פון נף
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר אבן, גשר קשתי, אטרקציה תיירותית  |
| שימוש | הולכי רגל וכלי רכב |
| כתובת |
פריז |
| מיקום |
הרובע השישי של פריז |
| מדינה |
צרפת |
| בעלים |
עיריית פריז |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1578 – 1604 (או 1607) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1607 |
| שיטת בנייה | גשר קשתות |
| חומרי בנייה | אבן |
| אדריכל |
Jean-Baptiste Androuet du Cerceau |
| מידות | |
| אורך | 278 מטר |
| רוחב |
22 מ' |
| מידע טכני | |
| מפתחים |
12 |
| קואורדינטות | 48°51′27″N 2°20′29″E / 48.85750°N 2.34139°E |
|
(למפת פריז רגילה)   פון נף | |
  | |
פּוֹן נֶף (מצרפתית: Pont Neuf – "הגשר החדש") הוא הגשר העתיק ביותר כיום בפריז שבצרפת, מעל נהר הסן. עם זאת, באופן משעשע, דבק בגשר הכינוי "הגשר החדש" (שניתן לו בתחילת המאה ה-17) והוא נותר בשימוש גם בעת בה זהו הגשר הישן ביותר.
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר נמצא ברובע הראשון של פריז, בקצה המערבי של איל דה לה סיטה (אי במרכז הנהר) והוא מחבר את הגדה השמאלית של פריז, מדרום, עם הגדה הימנית.
אורכו הכולל של הגשר 278 מטר ורוחבו 22 מטר. הוא מורכב משני חלקים. האחד מורכב מ-5 קשתות ומחבר את הגדה השמאלית לאי, והשני, המורכב מ-7 קשתות, מחבר את האי לגדה הימנית.
את הפקודה לבניית הגשר נתן המלך אנרי השלישי בשנת 1577. בשנת 1578 הוא הניח את אבן הפינה. מלחמת האזרחים שהתרחשה בשנים אלו והיעדר כספים גרמו לעיכוב הפרויקט[1]. העבודות החלו בשנת 1578 והסתיימו ב-1604 (לפי מקורות אחדים - 1607). המלך אנרי הרביעי חנך את הגשר. הגשר מורכב מסדרה של גשרים קשתיים קצרים, כמו רוב הגשרים בתקופה שבה נבנה. בניגוד למקובל באותה תקופה היה זה גשר האבן הראשון שלא כלל בתי מגורים בנוסף לדרך מעבר. זאת משום שהמלך אנרי הרביעי רצה שיראו מהגשר את ארמון הלובר. במקום בתים הוקמו על הגשר חנויות קטנות שנותרו במקום עד המאה ה-19[1]. כבר בעת בנייתו נסללו בו מדרכות כדי להגן על הולכי הרגל מהבוץ ומהסוסים. זהו למעשה המקום הראשון בו נבנו בפריז מדרכות. על הגשר הייתה תנועה רבה כבר מהקמתו. במשך שנים רבות היה פון נף הגשר הרחב ביותר בפריז. מבנה הגשר לא שונה מאז בנייתו, אם כי הוא עבר שיפוצים מאז. עמודי העץ התומכים ביסודות הם העמודים המקוריים.
קשתות הגשר מעוטרות בפסלים הומוריסטיים וגרוטסקיים של רופאי שיניים, ספרים, כייסים ובטלנים. ניתן לראותם מגדת הנהר או בשייט[2].
החיים על הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר שימש כבמה עירונית בה יכלו שחקנים וזמרים להופיע בפני עוברים ושבים. אצילים רבים החלו לטייל על הגשר ברגל. כך מבלי לתכנן זאת הפך הפון נף למסלול האופנה הראשון בפריז. חידוש נוסף שהביא עמו הפון נף היה אישור לשחות במי נהר הסן. כך ניתן היה למצוא לא מעט פריזאים שוחים בנהר לרגלי הגשר בחודשי הקיץ[1]. במאה ה-18 התקיימו על הגשר תערוכות ציבוריות. בשנת 1984 כיסה המעצב היפני קנזו את הגשר בפרחים ובשנת 1985 עטף הפסל הבולגרי כריסטו את הגשר בבד ענק בצבע בז'.[2]
פסלו של המלך אנרי הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסלו של המלך אנרי הרביעי רוכב על סוס נוצר במקור בשנת 1614 בהוראת אלמנתו, מארי דה מדיצ'י. בשנת 1792, בזמן המהפכה, הפסל נהרס. הוא נבנה מחדש בשנת 1818 עם חזרת המלוכה לשלטון. מומחים שסרקו את הפסל בקרני רנטגן גילו שהיוצק הטמין בתוך הפסל הגדול פסל קטן של נפוליאון בונפרטה וארבע קופסאות הכוללות את סיפור חייו של המלך אנרי הרביעי, תיאור הזמנת הפסל החדש ורשימת תורמים[3].
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1882 הפון נף סווג כמונומנט היסטורי ונכלל בתחום אתרי המורשת העולמית של פריז. בשנת 1991 הפון נף נרשם כאתר מורשת עולמית מטעם אונסקו[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פון נף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- היסטוריה של הפון נוף, באתר "פרנקופילים אנונימיים"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 צבי חזנוב, הגשר המהפכני ששינה את פריז, באתר www.francophilesanonymes.com, 2017-11-19
- ^ 1 2 קתרין לה נבה, כריסטופר פיטס, ניקולה וויליאמס, פאריז המדריך הממוקד, נתניה: שטיינהרט-שרב, 2013, עמ' 183
- ^ מייקל מקרון, פריז צעד אחר צעד, תל אביב: מטר, 2010, עמ' 26
- ^ Paris.fr, site officiel de la Ville de Paris, www.paris.fr (בצרפתית)
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פריז | ||
