פרידריך דליטש
 | |
| לידה |
3 בספטמבר 1850 ארלנגן, ממלכת בוואריה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1922 (בגיל 72) באד שוואלבאך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
פרנץ דליטש |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
פריץ הומל, הרמן וולראת הילפרכת, ארתור אונגנד, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| צאצאים |
קרט דליטש |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השפה האשורית והקשר בין תרבות בבל והתנ"ך. | |
  | |
פרידריך דליטש (בגרמנית: Friedrich Delitzsch; 3 בספטמבר 1850 – 19 בדצמבר 1922) היה אשורולוג גרמני, בנו של מתרגם הברית החדשה לעברית, פרנץ דליטש.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דליטש נולד בארלנגן ולמד בלייפציג ובברלין. בשנת 1874 הוכשר כמרצה לשפות שמיות ואשורולוגיה בלייפציג. ב-1885 קיבל תואר פרופסור בלייפציג, ולאחר מכן גם תוארי פרופסור בברסלאו (1893) ובברלין (1899). הוא היה ממייסדי החברה האוריינטלית הגרמנית (Deutsche Orient-Gesellschaft), והיה מנהל של המחלקה למזרח הקרוב במוזיאונים המלכותיים.
פרידריך דליטש התמחה בלימודי השפות העתיקות של המזרח התיכון, ופרסם מספר עבודות על השפה האשורית, ההיסטוריה של אשור ועל תרבותה. הוא זכור בעיקר בגלל הביקורת שלו כנגד הברית הישנה. בשנת 1902 חפר במשך שמונה חודשים את האתר של העיר השומרית שורופק בשיתוף האדריכל הגרמני רוברט קולדווי (Robert Koldewey). הממצאים שלהם כללו מאות לוחות חרס מהתקופה שקדמה לסרגון מאכד (המאה ה-24 לפנה"ס).
ב-1902 פרסם סדרת הרצאות שכותרתה "בבל והתנ"ך" (Babel und Bibel בגרמנית), בה טען כי כתבי הברית הישנה, כולל סיפורי הבריאה והמבול וספר הברית, מקורם באגדות בבליות עתיקות, וכי אברהם אבינו וחמורבי היו ידידי נפש. האשורולוגים היהודים יוליוס אופרט ודוד פויכטואנג, שהיו בין המתנגדיו, סתרו את טענותיו בזו אחר זו. במהלך השנים הבאות תורגמו ספריו למספר שפות, וההרצאה "בבל והתנ"ך" הוצאה בהוצאות מחודשות. בשנות העשרים המוקדמות פרסם דליטש את שני חלקי הספר "התעתוע הגדול", חיבור ביקורתי על ספרי תהילים, הנביאים ויתר הברית הישנה. דליטש פקפק גם בדיוק ההיסטורי של הברית הישנה דוגמת סיפור כיבוש הארץ ודן בלקויות של ערכי המוסר המתבטאים בתנ"ך.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלחמת הלוחות: ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך, יעקב שביט ומרדכי ערן, הוצאת עם עובד 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרידריך דליטש, הקורספונדנציה לפני שלשת, ארבעת אלפים שנה | חלק א' | חלק א' (המשך) | חלק ב' | חלק ג' | חלק ד' | הצפירה, 1916
יעקב שביט, כבר אי אפשר לאכול בבבל נקניקייה בלי חרדל ברלינאי, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2019- פרידריך דליטש, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
