	נוריץ' סיטי
1934/1935	ארסנל	ברנטפורד	דונקסטר רוברס	צ'רלטון אתלטיק
1935/1936	סנדרלנד	מנצ'סטר יונייטד	צ'סטרפילד	קובנטרי סיטי
1936/1937	מנצ'סטר סיטי	לסטר סיטי	סטוקפורט קאונטי	לוטון טאון
1937/1938	ארסנל	אסטון וילה	טרנמייר רוברס	מילוול
1938/1939	אברטון	בלקברן רוברס	בארנסלי	ניופורט קאונטי
1939/1940	הליגה הופסקה בעקבות מלחמת העולם השנייה
1940 עד 1946	הליגה לא התקיימה בעקבות מלחמת העולם השנייה
1946/1947	ליברפול	מנצ'סטר סיטי	דונקסטר רוברס	קארדיף סיטי
1947/1948	ארסנל	ברמינגהאם סיטי	לינקולן סיטי	קווינס פארק ריינג'רס
1948/1949	פורטסמות'	פולהאם	האל סיטי	סוונסי סיטי
1949/1950	פורטסמות'	טוטנהאם הוטספר	דונקסטר רוברס	נוטס קאונטי
1950/1951	טוטנהאם הוטספר	פרסטון נורת' אנד	רות'רהאם יונייטד	נוטינגהאם פורסט
1951/1952	מנצ'סטר יונייטד	שפילד ונסדיי	לינקולן סיטי	פלימות' ארגייל
1952/1953	ארסנל	שפילד יונייטד	אולדהאם אתלטיק	בריסטול רוברס
1953/1954	וולבס	לסטר סיטי	פורט וייל	איפסוויץ' טאון
1954/1955	צ'לסי	ברמינגהאם סיטי	בארנסלי	בריסטול סיטי
1955/1956	מנצ'סטר יונייטד	שפילד ונסדיי	גרימסבי טאון	לייטון אוריינט
1956/1957	מנצ'סטר יונייטד	לסטר סיטי	דרבי קאונטי	איפסוויץ' טאון
1957/1958	וולבס	וסטהאם יונייטד	סקאנת'ורפ יונייטד	ברייטון אנד הוב אלביון

1958–1992

בתחילת עונת 1958/1959, הוחלפו שני פלגיה האזוריים של הליגה השלישית בשתי ליגות לאומיות, שלישית ורביעית.

עונה	אלופת הליגה הראשונה	אלופת הליגה השנייה	אלופת הליגה השלישית	אלופת הליגה הרביעית
1958/1959	וולבס	שפילד ונסדיי	פלימות' ארגייל	פורט וייל
1959/1960	ברנלי	אסטון וילה	סאות'המפטון	וולסאל
1960/1961	טוטנהאם הוטספר	איפסוויץ' טאון	ברי	פיטרבורו יונייטד
1961/1962	איפסוויץ' טאון	ליברפול	פורטסמות'	מילוול
1962/1963	אברטון	סטוק סיטי	נורת'האמפטון טאון	ברנטפורד
1963/1964	ליברפול	לידס יונייטד	קובנטרי סיטי	ג'ילינגהאם
1964/1965	מנצ'סטר יונייטד	ניוקאסל יונייטד	קארלייל יונייטד	ברייטון אנד הוב אלביון
1965/1966	ליברפול	מנצ'סטר סיטי	האל סיטי	דונקסטר רוברס
1966/1967	מנצ'סטר יונייטד	קובנטרי סיטי	קווינס פארק ריינג'רס	סטוקפורט קאונטי
1967/1968	מנצ'סטר סיטי	איפסוויץ' טאון	אוקספורד יונייטד	לוטון טאון
1968/1969	לידס יונייטד	דרבי קאונטי	ווטפורד	דונקסטר רוברס
1969/1970	אברטון	האדרספילד טאון	לייטון אוריינט	צ'סטרפילד
1970/1971	ארסנל	לסטר סיטי	פרסטון נורת' אנד	נוטס קאונטי
1971/1972	דרבי קאונטי	נוריץ' סיטי	אסטון וילה	גרימסבי טאון
1972/1973	ליברפול	ברנלי	בולטון וונדררס	סאות'פורט
1973/1974	לידס יונייטד	מידלסברו	אולדהאם אתלטיק	פיטרבורו יונייטד
1974/1975	דרבי קאונטי	מנצ'סטר יונייטד	בלקברן רוברס	מנספילד טאון
1975/1976	ליברפול	סנדרלנד	הירפורד יונייטד	לינקולן סיטי
1976/1977	ליברפול	וולבס	מנספילד טאון	קיימברידג' יונייטד
1977/1978	נוטינגהאם פורסט	בולטון וונדררס	רקסהאם	ווטפורד
1978/1979	ליברפול	קריסטל פאלאס	שרוסברי טאון	רדינג
1979/1980	ליברפול	לסטר סיטי	גרימסבי טאון	האדרספילד טאון
1980/1981	אסטון וילה	וסטהאם יונייטד	רות'רהאם יונייטד	סאות'נד יונייטד
1981/1982	ליברפול	לוטון טאון	ברנלי	שפילד יונייטד
1982/1983	ליברפול	קווינס פארק ריינג'רס	פורטסמות'	וימבלדון
1983/1984	ליברפול	צ'לסי	אוקספורד יונייטד	יורק סיטי
1984/1985	אברטון	אוקספורד יונייטד	ברדפורד סיטי	צ'סטרפילד
1985/1986	ליברפול	נוריץ' סיטי	רדינג	סווינדון טאון
1986/1987	אברטון	דרבי קאונטי	בורנמות'	נורת'האמפטון טאון
1987/1988	ליברפול	מילוול	סנדרלנד	וולבס
1988/1989	ארסנל	צ'לסי	וולבס	רות'רהאם יונייטד
1989/1990	ליברפול	לידס יונייטד	בריסטול רוברס	אקסטר סיטי
1990/1991	ארסנל	אולדהאם אתלטיק	קיימברידג' יונייטד	דרלינגטון
1991/1992	לידס יונייטד	איפסוויץ' טאון	ברנטפורד	ברנלי

1992–2004

לאחר הפיצול שהביא ליצירתה של הפרמייר ליג, הפוטבול ליג כבר לא כללה את מועדוניה הבכירים של אנגליה. כך, ליגת המשנה (Second Division) הפכה לליגה הראשונה (First Division), הליגה השלישית - לשנייה (Second Division), והליגה הרביעית - לשלישית (Third Division).

עונה	אלופת הליגה הראשונה	אלופת הליגה השנייה	אלופת הליגה השלישית
1992/1993	ניוקאסל יונייטד	סטוק סיטי	קארדיף סיטי
1993/1994	קריסטל פאלאס	רדינג	שרוסברי טאון
1994/1995	מידלסברו	ברמינגהאם סיטי	קרלייל יונייטד
1995/1996	סנדרלנד	סווינדון טאון	פרסטון נורת' אנד
1996/1997	בולטון וונדררס	ברי	וויגאן אתלטיק
1997/1998	נוטינגהאם פורסט	ווטפורד	נוטס קאונטי
1998/1999	סנדרלנד	פולהאם	ברנטפורד
1999/2000	צ'רלטון אתלטיק	פרסטון נורת' אנד	סוונסי סיטי
2000/2001	פולהאם	מילוול	ברייטון אנד הוב אלביון
2001/2002	מנצ'סטר סיטי	ברייטון אנד הוב אלביון	פלימות' ארגייל
2002/2003	פורטסמות'	וויגאן אתלטיק	ראשדן אנד דיימונדס
2003/2004	נוריץ' סיטי	פלימות' ארגייל	דונקסטר רוברס

2004 ואילך

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 2004 העניקה הנהלת הפוטבול ליג שמות חדשים לליגות שלה: ליגת המשנה הפכה ל"אליפות ליגת הפוטבול" (Football League Championship), הליגה השלישית הייתה ל"ליגת הפוטבול הראשונה" (Football League One) ואילו שמה של הליגה הרביעית שונה ל"ליגת הפוטבול השנייה" (Football League Two).

עונה	אלופת ליגת הפוטבול	אלופת ליגת הפוטבול הראשונה	אלופת ליגת הפוטבול השנייה
2004/2005	סנדרלנד	לוטון טאון	יוביל טאון
2005/2006	רדינג	סאות'נד יונייטד	קארלייל יונייטד
2006/2007	סנדרלנד	סקאנת'ורפ יונייטד	וולסאל
2007/2008	וסט ברומיץ' אלביון	סוונסי סיטי	מילטון קינס דונס
2008/2009	וולברהמפטון וונדררס	לסטר סיטי	ברנטפורד
2009/2010	ניוקאסל יונייטד	נוריץ' סיטי	נוטס קאונטי
2010/2011	קווינס פארק ריינג'רס	ברייטון אנד הוב אלביון	צ'סטרפילד
2011/2012	רדינג	צ'רלטון את'לטיק	סווינדון טאון
2012/2013	קארדיף סיטי	דונקסטר רוברס	ג'ילינגהאם
2013/2014	לסטר סיטי	וולברהמפטון וונדררס	צ'סטרפילד
2014/2015	בורנמות'	בריסטול סיטי	בורטון אלביון
2015/2016	ברנלי	ויגאן אתלטיק	נורת'אמפטון טאון
2016/2017	ניוקאסל יונייטד	שפילד יונייטד	פורטסמות'
2017/2018	וולבס	ויגאן את'לטיק	אקרינגטון סטנלי
2018/2019	נוריץ' סיטי	לוטון טאון	לינקולן סיטי
2019/2020	לידס יונייטד	קובנטרי סיטי	סווינדון טאון

מספר זכיות (לפי מועדון)

נוכח הפיצול שאירע בין הפרמייר ליג לפוטבול ליג, הזכייה במקום הראשון בפוטבול ליג (כלומר, סיום במקום הראשון בליגת המשנה) איננה הופכת את הקבוצה הזוכה לאלופת אנגליה. הטבלה הבאה מפצלת את הזכיות במקום הראשון בפוטבול ליג לפני ואחרי 1992, ומראה את מספר האליפויות הכולל בהן זכה כל מועדון. הטבלה מסודרת לפי מספר האליפויות הכולל שכן זהו אמצעי משמעותי יותר להערכת הצלחה של קבוצה מסוימת; דרך אחרת לומר זאת היא שהמועדונים הבכירים בכדורגל האנגלי (ארסנל, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד) כנראה לעולם לא יזכו עוד במקום הראשון בפוטבול ליג.

אלופות הליגה האנגלית הבכירה

המועדון	אלופות הפוטבול ליג (1889–1992)	אלופות הפרמייר ליג (1993–הווה)	סה"כ אליפויות אנגליה
מנצ'סטר יונייטד	7	13	20
ליברפול	18	2	20
ארסנל	10	3	13
אברטון	9	0	9
מנצ'סטר סיטי	2	8	10
אסטון וילה	7	0	7
סנדרלנד	6	0	6
צ'לסי	1	5	6
ניוקאסל יונייטד	4	0	4
שפילד ונסדיי	4	0	4
וולבס	3	0	3
לידס יונייטד	3	0	3
האדרספילד טאון	3	0	3
בלקברן רוברס	2	1	3
ברנלי	2	0	2
פורטסמות'	2	0	2
דרבי קאונטי	2	0	2
פרסטון נורת' אנד	2	0	2
טוטנהאם הוטספר	2	0	2
נוטינגהאם פורסט	1	0	1
איפסוויץ' טאון	1	0	1
שפילד יונייטד	1	0	1
וסט ברומיץ' אלביון	1	0	1
לסטר סיטי	0	1	1

אלופות הפוטבול ליג בתור ליגת המשנה (החל מ-1993)

המועדון	אלופי הפוטבול ליג
סנדרלנד	4
ניוקאסל יונייטד	3
וולבס	2
רדינג	2
נוריץ' סיטי	2
מנצ'סטר סיטי	1
לידס יונייטד	1
ברנלי	1
פורטסמות'	1
נוטינגהאם פורסט	1
וסט ברומיץ' אלביון	1
לסטר סיטי	1
בולטון וונדררס	1
צ'רלטון אתלטיק	1
קריסטל פאלאס	1
פולהאם	1
מידלסברו	1
בורנמות'	1
קרדיף סיטי	1
קווינס פארק ריינג'רס	1

משחקי ההצלבה

משחקי ההצלבה של הפוטבול ליג מהווים אמצעי לקביעת זהות הקבוצה האחרונה שתעלה לליגה בכירה יותר. בכל אחת משלוש הליגות. באופן זה ניתן לשמור על העניין עבור קבוצות מרכז הטבלה באמצע העונה. הפלייאוף הוצגו לראשונה בשנת 1987; תחילה היה מדובר בשני מפגשים בין הקבוצה שסיימה שלישית מהסוף בליגה מסוימת לבין הקבוצה שסיימה שלישית בליגה שמתחתיה. ב-1990 השתנה העיקרון: במקום שקבוצות מליגות שונות שיחקו זו מול זו, הוחלט כי ארבע הקבוצות הממוקמות מתחת לאלה שהעפילו אוטומטית לליגה הבכירה יתחרו בשני חצאי-גמר, הכוללים משחק חוץ ומשחק בית. שתי הקבוצות שמאזנן חיובי בסיום שני משחקי חצי-הגמר משחקות זו מול זו במשחק גמר בודד (בדרך כלל באצטדיון ומבלי), משחק שהמנצחת בו מעפילה לליגה הבכירה. משחקי הפלייאוף ממשיכים במתכונת זו עד היום.

מחלוקת

נוכח ההתרגשות הרבה שהם יוצרים, משחקי ההצלבה היו במוקד מחלוקת חריפה, בעיקר לאור הצורך לשחק פעמיים בשלב חצי הגמר ופעם אחת בלבד בשלב הגמר. בדרך כלל, עיקר התסכול הוא מנת חלקה של הקבוצה שסיימה במקום השלישי (או הרביעי, בליגה הרביעית), אשר בדרך כלל מרוחקת מספר רב של נקודות ממתחרותיה וקרובה יותר להעפלה אוטומטית לליגה הבכירה, ועתה גורלה עשוי להיחרץ על בסיס שלושה משחקים בלבד. משחק גמר פלייאוף הפוטבול ליג צ'מפיונשיפ הוא בדרך כלל הלוהט ביותר, וזכה לכינוי "משחק הכדורגל היקר בעולם" בהתחשב בסכומי העתק הזורמים לקבוצה המנצחת והעולה לפרמייר ליג.

הזוכות בפלייאוף

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עונה	ליגת הפוטבול	הליגה הראשונה	הליגה השנייה
1986/1987	צ'רלטון אתלטיק	סווינדון טאון	אלדרשוט
1987/1988	מידלסברו	וולסאל	סוונסי סיטי
1988/1989	קריסטל פאלאס	פורט וייל	לייטון אוריינט
1989/1990	סווינדון טאון	נוטס קאונטי	קיימברידג' יונייטד
1990/1991	נוטס קאונטי	טרנמייר רוברס	טורקי יונייטד
1991/1992	בלקברן רוברס	פיטרבורו יונייטד	בלקפול
1992/1993	סווינדון טאון	וסט ברומיץ' אלביון	יורק סיטי
1993/1994	לסטר סיטי	ברנלי	וייקומב וונדררס
1994/1995	בולטון וונדררס	האדרספילד טאון	צ'סטרפילד
1995/1996	לסטר סיטי	ברדפורד סיטי	פלימות' ארגייל
1996/1997	קריסטל פאלאס	קרו אלכסנדרה	נורת'האמפטון טאון
1997/1998	צ'רלטון אתלטיק	גרימסבי טאון	קולצ'סטר יונייטד
1998/1999	ווטפורד	מנצ'סטר סיטי	סקאנת'ורפ יונייטד
1999/2000	איפסוויץ' טאון	ג'ילינגהאם	פיטרבורו יונייטד
2000/2001	בולטון וונדררס	וולסאל	בלקפול
2001/2002	ברמינגהאם סיטי	סטוק סיטי	צ'לטנהאם טאון
2002/2003	וולבס	קארדיף סיטי	בורנמות'
2003/2004	קריסטל פאלאס	ברייטון אנד הוב אלביון	האדרספילד טאון
2004/2005	וסטהאם יונייטד	שפילד ונסדיי	סאות'נד יונייטד
2005/2006	ווטפורד	בארנסלי	צ'לטנהאם טאון
2006/2007	דרבי קאונטי	בלקפול	בריסטול רוברס
2007/2008	האל סיטי	דונקסטר רוברס	מחוז סטוקפורט
2008/2009	ברנלי	סקנת'ורפ יונייטד	ג'ילינגהאם
2009/2010	בלקפול	מילוול	דגנהאם & רדבריג
2010/2011	סוונסי סיטי	פיטרבורו יונייטד	סטיבנאייג
2011/2012	וסטהאם יונייטד	האדרספילד טאון	קרו אלכסנדרה
2012/2013	קריסטל פאלאס	יאוביל טאון	ברדפורד סיטי
2013/2014	קווינס פארק ריינג'רס	פליטווד טאון	רות'רהאם יונייטד
2014/2015	נוריץ' סיטי	פרסטון נורת' אנד	סאות'אנד יונייטד
2015/2016	הול סיטי	בארנסלי	איי.אף.סי. וימבלדון
2016/2017	האדרספילד טאון	מילוול	בלקפול
2017/2018	פולהאם	רות'רהאם יונייטד	קובנטרי סיטי
2018/2019	אסטון וילה	צ'רלטון את'לטיק	טרנמיר רוברס
2019/2020	פולהאם	וויקומב וונדררס	נורת'האמפטון טאון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הפוטבול ליג בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הפוטבול ליג (באנגלית)

• הפוטבול ליג, ברשת החברתית פייסבוק
• הפוטבול ליג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הפוטבול ליג, ברשת החברתית אינסטגרם
• הפוטבול ליג, ברשת החברתית טיקטוק
• הפוטבול ליג, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הפוטבול ליג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארכיון הפוטבול ליג, 1888