פיסי אושרוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיסי אושרוביץ
פיסי אושרוביץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 בנובמבר 1925
פטירה 30 בינואר 2016 (בגיל 90)
שם לידה מוריץ אושרוביץ
עיסוק נגן, מוביל הרכב, מעבד מוזיקלי, מורה
כלי נגינה אקורדיון, חצוצרה וויברפון
חברת תקליטים מקולית, הד ארצי

משה-מוריץ (פִּיסִי) אושרוביץ (19 בנובמבר 1925 - 30 בינואר 2016) היה נגן אקורדיון, חצוצרן ונגן ויברפון. אחד מחלוצי הג'אז בישראל (לצד מל קלר וסטו הכהן למשל). בשנות החמישים והשישים הוביל הרכבי ג'אז שניגנו בבתי מלון ומועדונים בתל אביב. בין תלמידיו אלברט פיאמנטה ודני גוטפריד, שהובילו את הדור הבא של הג'אז הישראלי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומניה והכיר מילדותו מוזיקה צוענית. מנעוריו החל לנגן אקורדיון עם הצוענים. בשנות מלחמת העולם השנייה שהה במחנה עבודה וניגן לקצינים. אז גם גילה את הג'אז מתוך האזנה לרדיו. לאחר המלחמה עבר לעיר פלוישט. מאוחר יותר אימץ את הוויברפון ככלי העיקרי שלו, כיוון שהתאים יותר לג'אז. ב-1950 עלה לישראל והחל לעבוד תחילה כנגן בתזמורות בבתי מלון ולאחר מכן כמנצח על תזמורת. תחילה במלון הריביירה בבת ים, בקוקטייל בר בתל אביב, במלון שרתון תל אביב ולאחר מכן הוביל את תזמורת הריקודים של מלון קטה-דן בתל אביב, שהייתה הרכב הסווינג המקצועי ביותר בישראל של אותם ימים והמקום היחיד כמעט בו נוגן ג'אז מקצועי, רובו על ידי נגנים עולים מרומניה ואנגלו-סקסים. ב-1955 ניגן עם ליונל המפטון בעת ביקורו בישראל. אושרוביץ (שנודע בפי כל בכינוי "פי-סי") המשיך להוביל את תזמורתו עד אמצע שנות השבעים. במקביל הופיע כסולן עם תזמורת חיל האוויר בניצוחו של אריך טייך בתוכנית המוזיקה השבועית של גלי צה"ל "תיבת נח" שהוקלטה בבית החייל בצל אביב. כאשר הקים אהרלה קמינסקי את מועדון בר-ברים, הזמין את אושרוביץ להיות אחד מחברי הלהקה הקבועה של המקום.

בשנת 1967 פתח אושרוביץ את אולפן ההקלטות "סטודיו 28" בו הקליטו בין השאר עדנה גורן, יפה ירקוני, מתי כספי ועוד.

במשך כל ימיו פעל אושרוביץ' כמורה למוזיקה והעמיד דורות של מוזיקאים בבית הספר למוזיקה "הד".

כן עבד אושרוביץ כמעבד מוזיקלי (תחת שמו משה אושרוביץ) עבור חברות התקליטים מקולית והד ארצי, בין עיבודיו: "אל המעיין" (עמנואל עמירן), "אנו באנו ארצה" (בביצוע עליזה גבאי), "צל עץ תמר" (אפרים וינשטיין/ חיים קוברין בביצוע לילית נגר), "דודה הגידי לנו כן" (עמנואל הרוסי/ משה וילנסקי בביצוע יוסף גולנד), "פזמון ליקינתון" (לאה גולדברג/ רבקה גוילי-ברוידא בביצוע עליזה גבאי), "שיר ערש נגבי" (יחיאל מוהר/ משה וילנסקי בביצוע שמשון בר-נוי).

חתו פרס יקיר תל אביב.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר דגן, הג'אז בישראל 50 השנים הראשונות, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]