דאגלס הייג
 | |
| דאגלס הייג | |
| לידה |
19 ביוני 1861 אדינבורו, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 1928 (בגיל 66) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
Dryburgh Abbey  |
| כינוי |
"אדון השדה"[1] "הקצב מהסום", "הקצב הייג"[2] |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
Dorothy Maud Vivian (11 ביולי 1905) |
| השתייכות |
הממלכה המאוחדת |
| שנות הפעילות | 1884–1920 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 פילדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית פרשים מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הארמייה הראשונה מפקד חיל המשלוח הבריטי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה המהדית מלחמת הבורים השנייה מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
 KT .png){kind=small} OM  GCB  GCVO  KCIE | |
  | |
פילדמרשל דאגלס הייג, הרוזן הראשון של הייג (באנגלית: Douglas Haig, 1st Earl Haig; 19 ביוני 1861 - 29 בינואר 1928). היה גנרל בריטי שהתפרסם בזכות לחימתו במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייג נולד באדינבורו למשפחה של מזקקי ויסקי. הוא למד באוניברסיטת אוקספורד ומאז 1884 במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט (אנ'). הוא החל את שירותו הצבאי בהודו, ולאחר מכן שירת כקצין פרשים במשך תשע שנים, בעיקר בהודו. בהמשך השתתף במערכה בסודן (1897 - 1898) ובמלחמת הבורים בדרום אפריקה (1899–1902).
בשנת 1906 מונה לאחראי על החינוך הצבאי במשרד המלחמה הבריטי. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה עזר בהקמתו וארגונו של חיל המשלוח הבריטי (BEF), ונסע עמו לצרפת לסייע במאמץ המלחמתי מול גרמניה בחזית המערבית. בסוף שנת 1914, לאחר הצלחותיו בקרב מונס ובקרב איפר הראשון, מונה למפקד העליון של חיל המשלוח. בתפקידו זה נטל חלק בקרב על הסום (1916), בקרב אראס ובקרב איפר השלישי (1917). הייג האמין כי ניתן לנצח את המלחמה רק בחזית המערבית. זה גרם לחיכוכים עם לויד ג'ורג', מזכיר המדינה למלחמה וראש ממשלה מדצמבר 1916 שלא הסכים עם אסטרטגיה זו, תמך בתוכניות חלופיות. ההתקפות הגדולות של גרמניה באביב 1918 כמעט שברו את הצבא הבריטי. בין אוגוסט לנובמבר 1918 השיגו כוחות בעלות הברית בפיקודו של הייג סדרת ניצחונות נגד הצבא הגרמני שהביאו לסיום המלחמה.[3]
לאחר המלחמה, כאות הערכה על פעילותו, קיבל את התואר "רוזן הייג הראשון". בשנת 1919 מונה לעמוד בראש כוחות הפנים (Home Forces) בבריטניה. בשנת 1921 פרש לגמלאות ונפטר שבע שנים לאחר מכן בלונדון, בשנת 1928 בגיל 66. הייג היה מהמייסדים של הלגיון הבריטי המלכותי ושימש כנשיא הראשון שלו מהקמת הארגון בשנת 1921 ועד למותו.
דמותו של הייג ותפקודו במהלך מלחמת העולם הראשונה שנויים במחלוקת. רבים סבורים כי פקודותיו שלחו עשרות אלפי חיילים אל מותם ללא צורך, וקצינים ששירתו תחתיו במלחמה טענו כי כשל בהבנת תנאי הקרב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דאגלס הייג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנגלית: "Master of the Field".
- ^ אנגלית: "the Butcher of the Somme", "Butcher Haig".
- ^ General Douglas Haig (1861 - 1928), bbc.co.uk
- קצרמר הממלכה המאוחדת
- קצרמר אנשי צבא
- גנרלים בריטים במלחמת העולם הראשונה
- מרשלים בריטים
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- מסדר האימפריה ההודית: אבירים מפקדים
- המסדר הוויקטוריאני המלכותי: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- רוזנים בריטים
- גנרלים סקוטים
- חברים במסדר ההצטיינות
- אישים במלחמה המהדית
- בריטים חברי הבונים החופשיים
- מפקדי גייסות בצבא בריטניה במלחמת העולם הראשונה
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- מעוטרי צלב המלחמה
- אבירים וגבירות של מסדר הדרדר
- בוגרי המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט
- בריטים שנולדו ב-1861
- בריטים שנפטרו ב-1928