פסטיבלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרגמנט מתוך Fasti Praenestini

הפסטיבליםלטינית Fasti), הוא חיבור אטיולוגיה בעל שישה ספרים, שנכתב על ידי המשורר הרומי אובידיוס ופורסם כנראה בשנת 8 לספירה. החיבור מציג את לוח השנה הרומי בצורה פואטית, כשכל ספר מוקדש לחודש אחד.

על היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסטיבלים נכתב על ידי אובידיוס ופורסם כנראה בשנת 8 לספירה בצורה של שירי אלגיה, בצורת הקופלט האלגי. היצירה מציגה את לוח השנה הרומי בצורה פואטית, כשכל ספר מוקדש לחודש אחד. נראה שאובידיוס רצה לכתוב על כל חודשי השנה אך כאשר נשלח לגלות היצירה עדיין לא הייתה גמורה. כיום נמצאים רק את שישה הספרים הראשונים, מינואר עד יוני כאשר הספר האחרון מסתיים באמצעיותו. אובידיוס בעצמו מעיד שעבודתו נקטעה והוא הספיק רק מחצית מעבודתו, אך לא ברור אם המשיך את ששת החודשים האחרונים בגלותו.[1]

ייתכן שאובידיוס עבד על ׳גלגולי צורות׳ וה׳פסטיבלים׳ במקביל, בשנים בין 2 ל-8 לספירה. בפתיחת היצירה ישנה הקדשה לגרמאניקוס היורש האימפריאלי ואחיינו של טיבריוס, ובספר השני נוספת לה הקדשה לאוגוסטוס עצמו.

הפואמה מסבירה את המקורות והמנהגים של הפסטיבלים הרומים החשובים בסדר כרונולוגי, יחד עם אזכורים של סיפורי מיתולוגיה, ומידע על אסטרונומיה וחקלאות בהתאם לעונות. אובידיוס משתמש במחקר האלים כדי לדבר על עונות וחודשי השנה, קורא לעצמו במהלך היצירה כוהן (vates) ומספר כעד ראייה בגוף ראשון על לוח השנה והחגים. בנוסף הוא מתאר מנהגים פלביים (plebs) למדי, אשר חלק מהמבקרים מתקופתו פירשו כחתרניים תחת החקיקה המוסרית של אוגוסטוס.[2]

היצירה מציעה תובנות על רוח החברה הרומית בצומת מכריעה בהתפתחות התרבותית בתקופה האוגוסטנית המאוחרת. היצירה נקראת לרוב כעבודה של חגיגה לאומית, כתוצאה של למעלה משלושים שנים של השלום והשקט האוגוסטני. עם זאת, השנים האחרונות של שלטון אוגוסטוס ידעו כישלונות צבאיים מחוץ, וחוסר שביעות רצון מקומי, וניסיונות מתגברים של אוגוסטוס להגביל את חופש הדיבור.[3]

הספר הראשון - ינואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה נפתח בפרולוג, הקדשה של הפואמה לגרמאניקוס, ותיאור של הספר כולו כלוח שנה רומי הכולל פסטיבלים, אירועים שנתיים הקשורים לאסטרונומיה, ולאחריו תיאור של המצאת לוח השנה הרומי על ידי רומולוס ונומא.[4] הפרק הראשון הוא מעין דיאלוג בין המשורר, הכותב בגוף ראשון, לבין האל יאנוס לגבי הטבע של השני כאל יוצר ולאחר מכן על החגים של חודש ינואר.[5] בהמשך מסופר על חג האגונאליה (אנ'), ישנו הסבר על החיות שמשמשות כקורבן, הסיפור של אריסטיוס, וסיפורם של לוטיס (אנ') ופריאפוס.[6] הפרק השלישי מוקדש לפסטיבל הקרמנטאליה (אנ'), עם סיפורים על דמויות כגון אוגוסטוס וליוויה, המיתוס של הרקולס וקאקוס (אנ'), ומסתיים בהלל למשפחת אוגוסטוס.[7] הפרק הרביעי והאחרון של ספר זה מתמקד בחג לאלה קונקורדיה, חגי הסמנטיבאה (אנ'), ותפילות לחקלאות, והסבר על הסעודה בארה פקיס.[8]

הספר השני - פברואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתחיל עם הסבר למקור שם החודש פברואר מהמילה febura.[9] הוא ממשיך עם מספר סיפורים קצרים כמו סיפורו של אוריון והדולפין, שמו של אוגוסטוס כאבי המולדת (pater patriae). המיתוס של קליסטו, נפילת הפאבים במלחמת קרמרה, והסיפור של מערכת הכוכבים של הנחש, העורב והמכתש.[10] החלק הגדול הבא הוא דיון בחג הלופרקאליה (אנ').[11] לאחר מכן יש הסבר של הפיכתו של רומולוס לאל קווירינוס,[12] וממשיך לדיון בחג הפראליה (אנ').[13] החלק האחרון דן בחג הרגיפוגיום (אנ') ומנהגים וסיפורים סביב חג זה.[14]

הספר השלישי - מרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הספר השלישי מקדיש אובידיוס לאל מארס, הפטרון של החודש. בקשר לאל, אובידיוס מספר את סיפור אונס ריאה סילביה (אנ'), לידתם של רומולוס ורמוס, ומסיים את החלק הראשון בדיון על כך שמרץ היה החודש הראשון לשעבר של השנה הרומית.[15] בהמשך הספר מארס מספר על חטיפת הנשים הסביניות כדי להסביר מדוע נשים סוגדות לו.[16] לאחר מכן יש שני סיפורים קצרים על האסילום של רומולוס ומקדש יופיטר ויוביס,[17] והסבר על מערכת הכוכבים שנוצרה על ידי הכתר של אריאדנה.[18] לאחר מכן יש חלק ארוך המתאר את החגיגות לכבוד הישות האלוהית אנה פרנה (אנ') באידס, והתמקדות בסיפור של וריגיליוס על בריחת אנה פרנה מקרתגו, מסעה לאיטליה והפיכתה לנהר נומיקוס, והאגדה על ההונאה של אנה פרנה לאחר שמארס ניסה לחזר אחר מינרווה. החלק מסתיים ברצח יוליוס קיסר.[19] סוף הספר מכיל גילוי הדבר על ידי בכחוס לכבוד חג הליברליה (אנ'), התפילות למינרווה בשביל חג הקווינקווטריוס (אנ'), והסיפור של פריקסוס והלה לכבוד הטובילוסטריום.[20]

הספר הרביעי - אפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתחיל עם הופעתה של ונוס, שנוזפת באובידיוס על כך שהוא נטש את סגנון האלגיה הארוטית. אובידיוס ממשיך בהסבר הגנאלוגיה של המלכים הרומים ואוגוסטוס, ומסתיים בחגיגות לכבוד ונוס כאלה בוראת.[21] לאחר מכן יש דיון בפסטיבל לכבוד קיבלה (אנ'), המגנה מאטר. לשם כך אובידיוס מספר את סיפור לידת ילדיה של ריאה, הסירוס של אטיס (אנ'), העברת האלה לרומא, והסיפור של קלאודיה קווינטה.[22] לאחר מכן יש תיאור חג הקריאליה (אנ'), חטיפת פרספונה, הנדידה של קרס, וחזרת פרספונה לאולימפוס.[23] החלק הבא מוקדש לחג הפריליה (אנ'), שכולל תפילות חקלאיות, הסברים על מנהגים, ומותו של רמוס.[24] החלק האחרון מספר את סיפור מצנטיוס (אנ'), המלך האטרוסקי, וזיקתו לחג הוינאליה, ומכיל את התפילות החקלאיות לחג הרוביגאליה.[25]

הספר החמישי - מאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתחיל עם הצגת המוזות את שלושת ההסברים לשם החודש; האלה מאיסטאס, הזקנים הרומים (maiores) ומאיה, אמו של מרקוריוס.[26] אובידיוס לא מצליח להחליט איזה מההסברים הוא הנכון. בחלק הבא פלורה מופיעה ומדברת על המקור שלה, על העזרה שלה בהריון יונו, והמקור הפוליטי למשחקים שלה.[27] החלק הבא מדבר על הטקסים סביב פסטיבל הלמוריה, והלווייתו של רמוס.[28] לאחר מכן סיפור לידתו של אוריון, סיפור בניית מקדש מארס אולטור (פורום אוגוסטוס), סיום הקרבות האדם ברומא, הפולחן למרקוריוס, ומוות קסטור ופולוקס.[29]

הספר השישי - יוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתחיל בפרולוג, בו האלות יונו ויובנטס (הבה) מתווכחות על מקור השם של החודש.[30] החלק הגדול הבא מתייחס לסיפורים, האירועים והמנהגים סביב חג הוסטאליה (אנ'), לכבוד האלה וסטה.[31] לאחר מכן יש הסבר על חג המטראליה (אנ'), והסבר על האלה מאטר מטוטה.[32] החלק האחרון מוקדש לעונש של אסקלפיוס.[33]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלוש פרשות מתוך לוח השנה, תרגם עמינדב דיקמן, דחק - כתב עת לספר טובה, כרך ו׳, 2016, עמ׳ 215- 228.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Newlands, C., “Mandati Memores: Political and Poetic Authority in the Fasti”, in The Cambridge Companion to Ovid, P. Hardie ed. Cambridge: Cambridge University Press, 2002, pp. 200-216.
  • Herbert-Brown G., "Fasti: The Poet, the Prince, and the Plebs" in A Companion to Ovid, P. Knox, ed. Oxford: Blackwell Publishing, 2009.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אובידיוס, תוגות, 549- 552. 
  2. ^ G. Herbert-Brown, 2009, p.126.    
  3. ^ C. Newlands, 2002, p. 200. 
  4. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 1. 1- 62. 
  5. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 1. 63- 294. 
  6. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 1. 317- 456. 
  7. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 1. 461- 636. 
  8. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 1. 637- 724. 
  9. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 2. 1- 54. 
  10. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 2. 79- 266. 
  11. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 2. 267- 474. 
  12. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 2. 475- 532.    
  13. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 2. 533- 616. 
  14. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 2. 685- 855. 
  15. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 3. 1- 166. 
  16. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 3. 167- 298. 
  17. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 3. 429- 458. 
  18. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 3. 459- 516. 
  19. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 3. 523- 710. 
  20. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 3. 713- 878. 
  21. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 4. 1- 132. 
  22. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 4. 179- 375    
  23. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 4. 393- 620. 
  24. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 4. 721- 826. 
  25. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 4. 863- 942. 
  26. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 5. 1- 110. 
  27. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 5. 159- 378. 
  28. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 5. 419- 490    
  29. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 5. 493- 720. 
  30. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 6. 1- 100. 
  31. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 6. 249- 268. 
  32. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 6. 473- 569. 
  33. ^ אובידיוס, פסטיבלים, 6. 733- 762.