פריץ קורנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

פריץ (פרץ) קורנברג (14 בינואר 1890[1]18 בספטמבר 1944) היה אדריכל יהודי ממוצא גרמני שפעל בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז המסחרי בחיפה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20, מבט לכיוון צפון

פריץ קורנברג (Fritz Kornberg) נולד בכפר הולצהאוזן (Holzhausen) שליד עיירת המרפא באד זולזפלן (Bad Salzuflen), במערב ממלכת פרוסיה של הקיסרות הגרמנית (כיום במדינת סקסוניה תחתית בגרמניה). אחרי סיום לימודיו בתיכון מקצועי במגמת טכנולוגית הבניה ב-1910, החל ללמוד הנדסת בניין במכללה הטכנית בשרלוטנבורג שבברלין. מלחמת העולם הראשונה קטעה את לימודיו, שאותם השלים בין השנים 1918 ל-1919 אחרי שירות בצבא הגרמני.

עם הסמכתו כאדריכל החל לעבוד במשרדו של אלכסנדר ברוולד[2] והצטרף ל"אגודת בוני ארץ ישראל" בברלין (Palästina-Baugesellschaft) מיסודו של אלכסנדר לוי, עד שבספטמבר 1920 עלה לארץ ישראל. בארץ הצטרף לחברת "קדם", שהייתה המשך לאגודה הברלינאית[3], אשר בעת המעבר לארץ ישראל נוהלה כבר על ידי המהנדס יוסף לוי[דרוש מקור]. ב-1924 עבר להתגורר בשכונת תלפיות בירושלים ופתח בה משרד עצמאי. ב-1928 נבחר לעמוד בראש אגודת המהנדסים והאדריכלים בירושלים.

אחד מתכנוניו החשובים של קורנברג היה תכנון גימנסיה רחביה; על פי תכנונו, היה הבניין אמור להיות בצורת אווירון, ולכלול אגף מרכזי שבו ישכנו הספרייה וחדרי ההנהלה, ושני אגפים בצדדים שיקושרו ביניהם במעברים מקורים. בתכנון תוכננו גם מגרש משחקים ופינת נוי ובה בריכת דגים. בשל בעיות תקציב הושלמה רק הקומה הראשונה של הבניין, ואחרי מותו של קורנברג הושלמה הבנייה עם תכנונם של האדריכלים ברוצקוס ורצ'קובסקי[4].

קורנברג תיכנן גם את בית עגנון ב-1931 בתלפיות. בדומה לאדריכלים אחרים בתקופה עיצב קורנברג גם את הריהוט לבית החדש. את מראה הבית הוא תיכנן כמבצרי וסגור, חלונות הברזל מסורגים וחלקם נראים כחרכי ירי. הבית בנוי בסגנון מודרני, בקוים ישרים ובמראה קובייתי, והוא מצופה בטיח ולא באבן, בדומה לרוב הבתים בתלפיות, אך בשונה מרוב הבתים בירושלים. ממכתבים ששלח עגנון לרעייתו אסתר (כמופיע בקובץ 'אסתרליין יקירתי') מתלונן הסופר על הבית, שאינו מוצא חן בעיניו, על "הרהיטים המכוערים" ועל הצבעים הלא מוצלחים שבחר קורנברג לאריחי הרצפה וצבע הקירות: "...ודאי כתב לך ברין[5] שקורנברג צבע את הבית בצבע נורא ומגוחך. כנראה נצטרך חצי שנה להתבייש בפנינו ובפני האורחים מחמת צבע הבית.".

אשתו זינה ניהלה במשך שנים את "פנסיון קוֹרנברג" בביתם שברח' קלאוזנר 15 בתלפיות[6]. בתם היא הפסלת נעמי ביטר. בנם, דניאל קורנברג, בוגר מחזור י"א כדורי, נפל ב-9 ביוני 1948 בקרב לוביה בגליל התחתון.

מעבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פריץ קורנברג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרו של פרנקל נפלה, כנראה, שגגה.
  2. ^ עמנואל טל, ‏פרקים בהתהוותו ועיצובו של חדר-האוכל הקיבוצי (1935-1926), קתדרה 70, ינואר 1994, עמ' 134–160.
  3. ^ עדינה מאיר-מריל, ‏אלכסנדר לוי, מתכנן 'בית הפגודה' בתל-אביב - ארכיטקט נשכח, קתדרה .
  4. ^ אמנון רמון, דוקטור מול דוקטור גר: שכונת רחביה בירושלים – היסטוריה, הווי מסלולי סיור, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1988, עמ' 125.
  5. ^ קרוב משפחה של אסתר עגנון.
  6. ^ פנסיונים ומלונות, דבר, 8 ביולי 1964
  7. ^ דוד קרויאנקרגם הם היו חלוצים, באתר הארץ, 18 באפריל 2006
  8. ^ על אף שלבסוף לא הוא תיכנן אותה אלא בנימין חייקין.
  9. ^ ראו שרטוט והסבר בעמנואל טל, ‏פרקים בהתהוותו ועיצובו של חדר-האוכל הקיבוצי, קתדרה .