פרוע פרח'זאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרוע פרח'זאד
Foroogh.gif
לידה 5 בינואר 1935
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1967 (בגיל 32)
איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משוררת, יוצרת קולנוע, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Parviz Shapour
fafnd.org/en
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרוע פרח'זאדפרסית: فروغ فرخزاد; 5 בדצמבר 1935 - 13 בפברואר 1967) הייתה במאית ומשוררת איראנית משפיעה. היא נחשבת למוכרת ביותר מבין המשוררות המודרניות בשפה הפרסית ולאחת היוצרות החשובות ביותר באיראן המודרנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח'זאד נולדה בטהרן בשנת 1935 למשפחה מהמעמד הבינוני. היא למדה בבית הספר עד כיתה ט', ולאחר מכן עברה לבית ספר מקצועי לבנות שם למדה אומנות ותפירה. בגיל 16 היא נישאה לקרוב משפחתה הסאטיריקן, פרויז שאפור, ועברה איתו לאהוואז. משפחתה התנגדה לנישואין בעיקר בגלל גילו המבוגר של שאפור. כעבור שנה הולידה פרח'זאד את בנה היחיד, קאמיאר שאפור, ושנתיים לאחר מיכן פרח'זאד ופרויז התגרשו. פרויז זכה במשמורת על בנם ונאסר עליה לקיים קשר עם הילד.

לאחר הגירושין שבה פרח'זאד לטהרן וב-1955 פרסמה את ספר שיריה הראשון- "שבויה", בעקבותיו קיבלה תשומת לב שלילית רבה וביקורות רבות ושירתה נהפכה למוקד של חילוקי דעות ואי הסכמה בחברה. באותה השנה סבלה פרח'זאד מהתמוטטות עצבים ואושפזה במוסד פסיכיאטרי. ב-1956 פרסמה פרח'זאד את ספר שיריה השני, "הקיר"[1].

ב-1958 התגוררה כמה חודשים באירופה, כשחזרה לאיראן החלה לעבוד גם כקולנוענית והכירה את הקולנוען והיוצר אבראהים גולסתאן. גולסתאן עודד את פרח'זאד להביע את עצמה ולחיות בעצמאיות וגם ניהל עמה מערכת יחסים שנמשכה עד מותה. מערכת היחסים ביניהם זכתה לביקורת שלילית עקב היחסים הגלויים מחוץ לנישואין, פער הגילאים בין בני הזוג, והעובדה שגולסתאן נשוי לאחרת.

ב-1958 פרסמה פרח'זאד את ספר שיריה השלישי, "המרד". ב-1962 נסעה לתבריז, שם הייתה מושבת מצורעים, כדי ליצור את סרטה "הבית השחור" המדבר על חולי הצרעת באיראן. במהלך 12 ימי הצילום נקשרה פרח'זאד לחוסיין מנסורי, בנם של שני מצורעים מהמושבה, ובסוף הצילומים אמצה אותו ולקחה אותו עמה לחיות בבית אמה. ב-1964 פרסמה פרח'זאד את ספרה "לידה אחרת", אותו הקדישה לגולסתאן.

בפברואר 1967 נהרגה פרח'זאד בגיל 32 בתאונת דרכים. כדי להימנע מלפגוע באוטובוס הסעות של ילדים מבית הספר היא הסיטה את הג'יפ בו נסעה והתנגשה בחומת אבן. פרח'זאד מתה מפצעיה עוד לפני שהגיעה לבית החולים. בשנת 1974, 7 שנים לאחר מותה, פורסם ספר שירתה "בואו נאמין בראשית העונה הקרה".

נושאים ביצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מהנושאים הבולטים בשירתה של פרח'זאד הוא הרגשות שלה כלפי נישואין קונבנציונליים, מעמדן של הנשים באירן, ומעמדה האישי כאישה וכאמא שלא יכולה לחיות חיים קונבנציונליים. חלק מהשירים בהם נושאים אלה באים לידי ביטוי הם "שבויה", "להקת החתונה", "קריאה לנשק", ו"לאחותי".

שירתה של פרח'זאד מהפכנית בכך שהיא הופכת את הסדר הפטריארכלי שהיה מקובל באירן בתקופתה. היא נותנת ביטוי לקול נשי אקטיבי.

שירתה של פרח'זאד נחשבת איקונקלאסטית ופמיניסטית. היא מציגה רגשות ומחשבות מנקודת מבט של אישה איראנית בחברה המסורתית. היא נגעה גם בנושאים כמו זיכרונות ילדות, אימת המוות, סמטאות ושוקי עיר הולדתה ומגוריה במרבית הזמן טהרן והביעה ביקורות פוליטיות. תחילה פרח'זאד נשמעה לכללי הכתיבה האיראנית המסורתית (חרוז, משקל וכדומה), אך עם הזמן כשכתיבתה הבשילה היא קיבלה אופי שונה לגמרי. אפשר למצוא בתוך מקבצי השירה עצמם חוסר התאמה סגנונית בשפה או במבנה השירים (שירים המחולקים לבתים לצד פואמות ארוכות ורצופות) ואפילו בתוך השירים עצמם אין אורך נשימה, אורכי שורות ואורכי בתים קבועים.

תגובות לשירתה ולאורח חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירתה של פרח'זאד והאופן שבו בחרה לנהל את חייה עוררו תגובות חזקות הן מצד תומכיה והן מצד מבקריה. בעיני תומכיה, פרח'זאד נתפסת כסמל המאבק בדיכוי הנשים בחברה המסורתית, וכגיבורה ולוחמת אמיצה למען העצמאות והחופש. היא נחשבת למשוררת פורצת דרך ולסמל תרבותי ופמיניסטי באיראן הן בשל אורח חיה ומערכת היחסים הגלויה שלה עם גולסתאן והן בשל העיסוק הגלוי בשיריה בנושאים הקשורים לנשיות ומיניות.

מנגד, בעיני מבקריה, פרח'זאד מסמלת הפקרות מינית, אובדן ערכי המסורת וכאוס. ביקורת זו עולה בעקבות הנושאים בהן היא עוסקת בשיריה ובגלל מערכות היחסים שניהלה כגרושה, בין היתר עם גולסתאן. בעקבות ביקורת זו, שירתה נאסרה לפרסום על ידי הרפובליקה המוסלמית באירן.[2]

שירתה של פרח'זאד הייתה מוכרת מאוד בזמנה, אך גם היום. היא נחשבת לאחת המשוררות האיראניות החשובות של המאה ה-20, ומשפיעה על איראנים ברחבי העולם עד היום.[3]

קשר עם דליה רביקוביץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיני חלק מחוקרי שירתה של פרח'זאד, נראה שיש קשר בין פרח'זאד לבין רביקוביץ'. אמנם אין תיעוד שהשתיים נפגשו, אך שתיהן ניהלו מערכות יחסים עם הבמאי איברהים גולסתאן. פרח'זאד וגולסתאן ניהלו מערכת יחסים מפגישתם ב-1958 ועד מותה. רביקוביץ' ניהלה עמו מערכת יחסים קצרה אך משמעותית (לדבריה) כשלוש שנים לאחר מותה של פרח'זאד, כאשר גולסתאן הגיע לארץ.

נראה שיש זיקה מסוימת גם בין שיריהן של פרח'זאד ורביקוביץ' . בספרה "לידה אחרת" שפורסם בשנת 1964 כתבה פרח'זאד שיר בשם "בובה ממוכנת". רביקוביץ' פרסמה שיר נוסף בשם זה בשנת 1959 בספרה הראשון "אהבת תפוח הזהב". שני השירים מתארים את הנפש הנשית הכלואה בגוף ממנו מצופה התנהגות מסוימת, בעולם עם חוקים ברורים הנשלט בעיקר על ידי גברים, אך כל אחת מהמשוררות משדרת את התחושה הזו מעולמה שלה.[4]

רשימת יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבויה (1955)
  • הקיר (1956)
  • המרד (1958)
  • לידה אחרת (1964)
  • בואו נאמין בראשית העונה הקרה (1974)

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבית שחור (1962)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'סמין דרזניק, Forough Goes West: The Legacy of Forough Farrokhzad In Iranian Diasporic Art and LIterature, חורף 2010, Journal of Middle East Women's Studies, Vol 16, No.1, עמ' 103-116, הוצאת אוניברסיטת דיוק

כתביה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרוע' פרח'זאד, לידה אחרת, תרגום: סיון בלסלב, קשב, 2012
  • פרוע' פרח'זאד, הבה נאמין בראשית העונה הקרה, תרגום: סיון בלסלב, קשב, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרוע פרח'זאד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Persian Language & Literature: Forough Farrokhzad, www.iranchamber.com
  2. ^ פרוע' פרח'זאד, לידה אחרת, תרגום: סיון בלסלב, קשב, 2012
  3. ^ Poetry as Life Cycles - Guernica, www.guernicamag.com (בAmerican English)
  4. ^ "פוסט אורח של הסופרת והמשוררת גילית חומסקי על ספר השירה "לידה אחרת" מאת פרוע פרח`זאד". קורא בספרים (בעברית). 9 ביולי 2013. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2017.