פטישיזם

פטיש ממערב אפריקה

פֶטישיזם (מצרפתית: fétiche, דרך הפורטוגזית: feitiço, ובמקור מן הלטינית: facticius – מלאכותי) היא נטייה לייחס תכונות מדומות לעצמים, ובייחוד לעצמים מעשה ידי אדם. עצם המהווה מושא לפטישיזם מכונה פֶטיש.

את המונח במשמעותו הפולחנית טבע שארל דה-בּרוֹס ב-1757, במסגרת השוואה בין אמונות דתיות במערב אפריקה לבין האספקטים המאגיים של הדת במצרים העתיקה. לשם כך שאל את הכינוי שהעניקו ימאים פורטוגזים לחפצי כישוף שבזזו ממערב אפריקה.

פטיש ורוחניות

במובן הקלאסי, הפטישיזם הוא אמונה המייחסת תכונות מטאפיזיות לחפצים טבעיים. במקרא, למשל, משה ערך מופתים באמצעות מטהו ואלישע ניסה להחיות מת באמצעות משענתו. הרב קוק הסביר זאת בכך שבמדתו העליונה, "אור הקודש" מתפשט עד לחפצי האדם. ביהדות ימינו יש הנוהגים לייחס סגולות מטאפיזיות לחפצים שונים שצדיקים באו במגע אתם, כגון קמעות שכתבו, בקבוקי מים שברכו עליהם, גלימה שצדיק התעטף בה, יין שהצדיק שתה ממנו וכדומה.

המקרה הבולט של פטיש שכזה הוא האמונה כי לעצם מסוים יש סגולות מטאפיזיות, הבאות לידי ביטוי בהשפעה על עולם הטבע. במקרה זה, "פטיש" הוא המקרים בהם משנים בני האדם את התנהגותם כלפי אותם עצמים, מתוך מטרה שהתנהגות זו תביא באופן ישיר לשינוי המציאות האובייקטיבית. לדוגמה: הקרבת מנחות לפסל על מנת לזכות בהטבות בעתיד היא פטיש שכזה.

מקרה אחר של פטיש, השנוי במחלוקת בעולם המערבי, הוא דימוי האדם כי גורמים פיזיקליים מזוהים עם גורמים מטאפיזיים, וכי יחסו אל אותם גורמים פיזיים הוא יחסו לגורמים המטאפיזיים. דוגמאות ליחסים שכאלו הן ספרי קודש (המזוהים עם יצירת האל), בתי תפילה מקודשים וכו'.

למעשה, כל רוחניות המשויכת לעצם מסוים, עשויה להיות מפורשת לפטיש. כך מייצג ספר את תוכנו, בית מגורים את יושביו וכו'. יש אף הטוענים כי ההתייחסות לגוף האדם, כמייצג של האדם כולו, היא דפוס של פטיש מקובל.

פטיש וחברה

בתחום הסוציולוגיה, מציין הפטיש ייחוס משמעויות תרבותיות לגורמים שונים, המסמלים גורמים כגון עוצמה, מוות וכו', כאשר משמעות הופכת אוטונומית ובעלת ערך עצמי. לרוב ניתן לראות תהליכי פטישיזציה פשוטים בהתבוננות בילדים, וניתן להבחין בקלות כי צעצועים אופנתיים שונים (גוגואים, פוגים, קלפי איסוף וכו') הופכים לבעלי ערך עצמי ממשי, עבור אותם הילדים.

למרות שתופעת הפטישיזם נפוצה בקרב ילדים, ניתן להבחין בה בקלות גם אצל בוגרים, גם במקרים בהם אין משמעות דתית. פטישים קלים להבחנה הם תכשיטים (כאשר אינם משמשים כאמצעי תשלום, אלא כבעלי ערך אסתטי מוקצן), מכוניות, פרטי אספנות וכו'.

יש הרואים גם בכסף עצמו סוג של פטיש, שכן הוא אינו מכיל ערך ממשי בזכות עצמו (למטבעות ולשטרות כמוצר אין ערך רב), אך מיוחסת לו יכולת השפעה רבה על ידי האדם. במובן זה, הפטיש אינו נתון לבחירתו של האדם, והוא זקוק לו על מנת לצבור כוח הנחוץ לקיומו.

כמו כן, יש הסוברים כי פורמליות היא לא יותר מהתייחסות פטישיסטית לתהליכים מסוימים. השימוש בצורות כתיבה פורמליות, תכנון ריהוט פורמלי, לבוש פורמלי וכדומה, מאשש טענה זו.

ראו גם

• עבודת אלילים
• האנשה
• איסור עשיית פסל
• שלילת הגשמות
• פטישיזם (סקסולוגיה)

קישורים חיצוניים

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "פטישיזם", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• פטישיזם, דף שער בספרייה הלאומית