גרעין צבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו גרעין צבר
לוגו גרעין צבר

גרעין צבר היא תוכנית של גרעיני העלייה של תנועת הצופים העבריים בישראל ומופעלת על ידי עמותת צבר עולמי. זוהי תוכנית עבור צעירים יהודים ובני ישראלים השוהים בתפוצות בגילאי 18 - 24, לעלייה ארצה וגיוס לשירות מלא ומשמעותי בצבא ההגנה לישראל כחיילים בודדים. מטרתו של הגרעין - יצירת מסגרת תומכת וקבוצתית לקבלת החלטה לעלות ארצה ולהשתלבות בחיי קיבוץ, שירות צבאי, ובחברה הישראלית בכללה[1][2]. התוכנית מאורגנת על ידי תנועת הצופים ונתמכת על ידי משרד הקליטה, נפש בנפש, פרויקט מסע, התנועה הקיבוצית, האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, הסוכנות היהודית וארגונים נוספים.

החל משנת 2015 מנהל גרעין צבר הוא אלון קובה.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 התארגן לראשונה גרעין של חניכי צבר בכיתה י"א מכל רחבי היבשת. הגרעין היה יוזמה משותפת של שליח הצופים דאז, חגי שמואלי, ושל שליח יהודה הצעיר אריק שחף, איש קיבוץ גלעד, אשר זיהו את הצורך הקיים אצל חניכי התנועה בארצות הברית במסגרת תומכת שתאפשר להם להתגייס לצה"ל ללא הוריהם, והבינו שהגשמה תנועתית קלאסית בהצטרפות לגרעין ישראלי תנועתי קיים והתגייסות לנח"ל לשירות צבאי עם גב "משפחתי" של קיבוץ אם חזק - תאפשר מתן תשובה הולמת לחיילים הבודדים.

לאחר מספר סמינרים והכנה, נשלחו 12 מחניכי הגרעין בתום שנת הלימודים למחנה עבודה עם מסגרת תנועתית של גרעין נח"ל לקיבוץ מגל, וכעבור שנה בסוף כיתה י"ב, יצאו 10 מהם לישראל, התגייסו לנח"ל במסגרת גרעין הצופים אליו שויכו, ונקלטו בקיבוצו של שחף, קיבוץ גַלְעֵד.

גרעין נוסף התארגן בארצות הברית ב-1986 ויצא בשנת 1987 לקיבוץ חצרים. בשנת 1990 יזם יוסי פתאל, שליח תנועת הצופים, את גרעיני צבר במתכונתם הנוכחית שהפכו מאז למסורת שנתית קבועה עם הקמת גרעין "חזור". היוזמה לגרעין "חזור" הייתה יוזמה מקומית שלא על דעת והחלטת תנועת התק"מ שהצטרפה לפרויקט באופן מלא החל מהגרעינים הבאים. הורי החניכים ב"צבר" שלא היו מורגלים שפעילות התנועה מוכוונת עליה במסגרת גרעין מסודר גילו בתחילה התנגדות רבה. גדעון אלעד חבר קיבוץ חצרים, שהיה שליח הסוכנות המרכזי לצפון אמריקה נענה ליוזמה ויצר קשר ישיר בין יוסי פתאל לבין מזכיר קיבוץ חצרים אהרון ידלין. בביקור בארץ נפגשו יוסי פתאל ואהרון ידלין וסוכם על ניסיון ראשון לקליטת גרעין "חזור". לאור ההערכות החפוזה ולמרות מאמצי חברי הקיבוץ בראשותו של אהרון ידלין חוו ילדי הגרעין הראשון קשיי קליטה והסתגלות רבים. את גרעין "חזור" הדריך עמית שכטר מטעם תנועת הצופים בנוסף להיותו מדריך השכבה הבוגרת בשבט "צבר" בוסטון בזמן לימודיו באוניברסיטה. אייל עירון שהיה רכז המפעלים של תנועת "צבר" בארצות הברית היה אחראי לארגון הסמינרים לחניכים מכל רחבי ארצות הברית.

גרעין "חזור" הראשון מנה כ-17 בני נוער מארצות הברית, שעלו ארצה ואומצו כאמור בקיבוץ חצרים, ומאז, בכל קיץ עולים ארצה מספר ישראלים בני יורדים מצפון אמריקה כדי להגשים מטרתם להתגייס לצה"ל. מדי שנה גדל מספר החניכים המצטרפים לגרעין, עקב תפוצה של פרויקט גרעין צבר וציונות. הדבר הביא (מאז קיץ 2004) לחלוקת הגרעין לשניים (מזרח ארצות הברית ומערב ארצות הברית וב-2005 אף ליצירת גרעין נוסף שהוקם בטורונטו, קנדה.

שלבי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגבשות הגרעין נעשית בחמישה סמינרים בארצות המוצא. הסמינרים מתקיימים בניו יורק, מיאמי, שיקגו, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, לונדון, סידני, וישראל (עבור מועמדים הנמצאים בתוכניות ארוכות בישראל). במהלך המפגשים החניכים בוחנים את החלטותם לעלות ארצה ומתגבשים כקבוצה. בכל קיץ מגיעים החניכים לישראל ומתמקמים בקיבוץ אשר בוחר לאמצם. במשך שלושה חודשים הם נקלטים בקיבוץ ובארץ, מתכוננים לגיוס לצה"ל ומחזקים את העברית באולפן. בתקופה זו מתחיל תהליך גיוס מזורז לצה"ל, רישומם בבסיס הקליטה והמיון ומיונם לתפקידים שונים. לאחר 3 חודשים בקיבוץ מתגייסים החניכים לצה"ל וממשיכים להוות גרעין. בתור היותם חיילים בודדים (חייל בודד), רובם מגיעים מדי סוף שבוע לקיבוץ.

תהליך ההכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים העבריים מפעילה שליחים ברחבי העולם, אשר בשיתוף הבתים הישראליים ושליחי העלייה, נותנים מענה לבני הנוער המעוניינים לחזור או לעבור לישראל, ומגבשים את הגרעין בתהליך של סמינרי הכנה בשנה הקודמת להגעתם ארצה. בסמינרים אלו עובר כל מועמד תהליך אישי של התלבטות, עד לקבלת החלטה. במקביל, עוברת הקבוצה תהליך של הכנה חברתית ומנטלית, למידה על הנעשה בארץ מבחינה תרבותית, פוליטית וחברתית, וכן היכרות עם הצבא, על תפקידיו, משמעותו החברתית ודרכי פעולתו. תהליך מקביל מתקיים גם בישראל עבור צעירים השוהים בארץ בתוכניות ארוכות ("מסע", אולפן, שנת הכשרה וכו').[4]

מטרות תהליך ההכנה הן יצירת מסגרת לתהליך של התלבטות וקבלת החלטה אישית על המעבר לארץ, השירות בצה"ל והחברות בגרעין, ביחד עם מתן מידע והקניית כלים להתמודדות עם המעבר לישראל והשירות בצה"ל וגיבוש ועיצוב מסגרת חברתית של גרעין תומך ומלווה לתהליך הקליטה בארץ.

אולפן מקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודש וחצי של לימודי אולפן עברית אינטנסיביים ב"כפר גרעין צבר" ברעננה. חברי הגרעינים המשתתפים באולפן מגיעים מכל העולם, ומלווים על ידי מדריכים חברתיים. בשעות אחר הצהריים, ישנן פעילויות חברתיות והתנדבות בעיר רעננה.

פרק הקליטה ביישוב הקולט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלושת החודשים הראשונים בישראל עוברים חברי הגרעין תהליך של קליטה בקיבוץ או העיר המאמצים, הכולל השתלבות במסגרת החיים הקהילתית, לימודי אולפן, טיפול בעניינים ביורוקרטיים של הקליטה בארץ, סמינרים בנושאים שונים, וכן תהליך מזורז של קליטה, מיון והכנה לצה”ל. כל חבר גרעין "מאומץ" על ידי משפחה מארחת בקהילה.

השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הגיוס לצה”ל, משתלבים חברי הגרעין במסלולי שירות על בסיס אינדיבידואלי בהתאם ליכולותיהם, רצונותיהם וצרכי הצבא. מסגרת הגרעין ממשיכה להתקיים גם במהלך תקופת השירות הצבאי – חברי הגרעין ממשיכים להתגורר בקיבוץ או בעיר במהלך סופי השבוע ובחופשות - צוות הגרעין וצוות הליווי מטעם תנועת הצופים ממשיכים ללוות את חברי הגרעין לאורך השירות הצבאי, עוקבים אחר תהליך השתלבותם במערכת הצבאית ומארגנים סמינרים ואירועים תוך כדי השירות בצה”ל, על מנת להמשיך ולשמר את מסגרת הגרעין.[5]

מועדון הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגרי גרעין צבר מצטרפים למועדון הבוגרים אשר מקדם אירועים שונים כגון כנסי משתחררים, ערבי תרבות ועוד. רבים מבוגרי גרעין צבר מתנדבים באמצעות מועדון הבוגרים בליווי של "אח בוגר" לחיילים בודדים צעירים יותר בגרעין צבר.

מחזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני מחזורים בכל שנה בהם מצטרפים חניכים חדשים לתוכנית גרעין צבר. מחזור הקיץ הינו המחזור הגדול והוא מתחיל עם סמינרי הכנה בין חודש ינואר לחודש יוני, כאשר פרק הקליטה בישראל מתחיל בחודש אוגוסט ומסתיים בחודש נובמבר עם הגיוס. סמינרי ההכנה של מחזור החורף מתקיימים בחודשים אוקטובר-נובמבר, ופרק הקליטה מתחיל בחודש דצמבר ומסתיים בחודש מרץ עם הגיוס.

גרעיני צבר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי גרעין צבר - מחזור קיץ 2015, טקס פתיחה, תנועת הצופים בישראל

במסגרת גרעין צבר עלו עד כה לישראל בני נוער רבים כדי לשרת בצה"ל.

הגרעין המקורי החלוצי התארגן בארצות הברית כבר ב-1985, ועלה לארץ בקיץ 86 למסגרת נח"ל בקיבוץ גַּלְעֵד, ושנה לאחר מכן ב-1987, יצא גרעין שני לקיבוץ חצרים. היה זה ניסיון ראשוני לבנות מסגרת לחניכים המעוניינים לחזור ארצה.

גרעין ראשון - שנת 1991: במסגרת גרעין "חזור" הגיעו 17 חניכים שנקלטו בקיבוץ חצרים.

גרעין שני - שנת 1992: במסגרת גרעין "אב"א" (אנו באנו ארצה) הגיעו 27 חניכים לקיבוץ נחל עוז.

גרעין שלישי - שנת 1993: במסגרת גרעין "אחווה" (אנחנו חוזרים הביתה) הגיעו 30 חניכים לקיבוץ נחל עוז.

גרעין רביעי - שנת 1994: במסגרת גרעין "לה"ב" (לחזור הביתה ביחד) הגיעו 17 חניכים לקיבוץ גלעד.

גרעין חמישי - שנת 1995: במסגרת גרעין "עמית" הגיעו 27 חניכים לקיבוץ גשר הזיו.

גרעין שישי - שנת 1996: במסגרת גרעין "גשר" הגיעו 22 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין שביעי - שנת 1997: במסגרת גרעין "נחשול" הגיעו 34 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין שמיני - קיץ 1998: במסגרת גרעין "יובל" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ עמיעד.

גרעין תשיעי - קיץ 1999: במסגרת גרעין "גבולות" הגיעו 26 חניכים לקיבוץ יפתח.

גרעין עשירי - קיץ 2000: במסגרת גרעין "עשור" הגיעו 16 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין 11 - קיץ 2001: במסגרת גרעין "של"מ" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ דגניה א'.

גרעין 12 - קיץ 2002: במסגרת גרעין "אייל" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ יפתח.

גרעין 13 - קיץ 2003: במסגרת גרעין "לביא" הגיעו 35 חניכים לקיבוץ דגניה א'.

גרעין 14 - קיץ 2004: במסגרת שני גרעינים הגיעו 50 חניכים: גרעין "ניצן" אומצו בקיבוץ דגניה א', גרעין "ירדן" אומצו בקיבוץ דגניה ב'.

גרעין 15 - קיץ 2005: במסגרת שלושה גרעינים הגיעו 93 חניכים לקיבוץ רמת השופט, קיבוץ מעוז חיים ולקיבוץ יפתח.

גרעין 16 - קיץ 2006: ארבעה גרעינים לקיבוץ סאסא, כפר הנשיא, קיבוץ עין חרוד איחוד וקיבוץ יראון.

גרעין 17 - שנת 2007: חמישה גרעינים: יפתח, מעוז חיים, גדות, יזרעאל, טירת צבי.

גרעין 18 - שנת 2008: שישה גרעינים: יפתח, הזורע, שמיר, ברעם, בית העמק, שדה אליהו.

גרעין 19 - שנת 2009: תשעה גרעינים: דגניה א', סאסא, יזרעאל, יראון, טירת צבי, עין השופט, מלכיה, אורטל, לביא.

גרעין 20 - שנת 2010: 11 גרעינים: חצרים, יפתח, שמיר, ברעם, בית העמק, שדה אליהו, מלכיה, בארות יצחק, חולית, כנרת, ניר יצחק.

גרעין 21 - שנת 2011: 12 גרעינים: יפתח, דגניה א', הזורע, לביא, חולית, גבע, דן, מגן, חניתה, סעד, רגבה, שער הגולן.

גרעין 22 - שנת 2012: 15 גרעינים: חצרים, רמת השופט, מעוז חיים, טירת צבי, שדה אליהו, מלכיה, בארות יצחק, כנרת, ניר יצחק, חיפה (גרעין עירוני), עין השלושה, ניר עוז, אורים, מעלה גילבוע, נוה איתן.

גרעין 23 - שנת 2013: 16 גרעינים: לביא, חולית, מגן, חניתה, כפר גרעין צבר ברעננה, ירושלים (גרעין עירוני), בית-זרע, אפיקים, עין דור, יחיעם, בית רימון, עלומים, דביר, כיסופים, גניגר, שדה בוקר.

גרעין 24 - שנת 2014: 18 גרעינים: מעוז חיים, בארות יצחק, כנרת, ניר יצחק, גבע, מגן, סעד, רגבה, שער הגולן, עין השלושה, נוה איתן, כפר גרעין צבר ברעננה (4 גרעינים), קבוצת יבנה (2 גרעינים), להב.

גרעין 25- שנת 2015: 19 גרעינים: מגן, אורים, דביר, כפר גרעין צבר ברעננה (2 גרעינים), יזרעאל, לביא, טירת צבי, מעלה גלבוע, בית זרע, אשדות יעקב איחוד, מלכיה, יחיעם (2 גרעינים), כפר מסריק, מעוז חיים, בית רימון, גניגר, חניתה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרעין צבר, www.moia.gov.il
  2. ^ מצעדה בניו יורק לטירונות בישראל: "לתת את כולי", ynet
  3. ^ garin tzabar, about the team, www.garintzabar.org, ‏may 8 2017 (בenglish)
  4. ^ Tzofim Garin Tzabar - Lone Soldier Program, Tzofim Garin Tzabar - Lone Soldier Program
  5. ^ Tzofim Garin Tzabar - Lone Soldier Program, Tzofim Garin Tzabar - Lone Soldier Program