צדק חלוקתי בישראל
צדק חלוקתי בישראל הוא דיון הבוחן האם חלוקת משאביה של המדינה נעשים באופן צודק, הצדק לעניין זה הוא עיקרון השוויון המופיע במגילת העצמאות והוא הבסיס לשלטון בישראל ובמדינות רבות בעולם.
הטענה לאי צדק חלוקתי בישראל מתייחסת למגוון משאבים שאותם המדינה חילקה מיום הקמתה ועד היום, כגון קרקעות, סיוע כספי ורווחים ממשאבים טבעיים כגון גז.
הטענה הושמעה פעמים רבות בהקשר לחלוקת קרקעות המדינה לקיבוצים ורשויות מקומיות, בבסיס הטענה אי הצדק שבין בעלי הנחלות בקיבוצים לאלו העירוניים וכן לעובדה שחלק הארי של קרקעות המדינה הופנה לאוכלוסייה האשכנזית ואילו המזרחיים קופחו בחלוקה זו. בית המשפט העליון הצדיק טענה זו בבג"ץ הקרקעות והורה למדינה לפעול לתיקון העוול ולהימנע מלהעמיקו.
בעשור האחרון טענה זו מושמעת בהקשר להסדרים עם חברות האנרגיה על הוצאת הגז הטבעי שנמצא בישראל בכמויות גדולות וכן אודות המאבק לאפשר גישה לכלל אזרחי המדינה למקטע של נחל האסי העובר בשטח קיבוץ ניר דוד.
סוגיות מרכזיות שהועלו בהם טענות ל'אי צדק חלוקתי'[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טענה לאי שוויון בחלוקת קרקעות המדינה בשנים הראשונים להקמתה ואפליה לטובה של הקיבוצים, בבסיס הטענה ישנה התייחסות גם להפליה בין מזרחיים לאשכנזים, בית המשפט העליון הצדיק טענה זו בפסק דין המכונה "בג"ץ הקרקעות".
- העמקת אי הצדק האמור על ידי הענקת התר לשינוי השימוש בשטחים שניתנו לקיבוצים לצורך חקלאי - למטרות כלכליות[1][2].
- אי צדק בחלוקת שטחי מסחר ושטחים אחרים המניבים רווחים כלכליים בין הרשיות המקומיות בישראל. המדינה הכירה בטענה זו והיא הייתה המניע העיקרי להחלטות על איחוד רשויות מקומיות שבוצעו במהלך העשורים האחרונים[3] ועתידות להתבצע בשנים הקרובות[4][5].
- טענה על רווח נמוך למדינה ולכלכלה בישראל ממאגרי הגז הטבעי שנמצאו סמוך לחופי הים בישראל החל משנת 1999 ומנגד רווחים גדולים מאוד לחברות הגדולות ולאנשי העסקים[6].
- המאבק לאפשר גישה חופשית לנחל האסי[7].
חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך השנים מספר עתירות לבית המשפט עסקו בטענה לאי צדק חלוקתי, בחלקם קיבל בית המשפט את טענת העותרים והורה למדינה לפעול לתיקונו ולמנוע את המשך העמקתו. פסיקות בית המשפט בעתירות אלו שינו את צורת הפעולה של מספר גופים בישראל והעלו את המודעות לנושא זה.
בג"ץ הקרקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בג"ץ הקרקעות
אחת מן העתירות המרכזיות ביותר בהקשר לטענת אי צדק חלוקתי בישראל מכונה בג"ץ הקרקעות והוגשה בשנת 2001 על ידי הקשת הדמוקרטית המזרחית באמצעות עו"ד אביגדור פלדמן לבית המשפט העליון, נגד שר התשתיות הלאומיות, מינהל מקרקעי ישראל, מועצת מקרקעי ישראל, תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית המאוחדת, הקיבוץ הארצי, התאחדות האיכרים ועוד, העתירה עתרה נגד החלטה של מינהל מקרקעי ישראל שנתנה הרשאה לקיבוצים ומושבים לשינוי יעוד של קרקע חקלאית. כלומר להפשיר קרקעות של המדינה ושל הקרן הקיימת לישראל שהוחכרו לקיבוצים ומושבים למטרות חקלאות ולהפכן למיועדות לבנייה. לטענת העותרים בנייה על גבי קרקעות יכולה להכניס הון רב לקופת הקיבוצים והמושבים, וזאת ללא תמורה מתאימה למדינה ואזרחיה אשר להם הזכויות על הקרקע. בנוסף טענו העותרים שהדבר יגרום להעמקת הפערים בחברה הקיימים גם כך בגלל חוסר השוויון שבחלוקת קרקעות המדינה בין הקיבוצים הרשויות המקומיות ואזרחי המדינה.
בפסק הדין קבע בית משפט העליון כי יש צדק בטענת העותרים לאי צדק בחלוקת קרקעות המדינה ואין להעמיקו יותר בהרשאה לשינוי יעוד של קרקע חקלאית בלא תמורה מתאימה למדינה, ומכח זה קבע כי כל החלטת המינהל בעניין זה בטלה, וכי יש לגבש החלטות חדשות שיסדירו את העניין. ועד לקבלת החלטות אלו אין לשנות ייעוד קרקע לפי ההחלטות הנ"ל עד לקבלת החלטות חדשות בעניין[8].
פסק דין זה יצר הד רחב לדיון בטענת אי צדק חברתי בחלוקת קרקעות המדינה והשפיע על ביצוע מספר שינויים ופעולות בהקשר לשימוש בקרעות המדינה[9].
קרן הארנונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת חוק התקציב לשנים 2023-2024 העביר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את תכנית קרן הארנונה, המנסה להוביל שינוי בתחום הצדק החלוקתי. הרעיון העומד בבסיס התכנית, הוא שמכיוון שהארנונה העסקית גדולה יותר מהארנונה למגורים, ורבים מתושבי הפריפריה מועסקים בערים הגדולות ובגוש דן, אחוז מסוים מהכנסות הרשויות עתירות הארנונה העסקית יועבר לרשויות בפריפריה, כתגמול על בנייה למטרות מגורים. כך יתוגמלו הרשויות החלשות על חלקן בעסקים הנמצאים ברשויות החזקות, ויהיה תמריץ לכל הרשויות להפנות משאבים לבנייה למטרות דיור, ובכך יוזלו גם מחירי הדיור.
ועדות בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה לצדק חלוקתי - בכנסת העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי
בכנסת העשרים הוקמה ועדה על מנת לפעול לצמצום פערים בחברה הישראלית ולגרום לפיתוח הפריפריה החברתית. הוועדה הוקמה ב-27 ביולי 2016 ופעילותה הסתיימה עם סוף כהונתה של הכנסת העשרים.
בועדה דובר בין היתר על המחסור בצוותי הרפואה באזורי הפריפריה, אפליית ספורטאים דתיים בכך שנקבעים משחקים ליום שבת, הרחבת שירותי מד"א במחוז הצפון, התנהלות מפלה וחוסר שקיפות מצד רשות מקרקעי ישראל, החוסר במתקני ספורט שמאפשרים לילדים ולנוער לשחק בימי חול ואף בחינת הפערים במתן שירותים בריאותיים בין מבוטחי קופות החולים בצפון הארץ לעומת מבטוחי קופות החולים במרכז הארץ.
מלבד אלו דובר בהרחבה גם על הבדלי תוחלת החיים בין חלקיה השונים של ישראל, היעדר מוקדים רפואיים בדרום הארץ. בוועדה התארחו בין היתר: יוסי שרעבי מנכ"ל משרד התרבות והספורט, אלי בין מנכ"ל מד"א, סיון יחיאלי ראש המועצה המקומית כפר ורדים.
המאבק על נחל האסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המאבק על נחל האסי
החל משנת 2015 מתקיים מאבק לגישה חופשית לכל מקטע נחל עמל, העובר בקיבוץ ניר דוד (תל-עמל) ונקרא "נחל האסי", ובקיצור "האסי". את המאבק, שהגיע לשיאו ב-2020 ונמצא בעיצומו, מובילים בעיקר צעירים מבית שאן וסביבתה, והוא מתנהל גם ברשתות החברתיות, ובמיוחד בקבוצת פייסבוק בשם "משחררים את האסי".
בבסיס הטענה לאפשר את גישה חופשית לכלל האזרחים לנחל עומדת הדרישה לקיום צדק חלוקתי.
איחוד רשויות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – איחוד רשויות מקומיות
מספר פעמים בוצעה במדינת ישראל תהליך של איחוד רשויות מקומיות, הגדולה ביותר נעשתה בשנת 2003 עם איחודם של כעשרים רשיות מקומיות, אחת מן הסיבות המרכזיות לביצוע פעולות איחוד אלו היה הצורך לפעול למזער את אי הצדק החלוקתי הקיים בין רשויות מקומיות שונות בחלוקת קרקעות ונכסים עתירי רווח באופן לא שוויוני.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלרה סבג, מן הראוי אל המצוי: טקסונומיה של תיאוריות של צדק חלוקתי, מגמות מ"א (3), 424-451
- בג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש, למען השיח הדמוקרטי ואחרים נ' שר התשתיות הלאומיות ואחרים, ניתן ב-29 באוגוסט 2002
- 'למי שייכת האדמה הזו', על זכויות ותפיסות צדק חלוקתי - יוסי דאהן, כתב העת משפט וממשל, ח', תשס"ה.
- עו"ד אליעזר שופט בהנחיית פרופ' בני פורת "קידום צדק חלוקתי במשפט הפרטי-העברי באמצעות כפיית רשויות ציבוריות לנהוג 'לפנים משורת הדין' כלפי עניים, בהשוואה למשפט הישראלי" עבודה סמינריונית לתואר שני, האוניברסיטה העברית[10].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו למטה ובערך בג"ץ הקרקעות.
- ^ ראו גם המאבק על נחל האסי.
- ^ ועידת השלטון המקומי ה-II של בית הספר לממשל ולמדיניות אוניברסיטת תל אביב, 30-31 במאי 2006 ארגון המושב: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים מכנס ועורך: ערן רזין, [https://fips.huji.ac.il/sites/default/files/floersheimer/files/redistibuting_municipal_revenues.pdf חלוקה מחדש של הארנונה: צדק חלוקתי או פגיעה בערכים של ביזור ודמוקרטיה], באתר עמוד 13
- ^ ציפורי, אלי (2018-04-25). "צדק חלוקתי נוסח דרעי: ההחלטה הדרמטית של שר הפנים". Globes. נבדק ב-2020-09-30.
- ^ Meydata Advanced Internet Technologies, צדק חלוקתי או גזל כלכלי? כתבת ריאיון עם ראש המועצה ד"ר מטי צרפתי הרכבי על החלטת חלוקת ההכנסות י.ש גת, באתר מועצה אזורית יואב (בעברית)
- ^ גלובס, שירות (2016-02-01). "עוד עתירה נגד מתווה הגז - הפעם של האגודה לצדק חלוקתי". Globes. נבדק ב-2020-09-24.
- ^ מקור ראשון, נחל האסי: צדק חלוקתי אפשר לעשות גם בעזרת הארנק.
- ^ בג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש, למען השיח הדמוקרטי ואחרים נ' שר התשתיות הלאומיות ואחרים., ניתן ב-29 באוגוסט 2002
- ^ מירובסקי, אריק (2020-09-18). "צדק חלוקתי? בעיקר במרכז הארץ ובעיקר ליהודים". Globes. נבדק ב-2020-09-20.
- ^ מיקום החיבור בספריה הלאומית