קובאסנה (מחוז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובאסנה (מחוז)
Covasna, Kovászna
סמל קובאסנה
סמל קובאסנה
סמל קובאסנה
דגל קובאסנה
דגל קובאסנה
דגל קובאסנה
מדינה רומניהרומניה רומניה
רשות מחוקקת Covasna County Council עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המחוז ספנטו גאורגה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 3,710 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 200,042 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות 45°54′N 26°02′E / 45.9°N 26.03°E / 45.9; 26.03 
אזור זמן UTC+2
http://www.covasna.info.ro
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחוז קובאסנהרומנית: Covasna, בהונגרית: Kovászna) הוא מחוז מדרום-מזרח טרנסילבניה, בימינו במרכז רומניה. בירת המחוז היא העיר ספנטו גאורגה. להוציא הקצה הדרומי, המחוז הוא חלק מחבל הסקלרים (ברומנית - Ţinutul Secuiesc), אזור היסטורי ואתנוגרפי מיוחד, המיושב ברוב של סקלרים הונגרים. במפקד של שנת 2011 מעל 73% מתושבי המחוז קובאסנה הכריזו על עצמם "הונגרים" ("מדיארים") המחוז קובאסנה במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 1968 על ידי השלטון הקומוניסטי הרומני של ניקולאיה צ'אושסקו אחרי פירוק האזור האוטונומי ההונגרי. מרבית שטחי המחוז השתייכו בין מלחמות העולם למחוז טריי סקאונה ("שלושת הכיסאות") שבירתו הייתה ספנטו גאורגה, ולמחוז אודורהיי שבירתו הייתה בעיר אודורהיי. המחוז קובאסנה נמצא בצד הפנימי של עיקול הקרפטים.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המחוז בא משם העיר קובאסנה. מקור השם הוא במילה סלאבית "קוואסני" - שמובנה "חמץ, מותסס", והקשור למים המינרליים המוגזים המופקים באזור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרידים העתיקים ביותר של התיישבות בני אדם בשטח המחוז קובאסנה - ביישוב ברדוץ - שייכים לתקופה הפלאוליתית הבינונית (8,000–7,000 לפנה"ס) התרבות "סטורצ'בו-קריש" ותרבות הקרמיקה הליניארית (5,500–4,500 לפנה"ס) מהתחלת התקופה הנאוליתית מיוצגת בשרידים שנתגלו ביישובים אנגלוש ופטריצ'ן. התרבות הנאוליתית קוקוטן-אריושד התפשטה באזור רחב והתאפיינה באיכויות מיוחדות של הקרמיקה. שרידים מן המעבר בין התקופה הנאוליתית לתקופת הברונזה נתגלו בחפירות ארכאולוגיות ביישובים רץ' ומאלנאש באי. בתקופת הברונזה שלטה תרבות ויטנברג.

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת תקופת הברזל השנייה קמו בשטח טרנסילבניה קונפדרציות שבטים דאקיים בצ'טאטיה זנלור על יד העיר קובאסנה נתגלה מבצר דאקי. באותה תקופה נתגלו אוצרות עם מטבעות המעידים על קשרי המסחר עם ערים יווניות רחוקות חפירות ברחבי המחוז מצאו שהדאקים חיו לרוב ביישובים פתוחים, בלתי מבוצרים על טראסות הנחלים (ספנטו גאורגה, מואקשה, צ'רנאט, מאלנאש וכו'). בגלניצה וסורצ'ה נתגלו הרבה קישוטי זהב דאקיים.

מתקופת הכיבוש הרומי נתגלו שרידי קסטרה רומאים כמו אוגוסטיה ביישוב ברצקו של ימינו, בבורושנאו מארה, קומולאו/רץ', אולטן, קומנדאו שהיו חלק ממערך ההגנה של דאקיה הרומית, שנועד להגן על ביטחון המעברים. פרט לקסטרה הצבאיים נתגלו גם שרידי יישובים אזרחיים. מהתקופה שלאחר נסיגת הכוחות והפקידים הרומאים נותרו שרידים של "תרבות סנטאנה דה מורש -צ'רניאחוב" מהמאה הרביעית לספירה.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור נחצה אחר כך על ידי גלים של נדידת העמים:גפידים (במאות ה-5–7), סלאבים, פצ'נגים, הונגרים (מדיארים), אווארים שהתיישבו בו בין המאה השישית למאה ה-12. במאות ה-12–13 יושבו כאן סקלרים בשירות ממלכת הונגריה והאזור הפך לחלק מחבל הסלקרים. הסקלרים התארגנו ביחידות טריטוריאליות קרויות "כיסאות" וקובסנה עצמה מכונה גם "שלושה כיסאות". בימי הביניים איכרים הונגרים ורומנים נושלו מאדמותיהם והפכו לצמיתים. אוכלוסיית האזור השתתפה ב-1514 במרד של גיירג' דוז'ה נגד האצולה. מאוחר יותר במאה ה-18 התקוממו שוב האיכרים המקומיים נגד האצילים.

התקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-16 פרחו באזור יחסי הסחר, בין השאר הודות לדרכי המסחר שחיברו את טרנסילבניה עם הנסיכויות השכנות מולדובה וולאכיה. במאות ה-17–18 החריפו מאבקי המעמדות בין האצולה לבין הצמיתים. ב-1785 אירעה ההתקוממות הגדולה ביותר של המקומיים נגד השלטון ההבסבורגי. בשנים 1848–1849 היה האזור מעורב במהפכה משנת 1848. בתחילת המאה ה-19 בשטח המחוז קובאסנה היו ארבע ערים: ספנטו גאורגה וטרגו סקוייסק, בעלות צביון עירוני מובהק יותר, וברצקו ואיליאן, בעלות אופי חצי כפרי.

אחרי 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי השלטון הרומני בין 1926–1940 ושוב 1944–1950 האזור השתייך למחוז שלושת הכיסאות (Trei Scaune). בשנים 1940–1944 סופחו זמנית להונגריה במסגרת תכתיב וינה. בשובו תחת השלטון הרומני בימי המשטר הקומוניסטי הפך המחוז חלק מהאזור האוטונומי ההונגרי. האזור הזה פורק בשנת 1968 ואז הוקם מחוז קובאסנה של ימינו.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית מחוז קובאסנה בשנת 2007 הייתה 223,364 תושבים, מתוכם 50.1% תושבי ערים (ישנם 122 יישובים במחוז). בזמן מפקד האוכלוסין של 2002 מנתה האוכלוסייה 222,449 תושבים, מתוכם 73.79% היו הונגרים, 23.28% רומנים ו-2.68% צוענים. בשנת 2011, המחוז מנה 210,177 תושבים, מה שהפך אותו למחוז המאוכלס השני מבין 41 המחוזות של רומניה וצפיפות האוכלוסין הייתה 55.6 תושבים לקמ"ר (144/מ"ר). במחוז קובאסנה יש את האחוז השני בגודלו של אוכלוסייה הונגרית ברומניה, אחרי המחוז השכן, חרגיטה. ההונגרים של קובאסנה הם בעיקר סקלרים. להלן ההתפתחות הדמוגרפית:

שיעור ההונגרים במחוז קובאסנה לפי נתוני מפקד האוכלוסין של 2011:
אדום – רוב הונגרי מעל 80%,
כתום – רוב הונגרי בין 50%–79%,
צהוב – מיעוט הונגרי מעל 20%,
אפור – מיעוט הונגרי מתחת ל-10%.
שנה אוכלוסיית המחוז
1948 157,166 Increase
1956 172,509 Increase
1966 176,858 Increase
1977 199,017 Increase
1992 232,592 Increase
2002 222,449 Decrease
2011 210,177 Decrease

הרכב אתני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד האוכלוסין של 2011, ההרכב האתני של המחוז היה כלהלן:

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחוז קובסנה שטח כולל של 3,710 קמ"ר (1,430 מייל רבוע).

עמדה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז קובאסנה נמצא בדרום-מזרח טרנסילבניה.

מחוזות שכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז מחובר עם המרחב החוץ-קרפטי באמצעות מעברי בוזאו ואויטוז וכן כמה מעברים שבקרפטים המזרחיים.

תבליטי הנוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח המחוז כולל יחידה גאומורופולוגית מורכבת מאוד בעלת הבדלים ניכרים של גובה ומסיביות, שנוצרו בעקבות התנועות הטקטוניות. נוצרו בה שני אזורים מוגדרים היטב: אזור בקעתי ואזור הררי.

האזור ההררי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרים תופסים יותר ממחצית משטח המחוז. פסגותיהם מעוגלות והם מכוסים ברובם ביערות.

  • הרי באראולט (Munții Baraolt) - נמצאים בחלק המערבי של המחוז, בכיוון צפון-מערב, עם גבהים בין 700–900 מ' (הפסגות דיאלו מארה - 732 מ', בודוש - 820 מ', ורפול פוארפצ'י - 867 מ', קולמיה אסקוציטה - 934 *הרי הרגיטה - עם עקבות של מכתשים געשיים המגיעים לגובה עד 1,558 מ' בהר מונטלה קוקולוי (בוורפול מארה - 1,196 מ', פילישקה מארה - 1,373 מ', טרבויו - 1,391 מ'*)
  • הרי בודוק - באזור הצפון-מרכזי של המחוז, מתרוממים בין טושנאד לאנגלוש, באורך של 30 ק"מ, עם פסגות בגבהים בין 1,100-880 מ'., כמה מהן עולים עוד יותר:סורוקו לונג - 1,170 מ', בובוק - 1193 מ', ורפול פדורי - 1,213 מ', סארהג'- 1,225 מ' וקרפיניש - 1,241 מ'.
  • הרי נמירה- בחלק הצפון-מערבי של המחוז. מתאפיינים בגבהים בין 1,200-800 מ' - פסגת פויאנה - 1,040 מ', ופוליה - 1,199 מ'. ממזרח הרי נמירה יוצרים מסיב עם הפסגות הגבוהות ביותר (פסגת נמירה-ציגאנקה

1,626 מ', שאנדרו מארה - 1,640 מ')

  • הרי וראנצ'ה - שייכים למחוז קובאסנה רק דרך הפסגות הגבוהות ביותר, בעלת גבהים מעל 1,500 מ':ורפול לפשי (1,390 מ'), מושאט 1,503 מ', אסטאגול מארה - 1,526 מ', איזווארלה פוטניי - 1,534 מ', אנישוארה - 1,645 מ', לאקאוץ - 1,777 מ'
  • הרי ברצקו - הגובלים במערב עם בקעת טרגו סקוייסק ובמזרח עם מקורות האויטוז ושל הנחל בסקה מארה. פסגותיהם הגבוהות ביותר הן באריץ - 1193 מ', קיוזול פפאוץ 1320 מ', פיאטרה שוימולוי - 1337 מ', פילישול קובאסניי - 1369 מ'.
  • הרי בוזאו
  • הרי אנטורסורי או קלבוצ'טלה אנטורסורי - בהם גבהים נמוכים יותר, כשפסגות מועטות עולות מעל 1000 מ':קירושול מארה - 1,012 מ', קשקוט - 1079, טיסטאש עם הרי אנטורסורי
  • הבזינטול
  • הרי אנטורסורי או קלבוצ'טלה טנטורסורי -
  • Bazinetul Comandău (קומנדאו)

האזור הבקעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בקעת באראולט - בצפון-מערב המחוז, מוקפת בהרי פרשאן ובהרי באראולט
  • בקעת ספנטו גאורגה - היא החלק המרכז-צפוני של בקעת בראשוב, גובלת בהרי באראולט, הרי בודוק ופסגות טרלונג, אורכה 30 ק"מ ורחבה - 10–12 ק"מ.
  • בקעת טרגו סקוייסק, היא החלק המזרחי של בקעת בראשוב, וגובלת בצפון-מערב ובצפון בהרי בודוק ובהרי נמירה, בדרום ובדרום-מזרח מהרי ברצקולו והרי אנטורסורי, ובדרום-מערב עם הפורזדור רץ' שלמרגלות ההרים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחוז קובאסנה יש אקלים מתון, עם קיץ חם וחורפים קפואים. הטמפרטורה המקסימלית המוחלטת הייתה ‏ 39.3 ונרשמה ב-1952, ב-Păpăuți והמינימום המוחלט, של C°‏ 35.2−, נרשם ב-1947, ב-Întorsura Buzăului.

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנהר אולט - הוא עורק המים הראשי, כשאורכו בתחום המחוז קובאסנה הוא 150 ק"מ. הוא קולט את רוב הנחלים באזור.
  • הנחל ראול נגרו ("הנחל השחור") הוא כאן היובל החשוב ביותר של האולט. חוצה את מזרח המחוז מצפון-מזרח אל דרום-מערב ומקורו במדרון הדרומי של הרי שאנדרו מארה
  • הנהר בוזאו - עם יובליו בסקה מארה (Bâsca ) ובסקה מיקה חוצה את החלק הדרומי ודרום-מזרחי של המחוז

המחוז קובאסנה עתיר מעיינות מינרליים הנמצאים על שני קווים בכיוון צפון-דרום. בקו הראשון במדרון המערבי של הרי בודוק: המעיינות שבבאילה שוגאש, בודוק, ארקוש, באלוואניוש, מיקפאלאו ומאלנאש-באי, עם מים מוגזים, עם ביקרבונט, עם אשלגן, עם סידן, עם מגנזיום, נתרן כלורי וכו'.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז קובאסנה הוא אחד המחוזות המועדפים להשקעות זרות, בעיקר על ידי משקיעים הונגרים, בשל הרכב האוכלוסייה. הענפים השולטים במחוז הם:

  • תעשיית העץ
  • תעשיית הטקסטיל
  • תעשייה של רכיבים חשמליים
  • תעשיית המזון והמשקאות

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדי התיירות העיקריים במחוז הם:

  • קובאסנה (Covasna)
  • בלוואניוש (Balványos)
  • מאלנאש (Malnaș-Băi)
  • ולצ'לה (Vâlcele)
  • שוגאש באי (Șugaș-Băi)
  • ביילה פורטיוגו (Baile Fortyogo)
  • באראולט - ביבורצן (Biborțeni)
  • באצ'אני - אוזונקה באי (Ozunca-Băi)
  • הרים:
  • הרי באראולט (Baraolt)
  • הרי בודוק (Bodoc)
  • הרי נמירה (Nemira)
  • הרי אינטרסורי (Întorsurii)

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת מחוז קובאסנה, שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-30 יועצים. ההרכב הפוליטי של מועצת המחוז הוא כלהלן:

מפלגה חברים הרכב המועצה
האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR/RMDSZ) 22
הברית ההונגרית של טרנסילבניה 3
המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) 3
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) 2

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז קובאסנה מחולק ל-2 רשויות עירוניות (מוני'ציפיו), 3 ערים ו-40 כפרים גדולים (קומונות), (לפי מפקד האוכלוסין של 2011).

רשויות עירוניות (מוני'ציפיו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוניצ'יפיו אוכלוסייה
ספנטו גאורגה 56,006
טרגו סקוייסק 18,491

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר אוכלוסייה
באראולט 8,672
קובאסנה 10,114
אינטורסה בוזאולוי 7,528

כפרים גדולים (קומונות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אייטה מארה (Aita Mare)
  • ארקוש (Arcuș)
  • ברקן (Barcani)
  • בצאן (Bățani)
  • בלין (Belin)
  • ביקסאד (Bixad)
  • בודוק (Bodoc)
  • בורושאנה מארה (Boroșneu Mare)
  • ברדואץ (Brăduț)
  • בראטש (Brateș)
  • ברצקו (Brețcu)
  • קטלינה (Catalina)
  • צ'רנאט (Cernat)
  • קיקיש (Chichiș)
  • קומנדאו (Comandău)
  • דלניק (Dalnic)
  • דוברלאו (Dobârlău)
  • אסטלניק (Estelnic)
  • גלינצה (Ghelința)
  • גידפלאו (Ghidfalău)
  • הגיג (Hăghig)
  • איליאן (Ilieni)
  • למניה (Lemnia)
  • מאלנאש (Malnaș)
  • מרן (Mereni)
  • מיקפלאו (Micfalău)
  • מואקשה (Moacșa)
  • אוז'דולה (Ojdula)
  • אוזון (Ozun)
  • פויאן (Poian)
  • רץ' (Reci)
  • סאנזיאן (Sânzieni)
  • סיטה בוזאולוי (Sita Buzăului)
  • טוריה (Turia)
  • ולצ'לה (Vâlcele)
  • ואליה קרישולוי (Valea Crișului)
  • ואליה מארה (Valea Mare)
  • ורגיש (Vârghiș)
  • זבאלה (Zăbala)
  • זאגון (Zagon)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קובאסנה בוויקישיתוף