פרננדו גאגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרננדו גאגו
Fernando Gago
גאגו במדי ריאל מדריד, 2010
גאגו במדי ריאל מדריד, 2010
מידע אישי
לידה 10 באפריל 1986 (בן 38)
סיודדלה, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא פרננדו רובן גאגו
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
19962004 בוקה ג'וניורס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
20042007
20072012
20112012
20122013
2013
2013–2019
2019–2020
בוקה ג'וניורס
ריאל מדריד
רומא
ולנסיה
ולס סארספילד
בוקה ג'וניורס
ולס סארספילד
70 (1)
92 (1)
31 (1)
12 (0)
4 (0)
118 (7)
14 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2007–2017 ארגנטינה 61 (0)
קבוצות כמאמן
2021
2021–
אלדוסיבי
ראסינג קלוב
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
זהבבייג'ינג 2008כדורגל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרננדו רובן גאגוספרדית: Fernando Rubén Gago; נולד ב-10 באפריל 1986) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת הקשר האחורי. הוא מכונה בארגנטינה "פינטיטה" (Pintita). כיום הוא מאמן קבוצת ראסינג קלוב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאגו החל את הקריירה שלו בבוקה ג'וניורס. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת ב-5 בדצמבר 2004 במשחק מול קילמס כשהוא רק בן 17. למרות גילו הצעיר, הפך גאגו לאחד השחקנים החשובים של הקבוצה והושווה לפרננדו רדונדו בגלל סגנון משחקו.

על אף שהיה אחד השחקנים הטובים בליגה הארגנטינאית, גאגו לא זומן על ידי חוסה נסטור פקרמן לסגל הנבחרת למונדיאל שנערך בגרמניה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול נבחרת צרפת בפריז ב-7 בפברואר 2007. גאגו היה שותף לזכיית הנבחרת האולימפית של ארגנטינה במדליית זהב באולימפיאדת בייג'ינג.

יכולתו הגבוהה גרמה לריאל מדריד, הקבוצה בשורותיה שיחק פרננדו רדונדו, לשלם 20 מיליון אירו על מנת להעביר אותו לידיהם.[1] הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בריאל ב-7 בינואר 2007, במשחק מול דפורטיבו לה קורוניה, והיה שותף לזכיית הקבוצה באליפות ספרד. הוא החל את עונת 2007/2008 כמחליף, אך במהרה תפס מקום קבוע בהרכב הקבוצה. ב-4 במאי 2008 בישל גאגו את שער הניצחון שכבש גונסאלו היגוואין מול אוסאסונה, שהבטיח אליפות שנייה ברציפות לריאל מדריד.

אולם, עם השנים מעמדו של גאגו נחלש בריאל מדריד, והוא החל לחפש לעצמו קבוצה חדשה. על אף התעניינות מצד ליברפול,[2] בוקה ג'וניורס,[3] פלרמו ומנצ'סטר סיטי, בסיום חלון ההעברות של אוגוסט 2011, גאגו עבר בהשאלה לרומא.[4]

ב-19 ביולי 2012 גאגו נרכש על ידי ולנסיה ב-11.5 מיליון אירו.[5] הוא חתם ל-4 שנים, בהן ירוויח 1.5 מיליון אירו בכל עונה.[6]

בינואר 2013 הושאל גאגו מולנסיה לקבוצת ולס סארספילד הארגנטינאית.

ביולי 2013 חתם גאגו בבוקה ג'וניורס הארגנטינאית. ב-11 בנובמבר 2020 בגיל 34 פרש מהכדורגל.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרננדו גאגו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארגנטינהקופה אמריקה 2007 (מקום שני)

1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינהאולימפיאדת בייג'ינג 2008 (מדליית זהב)

1 אוסטארי • 2 גאראי • 3 מונסון • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 פאסיו • 7 סוסה • 8 באנגה • 9 לאבסי • 10 ריקלמה • 11 די מריה • 12 פארחה • 13 אקוסטה • 14 מסצ'ראנו • 15 מסי • 16 אגוארו • 17 בונאנוטה • 18 רומרו • 22 נבארו • מאמן: בטיסטה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינהקופה אמריקה 2011

1 קאריסו • 2 גאראי • 3 סבאלטה • 4 בורדיסו • 5 קמביאסו • 6 ג. מיליטו • 7 די מריה • 8 זאנטי • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 אנדוחר • 13 פארחה • 14 מסצ'ראנו • 15 ביגליה • 16 אגוארו • 17 רוחו • 18 פסטורה • 19 באנגה • 20 גאגו • 21 לאבסי • 22 ד. מיליטו • 23 רומרו • מאמן: בטיסטה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינהמונדיאל 2014 (מקום שני)

1 רומרו • 2 גאראי • 3 קמפאניירו • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 מ. רודריגס • 12 אוריון • 13 א. פרננדס • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 פ. פרננדס • 18 פלאסיו • 19 אלברס • 20 אגוארו • 21 אנדוחר • 22 לאבסי • 23 בסנטה • מאמן: סאבלה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינהקופה אמריקה 2015 (מקום שני)

1 רומרו • 2 גאראי • 3 רונקגליה • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פריירה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 קאסקו • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 טבס • 19 באנגה • 20 לאמלה • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו

ארגנטינהארגנטינה