פורט-או-פרנס
 סמל פורט-או-פרנס | |
 | |
| פוטומונטז' של העיר | |
| מדינה |
 האיטי |
|---|---|
| ראש העיר | ז'אן איב ז'אסון |
| תאריך ייסוד | 1749 |
| שטח | 36,040,000 מ"ר |
| גובה | 98 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 987,310 (2015) |
| ‑ במטרופולין | 1,728,100 (2007) |
| ‑ צפיפות | 34,637 נפש לקמ"ר (2009) |
| קואורדינטות | 18°32′N 72°20′W / 18.533°N 72.333°W |
|
(למפת האיטי רגילה)  | |
פּוֹרְט-אוֹ-פְּרָנְס (בצרפתית: Port-au-Prince; בקריאולית האיטית: Pòtoprens) היא בירת האיטי והעיר הגדולה ביותר בה.
אוכלוסיית העיר מונה כמיליון תושבים (נכון לשנת 2007), ובמטרופולין מתגוררים בין 2 ל-3 מיליון תושבים (קיים קושי להעריך את מספרם המדויק של התושבים בשל הגידול המהיר בשכונות העוני בעיר ובגבעות הסובבות אותה). העיר שוכנת לחוף מפרץ לה גונאב, ומייצאים ממנה בעיקר קפה, סוכר, סבון ומוצרי טקסטיל והלבשה. בעיר נמצאת אוניברסיטת האיטי והאוניברסיטה הפרטית המובילה בהאיטי, אוניברסיטת קיסקייה.
העיר נוסדה על ידי מתיישבים צרפתים בשנת 1749.
בפורט-או-פרנס נמצאים המוזיאון הלאומי של האיטי, ובזיליקת נוטרדאם.
ב-12 בינואר 2010 התרחשה רעידת אדמה עזה בעוצמה 7 בסולם ריכטר, שפגעה בעיר והותירה הרס רב ולמעלה מ-230,000 הרוגים. בעיר הבירה נהרסו מבני שלטון רבים ובהם ארמון הנשיאות[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד הגעתו של כריסטופר קולומבוס בשנת 1492 לאי היספניולה (הכולל היום את האיטי ואת הרפובליקה הדומיניקנית), האי היה מיושב בידי שבטים ילידיים. אוכלוסיית הילידים כללה כ-400 אלף נפש, אוכלוסייה שנעלמה כ-30 שנה לאחר הגעת הכובש הספרדי, בעיקר בעקבות אלימות מצד הספרדים.
עם הגעת הספרדים, הפך האזור למדינת חסות ולאחר כמה עשרות שנים ספרד החלה לשלוט באופן ישיר על האזור, עד שננטש על ידה בשנת 1606 (ספרד שלטה באופן רשמי על שטח זה עד שנת 1697). בעשורים שלאחר מכן סוחרים הולנדים וצרפתים החלו לסחור באזור פורט-או-פרנס.
פורט-או-פרנס נוסדה בשנת 1749 על ידי מתיישבים צרפתים שגידלו באזור סוכר במטעים. ב-1770 החליפה את קאפ-האיטיין כבירת המושבה, שנקראה אז סנט דומיניק. ב-1804, כאשר האיטי קיבלה עצמאות, הפכה העיר לבירת המדינה. העיר נכבשה לזמן קצר על ידי הבריטים ב-4 ביוני 1794.
בשנת 2008 פגעה סופה טרופית בעיר, וגרמה למותם של כ-800 איש ולהרס של כ-22,000 מבנים.
רעידת האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 בינואר 2010 פגעה בעיר רעידת אדמה בדרגה 7.0 בסולם ריכטר. רעידת האדמה גרמה נזק רב לעיר העתיקה ולמרבית ממבני השלטון בעיר, שכללו את הפרלמנט, בית המשפט העליון ומבני ממשלה רבים. כשבוע לאחר מכן התרחשה רעידת אדמה נוספת בדרגה 5.9, שגם היא גרמה לנזק רב.
בשנת 2012 פגע הוריקן סנדי בעיר. ההוריקן גרם באופן ישיר למותם של כ-75 נפשות ולנזק של כרבע מיליארד דולרים. ריבוי המתים, הפצועים והחולי, והקושי בטיפול רפואי ובהגיינה, תרמו להתפרצות מחודשת של מחלת הכולרה ולמותם של כ-5,000 איש נוספים.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית העיר מונה יותר מ-1.2 מיליון תושבים, כאשר רובם ממוצא אפריקאי. ישנם גם מיעוטים אסייתים, ערבים והיספנים.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פורט-או-פרנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סוכנויות הידיעות, רעש אדמה חזק בהאיטי: חשש לאלפי הרוגים, באתר ynet, 13 בינואר 2010
| בירות מדינות איי הודו המערבית | ||
|---|---|---|
| מדינות האיים הקריביים | אנטיגואה וברבודה: סנט ג'ונס • בהאמה: נסאו • ברבדוס: ברידג'טאון • גרנדה: סנט ג'ורג'ס • דומיניקה: רוזו • הרפובליקה הדומיניקנית: סנטו דומינגו • האיטי: פורט-או-פרנס • ג'מייקה: קינגסטון • טרינידד וטובגו: פורט אוף ספיין • סנט וינסנט והגרנדינים: קינגסטאון • סנט לוסיה: קסטריז • סנט קיטס ונוויס: באסטר • קובה: הוואנה | 
|
| שטחים תלויים | איי הבתולה הבריטיים: רואוד טאון • איי הבתולה של ארצות הברית: שארלוט אמאלי • איי קיימן: ג'ורג' טאון • אנגווילה: הוואלי • ארובה: אורנייסטאד • גוואדלופ: באס-טר • איי טרקס וקייקוס: קוקבורן טאון • מרטיניק: פור-דה-פראנס • מונטסראט: פלימות' (בריידס) • סן ברתלמי: גוסטביה • סן מרטן: מריגו • סנט מארטן: פיליפסבורג • פוארטו ריקו: סן חואן • קוראסאו: וילמסטאד | |
