צוקית בודדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןצוקית בודדת
Monticola solitarius, Spain 1.jpg

זכר Monticola solitarius 29-August-2015.jpg נקבה

מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי-דרור
משפחה: חטפיתיים
סוג: צוקית
מין: צוקית בודדת
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Monticola solitarius
לינאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צוקית בודדת (שם מדעי: Monticola solitarius) היא מין של ציפור שיר מהסוג צוקית. אוכלוסיותיה של הצוקית הבודדת בצפון אפריקה, דרום-מזרח אסיה ואירופה יציבות (אינן נודדות), ואילו אוכלוסיותיה בחלקים אחרים של אסיה נודדות בחורף לדרום-מזרח אסיה, אפריקה שמדרום לסהרה והודו.

המין סווג לראשונה טקסונומית על ידי קארולוס לינאוס בשנת 1758, במהדורה העשירית של ספרו סיסטמה נטוראה ("מערכת הטבע"), תחת השם Turdus solitarius. תרגום שם המין מלטינית הוא "בודד", וזהו מקורו של השם העברי.

גודלה של הצוקית כגודל הזרזיר: אורכה נע בין 21 ל-23 ס"מ. הצוקית הבודדת מאופיינת במקורה הארוך והחזק, וצבע הנוצות האופייני לבני תת-המין השלט (solitarius) ותת-המין longirostris הוא כחול מתכתי, בעוד כנפיהם שחורות. צבעיהם של פרטים צעירים ונקבות בולטים פחות, כאשר גבם ועורפם אפורים כהים, ובטנם וחזם אפורים-בהירים ומנומרים. M. s. philippensis שונה במראו משאר תת-המינים, בעוד צבע נוצותיו הוא אדמדם-ערמוני מאמצע הבטן ועד לחלקו התחתון של הזנב. כל תת-המינים שונים במראם משאר המינים בסוגם, בשל העובדה שקצה זנבם לא אדמדם.

הצוקית הבודדת מצויה באזורים הרריים, והקן מוקם בדרך כלל בחורים בעצים או בצוקים. הנקבה מטילה 3-5 ביצים. הצוקית הבודדת היא אוכלת כל, וניזונה ממגוון רחב של חרקים וזוחלים קטנים, בנוסף לפירות יער וזרעים.

הצוקית הבודדת היא הציפור הלאומית של מלטה.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חמישה תת-מינים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צוקית בודדת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צוקית בודדת באתר הרשימה האדומה של IUCN