אבן לבנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אבן בניין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזית בניין מאבן בעלת עיטורים וקישוטים, דרך חברון ירושלים
בניית אבן לחיפוי קירות בשיטה הרטובה, ממילא, ירושלים

אבן לבנייה היא אבן טבעית המשמשת לבנייה. היא הייתה אחד מחומרי הבנייה הנפוצים בשימוש בעת העתיקה וניתן למצוא דוגמאות לשימוש בה ברחבי העולם החל מהאלף החמישי לפני הספירה. עם התפתחות טכנולוגיות הבנייה החליפו את הבנייה באבן הפלדה והבטון המזוין. כיום השימוש באבן כמרכיב עיקרי בבנייה הצטמצם לחיפוי בלבד, וכמעט שאינו קיים מחוץ לפרויקטים מיוחדים של שימור ושיחזור מבנים. שימוש כזה מכונה בנייה באבן.

בבנייה המודרנית משתמשים באבן טבעית לחיפוי חיצוני ופנימי של קירות מבנים, לריצוף בתוך מבנים ומחוצה להם ומשטחי עבודה בחדרי מטבח.

אפיון של סוגי אבן לבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר קריטריונים לפיהן מאופיינת האבן המשמשת לעבודות הבנייה השונות.

אפיון גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיפיון הגאוגרפי הוא האינדיקציה העיקרית לקביעת סוג האבן. בדרך כלל מקובל לכנות את האבן בשם המתאים לאזור בו נחצבה. אבן מסוג "חברון" (בערבית : "חָלִילָא") מוצאה מאזור צפון הר חברון. אבן "מצפה" מקורה במחצבות המצויות במצפה רמון בנגב.

האיפיון הגאוגרפי נפוץ גם בהתייחסות לאבן במדינות אחרות, כמו שיש קאררה, שיש מארמרה ושיש ג'ורג'יה.

סוגי אבן הנפוצים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיר האבן של מוזיאון העיר חיפה.
  • חלילא - אבן לבנה צהבהבה מאזור דרום חברון, בעלת מרקם נקבובי כמעט קירטוני, מה שגורם לקבלת גידים שקועים בגוון בז' לאחר הסיתות.
  • ביר זית - אבן דולמיטית קשה, צהובה אפרפרה הנכרית מצפון מערב לירושלים. לאבן מסוג "ביר זית" תכונות מכניות מצוינות ולפיכך נחשבת מתאימה לשימושים רבים בבנייה. האבן מופיעה במספר רב של גוונים החל מצהוב בהיר וכלה בחום כהה.
  • עצמון - אבן גיר צפופה וקשה הניתנת לליטוש בקלות ולפיכך משמשת גם כתחליף לשיש. אבן עצמון נחצבת בגליל באזור הכפר ירכא ומופיעה בגווני לבן, אפור וחום בהיר. אבן זו מכונה גם בשם הערבי גָ'ת או גִ'ית.
  • בזלת - אבן געשית קשה ובדרך כלל שחורה, המצויה בארץ באזור הבקע הסורי-אפריקני ונחצבת באצבע הגליל ובחוף הדרומי של הכנרת.
חיפוי קיר באבן דמוית סלאייב צהוב ואדום, ממילא ירושלים
  • סלָאיֶיבּ - האבן הירושלמית המקורית. אבן דולומיטית קשה בצבע אדום או צהוב, ממנה בנויים מרבית המבנים בעיר העתיקה ובסביבותיה. מקור השם הוא גבעה שעליה בנויה כיום שכונת גילה ושבה הייתה מחצבה מפורסמת. לעיתים מכונה אבן מסוג "סלאייב" גם בשם "מיזי יהודי".
  • מצפה - אבן גיר צהובה או אפורה שנחצבת בנגב באזור מצפה רמון.
  • רותם - חלוקי נחל שחורים ונקבוביים שמקורם באזור מכתש רמון.
  • חברון - אבן גיר צהובה לבנה הנחצבת בעיקר באזור הכפר תפוח ממערב לעיר חברון.
  • שיוך - אבן גיר לבנה ונוחה לסיתות המצויה בעיקר באזור מזרח גוש עציון, מכונה גם אינג'יזה.
  • חלחולה - אבן גיר רכה, בצבע קרם או לבן, הנחצבת באזור חלחול צפונית לחברון.
  • אבן חאמי - אבן גיר רכה, בדרך כלל תוצר של עבודות חציבה בצפון הארץ ובשומרון. האבן מסופקת בצורת גושים בגודל ראש ומשמשת בעיקר לבניית גדרות וקירות תומכים.
  • כורכר - אבן חול צהובה שמוצאה מאזור מישור החוף, ממנה בנויים מבנים רבים בעיר העתיקה ביפו. כיום נחצבת בעיקר בסביבת הכפר ג'סר א-זרקא.
  • נקב - אבן גיר קשה בצבע צהוב אפור הנחצבת באזור בין דאהרייה לבאר שבע.

סוגים נפוצים של אבן לבנייה המיובאים לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצבת שיש בקאררה איטליה
  • שחם (גרניט) - אבן קשה וצפופה שמוצאה מסלעי יסוד בעלי הרכב מינרלי מגוון ולפיכך מוצעת במספר רב של צבעים ודוגמאות. עיקר השימוש בה היה במשטחי עבודה במטבחים, אך כיום משתמשים בה גם לריצוף ולחיפוי מבנים.
  • שיש מארמרה - סוג של שיש לבן ונוצץ שמקורו בטורקיה ומשמש בעיקר לריצוף.
  • טרוורטין - אבן המכילה בעיקר מינרל מסוג פחמת הסידן, מקורה בסלעי משקע הנמצאים בסביבה רוויית מים הממסים את האבן ויוצרים בה חורים מפותלים ומכורסמים המעניקים לה מראה מתולע.
  • וורדֶה - אבן ירוקה שמוצאה מסין או הודו.
  • פורטואורו - שיש שחור בעל גידים זהובים הנכרה במקור באיטליה, אך ניתן למצוא מסלעים דומים לו בפקיסטן.
  • קוורציט - אבן שקופה וקשה מאוד העשויה מתחמוצת הצורן, אבן זו משמשת כחומר גלם עיקרי לשיש מלאכותי מסוג אבן קיסר.
  • גברו - אבן מגמתית שחורה, פריכה וכבדה המשמשת בעיקר לריצוף כבישים ומדרכות. כיום מיובאת לארץ בכמויות גדולות לצורך ריצוף פרויקטים תחבורתיים כמו ריצוף רחוב יפו בירושלים כחלק מפרויקט הרכבת הקלה.
  • קרֶמָה - שיש רך בגוונים חומים בהירים, מיובא מטורקיה ומשמש לריצוף.

אפיון גוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין זה נותן אינדיקציה לגבי צבע האבן, כלומר צהוב, לבן, אפור, אדום וכן הלאה. בדרך כלל משתמשים באפיון הצבע יחד עם האפיון הגאוגרפי, לדוגמה: מצפה צהוב או סלייב אדום.

אפיון גאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מקרים בהם אבן לבנייה מוגדרת על פי מוצאה הגאולוגי מינרלוגי כדוגמת שיש, אבן חול או בזלת. גם במקרה הזה תיתכן הגדרה המשלבת מספר סוגים של אפיונים כמו "שיש חברון" או "שיש איטלקי לבן".

אפיון קטלוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצוף גרניט אדום תוצרת סין על יד משכן הכנסת

בעקבות התפתחות תעשיית האבן הסינית החלה מגמה של הגדרת סוגי אבן לפי מספר קטלוגי, במיוחד בנוגע לאבנים מסוג שחם (גרניט) הנכרות בסין במגוון של צבעים ודוגמאות. לצורך המחשה ניתן לציין כי שחם סיני מספר GWT02 הוא אבן בצבע בהיר מכוסה בנקודות קטנות אפורות ושחורות ואילו G562 הוא מספר קטלוגי לאבן שחם סינית בעלת כתמים גדולים אפורים בהירים ואדומים וכמות קטנה של נקודות בהירות זעירות.

אבן גוויל ואבן גזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנים[1] מבדילים בין שני סוגי אבן עיקריים, אבן גוויל ואבן גזית.

  • אבן גוויל - אבן במצבה הטבעי, כפי שהיא מצויה בשטחים הפתוחים או בשדות, או שהיא נוצרת כפסולת מעבודות חציבה ואין לה צורה וגודל מוגדרים.
  • אבן גזית - אבן מנוסרת ומסותתת, המונח אבן גזית מיוחד לאבנים מלבניות בעלות פאות צדדיות הניצבות זו לזו.
קיר מאבן גוויל מלוקטת מודבקת במלט צמנטי. בחוות היערן על יד בית שמש

עיבוד אבן טבעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר שיטות לעיבוד אבן טבעית לבנייה. שיטות העיבוד מקנות לאבן את תצורתה הסופית והן משפיעות על השימוש האפשרי בה ובמידה מסוימת גם על תכונותיה המכניות. בין שיטות העיבוד ניתן למנות שיקוף, התזת חול, הברשה, ניסור, סיתות, ליטוש, ביקוע ושימוש במכונת טרומל .

שיקוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקוף הוא שיטת עיבוד פשוטה ומהירה, ועניינו שבירת קצוות בולטים באבן לקט כדי לשלב אותה בלי הפרעה בתוך ציפוי האבן של הקיר.

התזת חול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה מסחרי, מחופה בצידו החיצוני באבן נסורה

ניתן שוות לאבן מרקם מחוספס וגרגרי על ידי התזת חול על האבן באמצעות מדחס אוויר, באותו האופן בו מנקים חלודה לפני גלוון.

מכונת טרומל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונת טרומל היא דוד מתכת שמרטט בתדירות גבוהה. אל הדוד מכניסים אריחי אבן מנוסרים ומדיה קרמית (שברי קרמיקה בגדלים וצורות שונות) ובזמן הסיבוב, אריחי האבן מתנגשים זה בזה ובשבבי הקרמיקה ומקבלים מראה שחוק ומיוחד שנחשב לסגנון עתיק ושמאופיין בעיקר בקצוות שבורים ומיושנים.

ביקוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבירת גושי אבן, או לוחות אבן מנוסרים באמצעות גיליוטינה. חלקי האבן המתקבלים לאחר הביקוע הם בעלי שוליים משונים וצורה לא אחידה. אבן מבוקעת משמשת בעיקר לריצוף וטכניקת הביקוע משמשת גם לעיבוד אבנים מלאכותיות כמו אבן משתלבת מסוג "פורטו" תוצרת אקרשטיין תעשיות, או אבן משתלבת מסוג "פקיעין" תוצרת חברת נתיבי נוי.

הברשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג העיבוד הזה, מעבירים על פני לוחות אבן מברשות פלדה הסובבות במהירות גבוהה מה שמקנה ללוחות האבן גמר מחוספס וגרגירי.

ניסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו מנסרים גושי אבן, בדרך כלל לאריחים בצורת מלבן. האבן המנוסרת, בדרך כלל לא עוברת עיבוד נוסף ומכונה בשם אבן נסורה.

סיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיתות

קילוף פני האבן באמצעות אזמלים שונים או פטישים מיוחדים ליצירת פני אבן מחורצים או נקודים. הסיתות הוא סוג הגימור המסורתי של אבן והוא המקובל ביותר בחיפוי אבן בישראל.

אבן טבעית ובנייה ירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש באבן טבעית לחיפוי ולריצוף נחשב ידידותי לסביבה[2], כיוון שייצור האבן חסכוני בהרבה מאשר ייצור חומרי בנייה מודרניים כמו בטון, פלדה, חמרן וקרמיקה.

בדיקות אבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבן היא חומר טבעי המיושם בתעשיית הבניה ללא שינוי מהותי של התכונות המקוריות שלה. כדי להתאים את האבן לשימושים בפרויקטים מודרניים, מציעים התקנים בדיקות שונות, על מנת לאפיין את התכונות הפיזיקאליות של האבן הטבעית ולהתאים אותה לשימושי הבניה השונים. בין הבדיקות העיקריות נכללות בדיקת חוזק המתיחה, חוזק הלחיצה, הנקבוביות והמשקל הסגולי.

בדיקות ספקטוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות ספקטרוגרפיות הן מיון קפדני ומפורט של אבן באמצעות בחינת דגימת אבן במיקרוסקופ אלקטרוני. בדיקות אלו נדרשות כאשר ישנו צורך לאפיין את האבן בצורה מדויקת יותר מאשר על פי תכונות פיזיקליות, למשל כאשר נדרשת עמידות לתנאים סביבה קשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקן ישראלי 2378 - "חיפוי קירות באבן טבעית"
  • "מדריך להנדסה אזרחית" - פרופסור מקס רייס
  • תקן ישראלי 5566 - "מערכת רצפה מאבן טבעית: לוחות ואריחים לריצוף"
  • תקן ישראלי 1554 חלק 2 - "לוחות לציפוי מדרגות:לוחות מאבן טבעית"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבן לבנייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו המפרט הבינמשרדי לעבודות בנייה פרק 14 סעיף 14002 הוצאת משרד הביטחון 2003
  2. ^ U.S. Green Building Council (USBC)(1993)‎