פיליפ סידני
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1554 קנט, ממלכת אנגליה  |
|---|---|
| נהרג |
17 באוקטובר 1586 (בגיל 31) ארנהם, הרפובליקה ההולנדית |
| מקום קבורה |
קתדרלת סנט פול בלונדון |
| מדינה |
ממלכת אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
פרנצ'ס ווסינגאם (1583, מרץ 1583–1586) |
| צאצאים |
Elizabeth Sydney |
  | |
סר פיליפ סידני (30 בנובמבר 1554 - 17 באוקטובר 1586) היה איש חצר אנגלי, משורר, מדינאי, חייל, מלומד, סופר ופטרון; מהאישים הבולטים של התקופה האליזבתנית. נודע בעבור מחזור הסונטות "אסטרופיל וסטלה", החיבור "הגנה על השירה", תרגום ספר תהילים, והרומן הפסטורלי "ארקדיה"; ויותר מכך כשם נרדף לאידיאל הרומנטי של ג'נטלמן או אביר אנגלי.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיליפ סידני נולד למשפחה אריסטוקרטית. אביו סר הנרי סידני היה נשיא ווילס וסגן מושל אירלנד, ודודו יועץ קרוב של המלכה. מילדותו יעדוהו לקריירה של מדינאי וחייל. בילדותו למד בבית-הספר עם פולק גרוויל, מי שכעבור שנים היה לאיש-חצר, משורר, חברו הטוב, וביוגרף שלו. לאחר שלוש שנות לימודים באוניברסיטת אוקספורד, טייל בשנים 1575-1572 באירופה כדי לשפר את ידיעותיו בלטינית, צרפתית, ואיטלקית. אזי פגש אנשי ספר, ומדינאים אירופאים בכירים, למד ספרות והיסטוריה, והכיר את הנימוסים בארצות שונות.
בשנת 1575 הוצג בחצר המלכות של המלכה אליזבת. בשנת 1577 התמנה לשגריר אנגליה בגרמניה. באותה שנה, כחלק ממשחק פוליטי בין מלכי אירופה, הוצע לסידני כתרה של פולין, אותו דחה באומרו שהוא מעדיף להיות נתין של המלכה אליזבת מאשר שליט מעבר לים. באנגליה, בשנת 1581, סידני כיהן כחבר בפרלמנט של שרוזבורי, ובשנת 1584 כחבר בפרלמנט של קנט. בשנות ה-80 עסק בפעילויות דיפלומטיות שונות, בפעילויות נגד השאיפות של ספרד ונגד ההשפעה של האפיפיור, תמך במסעות לאמריקה, וחיבר יצירות ספרותיות.
בשנת 1580 שהה אצל אחותו, מרי סידני, רוזנת פמברוק, בבית וילטון. אזי חיבר את הגרסה הראשונה של הרומן הפסטורלי "ארקדיה" כדי לשמח את אחותו. מאוחר יותר התחיל לשכתב את יצירתו מתוך כוונה להפוך אותה ליצירה יותר יומרנית וכבדת-ראש.
בשנת 1582 חיבר את מחזור סונטות האהבה "אסטרופל וסטלה", בהשראת פנלופה דוורה, בתו של הרוזן מאסקס, אותה פגש לראשונה ב-1575 (מי שהייתה אמורה להיות אשתו, שידוך שלא יצא לפועל, ככל הנראה בגלל התמהמהותו). בעקבות הסונטות של סידני, כמעט כל משורר אליזבתני חיבר מחזור סונטות אהבה. באותה שנה חיבר את "הגנה על השירה", חיבור ביקורתי מבריק בעד השירה, שנחשב לחיבור הטוב ביותר שחובר על שירה באנגליה של המאה ה-16.
סידני היה איש אשכולות, מלומד שעסק בלימודים קשים על מנת להרחיק ממנו מלנכוליה[1], מאזן אותם בפעילויות אתלטיות כרכיבה על סוסים; אדם עם שאיפות אציליות. הוא התכתב ושוחח עם מלומדים בתחומים שונים ועם אמנים. כפטרון התומך באנשי ספר, עשרות כותבים אנגלים ואירופאים הקדישו לו את ספריהם, ביניהם המשוררים האנגלים אדמונד ספנסר, אברהם פרונס, ותומאס לודג'.
בשנת 1583 קיבל תואר אבירות על מנת שיוכל להשתתף בטקס שנערך לכבוד ידידו הנסיך ג'ון קזימיר. סידני נשא לאשה את פרנסס, בתה של מזכיר המדינה של המלכה אליזבת, ונולדה להם בת אחת - אליזבת. באותה שנה ביקר עם ג'ורדנו ברונו באוניברסיטת אוקספורד.
סידני ייסד עם פולק גרוויל, אדוארד דייר, אדמונד ספנסר, וגבריאל הרווי, את חבורת המשוררים "אראופגוס".
בשנת 1585 התמנה עם דודו, הרוזן של לייצ'סטר, למשרת מנהל האספקה של צבא הממלכה. בנובמבר המלכה אליזבת החליטה לעזור להולנד במאבקה נגד ספרד, ושלחה להולנד כוח צבאי בפיקוד הרוזן של לייצ'סטר. פיליפ סינדי התמנה למושל של העיר פלשינג ולמפקד כוח פרשים. במשך חודשים המלחמה נגד הספרדים לא צלחה, ולסידני היה קשה לשמור על המורל של חייליו שקיבלו משכורת דלה. ביולי 1586 פיקד על התקפה מוצלחת על כוחות ספרדים וכבש את העיירה אקסל. הוא הועלה לדרגת קולונל.
בספטמבר 1586 היה מהמפקדים של כוחות היבשה האנגלים בקרב על העיר זוטפן. אף על פי שהחיילים הספרדים רבו על החיילים אנגלים, סידני, שהוביל כוח של מאתיים פרשים, הצליח לפרוץ עם חייליו שלוש פעמים את קוי הצבא הספרדי. במהלך הקרב נורה ברגלו, ולמרות ירכו המרוסק, הצליח לרכב על סוסו ולהיחלץ משדה הקרב. כששכב פצוע, צמא מאובדן הרבה דם, ביקש מים והביאו לו בקבוק מים, אך בראותו חייל פצוע אחר לוטש את עיניו אל הבקבוק, ויתר בשבילו על המים משום ש"צרכיו בכל זאת גדולים משלו". סינדי נותח וטופל במשך עשרים וחמישה יום, במהלכם, למרות כאביו, שוחח עם חבריו על נושאים תאולוגים, ונפרד מהם בשיחות כנות ומרגשות, תוך שמתחרט בימיו האחרונים על מעשים רבים בחייו שנבעו לדבריו מיוהרה. הוא נפטר מהזיהום שבפצעו ב-17 באוקטובר.
בפברואר 1587 פיליפ סינדי נקבר בקתדרלת סנט פול שבלונדון בהלוויה מפוארת. הוא נחשב בתקופתו לאחד מגדולי המשוררים האליזבתנים, ולמי ששיקף בחייו את האידיאל של ג'נטלמן אנגלי ואת מיטב השאיפות של דורו. כמעט כל משורר אנגלי חיבר שיר לזכרו, ביניהם הקינה "אסטרופיל" מאת אדמונד ספנסר; ואוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג', ומלומדים ברחבי אירופה, הוציאו לאור ספרים לזכרו. דמותו של הנסיך ארתור, באפוס "מלכת הפיות" של ספנסר, מבוססת על סידני.
על מצבתו נכתב: "לאנגליה גופו, בשבילה גדל / להולנד דמו, על הגנתה נשפך / לשמיים נשמתו, לאמנויות תהילתו / לכל החיילים צערו, לעולם שמו הטוב".
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגברת של מאי (1578) - מחזה פסטורלי בן מערכה אחת.
- אסטרופל וסטלה - מחזור סונטות אהבה שיצא לאור בשנת 1591. ממיטב מחזורי הסונטות האליזבתנים. חובר בהשפעת הסונטות של פטרארקה.
- ארקדיה - רומן פסטורלי לא גמור בפרוזה ובשירה, שיצא לאור בגרסאות שונות בשנים 1590, 1593, 1621. חובר בהשפעת הרומן "ארקדיה" של המשורר האיטלקי סנזארו (יצירה מרכזית בספרות האירופאית של המאה ה-16), תוך צירוף תוכן פוליטי של רומנסה אבירית לתוכן הפסטורלי. "ארקדיה" של סידני שימש מקור השראה למחזאים ויליאם שייקספיר, ג'ון דיי, וג'יימס שירלי. סמואל ריצ'רדסון קרא לגיבורה של הרומן הראשון שלו "פמלה" על שם פמלה של סידני. לדעת מילטון, "ארקדיה" של סידני ממיטב היצירות מסוגה. לדעת ויליאם הזליט, המאמץ האינטלקטואלי המבוזבז ביותר אי פעם. לדעת ה. ר. פוקס בורן, "ארקדיה" של סידני, על חסרונותיה, קרובה לרומן המודרני, בטווית העלילה ובדמויות מגוונות ומלאות, יותר מכל יצירה אנגלית שחוברה קודם לכן וזמן-מה לאחר מכן. "ארקדיה" של סינדי הייתה מהיצירות האהובות על ק"ס לואיס. מכל מקום, פולק גרוויל כתב שה"ארקדיה" של סידני, בתוכנה ובצורתה, נופלת הרבה מרוחו של מחברה.
- הגנה על השירה - מהחיבורים הביקורתיים החשובים שחוברו באנגליה. טוען ששירה יותר אפקטיבית מאשר היסטוריה או פילוסופיה.
- תרגום ספר תהילים - תרגום חופשי של ספר תהילים בצורות שיר מגוונות (רוב התרגום חובר והושלם על ידי מרי סידני). מיצירות המופת של הספרות האליזבתנית.
מאפייני שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן מאפייני שירתו של סידני (לפי אלכסנדר גרוסארט):[2]
- תשוקה - רגשות חיים, תנועה, התעוררות של סימפתיה.
- מחשבה - כתיבתו עצורה על ידי מחשבות עמוקות מדי לביטוי. מה שנאמר רק רמז למה שלא נאמר.
- מלאכת מחשבת אמנותית
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראובן אבינועם, מבחר שירת אנגליה, סר פיליפ סידני, ע' 39–40, מסדה: תל אביב תשט"ז.
- H. R. Fox Bourne, Sir Philip Sidney, New York & London, 1914
- Alexander Grosart, Essay on the Poetry of Sidney, in "The complete Poems of Sir Philip Sidney", Vol I, London 1873
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיליפ סידני באתר פרויקט בן יהודה
- פיליפ סידני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פיליפ סידני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פיליפ סידני בפרויקט גוטנברג (באנגלית)