קונסטנצה (מחוז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונסטנצה (מחוז)
Judeţul Constanţa
סמל
סמל קונסטנצה
Jud. Constanţa.jpg
מדינה רומניהרומניה רומניה
רשות מחוקקת Constanța County Council עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המחוז קונסטנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 7,071 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 684,082 (נכון ל־31 באוקטובר 2011)
קואורדינטות 44°16′N 28°19′E / 44.27°N 28.31°E / 44.27; 28.31 
אזור זמן UTC+2
http://www.cjc.ro
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מיקום המחוז קונסטנצה ברומניה

המחוז קונסטנצה (ברומנית: Județul Constanța) הוא מחוז של רומניה בחבל דוברוג'ה בקצה הדרום-מזרחי של מדינה זו, על חוף הים השחור. המחוז נקרא לפי שם עיר הנמל קונסטנצה שהיא בירת המחוז. המחוז קונסטנצה הוא המחוז עם האחוז הגדול ביותר של תושבים עירוניים ברומניה (69.76%) . מתוך אוכלוסייה של 769,666 תושבים, 536,910 חיים בערים (1.7.2015).[1]המחוז קונסטנצה עומד במקום החמישי בין מחוזות רומניה לפי תרומתו ל-תמ"ג, דהיינו 21,73 מיליארדים ליי. שטחו הוא 7071,29 קמ"ר, מה שמהווה 2.97% משטח רומניה. הוא במקום השמיני בין המחוזות לפי השטח, ובמקום החמישי לפי מספר תושביו.

עמדה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצפון גובל מחוז קונסטנצה במחוז טולצ'ה. הוא נפרד ממנו בקו קונבנציונלי העובר מהדנובה עד לים השחור, תוך חציית רמת קסימצ'ה וקומפלקס האגמים ראזים, זמייקה וסינואה. בדרום המחוז גובל במדינה השכנה, בולגריה עם שני מחוזות - דובריץ' וסיליסטרה. הגבול הרומני-בולגרי חוצה את רמת דוברוג'ה הדרומית בין היישובים אוסטרוב (במערב) וואמה וקה (במזרח) ממערב הדנובה מפרידה בין מחוז קונסטנצה למחוזות קלראש, יאלומיצה ובראילה כאשר היא זורמת לאורך הגדה הגבוהה של דוברוג'ה. במזרח - בין גורה פורטיצה בצפון לוואמה וקה בדרום, מסתימת רמת דוברוג'ה בחוף הים השחור. בתוך מי הים, לפי החוזים הבינלאומיים, המיים הטריטוריאליים של רומניה מגיעים עד ל - 22 ק"מ מהחוף.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המחוז בא מן העיר הנמל קונסטנצה, בירת המחוז. העיר נקראה בזמנו "טומיס קונסטנטיאנה" ככל הנראה לכבוד אחות למחצה של הקיסר קונסטנטינוס הגדול. בהמשך בלטינית נקרא Constantia קונסטנטיה (בהיגוי מאוחר קונסטנציה), המתועד משנת 950, ובימי השלטון העות'מאני - קסטנג'ה Köstence. הרומנים קוראים לו קונסטנצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של המחוז חופפת בחלקה עם תולדות חבל דוברוג'ה. המתיישבים הראשונים באזור - בתקופת הברזל היו התראקים, הענף הדאקי או ה"גטי" שלהם. החל מהמאה השביעית לפני הספירה הגיעו לכאן מתיישבים יוונים שהביאו איתם מבנה חברתי, אדריכלות והישגים טכניים מהמתקדמים באותה תקופה. הם הקימו ערי-מדינה כמו היסטריה (Histria) (איסטריה של ימינו), קאלאטיס (כיום מנגליה) וטומיס, כיום קונסטנצה.

אחרי שהקיסר טראיאנוס כבש את דאקיה בשתי מלחמות (102-101 ו-105–106) במאות הראשונה-השנייה לספירה סופח דרומה של דוברוג'ה לאימפריה הרומית. השטח נכלל בפרובינקיה מזיה התחתונה ובתוכה, במחוז שנקרא "סקיתיה הקטנה" - Scythia Minor. הרומאים היו אחראים לתנופה הכלכלית והחברתית של האזור. עם הערים שהקימו נמנה טרופאום טראיאני (Tropaeum Traiani) כיום היישוב אדמקליסי. החל מהמאה הרביעית הפך האזור לחלק מהאימפריה הביזנטית עם הפסקה קצרה של שליטה בולגרית. במאות השנים הבאות בימי נדידת העמים חצו את המקומות האלה עמים נודדים רבים:האווארים, הגותים, הסלאבים והבולגרים. . במאה ה-13 סבלו התושבים מפלישת הטטרו-מונגולים. במאה ה-14- ה-15 סופח האזור לאימפריה העות'מאנית. במאה ה-14 לתקופה קצרה השתייך האזור לדספוטות של דוברוטיץ' או דוברוטיצה ולנסיכות ולאכיה. במאות ה-18 ה-19 הוא נמצא האזור פעמים חוזרות תחת שליטה צבאית רוסית, זאת תוך כדי המלחמות בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית.

בעקבות מלחמת העצמאות של רומניה שהייתה חלק מהמלחמה הרוסית עות'מאנית (1878-1877) בשנים 18771878 הסתפחה דוברוג'ה לרומניה. בימי מלחמת העולם הראשונה התנהלו כאן קרבות בין הרומנים לגרמנים- בייחוד בקרב טופראיסאר. בשנים 19171918 נמצא המחוז בשליטה צבאית של גרמניה. אחרי השחרור בשנת 1918 התחזקו בו שליטת רומניה והמרכיב הדמוגרפי הרומני.

מחוז קונסטנצה ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"החוג הצבאי קונסטנצה" - בניין הפרפקטורה הישנה (1949-1906)
סמל המחוז קונסטנצה בשנים 1921–1930

בעקבות הרפורמה המנהלית בשנת 1926 גבולות המחוז ההיסטוריה היו זהים לאלו של המחוז בימינו, כשהיוצא מן הכלל ביו הכפרים אוסטרוב וליפניצה, שהשתייכו אז למחוז דורוסטור, בכפר באיה, טולצ'ה, המשתייך בימינו למחוז טולצ'ה, והכפרים טרסקונדו (סוורניאק), פראול קאפריי (פורוצ'יק קורג'בו), פונדן (רוסיצה, דובריץ'), פדורן (לוזנציה, דובריץ'), סאלדו אלדה (רוסן, דובריץ') ואניג'ה-חיידאר (קראישטה, דובריץ') השייכים כיום לבולגריה.

גבולות המחוז הישן היו:הים השחור ממזרח, המחוזות טולצ'ה ובראילה מצפון, המחוז יאלומיצה ממערב, המחוז דורוסטור בדרום-מערב, והמחוז קליאקרה מדרום.

המחוז כלל ארבע נפות (plasa = פלאסה, ברבים: plăși):

  • דונריה (Dunărea = דנובה)
  • מנגאליה
  • אובידיו
  • טראיאן

[2] מאוחר יותר חולק המחוז לשבע נפות (פלאסה)

  1. צ'רנבודה, עם בירתה:צ'רנובדה
  2. דונריה, עם בירתה:חרשובה
  3. פרדיננד, עם בירתה קונסטנצה
  4. מנגאליה, עם בירתה:מנגאליה
  5. נגרו וודה, עם בירתה:נגרו וודה
  6. טראיאן, עם בירתה:יון קורבין
  7. מדג'ידיה, עם בירתה מדג'ידיה

בשטח המחוז קונסטנצה היו שבע יישובים עירוניים:העיר קונסטנצה והערייות (קומונות עירוניות) כרמן סילבה (כיום אפוריה סודאו אפוריה דרום), טקירגיול, מנגאליה, מדג'ידיה, צ'רנבודה וחרשובה.

אחרי 1938[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפורמה המנהלית והחוקתית בימי הדיקטטורה המלכותית של קרול השני בשנת 1938, התאחד המחוז קונסטנצה עם המחוזות יאלומיצה, דורוסטור וקליאקרה כדי ליצור את "חבל הים" (Tinutul Mării). המחוז הוקם מחדש אחרי הדחת המלך ב-1940 . בימי המשטר הקומוניסטי בשנת 1950 שוב בוטל המחוז קונסטנצה ואוחד עם המחוז טולצ'ה כדי ליצור את "אזור דוברוג'ה". ב-1968 בימי שלטונו של ניקולאיה צ'אושסקו הוקם המחוז מחדש.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבליטי נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחוז קונסטנצה תבליט הנוף השולט הוא הרמה - רמת דוברוג'ה - בעלת גובה נמוך - מתחת ל-200 מ'. רק בצפון המחוז הגובה עולה לעיתים ל-250 מ'. רמת דוברוג'ה היא שארית מההרים העתיקים ביותר שהיו קיימים באזור. בצפון המחוז משתרעת רמת קסימצ'ה, ובדרום רמת דרום דוברוג'ה, הדומה יותר למישור מוגבה והמראה שלה כורכרי. חוף הים השחור מורכב בחלק הצפוני מרצועות חול המפריות בין הים לאגמים, ובדרום בולט מצוק תלול מכורכר ולס, עם גבהים בין 15–30 מ'.

הידרולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הים שחור- ים יבשתי, נמצא בגבול המזרחי של המחוז. שטחו הוא 411,540 קמ"ר ועומקו המרבי הוא מעל 2,211 מ'.

מסביב לחוף הרומני העומק הוא קטן יותר. מידת המלחיות היא 20-22‰ בשטח המים ומגיעה ל 28‰ בקרקעית. בגלל האספקה במיים מתוקים המליחות יורדת עם הקרבה לחוף.

  • נהרות:
    • דנובה - זורמת במחוז לאורך 137 ק"מ
    • ואליה קאראסו
    • ואליה באצ'ו
    • קסימצ'ה.
  • אגמים טבעיים ולגונות:
    • אולטינה, איסטריה, סינואה, קורבו, טקירגיול, טאשאול, נונטאש, סיוטגיול, טטלג'אק, מנגליה
  • לימנים
  • תעלות:

למים באגמים סינואה וטאשאול טעם תפל, באגמים כמו טקירגיול, סיוטגיול או מנגליה- הטעם הוא מלוח.[3]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים האופייני של המחוז קונסטנצה הוא ממוזג-יבשתי עם השפעה ימית בחוף הים. הגוון הימי ("אקלים פונטי") בא לידי ביטוי כשחום הקיץ מוקל על ידי הבריזה הנושבת מכיוון הים, והחורף יותר מתון ומתאפיין ברוחות עזות ולחות מכיוון הים. הטמפרטורה הממוצעת השנתית עולה על 11°C והפערים בין קיץ לחורף יכולים לעלות על °25.[3] כמות המשקעים השנתית היא בין 400–500 ליטר/מ"ר כשאזור החוף הוא הכי דל במשקעים - מתחת ל-400 ליטר/מ"ר.

הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחוז קונסטנצה התפתחו מיני צמחים שהסתגלו לתאני האקלים שהוא בעל לחות נמוכה, האופייניים לצומח של הערבות - פרחים מזרח-אירופיים וים תיכוניים ובלקניים ודגנים - וכן צמחיית חולות ברצועה צרה לאורך חוף הים השחור. בדרום-מערב יש חורשות של עצי אלון.

החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור החוף חיים מינים רבים של זוחלים ושל שחפים. במחוז ניתן לפגוש ארנבים, בואשים, זאבים, שועלים וכו'.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים באוכלוסיית המחוז מאז שנת 1930[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 המחוז מנה 769,666 תושבים וצפיפות האוכלוסין הייתה 108.8/קמ"ר. האוכלוסייה העירונית הגיעה לאחוזים גבוהים (כ-69.76%), מעל הממוצע הארצי ברומניה. מתוך כלל התושבים 385,511 היו ממין נקבה (51.39%) ו-374,155 ממין זכר (30,24%). בסוף שנת 2014 291,600 (37.89%) בני אדם עבדו

הרכב אתני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד האוכלוסין משנת 1930 חיו במחוז קונטנצה של אז 253,093 תושבים, ומתוכם - 66.2% היו רומנים, 8.9% בולגרים, 6.8% טורקים, 6 % טטרים, 3.8% גרמנים, 1.8% יוונים, 1.5% רוסים ו-1.3% ארמנים. במחוז חיו גם מיעוטים אתניים יותר קטנים. מבחינת החלוקה לפי דתות צוינו: נוצרים אורתודוקסים - 78.9 % (כללו רומנים, בולגרים, רוסים ).מוסלמים - 13.1% (כללו טורקים וטטרים), נוצרים לותרנים - 2.5%, רומים קתולים - 1.8% וכו'. האוכלוסייה בערים בשנת 1930 הסתכמה ב-81,631 תושבים: רומנים (68.7%), טורקים (7.3%), יוונים (5.2%), ארמנים (3.9%), גרמנים (2.5%), יהודים (2.2%), טטרים (2%), בולגרים (2%), רוסים (1.7%), הונגרים (1.7%) ואחרים. שפות האם הנפוצות ביותר בערים היו רומנית (72%), טורקית[4]) (.9.7%), יוונית (4.5%), ארמנית (3.6%), גרמנית (2.4%) ואחרות. מבחינת השייכות הדתית תושבי הערים התחלקו ל: נוצרים אורתודוקסים (78.4%), מוסלמים (9.6%), ארמנים אפוסטולים, (3.3%), רומים-קתולים (2.7%), יהודים (2.3%), נוצרים לותרנים (1.6%) וכו'.

בימינו רוב התושבים הם רומנים. במאה השנים האחרונות היגרו לכאן הרבה ארומנים בעיקר מיוון, אלבניה ומקדוניה הצפונית. הם מחשיבים את עצמם כחלק מהעם הרומנים, יותר מיעוט תרבותי מאשר לאומי. קיימות עדיין קהילות חשובות של טורקים וטטרים, שרידי תקופת האימפריה העות'מאנית. במאה ה-19–20 רוב האוכלוסייה הזאת היגרה לטורקיה. האזור נשאר המרכז של דת האסלאם ברומניה. גם האוכלוסייה הבולגרית והיוונית פחתה על ידי הגירה החל מהמאה ה-19. עד לשנות המשטר הקומוניסטי חיו במחוז גם יהודים, שרובם עלו לישראל. קיימות גם קהילות של צוענים וליפובנים.

נתונים סטטיסטיים לגבי כל חבל דוברוג'ה - בלי הקדרילטר - מצביעים על המגמות הדמוגרפיות מבחינה אתנית גם במחוז קונסטנצה שהוא המחצית הדרומית של דוברוג'ה הרומנית:

קבוצה אתנית 1880[5] [6]
סך הכל בדוברוג'ה 64,902 715,151
רומנים 14,884 (23 %) 652,777 (91 %)
טורקים 14,947 (23 %) 24,246 (3.4 %)
טטרים מקרים 22,854 (35 %) 23,230 (3.2 %)
בולגרים 7,919 (12 %) 74 (0,01 %)
יוונים 2,607 (4 %) 590 (0,08 %)
צוענים <100 (<0.1 %) 6,023 (0.84 %)
נתונים דמוגרפיים ב-1 ביולי 2017
  • סף הכל תושבים: 768,170
  • אוכלוסייה עירונית:532,864
  • אוכלוסייה כפרית: 235,306
  • מין זכר:373,011
  • מין נקבה=395,159
  • צפיפות ממוצעת:108,6 תושבים /קמ"ר [דרוש מקור]
הרכב אתני של מחוז קונסטנצה (2002)
סך הכל רומנים כולל ארומנים (מקדו-רומנים) טורקים טטרים צוענים ליפובנים הונגרים קבוצות אתניות אחרות
684082 633301 24194 24194 4536 6048 1512 2268
100% 91,7% 3,2% 3,2% 0,6% 0,8% 0,2% 0,3%
חלוקה לפי דתות (2002)
סך הכל נצרות אורתודוקסית מוסלמים נצרות רומית-קתולית נוצרים לפי הפולחן הישן פנטקוסטלים אדוונטיסטים דתות אחרות
684082 685741 51412 6048 3780 3024 2268 3780
100% 90,7% 6,8% 0,8% 0,5% 0,4% 0,3% 0,5%

החלוקה המנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז מחולק ל3 רשויות עירוניות - מוני'ציפיו -, 9 ערים ו-58 כפרים גדולים (קומונות) ו-189 כפרים[7] ראו גם האזור המטרופוליטני קונסטנצה

הערים הגדולות ביותר של מחוז קונסטנצה

Constanța
המגדלור של קונסטנצה

מקום עיר אוכלוסייה מקום עיר אוכלוסייה.
1 קונטסנצה 254.693 5 צ'רנבודה 16.129
2 מדג'ידיה 36.009 6 אובידיו 12.342
3 מנגליה 33.434 7 קומפנה 11.658
4 נבודאר 31.554 8 ואלו לוי טראיאן 11.452 לפי המפקד משנת 2011[8]
קונסטנצה, בירת המחוז

רשויות עירוניות (מוני'יציפי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

(לפי מפקד האוכלוסין מ-18 במרץ 2002)

מוניצ'יפיו אוכלוסייה
קונסטנצה 306.332
מדג'ידיה 44.491
מנגליה 40.740

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אוכלוסייה
צ'רנובודה 18.644
אפוריה 9.555
חרשובה 10.532
מורפטלר 10.826
נבודאר 34.337
נגרו וודה 5.512
אובידיו 13.490
טקירגיון 7.034

כפרים גדולים (קומונות או מועצות מקומיות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענפים הכלכליים העיקריים של המחוז הם:

  • התיירות - המחוז כולל יעדי תיירות מקומית ובינלאומית חשובים.
  • התעשייה

התעשייה במחוז קונסטנצה מיצרת 2,1% מהתוצר התעשייתיהגולמי של רומניה.

    • התעשייה הכימית והפטרוכימית (7% מתעשיית המחוז)
    • תעשיית המזון והמשקאות (32% מתעשיית המחוז)
    • תעשיית הטקסטיל (14% מתעשיית המחוז)
    • תעשיית העץ - (5% מתעשיית המחוז)
    • הספנות
    • תעשיית חומרי הבנייה (13% מתעשיית המחוז)
    • תעשיית המכונות
    • תעשיית הנייר
  • התעשיית האנרגיה:
כוללת את תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנבודה עם שני ריאקטורים גרעיניים, שנבנו לפי דגם קנדי. תחנת הכוח הגרעינית מכסה 15% מדרישות החשמל של רומניה.
  • החקלאות:

המחוז קונסטנצה הוא המחוז עם מערך ההשקיה הגדול ביותר ברומניה. המחוז תרם 5,3% מהתפוקה החקלאית הגולמית של רומניה. לפני שנת 1989 הוא תפס מעל 4,300 קמ"ר. מאז הוא פחת. המחוז מייצר בעיקר דגנים - חיטה, תירס, - ויינות ידועים - כמו אלו מאזור מורפטלר. כמו כן מגדלים חמניות, פשתן, כמו כן ירקוץ. חשוב הוא גם ענף הדיג הימי. בשנת 1971 גידלו במחוז 131,000 ראשי בקר, 216,000 חזירים, 913,000 כבשים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכי היבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישים מהירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כביש A4 לבוקרשט - שם - המשך לכביש A2 - הכביש האירופי E 81 עד למוקצ'בו באוקראינה.

כבישים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכים מחוזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. DJ 222 גבול המחוז טולצ'ה- רמניקו דה ז'וס גרדינה-קייה-טרגושור-מיכאיל קוגלניצ'אנו - מיכאי וודה - מדג'ידיה - פשטרה-פייטרן
  2. DJ 222 DN 22A גרליצ'ו- הגבול עם המחוז טולצ'ה
  3. DJ 223 סאראיו-קלושקה-הוריה-טיקילשט-טופאלו-קאפידאווה - דנובה-סיימן-צ'רנוודה-קוקירלן -ראשובה- ולאכי - אלימן - פלוריאילה - יון קורבין
  4. DJ 223A וולטורו-גבול המחוז טולצ'ה
  5. DJ 223B פשטרה -איוורינזו מארה -איוורינזו מיק - ראשובה
  6. DJ 223C צ'רנוודה-DN 22C
  7. DJ 224 DN 22C-טורטומאנו-סילישטיה- בלטג'שט- קרוצ'ה-וולטורו
  8. DJ 225 DN 22C-טורטומאנו-דורובנצו-ניקולאיה בלצ'סקו- -טרגושור - מריאסה - פנטלימון-רונקו -וולוןטן - דולגרו-סטז'ארו - סאראיו
  9. DJ 226 DN 22-לומינה - נבודאר -קאפול מידיה (כף מידיה) - קורבו -סצ'לה (קונסטנצה) - איסטריה - סינואה - מיעאי ויטיאזו -Sinoe-Mihai Viteazu
  10. DJ 226A צ'טאטיה היסטריה - נונטאש - טאריורדה - קוג'אלאק - רמניקו דה ז'וס
  11. DJ 226B DN 2A-פנטלימון-פנטלימון דה ז'וס-גרדינה - קוג'אלאק
  12. DJ 228 DN 22C-נזרצ'ה-DN 2A
  13. DJ 307 דלן-שיפוטה
  14. DJ 388 צ'וקרליה דה סוס - לאנורילה מרן i
  15. DJ 381 DN 38-פוטרניקיה- ברגאנו - צ'וקרליה דה סוס ואליה דאצ'ילור מדג'ידיה
  16. DJ 391 DN 39-אלבשט-קוטו ואי-נגרו וורדה -צ'רקזו- וירואגה -נגרשט - קובדין- צ'ובניצה -אוסמנצ'ה- מרן-טופרייסר - בירואינצה-טוזלה
  17. DJ 391A אולטינה-רזוארה - בניאסה - ולן - שיפוטלה - טופאן -פורניקה - אולטן - וירואגה
  18. DJ 392 מנגליה- פצ'יניאגה- אמזאצ'ה-ג'נרל סקרישוריאנו - פלופן - מובילה ורדה- אינדפנדנצה - דומברוון
  19. DJ 393 טקירגיול - מושנן - פצ'יניאגה - אלבשט - הגבול הבולגרי
  20. DJ 394 23 august-דולצ'שט-פצ'יניאגה
  • דרכי המים:

הנמל קונסטנצה הוא הנמל הגדול של רומניה, והכי חשוב בים השחור ודורג כרביעי באירופה. הוא מחובר לנהר הדנובה באמצעות תעלת דנובה-הים השחור - התעלה העבירה ברחבה והעמוקה באירופה, אם כי אינה משומשת במלוא הפוטנציאל שלה.

אתרים חשובים ואטרקציות תיירותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי הנופש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי הנופש שעל חוף הים השחור מרכיבים את ה"רויוויירה הרומנית" והיא היעד המועדף על הנופשים הרומנים בימי הקיץ. מצפון לדרום:

  • נבודאר
  • ממאיה
  • אפוריה (צפונית ודרומית)
  • קוסטינשט
  • אולימפ
  • נפטון
  • ז'ופיטר
  • כף אורורה
  • ונוס, קונסטנצה
  • סטורן
  • מנגאליה
  • 2 במאי (דוי מאי)
  • ואמה וקה

יעדים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העיר קונסטנצה
  • אזור פורטיצה
  • אתרים ארכאולוגיים:
    • העיר העתיקה היסטריה - על יד הכפר איסטריה, על גדת אגם סינואה. היישוב היווני העתיק ביותר בחוף הרומני של הים השחור, הוקם בערך ב-657 לפנה"ס על ידי מתיישבים יוונים "יוניים" ממילטוס מאסיה הקטנה.

נכבשה על ידי הרומאים יחד עם כל האזור, ונהרסה על ידי הגותים במאה השלישית ונבנתה מחדש על ידי הרומאים. ככל הנראה חומותיה הנוכחיות הן משלהי המאה הרביעית. ב-1914 חפר כאן הארכאולוג הרומניה וסילה פרוואן וגילה חלק גדול מהמתחם עם חומות, לפעמים עד גובה של שבעה מטר, עם מגדלי שמירה. בפנים נחשפו בנייני ציבור כמו מרחצאות, בזיליקות.

    • קאלאטיס (מנגאליה) - נבנתה בעת העתיקה על ידי מתיישבים יוונים, בסביבות 504 לפנה"ס ונבנתה מחדש על ידי הרומאים. השרידים ניזוקו מאוד מכיוון שהעיר מנגאליה הוקמה מעליה.
    • טומיס - קונסטנצה העתיקה - הייתה פחות חשובה בימי היוונים, ועלתה בחשיבותה בזמן הרומאים. כאן הוגלה בימי הקיסר אוגוסטוס המשורר הרומי פובליוס אובידיוס נאזו. מהעיר העתיקה נשארו כמה שרידים, ביניהם מגדל מחומת העיר, בשדרות קרול.
    • העיר טרופאום טראיאני על יד הכפר אדמקליסי, נבנתה על ידי הקיסר טראיאנוס.
    • המאוזלאום טראופאום טראיאני, ששוחזר על ידי השלטון הרומני, הוקם לזכר ניצחון הרומאים ולזכר הנופלים.

התבליטים שבו הועברו בזמנו לפארק קרול בבוקרשט.

    • אולמטום - על יד הכפר פנטלימונול דה סוס - נחפר על ידי וסילה פרוואן.
    • קפידאבה - מצפון לצ'רנבודה, על גדת הדנובה, נבנתה על ידי הרומאים. נראות מרחוק חומותיה ומגדליה בעלי גובה של כ-7 מטר.
    • אקסיופוליס (צ'רנבודה) - מקום לידתו של דאסיוס.
    • קארסיום (יש סבורים שמשם מקור שם העיר חרשובה)
    • התחנה הפרהיסטורית של צ'רנבודה, נחפרה בשנת 1917- עם גילויים מההתקופה הכלכוליתית. (2000 לפנה"ס)
  • שמורות טבע
    • המסיב קייה
נמצא בגדה השמאלית של עמק קסימצ'ה, על יד הכפר קייה. שטח השמורה הוא 2850 דונם וגדלים בו 565 מינים נדירים של צומח.
    • שמורת פנטניצה-מורפטלר

הוקמה בשנת 1932, נמצאת במרחק קילומטר מהיקב מורפטלר, בצד השמאלי של הכביש קונסטנצה-אוסטרוב. שטחה - 1970 דונם והיא כלולה ביער מורפטלר ששטחו הוא 6410 דונם. החל משנת 1962 השמורה מוגנת בחוק. יש בתחומה גידולי מיני צמחים נדירים, כולל שום, הפשתן הדוברוג'י, המלעניאל, היקינתון וצמחים שאינם גדלים באטורים אחרים של רומניה, כדוגמת הזעתר, שרך עצמים, שקדייה גמדה, אדמונית הערבה, הקיקיון וכו'. באזור זה, בכמה נקודות בלבד בערבת דוברוג'ה חי הצב הדוברוג'י

    • השוניות בחוף אג'יג'ה

שמורה בכפר אג'י'ה, במרחק 50 מ' מחוף הים השחור, שטחה - 250 דונם. בשמורה גדלים 120 מיני צמחים, ביניהם כרוב החוף, לענת החולות, סוף החולות, אלפלפה ומלפפון החול, כמו כן צמחים נדירים כמו החבלבל החול (Convolvulus), ציפורן החול וכו'.

    • יער חאג'יאן (Hagieni)

ברמת דוברוג'ה הדרומית, לא רחוק מאגם מנגאליה, בין הכפרים חאג'יאן ואבלשט. שטחו - 5840 דונם, בעוד שהשומרה עצמי תופסת 2074 דונם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קונסטנצה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר מועצת המחוז, גישה ב-27.10.2021
  2. ^ באתר ממוריה
  3. ^ 1 2 האתר "ממוריה"
  4. ^ ככל הנראה יחד עם טורקית-טטרית
  5. ^ Robert Stănciugel and Liliana Monica Bălaşa, Dobrogea în Secolele VII—XIX. Evoluţie istorică, Bucharest, 2005; pg. 202
  6. ^ "תוצאות המפקד של אוכלוסיית רומניה ב-2002" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-08-16.
  7. ^ אתר מועצת המחוז קונסטנצה
  8. ^ Recensământul din 2011 - נתונים ברמה ארצית (etnie, limbaקבוצה אתנית, שפת אם, דת) - Accesat la data de 20.04.2009