מטאפיזיקה
מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά "פיזיקה", "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות. מקור המונח בספרו של אריסטו, שנקרא "מטאפיזיקה" משום שבסידור המסורתי של כתביו היא הופיעה לאחר ספרו ה"פיזיקה".
במשך הדורות קיבל המושג משמעות יותר מילולית- פיזיס משמעותו טבע; לכן מטאפיזיקה עוסקת בדברים אשר הם מעבר לטבע או לעולם הגשמי. התפיסה בפילוסופיה מודרנית מתבססת על שימוש זה.
תחומי עיסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כדלקמן:
- מהו טבעה של המציאות?
- האם קיימים נפש וגוף? או שמא רק אחד מהם קיים, ובמידה וקיימים שניהם - מה היחס ביניהם? (הבעיה הפסיכופיזית).
- מהו מקום האדם ביקום?
- מהי משמעות בחייו של האדם?
- האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים?
- האם העולם קיים מחוץ למוחנו?
- מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
- מהי יחידת־זמן?
- האם אלוהים קיים ומכוון המציאות?
ענפי המטאפיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענף מרכזי במטאפיזיקה הוא האונטולוגיה או תורת היש, החוקרת את טיבם של הדברים הקיימים בעולם ואת הקשרים ביניהם.
המטאפיזיקאי מנסה גם להבהיר את המושגים שלפיהם אנשים תופסים את העולם, לרבות קיום, אובייקט, רכוש, מרחב, זמן, סיבתיות והיתכנות, תחום זה נקרא אפיסטמולוגיה, ויש שאינם מכלילים אותו כחלק מהמטאפיזיקה. הפילוסוף הנודע עמנואל קאנט איחד למעשה בין המטאפיזיקה לבין האפיסטמולוגיה. קאנט טען שאנחנו יכולים לדבר על עולם התופעות רק באופן שבו אנו תופסים אותן ולא על הדברים כשלעצמם. רבים טענו שבכך קבר קאנט את המטאפיזיקה, אולם פרופסור ירמיהו יובל טוען כי בכך רצה קאנט דווקא לחדש את העיסוק במטאפיזיקה, לאחר הספקנות הניהליסטית של דייוויד יום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריצ’רד טיילור, מטאפיזיקה, תרגמה מאנגלית: יעל כהן, ירושלים : אדם, 1983.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מטפיזיקה באנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית
- סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה(הקישור אינו פעיל), מאת רודולף קרנפ
- מטאפיזיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
