צופי צבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צופי צבר הם זרוע של תנועת הצופים העבריים אשר מטרתה לטפח ציונות ואהבת הארץ בקרב ישראלים שגרים במדינות אלה. הפעולות מתקיימות בעברית, והחניכים פועלים במסגרות דומות לתנועת הצופים בישראל, ועוברים בין השאר קורסים וסמינרים מיוחדים בנושאים כמו זהות ותרבות ישראלית. תחת צופי צבר קיימים 56 שבטים אשר נפגשים על בסיס שבועי. צבר היא מסגרת חינוכית פעילה לבני ישראלים לשם חיזוק הזהות הישראלית-יהודית וציונית, שמירת קשר עם התרבות הישראלית-ציונית ומדינת ישראל, ומתן כלים לחניכי השכבה הבוגרת להתמודדות עם שאלת חזרתם ארצה.

  • אוכלוסיית יעד מוגדרת - ילדי הישראלים השוהים בחו"ל בגילאי 10 - 19, דוברי עברית כשפת אם.
  • שימוש בשפה העברית בלבד.
  • זהות ישראלית אותנטית - תוכני תנועת הצופים, מדי התנועה, שימוש בסמלים וטקסים לאומיים - הכול בגוון ישראלי.
  • מסלול הגשמה לבוגרי התנועה - חזרה לישראל וגיוס לצה"ל ("גרעין צבר").

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריטי ארכיון במטה צופי צבר בתל-אביב

בעיית "הירידה" מתמקדת בהגירת ישראלים לארצות שונות, וצפון אמריקה היא המוקד המרכזי להגירה זו - מספרים רשמיים מצביעים על כ-450,000 ישראלים (כולל ילדיהם) השוהים בצפון אמריקה[1].

תנועת הצופים לקחה על עצמה את המשימה של בניית גשר ודיאלוג עם ילדי היורדים, אלה שבחירת ההורים העמידה אותם בסיטואציה הקשה של זהות כפולה. תנועת הצופים עוסקת בכך מאז סוף שנות השבעים. סדר היום של "צבר" הוא ציוני, ועוסק באוכלוסייה הישראלית השוהה בצפון אמריקה ולאחרונה, אף במדינות הגירה נוספות. "צבר" פונה בעיקר אל הילדים ובני הנוער שזה לא מכבר באו, ושנותרה בהם זיקה לתרבות הישראלית, לשפה העברית ולישראל כמרכז משני לחייהם (חברתית, משפחתית ותרבותית).

שבטי צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריטי ארכיון במטה צופי צבר בתל-אביב

צופי צבר מפעילים 20 שבטים בצפון אמריקה, 3 שבטים במערב אירופה, כ-30 שבטים במדינות חבר העמים, 2 שבטים באוסטרליה ושבט אחד בהונג-קונג[2].

שבטי צבר בצפון אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1977 פועלים בארצות הברית שבטי צופים המיועדים לילדי ישראלים. תחילת הפעילות בימי שליח הצופים יצחק יניב, אשר ארגן בניו יורק פעילות תנועתית לילדי שליחים מישראל, וכעבור מספר שנים התחילו להצטרף לפעילות גם ילדי משפחות ישראליות שחיפשו קשר ישראלי חברתי. מודל הפעילות הוא הקמת שבטים מקומיים מקבילים לאלה בארץ, עם סממני פעילות דומים ככל האפשר. הפעילות נערכה מתחילתה במרכזים קהילתיים יהודיים, אשר לא הבינו בתחילת הדרך מדוע ההתעקשות לפעול בעברית דווקא, ומדוע לא לשתף בפעילות ילדים יהודים מהקהילה המקומית. בתוך מספר שנים, בראשית שנות השמונים, בתקופת השליחים דובי עופר וחגי שמואלי, פותח מודל הפעילות והארגון על פיהם מאוגדים השבטים במסגרת הנקראת "צבר", ומהווה למעשה חלק אינטגרלי של תנועת הצופים בישראל. הפעילות התפתחה להיקף יבשתי נרחב, והוקמו כ- 15 שבטי צבר בכל ריכוזי הישראלים בארצות הברית ובקנדה, כשהחשובים בהם הם השבטים בניו יורק, ב"וואלי" בלוס אנג'לס, בפאלו אלטו בקליפורניה (השבט הראשון בהנהגה), בבוסטון ובמיאמי.

המדריכים הבוגרים הם סטודנטים ישראלים בעלי רקע תנועתי המגויסים להפעלת השבטים בשכר סמלי, המנוסים שבהם ובעלי רקע צופי ישראלי - יוצרים אווירה ישראלית חינוכית הסוחפת בני נוער ישראלים להצטרף. הפעילות כוונה מראשיתה לבני נוער בעלי זיכרון ישראלי ברור השולטים עדיין בעברית עדכנית ומחפשים פעילות דומה לאלה של חבריהם בישראל. כבר ב- 1985 השתתפו בפעילות באופן סדיר ושילמו "מסי שבט" למעלה מ-2,000 חניכים ביבשת (מספר גבוה מאוד אף בהשוואה לפעילות תנועות נוער ציוניות יהודיות וותיקות). ההצלחה נזקפת בעיקר הודות לצורך שהפעילות ממלאת עבור בני הנוער הישראלים, והיא הובילה באופן טבעי ליצירת מסלולי חזרה לארץ וגיוס לצה"ל. משנת 2009 פועלת גם הנהגת "צבר" במערב אירופה, הכוללת שבטים באנגליה והולנד.

כיום רשומים בהנהגת צבר בצפון-אמריקה קרוב ל-3,000 חניכים.

שבטי הנהגת צבר:

התנועה מופעלת על ידי מרכז הנהגת "צבר" בניו יורק. בהנהגה, מלבד השליח המרכזי, מאוישת משרת רכז הדרכה, שאחראי למעשה על ההפעלה השוטפת של "צבר", התכנים החינוכיים, ליווי השבטים ופרויקטים שונים ברמת ההנהגה (הכשרת צוות בוגר, סמינרים, פיתוח מנהיגות צעירה בתנועה, סמינר שכבה בוגרת ועוד). בכל שבט מאותרים שני סטודנטים ישראלים בעלי רקע וניסיון בהדרכה, המהווים את הצוות הבוגר של ההנהגה, ואחראים על הפעלת השבטים - ארגונית וחינוכית.

שבטי צבר במערב אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט צופי צבר הראשון במערב אירופה נפתח בספטמבר 2010 בלונדון[3], מאז הוקמה "הנהגה" של תנועת הצופים האחראית על פעילות צופי ישראל במערב אירופה וכוללת שלושה שבטי צופים:

בלונדון ובאמסטרדם פועלות שתי קומונות שנת שירות של תנועת הצופים בשיתוף עם הסוכנות היהודית. המתנדבים פועלים במסגרות שונות בקהילה, עובדים עם תנועות הנוער השונות, מלמדים עברית בבתי-ספר, וכמובן מקיימים פעילות צופית עברית כמו בישראל[4].

שבטי צבר במדינות חבר העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2009 יצאה לאוקראינה משלחת מצומצת של שלושה נציגי תנועת הצופים העבריים במטרה להעביר סמינר ראשון להקמת הנהגת צופי צבר באוקראינה ובמולדובה. חניכי הסמינר היו סטודנטים יהודים או זכאי עלייה אשר מעוניינים לקחת חלק בפעילות נוער חדשה לקהילה היהודית כחלק מצופי ישראל[5]. פעילות הצופים במדינות חבר העמים נתמכת על-ידי נתיב (לשכת הקשר)[6].

גרעין צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי גרעין צבר - מחזור קיץ 2015, טקס פתיחה, תנועת הצופים בישראל

ערך מורחב - גרעין צבר

גרעין צבר היא תוכנית של גרעיני העלייה של תנועת הצופים העבריים בישראל. זוהי התארגנות של צעירים יהודים השוהים בתפוצות בגילאי 18 - 24, לעלייה ארצה והצטרפות לשרות בצבא ההגנה לישראל. מטרתו של הגרעין - יצירת מסגרת תומכת לקבלת החלטה לעלות ארצה ולהשתלבות בחיי קיבוץ, שירות צבאי, ובחברה הישראלית בכללה.

חץ וקשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים החלה להפעיל בשנת 1981 בשיתוף הגדנ"ע בצה"ל את תוכנית "חץ וקשת" – 5 שבועות של הכרות אינטנסיבית ומרגשת עם ישראל לנוער ישראלי החי בתפוצות. בכל שנה במהלך חופשת הקיץ מגיעים במסגרת "חץ וקשת" מאות בני נוער ישראלים מחו"ל, וחוברים לבני גילם מתנועת הצופים העבריים בישראל, למסע משותף וחוויתי ברחבי המדינה הכולל טיולים מצפון עד דרום, שבוע גדנ"ע צבאי, הכרות עם החברה הישראלית, התמודדות עם שאלות של זהות יהודית וציונות ויצירת קשרים לכל החיים. את חץ וקשת מדריכים חיילים וקצינים של צה"ל, ובאוטובוסים יושבים יחד ילדים ישראלים מכל רחבי העולם עם חניכי תנועת הצופים מישראל. תוכנית זו אינה מיועדת דווקא לבני ישראלים החיים בחו"ל אלא לכל בני-הנוער היהודים בתפוצות, ובדרך כלל חניכי "צבר" אינם המשתתפים העיקריים בתוכנית זו. החל משנת 2009 הצטרפו לתוכנית גם עשרות צעירים מחבר המדינות.

מטרות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית שמה לעצמה למטרה להביא לחיזוק הזהות היהודית והזיקה למדינת ישראל בקרב משתתפיה. כמו כן, התוכנית פועלת ליצירת קשר משמעותי בין בני נוער מתנועת הצופים לבין בני נוער יהודיים מרחבי העולם. התקווה היא כי התוכנית תעניק למשתתפיה מוטיבציה להמשך קיומם של קשרים אלו וכן לעשייה בקהילות מהן הגיעו.[7]

בנוסף, ניתן דגש מיוחד בתוכנית על חיזוק מערכת הערכים, המסוגלות העצמית, הבינאישית והקבוצתית של כל חניך.

קרוואן הידידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוואן הידידות הוא להקה של 10 מדריכים ומדריכות מהשכבה הבוגרת של תנועת הצופים בישראל, אשר יוצא למסע הופעות בפני עשרות קהילות יהודיות בכל רחבי ארצות הברית. למעלה מ-40 שנה שקרוואן הידידות מביא איתו את השירים, הריקודים והרוח הישראלית ליותר מ-300 אלף איש בכ-42 מדינות ביבשת האמריקאית. הקרוואן הראשון יצא ב-1972 ועבר בארצות הברית עם אקורדיון וגיטרה כשהוא מתארח אצל מאות משפחות מארחות ומשאיר אחריו רושם חיובי.

כיום, עם מערכת הגברה משוכללת, הקרוואן עדיין עובר ביבשת עם אותה המתודה ואותה המטרה: לחגוג את הקשר של ישראל והקהילה היהודית בארצות הברית. ההצלחה של הקרוואן בעשרות שנות קיומו הביאה לגידול מתמיד בביקוש, שנענה על ידי תנועת הצופים בהרחבת הפרויקט משנה לשנה. כיום מונה הקרוואן 30 מדריכים ב – 3 להקות שונות, שיחד מצליחות להגיע להיקף חסר תקדים של הופעות וקהילות.

עמותת צופים צבר עולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הוקמה עמותת "צופים צבר עולמי" על-מנת לתמוך בפעילות העולמית של תנועת הצופים העבריים.

מטרות העמותה[8]:

  • לחנך דור יהודי ישראלי על ברכי הציונות תוך גיבוש ועיצוב הזהות היהודית ישראלית והציונית של בני נוער יהודיים ברחבי העולם.
  • להקים, לפתח, להחזיק ולשמור על קשר עם שבטים של "תנועת הצופים העבריים" ברחבי העולם.
  • לפעול לפיתוח וחיזוק קשר משמעותי בין הקהילה הישראלית לקהילה היהודית ברחבי העולם.
  • להנחיל ולהקנות לבני הנוער היהודיים ערכים של עצמאות, אחראיות אישית וחברתית תוך חתירה לעיצוב והקמה של מנהיגות יהודית צעירה.
  • לפעול לשימור סממני זהות ישראליים ציוניים בדגש על השפה העברית בקרב בני נוער יהודיים ברחבי העולם.
  • ייצוג וקידום התרבות הישראלית יהודית בחו"ל בקרב הקהילות היהודיות.
  • עשיית כל פעולה שתהיה דרושה או מועילה או רצויה לשם ביצוע או מימוש מטרות העמותה או סמכויותיה.
  • גיוס תרומות מתורמים בארץ ובחו"ל לשם קידום מטרות העמותה וכן ליזום לארגן ולהשתתף באירועים ומגביות לשם גיוס תרומות כאמור.
  • להשתתף ולשתף פעולה עם כל תאגיד בעל מטרות דומות למטרות העמותה ובכפוף לכך שהפעילות המשותפת תהא במסגרת מטרות העמותה, תלווה בהסכם חתום בידי התאגיד האחר ובמסמכים תקציביים מתאימים וכן כ הן העמותה והן התאגיד האחר יבצעו את הפעילות המשותפת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]