הוגו איבארה

הוגו איבארה
Hugo Ibarra

אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה	1 באפריל 1974 (בן 50) אל קולורדו שבארגנטינה
שם מלא	הוגו בנחמין איבארה
גובה	1.71 מטר
עמדה	מגן ימני
מועדוני נוער
אתלטיקו קולון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1993–1998 1998–2001 2001–2005 2002–2003 2003–2004 2004–2005 2005–2010 סה"כ: אתלטיקו קולון בוקה ג'וניורס פורטו ← בוקה ג'וניורס ← מונקו ← אספניול בוקה ג'וניורס 140 (8) 85 (2) 20 (0) 25 (4) 25 (0) 31 (1) 126 (3) 452 (18)
נבחרת לאומית כשחקן
1998–2007 ארגנטינה 11 (0)
קבוצות כמאמן
2011–2014 2015–2021 2021–2022 2022–2023 בוקה ג'וניורס (נוער) בוקה ג'וניורס (עוזר מאמן מילואים) בוקה ג'וניורס (מאמן מילואים) בוקה ג'וניורס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

הוגו בנחמין איבארה (בספרדית: Hugo Benjamín Ibarra; נולד ב-1 באפריל 1974) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת המגן ימני, וכיום מאמן כדורגל.

איבארה מזוהה יותר מכל עם קבוצת בוקה ג'וניורס, במדיה שיחק בשלוש קדנציות שונות, במהלכן זכה עימה ב-15 תארים.

קריירת משחק

איבארה החל את קריירת המשחק המקצוענית בשנת 1993, בקבוצת אתלטיקו קולון ששיחקה אז בליגת המשנה הארגנטינאית. בסיום עונת 1994/1995 עלתה קולון בחזרה לליגה הבכירה. איבארה שיחק עם קולון שלוש שנים כמגן ימני הפותח בליגה הבכירה, עד שבקיץ 1998 נרכש על ידי קבוצת הפאר הארגנטינאית, בוקה ג'וניורס.

תחילת הדרך של איבארה בבוקה הייתה מוצלחת הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. איבארה תפס את מקומו בהרכב הפותח, וזכה עם קבוצתו החדשה בשתי האליפויות של עונת 1998/1999 (אפרטורה 1998 וקלאוסורה 1999). לאחר הזכייה בטורנירים המקומיים, השלימה בוקה בשנת 2000 זכייה בשני טורנירים בינלאומיים. היא זכתה בגביע ליברטדורס ראשון מזה 22 שנים, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מול פלמיירס הברזילאית בדו-קרב פנדלים. איבארה פתח בהרכב בוקה שני המפגשים. בעקבות הזכייה השתתפה בוקה, עם איבארה בהרכב הפותח, במשחק הגביע הביניבשתי מול אלופת אירופה ריאל מדריד, וגברה עליה בתוצאה 2-1. בשנת 2001 זכתה בוקה בפעם השנייה ברציפות והרביעית בתולדותיה, לאחר ניצחון בדו-קרב פנדלים על קרוס אסול המקסיקנית. איבארה פתח בהרכב השני משחקי הגמר.

לקראת עונת 2001/2002, ולאחר שזכה עם בוקה בחמישה תארים בשלוש שנים, החל איבארה את הקריירה האירופית שלו, כשחתם בפורטו מליגת העל הפורטוגלית תמורת סכום המוערך בכ-7.8 מיליון אירו. הוא פתח בהרכב במשחקה הרשמי הראשון של פורטו באותה עונה, משחק הסופר קאפ הפורטוגלי מול בואבישטה. איבארה סייע לחוליית ההגנה של פורטו לשמור על רשת נקייה, והיא גברה על יריבתה בתוצאה 1-0 בדרך לזכייה בתואר. בהמשך העונה רשם איבארה 20 הופעות ליגה במדי פורטו.

בעונת 2002/2003 הושאל איבארה בחזרה לבוקה ג'וניורס, בין היתר כי לא החזיק בדרכון אירופי ותפס מקום של שחקן זר. עונת ההשאלה של איבארה בבוקה הייתה מוצלחת, לאחר שהשלים עימה זכייה שלישית בקריירה בגביע ליברטדורס, לאחר ניצחון כפול על סנטוס בגמר. איבארה פתח בהרכב בשני המפגשים. בעונת 2003/2004 חזר איבארה לאירופה, כשהושאל למונקו הצרפתית. מונקו רשמה את העונה המוצלחת בתולדותיה במסגרת ליגת האלופות. לאחר שהדיחה את ריאל מדריד ברבע הגמר, פגשה מונקו את צ'לסי בחצי הגמר, וגברה עליה 3-1 במשחק הראשון בבית. במשחק החוץ בסטמפורד ברידג' הובילה צ'לסי 2-0 כבר במהלך המחצית הראשונה, תוצאה שהספיקה לה כדי להעפיל, אך שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה כבש איבארה את השער המצמק, ובהמשך מונקו אף השיגה שוויון 2-2 בדרך למשחק הגמר הראשון בתולדותיה. במשחק פגש איבארה דווקא את קבוצת הבית שלו, פורטו, בדרך להפסד 3-0.

בעונת 2004/2005 הושאל איבארה פעם נוספת, הפעם לאספניול מהליגה הספרדית, והיה שחקן מפתח בחלק האחורי של הקבוצה שסיימה במקום החמישי בליגה. איבארה רשם 31 הופעות ליגה במהלך העונה, והיה חלק מהרכב שכלל שני ארגנטינאים נוספים, כשלצידו של איבארה שיחק הבלם מאוריסיו פוצ'טינו ולפניו שיחק הקשר מקסי רודריגס.

בתום העונה הסתיים חוזהו בפורטו, ואיבארה שב לקדנציה שלישית במדי בוקה ג'וניורס. ממש כמו בקדנציה הראשונה שלו בקבוצה, עם הגעתו של איבארה זכתה הקבוצה בשני תוארי האליפות של עונת 2005/2006. בנוסף, זכתה הקבוצה בשנת 2005 בגביע סודאמריקנה ובגביע רקופה סודאמריקנה. ב-2006 זכתה הקבוצה בביע רקופה סודאמריקנה שני ברציפות, כשבמפגש הגמר השני, בהיעדרו של סבסטיאן בטאליה, שימש איבארה כקפטן הקבוצה. ב-2007 זכה איבארה עם קבוצתו בגביע ליברטדורס הרביעי בקריירה, לאחר ניצחון כפול בגמר על גרמיו. איבארה פתח בהרכב בשני משחקי הגמר וסייע לבוקה לשמור על רשת נקייה בשניהם. ב-2008 זכו בוקה ואיבארה בגביע רקופה סודאמריקנה נוסף, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מול ארסנאל דה סארנדי. בהיעדרו של מרטין פלרמו במשחק השני, שימש איבארה כקפטן הקבוצה, בדומה לזכייה באותו תואר שנתיים קודם לכן. באותה שנה זכה איבארה עם קבוצתו בתואר 15 ואחרון במספר, אליפות האפרטורה.

בספטמבר 2010 הודיע איבארה על פרישה ממשחק פעיל בגיל 36.

נבחרת ארגנטינה

איבארה החל את דרכו הבינלאומית תחת המאמן מרסלו בייאלסה בשנת 1999. באותה שנה ייצג את נבחרת ארגנטינה בקופה אמריקה 1999, כששותף בשני משחקים בשלב הבתים (אחד כמחליף). לאחר שצבר באותה שנה שש הופעות במדי ארגנטינה, איבד איבארה את מקומו בסגל, וזכה בו שוב רק שמונה שנים מאוחר יותר, תחת המאמן אלפיו באסילה בשנת 2007. ב-18 באפריל של אותה שנה אף הוביל את נבחרת ארגנטינה כקפטן במשחק ידידות מול צ'ילה. הוא זומן לסגל הנבחרת לקראת קופה אמריקה 2007, במהלכו זכה להופעה אחת בלבד, בניצחון 1-0 על פרגוואי בשלב הבתים, בו פתח בהרכב. ארגנטינה סיימה את הטורניר במקום השני לאחר הפסד בגמר לברזיל. בחודשים אוקטובר ונובמבר באותה שנה, שותף איבארה בשלושה משחקים במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010.

בסך הכל רשם איבארה 11 הופעות במדי נבחרת ארגנטינה.

תארים

בוקה ג'וניורס

• גביע ליברטדורס (4): 2000, 2001, 2003, 2007
• אליפות ארגנטינה (6): 1998 (אפרטורה), 1999 (קלאוסורה), 2000 (אפרטורה), 2005 (אפרטורה), 2006 (קלאוסורה), 2008 (אפרטורה)
• הגביע הביניבשתי: 2000
• גביע סודאמריקנה: 2005
• גביע רקופה סודאמריקנה (3): 2005, 2006, 2008

פורטו

• הסופר קאפ הפורטוגלי: 2001

נבחרת ארגנטינה

• קופה אמריקה: 2007 (מקום שני)

סטטיסטיקות

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה
			הופעות	שערים
1993/1994	אתלטיקו קולון	ליגת המשנה הארגנטינאית	15	2
1994/1995			45	1
1995/1996		ליגת העל הארגנטינאית	29	0
1996/1997			35	4
1997/1998			16	1
1998/1999	בוקה ג'וניורס	ליגת העל הארגנטינאית	25	0
1999/2000			31	0
2000/2001			29	2
2001/2002	פורטו	ליגת העל הפורטוגלית	20	0
2002/2003	בוקה ג'וניורס	ליגת העל הארגנטינאית	25	4
2003/2004	מונקו	ליג 1	25	0
2004/2005	אספניול	לה ליגה	31	1
2005/2006	בוקה ג'וניורס	ליגת העל הארגנטינאית	24	1
2006/2007			26	2
2007/2008			22	0
2008/2009			29	0
2009/2010			25	0
סך הכל בקריירה			452	18

נבחרת לאומית

נבחרת ארגנטינה
שנה	הופעות	שערים
1999	6	0
2007	5	0
סה"כ	11	0

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt