פליקס שטיינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פליקס מרטין יוליוס שטיינר
Felix Martin Julius Steiner
Bundesarchiv Bild 146-1973-138-14A, Felix Steiner.jpg
פליקס שטיינר, 1942
לידה 23 במאי 1896
שטלופנן, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 12 במאי 1966 (בגיל 69)
מינכן, גרמניה המערבית גרמניהגרמניה
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19141945
דרגה אובר-גרופנפיהרר (אס אס) אובר-גרופנפיהרר
תפקידים צבאיים
מפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-2
מפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-5
מפקד קורפוס הפאנצר אס אס ה-3
מפקד ארמיית הפאנצר אס אס ה-11
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

פליקס שטיינרגרמנית: Felix Steiner;‏ 23 במאי 189612 במאי 1966) היה אובר-גרופנפיהרר (גנרל) בוואפן אס אס. התפרסם בעיקר בגלל התנהלותו בקרב על ברלין שהייתה לה השפעה ניכרת על התנהגותו של אדולף היטלר בסיום מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינר נולד ב-23 במאי 1896 בשטלופנן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1914 התגייס שטיינר לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-41 (פרוסיה המזרחית ה-5), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה נפצע קשה, עוטר בצלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וסיים אותה בדרגת אובר לויטננט.

ב-1919 הצטרף לפרייקורפס וב-1921 עבר לרייכסווהר. הוא שימש בתפקידי מטה והגיע לדרגת האופטמן (סרן).

עם עליית הנאצים לשלטון הצטרף כחבר למפלגה הנאצית. ב-1935 החל לשמש בתפקידי פיקוד על יחידות אס אס צבאיות שהיו הגרעין לוואפן אס אס. הוא מונה למפקד רגימנט אס אס-דויטשלנד והשתתף באנשלוס של אוסטריה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינר השתתף כמפקד רגימנט אס אס-דויטשלנד בכיבוש פולין ובמערכה על צרפת. ב-15 באוגוסט 1940 עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל והועלה לדרגת בריגדפיהרר.

לאחר זאת הטיל עליו היינריך הימלר להקים ולפקד על דיוויזיית פאנצר אס אס החמישית - ויקינג. דיוויזיה זו הייתה מורכבת ממתנדבים מבלגיה, הולנד ושוודיה שהתגייסו כדי ללחום בבולשביקים. שטיינר נלחם עם דיוויזיה זו בחזית המזרחית עד אפריל 1943. ב-23 בדצמבר 1942 עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון.

ב-אפריל 1943 מונה כמפקד של קורפוס הפאנצר אס אס ה-3 ועמד בהצלחה בהתקפות הצבא הסובייטי בחזית לנינגרד. לבסוף נאלץ לסגת לחצי האי קורלנד. על חלקו בקרבות אלה עוטר באוגוסט 1944 בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות והועלה לדרגת אובר-גרופנפיהרר. בינואר 1945 פונו שטיינר ויחידתו מ"כיס קורלנד" דרך הים, כדי לעזור בהגנת ברלין.

הקרב על ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורפוס הפאנצר אס אס השלישי של שטיינר היה חלק מקבוצת ארמיות ויסלה בפיקודו של גנרל גוטהרד היינריצי. הקורפוס של שטיינר הוצב בין ארמיית הפאנצר השלישית בפיקודו של האסו פון מנטויפל ובין הארמייה התשיעית בפיקודו של תאודור בוסה.

המתקפה הרוסית החלה ב-16 באפריל 1945. לאחר כישלון ראשון ברמת זלוב הצליח ז'וקוב לפרוץ את קווי ההגנה הגרמנים באותה גזרה. היינריצי העביר מהקורפוס של שטיינר את דיוויזיות האס אס נורדלנד ונדרלנד לטובת הארמייה התשיעית. שטיינר נשאר עם שלושה בטליונים ומספר טנקים. תוך זמן קצר יצר ז'וקוב מבלט גדול שבסיסו נהר אודר וקדקדו מכוון לברלין.

היטלר התבונן בפיהררבונקר במפה וראה שמצפון למבלט יש דגלון ועליו כתוב "שטיינר". הוא וגבלס העריכו מאד את שטיינר כלוחם ובעיקר כאיש אס אס שיודע לבצע פקודות ללא ערעור. היטלר התקשר לשטיינר והורה לו לצאת להתקפה הוא התעלם ממחאותיו של שטיינר שחייליו אינם מנוסים ואין לו נשק כבד. היטלר הורה להעמיד את כל אנשי הלופטוואפה באזור הצפוני ולהעמידם לפקודת שטיינר. הוא קרא לכוח של שטיינר בשם "פְּלַגָת[1] ארמית שטיינר" (Armeeabteilung Steiner). למקורביו אמר היטלר: "הרוסים ינחלו את המפלה עקובת הדמים ביותר בהיסטוריה שלהם, בשערי העיר ברלין"[דרוש מקור].

הוא שלח לשטיינר פקודת התקפה שהסתיימה במלים: "גורל בירת הרייך תלוי בהצלחת שליחותך - אדולף היטלר"[דרוש מקור].

שטיינר ידע שאין לו אפשרות לצאת להתקפה וכי זאת משימת התאבדות. הוא סירב גם לבקשותיהם של היינריצי, הנס קרבס, וילהלם קייטל ואלפרד יודל.

ב-22 באפריל 1945 נערכה ישיבה בפיהררבונקר. כשנודע להיטלר ששטיינר מסרב לתקוף הוא החל לצרוח על הבגידות נגדו, על הגנרלים הבוגדים, המושחתים והשקרנים. לאחר שנרגע הודה (בפעם הראשונה) שהמלחמה אבודה אבל הוא יישאר בברלין עד הסוף[2].

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינר הסגיר את עצמו לכוחות הבריטיים בלינבורג ב-3 במאי 1945. הוא הועמד לדין בנירנברג, אך ההאשמות נגדו בוטלו. הוא היה בכלא עד 1948. שטיינר היה פעיל בארגון לשמירת הזכויות של יוצאי הוואפן אס אס, וכתב מספר ספרים על המלחמה.

מת ונקבר במינכן ב-1966 בגיל 69.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פליקס שטיינר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פלגה-יחידה צבאית בגודל בלתי קבוע שהורכבה לשם ביצוע משימה מיוחדת (Detachment)
  2. ^ הסצנה של התפרצות היטלר כשנודע לו ששטיינר מסרב לתקוף תוארה בסרט הנפילה. ראו: התפרצות היטלר בעקבות סירובו של שטיינר לתקוף, מתוך הסרט "הנפילה" באתר יוטיוב.