עמנואל טל

עמנואל טל

עמנואל טל, סוף שנות ה-60
לידה	10 באוגוסט 1925 סופיה, ממלכת בולגריה
פטירה	31 במרץ 1998 (בגיל 72) אורים
מדינה	ישראל
עיסוק	היסטוריון של אדריכלות ישראלית

עמנואל טל (פרוינדנטל) (10 באוגוסט 1925 – 31 במרץ 1998) היה ממייסדי קיבוץ אורים, היסטוריון של אדריכלות ישראלית שהתמחה בתכנון בקיבוצים ועורכו של כתב העת לאדריכלות בקיבוצים "דף מידע".

קורות חייו

טל נולד בסופיה, בולגריה להוריו – אדוארד פרוינדנטל שהיה פקיד בנק ולאחר מכן מנהל מטוויה גדולה בעיר ורנה, ולארנסטינה לבית פרידמן. בגיל 13 התחנך בקולג' האמריקאי בסופיה ובעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ב־1941, עלה במסגרת עליית הנוער, יחד עם אחותו, גוסטה, לארץ ישראל ויחד נקלטו בכפר הנוער בן שמן. עם השלמת לימודיו ב־1945 שבמסגרתם הוכשר בתחום הנגרות, עבר לשנת הכשרה בקיבוץ גניגר יחד עם חבריו, חלקם עולים כמוהו מבולגריה, ברעננה שם ייסדו פלוגה חקלאית שהיוותה את הבסיס לקבוצת אורים. הקיבוץ עלה על הקרקע במוצאי יום הכיפורים ה'תש"ז, 1946, במבצע עליית 11 הנקודות בנגב, וטל היה בין 30 החברים המייסדים. ב-1947 עבר לתקופה לתל אביב, בה סייע להוריו שעלו לארץ ישראל בסוף 1945 והוכשר כשרטט במשרדה של האדריכלית ג'ניה אוורבוך. במקביל, הצטרף לארגון ההגנה והיה מחויל עד לסתיו 1948, אז חזר לקיבוץ. עם שובו לאורים, הכיר טל את דינה סלומון שבנעוריה התגוררה והתחנכה בגניגר והם נישאו בסוף שנת 1949.

לאורך השנים שאף טל להרחיב את השכלתו, אך היות שלימודים שלא למטרה משקית לא היו מקובלים באותה עת בתנועה ובקיבוצו, לא קיבל אישור ללימודים אקדמיים. לאחר ששימש בתפקידים שונים בקיבוץ, כולל גזבר ומזכיר, היה הראשון מחברי אורים שקיבל את הסכמת החברים לפנות ללימודים אקדמיים וב־1962 החל בלימודי היסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך שנות ה-70 וה־80, במקביל לעבודה מלאה בקיבוץ, העביר את תחום עיסוקו האקדמי לתולדות האמנות. בשנות ה-80 המשיך ועסק במחקר שהיה פורץ דרך בתחום חקר האדריכלות בקיבוצים. במקביל, החל לעבוד במחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחדת.

מחקר ופרסומים

לאורך שנות ה־80 וה־90 שקד טל על כתיבה בתחום התכנון והאדריכלות בקיבוצים. לכתיבתו תרומה משמעותית ופורצת דרך בתחום התכנון הקיבוצי, זאת הודות לגישתו המעמיקה והיסודית, היכרותו הקרובה עם התנועה הקיבוצית בה היה חבר, וכן היכרותו עם האדריכלים שהיו מעורבים לאורך השנים בתכנונם של הקיבוצים בעבר ובהווה. לצד מחקר אקדמי שהתמקד בתולדות התכנון הקיבוצי שאותם ביצע באוניברסיטת תל אביב בהנחייתה של ד"ר עדינה מאיר-מריל, ערך טל את כתב העת "דף מידע" שיצא לאור באמצעות המחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחדת ותיעד את הנעשה בתחום הבנייה בקיבוצי התנועה במהלך שנות ה־80, עשור שסיים למעשה את תהליך בנייתה וצמיחתה של התנועה במתכונתה השיתופית.

כתב העת "דף מידע"

ב־1981 נבחר טל לערוך את "דף מידע", שהיה כתב עת שיצא לאור על ידי המחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחדת. היוזמה להרחבת כתב העת שנוסד זמן קצר קודם להצטרפותו של טל הייתה של מנחם אבירם, מנהל המחלקה שמנתה בשעתו קרוב למאה אדריכלים ומתכננים והייתה למעשה למשרד התכנון הגדול בישראל. "עם הרחבת המחלקה גבר הצורך ליצור כלים כדי לאגור את הידע והניסיון המצטברים ולמצוא את הדרך להעבירו למתכננים ולקיבוצים" הסביר אבירם את נימוקיו להפיכת "דף מידע" תחת ידיו של טל לכתב עת איכותי ומושקע. תחת ידיו הפך כתב העת לפרסום יחיד במינו שהציג בזמן אמת את הנעשה בתחום הבנייה בקיבוצי התנועה, בעוד שכיום מהווים גיליונותיו מסמך תיעודי לעבודות שעליהן אין כל מידע למעט זה שמופיע בכתב העת.

כל אחד מהגיליונות שערך טל התמקדו בתחום אחר, כמו תכנון כולל, חדרי אוכל, בתי אבות, תיירות, תעשייה ומכללות אזוריות. בין האדריכלים שהשתתפו בגיליונות ובמסגרת זו גם הוצגו עבודותיהם היו ויטוריו קורינלדי, חנן הברון, פרדי כהנא, ארנונה אקסלרוד ושלי ניסים. הגיליון הראשון שערך טל פורסם בדצמבר 1981 והגיליון האחרון מספר 33 יצא ביוני 1989. לאחר מכן, בעיצומו של המשבר הגדול שפקד את הקיבוצים, החלה המחלקה לתכנון להצטמצם באופן משמעותי עד שפורקה והופרטה. שני גיליונות נוספים פורסמו בעריכתו של עמוס רודנר (אביו של חמי רודנר) ולאחר מכן הופסקה הוצאתו של כתב העת.

על ראשית תכנון חדר האוכל הקיבוצי: עיצובם האדריכלי של חדרי האוכל הראשונים, 1926–1946

מחקרו פורץ הדרך של טל התבסס על מחקר רוחב שערך ונשען על מקורות מידע שאת חלקם השיג באמצעות ארכיוני הקיבוצים, ארכיונים של גופים מיישבים וראיונות עם אדריכלים. המחקר חושף את התגבשותם התכנונית של חדרי האוכל בקיבוצים בין השנים 1926–1946, תקופה שבה היו מעורבים בתכנון מוסדות מיישבים ואדריכלים עירוניים כמו ריכרד קאופמן, זאב רכטר, אריה שרון, יעקב מטריקין ולאופולד קרקואר. עוד עונה המחקר על שאלות כמו מה היה ייחודו של חדר האוכל הקיבוצי ומה היו תפקידיו. בעקבות המחקר פרסם טל מאמרים בכמה כתבי עת המחקר עצמו פורסם כספר בהוצאה עצמית ומהווה עד היום מקור מידע לחוקרי אדריכלות.

התכנון האדריכלי של הקיבוץ 1920–1930

שבע שנים לאחר שהשלים את מחקרו על חדרי אוכל, פרסם טל את מחקרו על ראשית התכנון האדריכלי של הקיבוץ והתהוותו הפיזית. תכנון זה היה, כפי שחשף, דגם חדשני וייחודי בעולם לצורתו של יישוב. המחקר חקר ובחן את מקורותיה הרעיוניים והאדריכליים של תוכנית הקיבוץ החל משלביו הראשונים של התכנונים ועד להתגבשותו של הדגם הכללי לתכנון שמאז 1930 התאפיין במרכיבי תכנון קבועים שהחלו לחזור ולהופיע בכל תוכנית של קיבוץ חדש שהוקם מאז. בין האדריכלים שתכנוניהם נסקרים במחקר ניתן למצוא את אלכסנדר ברוולד, פריץ קורנברג, ריכרד קאופמן ולוטה כהן.

לקריאה נוספת

• עמנואל טל: התכנון האדריכלי של הקיבוץ 1930-1920, א.ב. תכנון, 1991.
• עמנואל טל: פרקים בהתהוותו ועיצובו של חדר-האוכל הקיבוצי (1935-1926), קתדרה גיליון 70, יד יצחק בן צבי, ינואר 1994.
• עמנואל טל: הפרגולה באזורנו: קורותיה וגלגוליה, גן ונוף.
• מיכאל יעקובסון: סיבוב על עמנואל טל – חלוץ חוקרי אדריכלות הקיבוצים, באתר 'חלון אחורי', 26 במרץ 2016

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמנואל טל בוויקישיתוף

• עמנואל טל, דף שער בספרייה הלאומית