פטר פיאלה
.jpg) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
1 בספטמבר 1964 (בן 61) ברנו, צ'כוסלובקיה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 צ'כיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מקום מגורים |
ברנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| השכלה |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים |
פרופסור, LL.M., דוקטור לפילוסופיה, דוצנט, doctor of philosophy | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מפלגה | ODS (since 2013) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בת זוג |
יאנה פיאלובה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ילדים |
Klára Chládková | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר ילדים |
3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חתימה |
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
pfiala | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פטר פיאלה (בצ'כית: Petr Fiala, ב-IPA: pɛtr̩ fɪjala; נולד ב-1 בספטמבר 1964) הוא פוליטיקאי, וחוקר פוליטי אקדמי צ'כי המכהן כראש ממשלת צ'כיה מאז נובמבר 2021 ומנהיג המפלגה הדמוקרטית האזרחית (ODS) מאז 2014. בעבר כיהן כשר החינוך, הנוער והספורט בין השנים 2012–2013. לפני שנכנס לפוליטיקה, הוא היה פרופסור להיסטוריה והרקטור של אוניברסיטת מסריק.
פיאלה נבחר לראשונה לבית הנבחרים הצ'כי כנציג בלתי מפלגתי בבחירות ב-2013. הוא ניצח בבחירות לראשות המפלגה הדמוקרטית האזרחית ב-2014 סביב הבטחה לעשות רפורמה במפלגה ולהחזיר את אמון הציבור בה לאחר שערוריית השחיתות הפוליטית ב-2013 בה היה מעורב ראש הממשלה פטר נצ'אס. מפלגתו של פיאלה סיימה במקום השני בבחירות לבית הנבחרים הצ'כי ב-2017, ונותרה באופוזיציה למרות הצעות מרובות של ראש הממשלה הנכנס אנדריי באביש להיכנס לקואליציה.
בשנת 2020, פיאלה הוביל את היוזמה לברית מרכז-ימין עם מפלגות KDU-ČSL ו-TOP 09, המכונה Spolu. פיאלה נבחר למועמדה לראשות הממשלה בבחירות לבית המחוקקים בצ'כיה 2021, כשהוא מבטא פלטפורמת מרכז-ימין פרו-מערבית ופרו-אירופית, התמקדות באחריות פיסקלית וביחסים הדוקים יותר עם נאט"ו כחלק מתפיסת האטלנטיות.
פיאלה הוא אחד המנהיגים הפרו-ישראליים הבולטים באירופה. הוא הביע תמיכה בישראל אחרי טבח שבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, ותחת הנהגתו צ'כיה הצביעה באופן עקבי נגד החלטות אנטי-ישראליות באו"ם ובפרלמנט האירופי.
בצעירותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיאלה גדל בברנו הוא גדל למשפחה קתולית שמרנית. אביו שהיה בן למשפחה יהודית, היה ניצול שואה.
הוא למד היסטוריה והשפה הצ'כית בפקולטה לספרות של אוניברסיטת מסריק בין השנים 1983 ו-1988 ולאחר שסיים את לימודיו עבד כהיסטוריון במוזיאון בקרומייז'יז' (אנ').
בשנת 1996, הוא הפך למרצה באוניברסיטת קארל שבפראג. בשנת 2002 נבחר להיות הפרופסור הטוב ביותר של מדע המדינה בצ'כיה. בשנת 2004, הוא הפך לדיקן בפקולטה למדעי החברה ובאותה שנה נבחר לרקטור של אוניברסיטת מסריק.
בעוד פיאלה כיהן כרקטור, האוניברסיטה הגדילה את מספר הסטודנטים שלה לכ-45,000 סטודנטים, הפכה לאוניברסיטה הצ'כית הפופולרית ביותר מבחינת ניסיונות הרשמה, ויצרה מערכת ארצית לאיתור פלגיאט אקדמי.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2011 שימש פיאלה כעוזר הראשי לענייני מדע של ראש הממשלה פטר נצ'אס וב-2 במאי 2012 מונה לשר החינוך, הנוער והספורט בממשלתו של נצ'אס, ונשאר בתפקיד זה עד שנצ'אס התפטר ב-2013
בבחירות לפרלמנט הצ'כי ב-2013 התמודד פיאלה כעצמאי. המפלגה הדמוקרטית האזרחית (ODS) הובסה בבחירות ופיאלה הצטרף למפלגה בנובמבר 2013
ה-ODS השיגה הישגים גם במהלך הבחירות האזוריות ב-2020
לאחר מכן החלה פיאלה לנהל משא ומתן עם מפלגות KDU-ČSL ו-TOP 09 על יצירת ברית אלקטורלית לבחירות לרשות המחוקקת ב-2021. המפלגות הגיעו להסכמה ליצירת ברית בשם SPOLU ("ביחד"). פיאלה הפך למועמד של הברית לתפקיד ראש הממשלה.
ב-28 בנובמבר 2021 מינה הנשיא מילוש זמאן את פיאלה לראש ממשלת צ'כיה. לאחר מינויו, פיאלה אמר שהוא מאמין שממשלתו תביא לשינוי ותשפר את חייהם של האנשים בצ'כיה, אך השנה הבאה תהיה קשה לאזרחים רבים ולצ'כיה עצמה.
דעה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיאלה מחזיק בדעות שמרניות ואירוסקפטיות-מתונות, והוא מתנגד לקיצוניות פוליטית ולפופוליזם. הוא מתנגד לנישואים חד מיניים כפי שהצהיר בספרו.
באוגוסט 2016, פיאלה הצהיר כי "האסלאם הקיצוני נמצא במלחמה עם אירופה" וכי האיחוד האירופי לא צריך לקבל מהגרים המהווים סיכון. הוא התנגד לנסיגת החיילים הצ'כים מהמלחמה באפגניסטן. פיאלה הביע התנגדות למעורבות הרוסית והסינית בבניית היחידה החדשה של תחנת הכוח הגרעינית דוקובאני (אנ'). הוא גם טען שההשפעה האנושית על שינוי אקלים "לא לגמרי ברורה", ובעקבות זאת ספג ביקורת והאשמות בפופוליזם מצד מומחים לאיכות הסביבה.
יחס לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיאלה הוא תומל מובהק של ישראל.
ב-7 באוקטובר 2023 פיאלה גינה את טבח שבעה באוקטובר שביצעו הפלסטינים והביע תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית, ותמך בה גם לאורך מלחמת חרבות ברזל.[1] הוא אמר שישראל היא "הדמוקרטיה המתפקדת היחידה במזרח התיכון ומפתח ליציבות באזור".[2] ב-25 באוקטובר 2025 פיאלה ביקר בישראל והביע סולידריות עימה.[3]
פיאלה תיאר את צ'כיה כ"הקול של ישראל באירופה" והתנגד באופן שיטתי ועקבי להחלטות אנטי-ישראליות באו"ם ובאיחוד האירופי ובפרט נגד החלטות המבקרות ומגנות את ישראל על הלחימה והחלטות שקוראות להטיל עליה סנקציות.[4] בנוסף, צ'כיה הכפילה את ייצוא הנשק לישראל בשנים 2022–2024.[4]
במאי 2024 התנגד לבקשה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) להוציא צו מעצר בין-לאומי נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. הוא גינה את הצו וקרא לו "מתועב ולא קביל לחלוטין" ואמר ש"אסור לנו לשכוח שחמאס הוא זה שתקף את ישראל באוקטובר והרג, פצע וחטף אלפי חפים מפשע".[5] הוא חזר על ההתנגדות והגינוי גם אחרי שתובע ה-ICC הוציא את צווי המעצר ואמר ש"ה-ICC מחליש את סמכותו כאשר הוא משווה בין נציגי ישראל שנבחרו בצורה דמוקרטית לארגוני טרור".[6]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיאלה נשוי לביולוגית יאנה פיאלובה, אותה הכיר כסטודנטית במהלך מהפכת הקטיפה. הם נישאו שנתיים לאחר מכן ויש להם שלושה ילדים. פיאלה הוא נוצרי, והוטבל בשנת 1986.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'כיה
- 2010 : אוניברסיטת ברנו לטכנולוגיה העניקה לפיאלה את מדליית הזהב של VUT על שיתוף הפעולה שלו עם האוניברסיטה.
- 26 באוגוסט 2011 : ואצלב קלאוס העניק לפיאלה את לוח הזהב של נשיא הרפובליקה על עבודתו כרקטור של אוניברסיטת מסריק. פיאלה היה הרקטור הראשון שקיבל את הפרס.
- 28 בינואר 2011 : רקטור אוניברסיטת מסריק מיקולש בק העניק לפיאלה את מדליית הזהב של אוניברסיטת מסריק על עבודתו הקודמת של פיאלה כרקטור האוניברסיטה.
האיחוד האירופי
- 2002 : פיאלה זכה בפרס ז'אן מונה לאינטגרציה פוליטית באירופה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פטר פיאלה (בצ'כית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Fiala to push EU Council to support Israel's right to self-defence, condemn Hamas". Euractiv. 26 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Czech PM says his country will back Israel's right to self-defence". Radio Prague International. 26 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑
Jonathan Lis, Visiting Israel, Leaders of Czech Republic, Austria Pledge Solidarity Against Hamas, Haaretz , October 25, 2023 - 1 2 Votavová, Klára (18 בספטמבר 2025). "The Double Standards of Czech Foreign Policy". Jacobin.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Czech PM: ICC decision on Netanyahu arrest warrant "appalling and unacceptable"". Czech Radio. 21 במאי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Czechia responds to ICC arrest warrants for Netanyahu, Gallant, and former Hamas commander". Radio Prague International (באנגלית). 22 בנובמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |
|