פלקון (מערכת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלקון
EL/M-2075 Phalcon
מטוס חיל האוויר ההודי מדגם ברייב A-50, עם מערכת EL/W-2090 מתוצרת אלתא מערכות
מטוס חיל האוויר ההודי מדגם ברייב A-50, עם מערכת EL/W-2090 מתוצרת אלתא מערכות
מידע כללי
סוג מכ"ם
נגזרות הדור הראשון EL/M-2075
הדור השני EL/M-2085
הדור השלישי EL/M-2090
מדינה מייצרת ישראלישראל ישראל
יצרן אלתא מערכות
היסטוריית שירות
תקופת השירות 1989–הווה (כ־34 שנים)
מדינות משתמשות צ'ילהצ'ילה צ'ילה
ישראלישראל ישראל
הודוהודו הודו
סינגפורסינגפור סינגפור
מערכת פלקון על גבי בואינג 707 של חיל האוויר של צ'ילה, 2010

פלקון (EL/M-2075 Phalcon) היא מערכת מוטסת לשליטה והתרעה מוקדמת (להלן "מערכת להתרעה מוקדמת", ידועה באנגלית כ-AWACS‏: Airborne Early-Warning and Control System) המפותחת על ידי חברת אלתא מערכות הישראלית (חברה-בת של התעשייה האווירית לישראל).

ייעודה העיקרי של המערכת הוא לספק מודיעין על-מנת לאפשר עליונות אווירית ולבצע מעקב אחר כוחות בזירה.

לפי דעת מומחים, הפלקון היא מהמערכות המתקדמות ביותר בעולם מסוגה[1].

הפלקון משמשת כרגע בצבאותיהן של שלוש מדינות לפחות: ישראל (בכינוי "נחשון-עיטם"), הודו וצ'ילה, ושתי מדינות נוספות — סינגפור ואיטליה — הזמינו את המערכת. ישראל ביקשה למכור את המערכת גם לסין אך חזרה בה בעקבות התנגדות ארצות הברית.

מאפיינים ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הפלקון מורכבת ממספר גלאים, כשהעיקרי שבהם הוא מכ"ם מסוג מערך מופע (Phased Array) סורק-אלקטרונית אקטיבי (Active Electronically Scanned Array, ובקיצור AESA). בניגוד למכ"ם "רוטודום" — ההתקן החיצוני המותקן על מערכות התרעה מוקדמת אחרות, המכ"ם מסוג זה מורכב ממערך של אנטנות קליטה ושידור באופן שמאפשר לכוון אלקטרונית את אלומת המכ"ם, כך שאין צורך בהתקן שמסתובב וסורק באופן מכני. מכ"ם זה הוא בעל קצב-סריקה קצר ביותר יחסית למכ"ם הסורק-מכנית, ומאפשר התמקדות מיידית במטרה מסוימת.

מערכות המכ"ם של הפלקון יכולות להיות מותקנות על גוף המטוס, או מעליו בתוך חופה. בכל אופן, יתאפשר למכ"ם לכסות בסריקתו 360 מעלות סביב. בכך הוא מסוגל לעקוב ולאכן מטרות מתמרנות מהירות (למשל מטוסי קרב), מטרות הטסות בגובה-נמוך ואף מטרות קרקעיות, בטווח של מאות קילומטרים ובכל תנאי מזג אוויר.

בנוסף, מכילה מערכת הפלקון רכיב זיהוי עמית-טורף (בקיצור: זע"ט, באנגלית: IFF), וכן רכיבי מודיעין אלקטרוני (Electronic Surveillance Measures / Electronic Intelligence — ESM/ELINT) ורכיבי מודיעין תקשורת (Communication Surveillance Measures / Communication Intelligence — CSM/COMINT), המאפשרים לגלות, לנתח ולאסוף מידע על קורנים קרקעיים ואוויריים (לדוגמה: מערכות מכ"ם של סוללות נ"מ) ותשדורות תקשורת של רשתות הקשר של האויב.

בהסתמך על מערך הגלאים המרכיבים אותה, מערכת הפלקון מסוגלת ליצור היתוך-מידע בזמן-אמת, על-מנת לשפר את יכולת גילוי המטרות.

מערכת הפלקון מתאימה להתקנה על מספר כלי טיס, ובהם בואינג 707, בואינג 767, בואינג 747 ואיליושין Il-76. לצורך הפעלתה, מורכבות בפלטפורמה הנושאת את הפלקון עד 11 עמדות מפעילים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת נחשפה לראשונה ב-1989, לאחר שמערכת דומה סופקה לחיל האוויר, והתעשייה האווירית החלה בשיווקה ברחבי העולם. הלקוח הראשון עמו נחתם חוזה היה חיל האוויר של צ'ילה. במסגרת החוזה מערכת הפלקון והותקנה על מטוס בואינג 707 שרכשה התעשייה האווירית[2]. המערכת המוטסת, שסופקה לחיל האוויר הצ'ילאני ב-1994, מכונה "קונדור" (Condor).

בשנת 1996 נחתם הסכם בין הרפובליקה העממית של סין לתעשייה האווירית, לאספקת 4 מטוסי ביון מתקדמים, המבוססים על מערכות מכ"ם מדגם "פאלקון"[3]. באותה עת, במזרח הרחוק, רק יפן וארצות הברית הפעילו מטוסים עם מערכות מכ"ם להתרעה מוקדמת, מדגם "איוואקס", וההסכם היה בעל חשיבות אסטרטגית לסין[4]. המערכות היו אמורות להיות מורכבות על מטוסי תובלה בעל 4 מנועי טורבו-מניפה, מדגם איליושין Il-76, תוצרת חברת איליושין הרוסית[5]. אלתא תכננה במקור לספק את המערכת על מטוס מדגם בואינג 707 (כפי שנעשה עבור מערכת "פלקון" שסופקה לחיל האוויר הצ'ילאני ב-1994), אולם סין דרשה לקבל אותה על מטוס מדגם איליושין-76 רוסי, מסוג שהיא מפעילה[6]. פרטי העסקה נשמרו בחשאיות לבקשת סין, אך פרטים עליה הגיעו לארצות הברית. במהלך שנת 1999 החלה ביקורת על העסקה בכלי התקשורת בארצות הברית ובקונגרס[7]. עקב כך פרץ משבר חמור ביחסי ארצות הברית–ישראל (משבר שכונה "משבר הפלקון") ולאחר לחצים כבדים ביטלה ישראל את העסקה[8].

בדצמבר 2001 דיווח הירחון "דיפנס ניוז" כי ישראל מתכוונת להשלים עסקה למכירת מטוסי ביון מסוג "פלקון" להודו תמורת כמיליארד דולר. במקביל דרשו הסינים מיליארד דולר פיצוי על ביטול העסקה[9]. במרץ 2004, ישראל והודו חתמו על עסקה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, לפיה התעשייה האווירית לישראל תספק לחיל האוויר ההודי 3 מערכות פלקון. זהו הייתה העסקה הגדולה ביותר בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז[10]. במקביל, חתמה הודו על עסקה נפרדת עם תאגיד איליושין הרוסי לאספקת 3 מטוסי תובלה מדגם Il-76 על-מנת להוות פלטפורמה להתקנת הפלקון, בהיקף של חצי מיליארד דולר נוספים. עקב עיכובים באספקת המטוסים, אספקת המטוסים נדחתה ל-200910[11].

באפריל 2002 חיל האוויר הישראלי בחר בגאלפסטרים 5 (מכונה "נחשון") על-מנת להתקין בו את המערכת, ורכש 3 מטוסים מהדגם G-550 לצורך כך[12]. המערכת מכונה "עיטם" (בניגוד לגרסת ה"נחשון" המיועדת למודיעין אותות ומכונה "שביט"). התעשייה האווירית לישראל ביצעה שינויים משמעותיים בגוף מטוסי הגאלפסטרים שנרכשו לצורך התאמתם לנשיאת מכ"ם המערכת. המכ"ם בו נעשה שימוש בחיל האוויר הוא גרסה מתקדמת יותר מדגם EL/W-2085, גרסה זו בעלת סנסור מתקדם יותר המעניק לה יכולות גבוהות יותר ובעלות נמוכה יותר מהמערכת הישנה.

בפברואר 2008 נרכשו 4 מטוסי גאלפסטרים G-550 דומים במסגרת החוזה של חיל האוויר הסינגפורי. נמסרה לסינגפור ב-2010[13]. שם החליפה מערכת הפלקון את מערכות ההתרעה המוקדמת המותקנת על מטוסי E-2 הוקאיי (ששימשו גם בחיל-האוויר הישראלי, בכינוי "דיה", עד 1994).

באוגוסט 2020 פורסם כי הודו מתכננת לרכוש מישראל 2 מערכות נוספות, בעסקה בשווי של מיליארד דולר[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IAI Phalcon 707, באתר Federation of American Scientists
  2. ^ שרון שדה, תע״א מבצעת טיסות מבחן של מטוס הביון "פאלקון", חדשות, 23 במאי 1993
  3. ^ אורה קורן ודרור מרום, ‏השבחת הפאלקון ע"י תע"א לסין מוטלת בספק עקב מותו של שאול אייזנברג, באתר גלובס, 3 באפריל 1997
  4. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏"אסיה טיימס": התקדמות במגעים למכירת מערכות התראה אוויריות מישראל לסין, באתר גלובס, 11 בנובמבר 1996
  5. ^ דרור מרום, ‏נשיא רוסיה אישר העברת מטוסים לאלתא להתקנת מערכות התרעה עבור הצבא הסיני, באתר גלובס, 18 במרץ 1997
  6. ^ דרור מרום, ‏סין תרכוש מתע"א רק מטוס התרעה אחד - ולא ארבעה כפי שתיכננה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 1998
  7. ^ איי אונליין, נ.י. טיימס: ארה'ב ידעה מזמן על העיסקה הסינית ולא ניסתה לעוצרה, באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2000
  8. ^ אמנון ברזילי, ההרפתקה ששווה מיליארדים, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2001
  9. ^ אמנון ברזילי, סין תובעת מיליארד ד' על ביטול מכירת הפלקון, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2001
  10. ^ פליקס פריש, ‏נחתם ההסכם לאספקת "פאלקון" להודו, באתר גלובס, 7 במרץ 2004
    אמנון ברזילי, נחתמה העסקה הגדולה ביותר בתולדות היצוא הבטחוני: 3 מטוסי ביון מסוג "פלקון" יימכרו לחיל האוויר של הודו, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2004
  11. ^ יוסי מלמן, בחודש הבא: ישראל תספק להודו אחד ממטוסי הביון שבנתה בעבורה, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2009
  12. ^ סוכנויות הידיעות, אלתא של התעשייה האווירית הישראלית זכתה בהזמנה של 250 מיליון דולר ממשרד הביטחון, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2002
  13. ^ הארץ, התעשייה האווירית תספק לסינגפור מטוסי ביון ב-600 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2008
  14. ^ אודי עציון, הודו תזמין מהתעשייה האווירית מטוסי התרעה במיליארד דולר, באתר כלכליסט, 28 באוגוסט 2020