פטרישה הייסמית'
לידה |
19 בינואר 1921 פורט וורת', טקסס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
4 בפברואר 1995 (בגיל 74) לוקרנו, שווייץ |
שם לידה | Mary Patricia Plangman |
מדינה | ארצות הברית |
מקום קבורה | cimitero di Tegna |
מקום מגורים | ניו יורק |
שם עט | Claire Morgan |
מקום לימודים | קולג' ברנרד |
שפות היצירה | אנגלית |
זרם ספרותי | ספרות מודרניסטית |
יצירות בולטות | Strangers on a Train, Small g: a Summer Idyll, Edith's Diary, A Dog's Ransom, The Tremor of Forgery, הכישרון של מר ריפלי, ריפלי מתחת למים, Ripley Under Ground, Little Tales of Misogyny, הילד בעקבות ריפלי, The Black House, Those Who Walk Away, The Glass Cell, Deep Water, The Blunderer, The Price of Salt, A Suspension of Mercy, A Game for the Living, The Cry of the Owl, This Sweet Sickness, The Two Faces of January, Mermaids on the Golf Course |
תקופת הפעילות | מ-1950 |
בן או בת זוג | Allela Cornell |
פרסים והוקרה | |
חתימה | |
פטרישה הייסמית' (באנגלית: Patricia Highsmith; 19 בינואר 1921 - 4 בפברואר 1995) הייתה סופרת אמריקאית שנודעה במותחני הפשע שכתבה. רבים מהם עובדו לסרטי קולנוע, שהידועים בהם הם "זרים ברכבת", שעובד לסרט על ידי אלפרד היצ'קוק בשנת 1951, וסדרת ה"ריפליאדה". בשנת 2022 יצא הסרט השווייצרי "לאהוב את הייסמית" ("Loving Highsmith") שמתאר את חייה וכתיבתה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייסמית' נולדה בטקסס בינואר 1921 בשם "מרי פטרישה פלנגמן" (Mary Patricia Plangman) בסמוך לעיר פורט וורת'. אמה התגרשה מאביה הביולוגי זמן קצר לפני לידתה. בגיל 12 עברה לגור בבית סבתה למשך שנה, שהוגדרה על ידה בהמשך כ"שנה העצובה בחיי", ולאחר מכן שבה לגור עם אמה ואביה החורג. שני הוריה הביולוגיים, וכן אביה החורג (שממנו קבלה את שם המשפחה 'הייסמית'"), היו אמנים.
להייסמית' היו יחסי אהבה-שנאה מורכבים עם אמה. לדבריה, אמה סיפרה לה כי בעת שהייתה בהריון ניסתה לבצע הפלה באמצעות שתיית טרפנטין. נראה שסיפור ניסיון ההפלה רדף אותה בהמשך חייה, ואף הוביל לכתיבת סיפור קצר בשם "The Terrapin" ("צב הים") - משחק מלים עם Turpentine (טרפנטין) - בו היא מתארת ילד צעיר, בעל מאפיינים ביוגרפיים דומים לשלה (אם אמנית, אב נוטש, קריאה בגיל מוקדם של ספרות מקצועית פסיכולוגית), הדוקר את אמו למות.
סבתה של הייסמית' לימדה אותה לקרוא בגיל צעיר, וכבר בגיל 8 החלה לקרוא ספרי פסיכולוגיה, כאמור, ובהם ספרו של קרל מנינגר "המוח האנושי", הדן במחלות נפש (פירומניה וסכיזופרניה).
בשנת 1942 סיימה הייסמית' את לימודיה במכללת ברנרד, בה למדה ספרות אנגלית, כתיבת מחזות וסיפורים קצרים, ועברה לניו יורק, ולאחר מכן למקסיקו, שם התגוררה עד שנת 1948.
בין השנים האלה כתבה הייסמית' סיפורי קומיקס קצרים.
לאחר שעברה להתגורר במושבת הסופרים "יאדו" שבסרטוגה ספרינגס במדינת ניו יורק, שכתבה, על פי הצעתו של טרומן קפוטה, את הרומן הראשון שלה, "זרים ברכבת". הספר, שפורסם בשנת 1950, זכה להצלחה מועטה, אולם לאחר שאלפרד היצ'קוק עיבד את הרומן לסרט "זרים ברכבת" בשנת 1951 הפכה הייסמית' להצלחה.
ספרים רבים נוספים שכתבה עובדו לסרטים, ובהם: "The Blunderer" בשנת 1954, "This Sweet Sickness" בשנת 1960, "הכישרון של מר ריפלי" בשנת 1955 ו"המשחק של ריפלי" בשנת 1974.
הייסמית גילתה אהדה רבה להומוסקסואלים ולסביות וברבים מספריה מצויים סאבטקסטים של תמות הומוסקסואליות. בשניים מספריה הדבר מצוין מפורשות: "מחיר המלח" ו"Small g: a Summer Idyll". "מחיר המלח" נודע בסיום האופטימי שלו, והיה הספר ההומוסקסואלי הראשון עם סיום אופטימי. ספר זה פורסם תחת שם העט "קלייר מורגן" (Claire Morgan) בשנת 1953 וזכה להצלחה רבה. ב-2015 זכה הספר לגרסה קולנועית עתירת שבחים בבימויו של טוד היינס.
על פי הביוגרפיה שנכתבה אודותיה, "צל יפה" (Beautiful Shadow), הייסמית' הייתה אלכוהוליסטית, ולא הצליחה לקיים קשרים רומנטיים ארוכי טווח. מכריה חשבו שהיא מיזנתרופית (שונאת אדם), ראו בה אדם רע, ואמרו שהיא מעדיפה חברתן של חיות המחמד שלה על בני אדם. הייסמית' תמכה בעמדות פרו-פלסטיניות, אך בעצת המוציא לאור שלה צמצמה את התבטאויותיה בנושא. [1] יחד עם זאת סירבה כל חייה לכל פנייה לתרגום ספריה לעברית. רק ב-2016, לאחר מותה, תורגם ספרה "קרול". ב-2024 נכלל סיפורה הקצר "צב הים" בקובץ "16 סיפורים מאת סופרי המתח הגדולים בעולם", בתרגום שולמית לפיד ובעריכת דרור משעני.
הייסמית' הייתה ביסקסואלית שניהלה יחסים עם נשים ועם גברים ולא נישאה מעולם. מ-1949 ניהלה מערכת יחסים רומנטית עם הסופר מארק ברנדל ואחריו במשך שנתיים 1959-1961 ניהלה יחסים עם הסופרת מ. אי. קר.
הייסמית' נפטרה מסרטן הדם בשנת 1995 בלוקרנו שבשווייץ, בגיל 74. היא הורישה את כל רכושה למושבת הסופרים יאדו.
סגנון ספרותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיבורי ספריה הם לרוב דמויות בעלות פגמים מוסריים וזהות מינית מעורפלת, או דמויות שאין להן כל בעיה לפעול בניגוד לחוק ואף לבצע רצח.
הדמות הספרותית הידועה ביותר שיצרה, טום ריפלי, הוא דמות שנטייתה המינית אינה ברורה, אין לה כל מצפון, וביכולתה לבצע פעולות לא-מוסריות ואף רציחות בלא הנד עפעף.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זרים ברכבת - 1950
- מחיר המלח (בשם העט קלייר מורגן) (1952) - פורסם מחדש ב-1990 בשם קרול בשמה האמיתי של הסופרת, ויצא גם כסרט ב-2015. תורגם לעברית ב-2016 על ידי דנה זייברט טל בהוצאת דיונון.
- The Blunderer (1954)
- הכישרון של מר ריפלי (1955)
- מים עמוקים (1957)
- A Game for the Living (1958)
- This Sweet Sickness (1960)
- The Two Faces of January (1961)
- The Cry of the Owl (1962)
- The Glass Cell (1964)
- A Suspension of Mercy (1965)
- Those Who Walk Away (1967)
- The Tremor of Forgery (1969)
- ריפלי מסתתר (1970)
- A Dog's Ransom (1972)
- המשחק של ריפלי (1974)
- יומנה של אדית' (1977)
- הילד בעקבות ריפלי (1980)
- People Who Knock on the Door (1983)
- Found in the Street (1987)
- ריפלי מתחת המים (1991)
- Small g: a Summer Idyll (1995) - פורסם לאחר מותה של הייסמית'.
- Miranda the Panda Is on the Veranda (בשיתוף פעולה עם דוריס סנדרס) (1958)
מדריך כתיבה:
- Plotting and Writing Suspense Fiction (1966)
אוספי סיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Eleven (1970), פורסם גם בשם The Snail-Watcher and Other Stories
- Little Tales of Misogyny (1974)
- The Animal Lover's Book of Beastly Murder (1975)
- Slowly, Slowly in the Wind (1979)
- The Black House (1981)
- Mermaids on the Golf Course (1985)
- Tales of Natural and Unnatural Catastrophes (1987)
אוספי סיפורים שפורסמו לאחר מותה של הייסמית':
- Nothing That Meets the Eye: The Uncollected Stories (2002)
- Man's Best Friend and Other Stories (2004)
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1946 : פרס או. הנרי בשל סיפורה "הגיבורה ("The Heroine") במגזין הרפרס בזאר
- 1951 : פרס אדגר - מועמדות בשל הרומן "זרים ברכבת"
- 1956 : פרס אדגר בשל הרומן "הכישרון של מר ריפלי"
- 1957 : Grand Prix de Littérature Policière, עבור הכישרון של מר ריפלי
- 1963 : פרס אדגר מועמדות בקטגוריית הסיפור הקצר הטוב ביותר עבור "הטרפנטין"
- 1964 : פרס פגיון הכסף מאת אגודת סופרי סיפרי הפשע של הממלכה המאוחדת.
- 1990 : Chevalier dans l'Ordre des Arts et des Lettres (אבירת מסדר האמנות והספרות) מאת משרד התרבות הצרפתי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פטרישה הייסמית', ברשת החברתית Goodreads
- ביוגרפיה של הייסמית'
- מסמכיה של פטרישה הייסמית' בארכיב הלאומי השווייצרי
- הספרייה הלאומית השיוויצרית
- עופרה עופר אורן, "קרול": מה סוד הצלחתו?, בבלוג "סופרת ספרים", 26 בפברואר 2016
- פטרישה הייסמית', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פטרישה הייסמית', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jane Jakeman, Beautiful Shadow: a life of Patricia HIghsmith by Andrew Wilson, the Independent, 13/6/2003