ציפי הורוביץ-קראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציפי הורוביץ-קראוס
לידה 12 ביולי 1978 (בת 45)
נְתַנְיָה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ציפי הורוביץ-קראוס (נולדה ב-12 ביולי 1978) היא פרופ' חבר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ובפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וראש הקבוצה לדימות מוחי בילדים בטכניון (2015-היום). במשך 3 שנים (2012–2015) שימשה כמנהלת המדעית הקלינית ו -9 שנים כמנהלת המדעית (2012–2021) של המרכז לאוריינות וקריאה בבית החולים לילדים בסינסינטי בארצות הברית. החל משנת 2021, היא פרופ' חבר (פאר) וחוקרת גם במרכז המחקר קנדי קריגר המסונף לבית הספר לרפואה בבית החולים ג'ונס הופקינס בבלטימור, ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורוביץ-קראוס נולדה וגדלה בנתניה. בצבא שירתה בחיל האוויר. היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה (2002) ותואר שני בנוירוביולגיה (2004) מטעם אוניברסיטת תל אביב. היא בעלת תואר שני נוסף בתוכנית הקלינית לאבחון לקויות למידה (2007, בהצטיינות) מטעם אוניברסיטת חיפה. את הדוקטורט שלה (2009) עשתה במרכז אדמונד ספרא לחקר המוח באוניברסיטת חיפה תחת הנחייתה של פרופ' צביה ברזניץ והתמקדה בחיפוש אחר סמנים אלקטרופיזיולוגיים לניטור טעויות במהלך קריאה בקרב קוראים עם דיסלקסיה. לאחר לימודי הדוקטורט, המשיכה בלימודי פוסט-דוקטורט (2011) בחיפוש אחר סמנים אלקטרו-פיזיולוגיים להשפעת תוכנית התערבות בילדים עם לקויות למידה באוניברסיטת חיפה.

לאחר זכייתה במלגת פולברייט בשנת 2011, החלה הורוביץ-קראוס בלימודי פוסט-דוקטורט נוסף (2013) במחלקה לרדיולוגיה בבית החולים לילדים בסינסינטי בארצות הברית תחת הנחייתו של פרופ' סקוט הולנד, שם התמקדה בהבנת תהליכי התפתחות מוחית בילדים בדגש על המעורבות של יכולות ניהוליות בתהליכי שפה וקריאה על ידי שימוש בכלי דימות מוחי מתקדמים כגון דימות תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) ואלקטרואנצפלוגרם (EEG).

לאחר סיום פוסט-דוקטורט בארצות הברית, מונתה הורוביץ-קראוס כחברת סגל בפקולטה לרפואה באוניברסיטת סינסינטי ומחלקה לרפואת ילדים בבית החולים לילדים בסינסינטי, ארצות הברית ולאחר מכן, חזרה לארץ והקימה את המעבדה לדימות מוחי בילדים בטכניון כזוכת מלגת אלון לחוקרים צעירים.

הורוביץ-קראוס משמשת כיועצת במספר ועדות ומועצות מדעיות, בין היתר היא יועצת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. בנוסף, היא עורכת אקדמית בכתבי-העת PLOS One, Frontiers in Human Neuroscience והשלוחה האמריקאית והישראלית של Frontiers for Young Minds- Israel. היא חברת מערכת בעיתון המוביל לחקר הדיסלקסיה Annals of Dyslexia וחברה בוועד המנהל של החברה להתפתחות המוח Society for Developmental Cognitive Neuroscience (Flux).

הורוביץ-קראוס נשואה לד"ר דרור קראוס ולהם שלושה ילדים- הילה, יאיר ונגה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרה של הורוביץ-קראוס מתמקד באפיון רשתות מוחיות המשויכות ליכולות ניהוליות, העומדות בבסיס תהליכי התפתחות שפה ורכישת קריאה בקרב מגוון אוכלוסיות ילדים בעלות קשיי שפה וקריאה על רקע נוירוביולוגי[1], בין היתר דיסלקסיה, הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה והפרעות פסיכיאטריות, בנוסף לאוכלוסיות ילדים עם השפעות סביבתיות מזיקות כמו ילדים עם חשיפת יתר למסכים או ילדים עם חסך בחשיפה לאוריינות[2]. מחקריה תורמים להבנת החשיבות של רכיב היכולות הניהוליות ב"מודל הפשוט בקריאה" [3] (Simple View of Reading). מודל זה טוען כי יכולות עיבוד שפה ויכולת קריאת מילים תורמים יחד להבנת הנקרא והמחקרים מקבוצת המחקר של הורוביץ-קראוס מדגישים את החשיבות של יכולות ניהוליות בקריאת מילים ושטף הקריאה, במודל זה. קבוצת המחקר שלה מתמקדת בבדיקת תפקידן של יכולות ניהוליות בתהליכי שפה באמצעות מגוון רחב של כלי דימות מוחי.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורוביץ-קראוס פרסמה מעל 80 מאמרים בכתבי-עת בינלאומיים מובילים ומספר פרקים בספרים.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציפי הורוביץ-קראוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' ציפי הורוביץ-קראוס, "חוקרים פרטיים": המוח שלי הוא במאי קולנוע!, באתר ynet, 4 בדצמבר 2019
  2. ^ אתר למנויים בלבד נועה לימונה, "אין ספק שקיים קשר בין צריכת מסכים גבוהה לפגיעה בהתפתחות השפה", באתר הארץ, 01 ביולי 2021
  3. ^ Wesley A. Hoover, Philip B. Gough, The simple view of reading, Reading and Writing 2, 1990-06-01, עמ' 127–160 doi: 10.1007/BF00401799
  4. ^ ראו קישור לעמוד של הורוביץ-קראוס בגוגל סקולר: Tzipi Horowitz-Kraus, PhD - Google Scholar