פסח חברוני
לידה |
1888 ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
14 במרץ 1963 (בגיל 75 בערך) ירושלים |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מקום לימודים | אוניברסיטת ציריך (1912) |
מנחה לדוקטורט | ארנסט צרמלו |
פרסים והוקרה | פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (1963) |
בן או בת זוג | לולה לנדאו |
אתר רשמי | |
תרומות עיקריות | |
מחקרים בתחום תורת המשוואות האינטגרו-דיפרנציאליות | |
פסח חברוני (Pessach Hebroni, גם Hebrony; 1888[1] – 14 במרץ 1963 י"ח באדר ה'תשכ"ג) היה מתמטיקאי ישראלי, חלוץ מחקר והוראת המתמטיקה בישראל, חתן פרס ויצמן לשנת 1963.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשכונת מזכרת משה בירושלים, לאסתר-דינה טייטלבוים נכדת הרב ישראל דב לוי שעלה במחצית הראשונה של המאה ה-19 לטבריה, ומנחם-ציון חברוני, בן למשפחה ירושלמית ותיקה מחסידי חב"ד.
למד בתלמוד תורה ישיבת עץ חיים, בישיבת תורת חיים, ובישיבת "בית המוּסר", במהלך לימודיו נחשב לעילוי, כפי שתיארו ידידו מילדות פרופ' יוסף יואל ריבלין: "ל"עילוי" נחשב פסח חברוני משחר ילדותו. יתר על כן, מופלא היה ומפליא את יודעיו כבר משחר נעוריו."
כבן היישוב הישן לא זכה חברוני להשכלה כללית. כשהיה נער מצא בבית סבו ספר שנקרא "שבילי דרקיע", שבו היה עיסוק בנושאים מתמטיים, כך גילה את המתמטיקה והחל להתעניין בה אף בטרם ידע כי התחום המדעי נקרא כך. למרות האיסור מצד בני קהילתו, החל לקרוא ספרים בנושא, אותם שאלה למענו אחותו, מספריית בני ברית בירושלים.
כשהיה חברוני בן 17 לערך החליט לנטוש את אורח החיים החרדי ופנה לאליעזר בן-יהודה כדי שיסייע לו למצוא מקום בו ניתן ללמוד לימודים כלליים ובייחוד מדעים. משהבינו את יכולותיו האינטלקטואליות המבריקות, בן-יהודה יחד עם בוריס שץ ופאול נתן (מייסד חברת עזרה של יהודי גרמניה) סייעו לחברוני להתקבל ללמודים בבית הספר הריאלי "עזרה" בירושלים (כיוון שלא הייתה לו תעודת סיום בית-ספר יסודי). חברוני סיים את הלימודים תוך שנתיים (1907–1909).
בשנים 1909–1912 למד חברוני בפקולטה למתמטיקה של אוניברסיטת ציריך בשווייץ, לאחר שעבר את בחינות הכניסה בהצטיינות (סייעו לו מבחינה כלכלית אנשי חברת עזרה של יהודי גרמניה). שם עשה את עבודת הדוקטור, בהנחייתו של ארנסט צרמלו. עם סיום לימודיו ניתן לו התואר דוקטור במתמטיקה. כך היה חברוני לראשון מבני היישוב הישן שלמד מדעים בחו"ל.
ב-1912 שב לארץ והחל להורות מתמטיקה. חברוני לימד בגמנסיה העברית בירושלים, ובסמינרים למורים של חברת "עזרה" ושל דוד ילין. כמו כן התגורר מספר שנים בחיפה ולימד בבית הספר הריאלי.
במהלך השנים אף שימש מרצה מן החוץ למתמטיקה, באוניברסיטה העברית, אך בשל היותו בן היישוב הישן ומפני שרקעו היה שונה מרקעם של שאר חברי סגל הפקולטה למתמטיקה, לא התקבל כמרצה מן המניין. חברוני לא התקבל כמרצה באוניברסיטאות באירופה בשל יהדותו ובישראל בשל רקעו וקורות חייו. למרות זאת עסק חברוני כל חייו במחקר מדעי ועבודותיו התפרסמו בכתבי עת מדעיים רבים.
בשנות ה-20 הקים בביתו בירושלים "מועדון מתמטי" שבו נערכו הרצאות במתמטיקה. במועדון היו חברים בין היתר פרופ' הוגו ברגמן וד"ר יעקב טהון. אלברט איינשטיין קרא את מחקריו של חברוני ומסר לו, על ידי הוגו ברגמן, כי הוא מעריך את עבודתו מאוד והיה מעוניין לפוגשו. באחד ממפגשי המועדון המתמטי נכח איינשטיין, וחברוני הרצה בפניו על "הרעיון הפילוסופי של המתמטיקה". בסוף ההרצאה ציין איינשטיין כי "נראה לי שהוא, חברוני, היחיד שירד לסוף דעתי".
חברוני היה חבר כבוד באיגוד המתמטיקה בישראל. ב-1963, בערוב ימיו, זכה בפרס ויצמן למדעים מטעם עיריית תל אביב על עבודתו באלגברה ובאנליזה ובמיוחד על תרומתו לתורת המשוואות האינטגרו-דיפרנציאליות.[2]
זמן קצר לאחר מכן נפטר, בגיל 75, ערירי. נקבר בהר המנוחות בהלוויה מעוטת-משתתפים.[3]
ב-1973 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת קריית יובל.
פרסומים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבים מתימטיים; ערך והקדים: י"י ריבלין; פרקים מתוך "נפתולי דרך: סיפור חיים", כפי שסופר על ידי פסח חברוני ונרשם בידי לולה לנדאו, ירושלים: הוועד הציבורי להוצאת כתבי ד"ר פסח חברוני, תשכ"ח.
- 'On Relations between the Reciprocal Resolvents of Certain Kernels,' Tôhoku Mathematical Journal 36,2 (1933), 236-240.
- 'Sur les inverses des elements derivables dans un anneau abstrait'
- 'Ueber die inneren Automorphismen des abstrakten Differentialringes,' Compositio Mathematica 14 (1959-1960), 77-82. (קישור )
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- י"י ריבלין, 'ד"ר פסח חברוני: האיש ופעלו', בתוך: פסח חברוני, כתבים מתימטיים (ירושלים תשכ"ח).
- לולה לנדאו, פסח חברוני: נפתולי חיים של צעיר ירושלמי: רומאן; מגרמנית: חיים מס, ירושלים: קריית ספר, 1972.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פסח חברוני
- פסח חברוני, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מידע על פסח חברוני בקטלוג הספרייה הלאומית
- פסח חברוני: אחד מגדולי המתמטיקאים היהודים במאה העשרים, ממציא וחוקר גאון, יליד ירושלים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 31.12.2019
- ארכיון פסח חברוני, בספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר פסח חברוני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4766
- חתני פרס וייצמן: ד"ר פסח חברוני, דבר, 8 בפברואר 1963
- יוסף חריף, דרך היסורים של בעל הפרס, מעריב, 8 בפברואר 1963
- ד"ר פ. חברוני ז"ל, מעריב, 15 במרץ 1963
- יוסף חריף, ד"ר פסח חברוני, המלומד שהכירו בו – במאמר, מעריב, 17 במרץ 1963
- א. ח. אלחנני, חייו של גאון ירושלמי נידח, דבר, 21 באפריל 1972
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי הביוגרפיה האנגלית שבתוך "כתבים מתימטיים" (ירושלים תשכ"ח): 12 באפריל; על פי הידיעה על מותו ב"מעריב" (ד"ר פ. חברוני ז"ל, מעריב, 15 במרץ 1963): 14 במרץ; על פי הערך באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (דוד תדהר (עורך), "ד"ר פסח חברוני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4766): י"ח באדר תרמ"ח.
- ^ היום – חלוקת פרס וייצמן למדע מטעם עירית ת"א, מעריב, 7 בפברואר 1963; פ. חברוני, ג. שמידט וי. תלמי חתני "פרס וייצמן למדע", דבר, 8 בפברואר 1963.
- ^ תמר לנדאו, קוראים כותבים: בקשתו האחרונה של ד"ר חברוני ז"ל, מעריב, טור 2, 1 באפריל 1963.
- ^ גדעון תלפז, פרטיזנית, מתמטיקאי ופלמ"חניקית: פסח חברוני, מעריב, טורים 2–3, 25 בפברואר 1972; א. ח. אלחנני, חייו של גאון ירושלמי נידח, דבר, 21 באפריל 1972.