אלבה (מחוז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
אלבה (מחוז)
Judeţul Alba
Actual Alba county CoA.png
סמל אלבה
K Alba.jpg
מדינה רומניהרומניה  רומניה
מחוז (ז'ודץ)
חבל ארץ טרנסילבניה
מושל יון דומיטרל (יו"ר המועצה המחוזית)
בירת המחוז אלבה יוליה
שטח 6.242 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 342.376 (2011)
 ‑ צפיפות 52.4 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 46°08′00″N 23°32′00″E / 46.1333°N 23.5333°E / 46.1333; 23.5333 קואורדינטות: 46°08′00″N 23°32′00″E / 46.1333°N 23.5333°E / 46.1333; 23.5333 
אזור זמן UTC +2
http://www.cjalba.ro/

לחצו כדי להקטין חזרה

טימיש קרש-סברין מחדינצי חונדוארה אלבה סיביו בראשוב קובסנה ורנצ'אה גאלאץ גורז' ולצ'ה ארג'ש דמבוביצה פרחובה בוזאו בראילה טולצ'ה דולז' אולט טלאורמן ג'יורג'יו בוקרשט אילפוב יאלומיצה קלראש קונסטנצה ארד ביהור קלוז' סלאז' סאטו מארה מרמורש ביסטריצה-נסאוד מורש חרגיטה סוצ'אבה בוטושאן ניאמץ יאשי בקאו וסלוי סרביה בולגריה הונגריה אוקראינה מולדובהAlba in Romania.svg
אודות התמונה
Prezentare judetul Alba, Romania.gif

מפה רב-פונקציונלית של מחוז אלבה

אלבהרומנית:Alba ‏או Județul Alba -המחוז אלבה) הוא מחוז (ז'ודץ) בחבל טרנסילבניה שברומניה. בירת המחוז היא העיר אלבה יוליה עם 63.536 תושבים. שטח המחוז הוא 6.242 קמ"ר (2,6% משטח רומניה) ומספר התושבים הוא 342.376 (2011). מחוז אלבה גובל צפונית עם מחוז קלוז', צפונית-מזרחית עם המחוז מורש, מזרחית ודרומית-מזרחית עם מחוז סיביו, דרומית עם מחוז ולצ'ה, מרבית ודרומית-מערבית עם מחוז הונדוארה וצפונית-מזרחית עם המחוזות ארד וביהור. המחוז כפי שהוא כיום הורכב בשנת 1968 משטחים שהתשייכו עד אז לאזורים (רג'ונה regiune) קלוז', הונדאורה, ברשוב ומורש-אוטונומית הונגרית(חלקים מהנפות - raion) טרנבן ומדיאש רוב רובו של מחוז השתייך בזמן המשטר המלוכני שבין מלחמות העולם למחוזות אלבה וסיביו. בשטח המחוז נמצאים כמה אזורים אתנו-תרבותיים מיוחדים:ארץ המוצים (Țara Moților), ארץ המוקאנים (Țara Mocanilor), אזורים של סקלרים (Secuime) עם ה"כיסאות" הסקלריים של ארייש ושל סבש ו"אדמת המלך" (Pământul crăiesc).

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המחוז שמובנו "לבנה, צחורה" בא מהמילה הלטינית alba, הקשורה לעיר בירת המחוז, אלבה יוליה. גם שם המחוז בהונגרית Fehér משמעותו "לבן" (Fehér megye). הגרמנים קוראים לו מחוז קרלסבורג לפי השם הגרמני של העיר אלבה יוליה - קרלסבורג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת האבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצאים הארכאולוגים מהתקופה הנאוליטית שנתגלו במחוז אלבה מיוחסים לתרבות קדומה הידועה כ"תרבות פטרשט" לפי יישוב בעל אותו שם.

דאקיה. השלטון הרומי ואחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי קדם שטח המחוז נכלל בממלכת הדאקים. המחצבות שבהרי הקרפטים המערביים משכו בימי הכיבוש הרומי מתיישבים חדשים. ידועים מאותה תקופה יישובים כמו אפולום (אלבה יוליה של ימינו), אמפלום (בימינו - זלטנה), אפולון (בימינו - פיאטרה קראיווי) וגם המושבות אורליה אפולינסיס, נובה אפולנסיס, אלבורנוס מאיור (בימינו - רושיה מונטאנה) וברוקלה (בימינו - איוד). במבצר הרומאי באפולום חנו אנשי הלגיון הרומאי מס.13 "גמינה". הפרפקט הראשון מבין השלושים שפיקדו על הלגיון, נקרא סקסטוס מיניקיוס פאוסטינוס יוליוס סוורוס.

אחרי נסיגת הכוחות הרומיים והמנהל הרומאי מדאקיה בשנים 275-271 ישנן עדויות ארכאולוגיות להמשך קיומן של יישובים באזור - כמו באלבה יוליה עצמה ובאוברז'ה במאות 2-4 ו3-6 ובבלנדיאנה וצ'ומברוד במאות 9-10. בין לבין התקופות המוזכרות - במאות 4-7 היה האזור זירה של פלישות עמים נודדים שגרמו לקפאון ולשפל בחיים העירוניים.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון ההונגרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיולה השני,מנהיג הונגרי ודוכס טרנסילבניה ראשון, קבע את מושבו באלבה יוליה של ימינו, אז "בליגרד" ("העיר הלבנה" בשפות סלביות). העיר שנקראה בהונגרית Gyulafehérvár ("העיר הלבנה גיולה", מכאן ברומנית השם "אלבה יוליה") הייתה למשך מאות שנים בירת הוויבודות טרנסילבניה כחלק מהממלכה ההונגרית או כמדינה אוטונומית. בשנת 1009 הקים מלך הונגריה אישטוואן הקדוש את הבישופות הקתולית אלבה לפי מקורות מסוימים עוד גיולה השני הקים כאן את הבישופות הראשונה לפי הפולחן הביזנטי (אורתודוקסית).

באמצע המאה ה-12 קמה ה"רוזנות" או המחוז אלבה הביניימי. המחוז תועד לראשונה בשנת 1177. בשנת 1241 הוחרב האזור על ידי פלישת המונגולים-טטרים. האזור שיגשג במיוחד תחת שלטון משפחות הוניאדי ובתלן. הקתדרלה הרומית-קתולית באלבה יוליה נבנתה במאה ה-13 על יסודות כנסייה קודמת. בשנת 1291 כינס מלך הונגריה אנדראש השלישי, מלך הונגריה באלבה יוליה אספה ארצית חשובה.

במאות 14-16 מוזכרת במחוז נוכחותם של כפרים רומנים ושבראשם קנזים ו"שופטים" - למשל, בפילשט 1326, הקנזים קנדיה, ניקולאיה ורומן בזלטנה - 1365 וכו'. במאה ה-15 מציינים קנזים רומנים בלופשה, בוצ'ום, אברוד,קמפן ויישובים אחרים. מרד הצמיתים ההונגרים והרומנים בשנת 1437 (מרד בובלנה) הגיע גם לצפון המחוז אלבה - לעיר איוד ולכפרים בעמק המורש. בשנת 1514 צמיתים רומנים והונגרים מסביבות טרסקאו, השתתפו במרד האיכרים בראשות גיירג' דוז'ה וכבשו את מבצר האצילים בטרסקאו.

בימי הביניים שטח המחוז היה זירת עימותים בין המקומיים לפולשים העות'מאנים. ב-22-18 במרץ 1442 בקרב מארוש-סנט אימרה (ברומנית - סנטימברו) הביס הוויבוד יאנוש הוניאדי את צבא הטורקי בפיקודו של מזיד ביי.

נסיכות טרנסילבניה אוטונומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי קרב מוהאץ' (1526) והפיכת הונגריה לפאשאיק עות'מאני, בשנת 1541 חבל טרנסילבניה, כולל מחוז אלבה, הפך בערך לנסיכות אוטונומית, שבירתו (מ-1546) הייתה אלבה יוליה. בשנת 1600 האזור נכבש זמנית על ידי שליט ולאכיה, מיכאי האמיץ

היסטוריה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון האוסטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שחרור הונגריה מידי הטורקים, בהתאם להסכם השלום בקרלוביץ (1699) האזור נכנס תחת שליטה אוסטרית כחלק מנסיכות במסגרת הקיסרות. העיר אלבה יוליה הייתה למרכז פוליטי ותרבות חשוב.באלבה יוליה הוקמה בשנים 1738-1715 על ידי הקיסר קרל השישי מבצר גדול לפי שיטת וובן (1648)

במאה ה-18 העיר בלאז' על בתי הספר שלה הפכה למרכז התרבות הרומנית העיקרי בטרנסילבניה. ב-1784 בגלל דיכוי כלכלי ולאומי פרץ בטרנסילבניה מרד האיכרים הרומנים בראשות הוריה, קלושקה וקרישן. המרד דוכא על ידי הצבא האוסטרי ושלושת מנהיגיו נכלאו באלבה יוליה, נשפטו והוצאו להורג על גלגל באמצע העיר ב-28 בפברואר 1785.

מהפכת 1848-1849[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב העמים מחוז אלבה היה למוקד של מהפכת 1848 בקרב הרומנים בטרנסילבניה.ב-30 באפריל 1848 התכנסה בבלאז' האסיפה העממית הרומנית הראשונה שבה טבעו משתתפיה את ביטול מוסד הצמיתות ואת האמנציפציה של האומה הרומנית בטירנסילבניה. באסיפה נוספת עוד יותר גדולה, שבה נכחו כ-40,000 רומנים, התכנסה ב-17-15 במאי 1848 בשטח שנקרא מאז "שדה החירות" (Câmpia Libertății). נדרשו בה שחרור האיכרים הצמיתים, ביטול האיחוד עם הונגריה, עצמאות הרומנים, והובע רצון הרומנים המקומיים להתאחד עם הנסיכויות הרומניות השכנות ולאכיה ומולדובה. בהרים התארגן צבא עממי רומני בפיקודו של אברם ינקו שהתנגד למהפכנים ההונגרים. בקיץ 1849 המהפכה ,גם של ההונגרים, וגם של הרומנים, דוכאה על ידי השלטון ההבסבורגי בעזרת הצבא הרוסי. אברם ינקו נעצר ב-1852.

האיחוד עם רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1918 בנסיבות תבוסת גרמניה ואוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה בחזיתות אחרות,התעצמה התנועה הלאומית הרומנית בטנרסילבניה וב-1 בדצמבר 1918 התכנסה באלבה יוליה אספה לאומית גדולה. 1228 נציגים של הרומנים מכל טרנסילבניה הצביעו בה פה אחד על איחוד טרנסילבניה עם ממלכת רומניה.ב-15 באוקטובר 1922 קויים ב"קתדרלת האיחוד מחדש" האורתודוקסית בעיר טקס הכתרתם של הזוג המלכותי פרדיננד הראשון ומריה כמלכים של רומניה המאוחדת.

בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1968 ,בהתאם לרפורמה המנהלית שנערכה בשנים הראשונות של השלטון של ניקולאיה צ'אושסקו הוקם מחוז אלבה עם הבירה אלבה יוליה. אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בשנת 1989, בשנת 1991 הוקמה באלבה יוליה אוניברסיטת "1 בדצמבר 1918"

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי אפוסן Munții Apuseni ("הרי המערב") בטרנסילבניה, מתוכם הרי המתכות Munții Metaliferi, הרי טרסקאו Muntii Trascău, הרי ביהור Munții Bihor, ההר הגדול Muntele Mare - בשטח המחוז אלבה

הרי הקרפטים המערביים מתרוממים במערב ובצפון-מערב. הם מתאפיינים במבנה גאולוגי מורכב, עם בצרים המכילים מחצבים אל ברזיליים כמו נחושת,עופרת,אבץ ומתכות יקרות - זהב, כסף. האדמה היא מאוד פורייה, מה שאיפשר יישוב האזור על ידי בני אדם עוד בתקופה קדומה. עמק המורש על יובליו - ארייש, סבש, קוג'יר והאזורים הסמוכים היוו אזורים חקלאיים נוחים לגידול בעלי החיים, לתעשיית העצים, ובעיקר לגידולי הדגן, הירקות והפירות וכן לכרמים. מיקום עמק המורש על יובליו הקל על בנייתם של דרכים ומסילות ברזל.

בדרום המחוז נמצאים הרי סבש. 25% משטח המחוז מכוסה על ידי רמות הטרנבות המפורסמות בכרמיה ובמקורות למים מינרליים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוקטובר 2011 אוכלוסיית המחוז מנתה 327,224 תושבים וצפיפותה הייתה 52/קמ"ר. וההרכב לפי קבוצות אתניות הייתה כלהלן[1]

שנה אוכלוסיית המחוז[2]
1948 361,062
1956 370,800
1966 382,786
1977 409,634
1992 414,227
2002 382,747
2011 327,224


ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוניקיפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איוד (Aiud, בגרמנית: Straßburg, בהונגרית: Nagyenyed)
  • אלבה יוליה (Alba Iulia, בגרמנית: Karlsburg, בהונגרית: Gyulafehérvár)
  • בלאז' (Blaj, בגרמנית: Blasendorf, בהונגרית: Balázsfalva)
  • סבש (Sebeş, בגרמנית: Mühlbach,בהונגרית Szászsebes)

ערים אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלבאק Albac
  • אלמאשו מארה Almaşu Mare
  • אריישן Arieşeni
  • אברם יאנקו, אלבה Avram Iancu, Alba
  • ברגין Berghin
  • ביסטרה, אלבה Bistra, Alba
  • בלנדיאנה Blandiana
  • בוצ'רדיה גרנואסה Bucerdea Grânoasă
  • בוצ'ום, אלבה Bucium, Alba
  • קלניק, אלבה Câlnic, Alba
  • צ'נאדה Cenade
  • צ'רדאו Cergău
  • צ'רו-בקאינץ Ceru-Băcăinţi
  • צ'טאטיה דה באלטה Cetatea de Baltă
  • צ'וגוד Ciugud
  • צ'ורוליאסה Ciuruleasa
  • קרצ'ונלו דה ז'וס Crăciunelu de Jos
  • קריקאו Cricău
  • קוט, אלבה Cut, Alba
  • דאיה רומנה Daia Româna
  • דושטאט Doştat
  • פאראו Fărău
  • גאלדה דה ז'וס Galda de Jos
  • גרבוסה Gârbova
  • גרדה דה סוס Gârda de Sus
  • גורה אריישולוי Gura Ariesului
  • הופרטה Hopârta]
  • הוריה, אלבה Horea, Alba
  • איגיו Ighiu
  • אנטרגאלדה Întregalde
  • ז'ידוויי Jidvei
  • ליווזילה, אלבה Livezile, Alba
  • לופאדיה נווה Lopadea Nouă
  • לונקה מורשולוי Lunca Mureşului
  • לופשה Lupşa
  • מטש Meteş
  • מיכאלץ Mihalţ
  • מירסלאו, אלבה Mirăslău, Alba
  • מוגוש Mogoş
  • נושלאק Noşlac
  • אוקוליש Ocoliş
  • אוהאבה Ohaba
  • פיאנו Pianu
  • פואינה ואדולוי Poiana Vadului
  • פונור, אלבה Ponor, Alba
  • פושאגה Poşaga
  • רדשט Rădeşti
  • רמץ Râmeţ
  • רימטיה Rimetea
  • רושיה דה סקאש Roşia de Secaş
  • רושיה מונטאנה, אלבה Roşia Montană, Alba
  • סלצ'יווה Sălciua
  • סלישטיה, אלבה Săliştea, Alba
  • סנצ'ל Sâncel
  • [סנטימברו, אלבה Sântimbru, Alba
  • ססצ'ור Săsciori
  • סקרישוארה, אלבה Scărişoara, Alba
  • שיבוט Şibot
  • סוהודול Sohodol
  • שונה Şona
  • שפרינג Şpring
  • סטרמץ, אלבה Stremţ, Alba
  • שוגאג Şugag
  • אוניריה, אלבה Unirea, Alba
  • ודו מוצילור Vadu Moţilor
  • ואליה לונגה, אלבה Valea Lungă, Alba
  • |וידרה, אלבה Vidra, Alba
  • וינצו דה ז'וס Vinţu de Jos

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחוז אלבה פועלים מפעלים למזון, טקסטיל, תעשיות למוצרי עץ, למרכיבים מכניים, לנייר וחומרי אריזה, תעשייה כימית. באזור יש מחצבות למתכות (זהב, כסף, נחושת), למלח, חומרי בנייה כמו שיש, גרניט.

מכרות הזהב ברושיה מונטאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רושיה מונטאנה התפרסמה בקרב אוספי דגימות של זהב טבעי. מכרות ראשונים ברושיה מונטאנה קמו הל ההר קירניק עוד בתקופה הרומית. נשמרו בהם היטב גלריות עתיקות. חברה קנדית תיכננה לפתח ברושיה מונטאנה מכרה פתוח לזהב אך נטשה את הפרויקט בשנת 2007.

אטרקציות ויעדי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירת קלניק

יום הקדוש אליהו (סְפֶנטוּל אִילִיֶה), 8 ק"מ דרומית-מזרחית מהכפר אברם יאנקו, אלבה.

    • האדריכלות המסורתית של ארץ המוצים (Tara Moților) - בייחוד כנסיות העץ בעמק הנהר ארייש, והתרבות העממית הרומנית בה
    • הרי ביהור: מערת Scărișoara סקרישוארה - 2-3 שעות הליכה מן הכפר גרדה דה סוס
    • הרי טרסקאו- המסיב בדלאו (Masivul Bedeleu)
מערת "הודה לוי פפארה" (Huda lui Papară) - שעתיים הליכה מן הכפר סלצ'יווה;
הקניון (Cheile) בעמק רמץ Valea Râmețului
קניון הנהר ארייש (Defileul Arieșului)
    • הרי המתכות (Munții Metaliferi) עם שמורות הטבע שבפסגות הבזלת"דטונאטה", בעלי גובה 1200 מ',- דטונאטה גואלה (Detunata goală) ודטונאטה פלוקואסה (Detunata flocoasă) - 20 ק"מ מהעיר אברוד, שעה הליכה מן הכפר בוצ'ום
    • התלבושות העממיות של תושבי הכפר בוצ'ום - הבוצ'ומנים (Buciumani).
  • רכבת ההרים "מוקניצה" על מסילת הברזל שבין אברוד לווידולם (Abrud-Vidolm) עם התחנות:אברוד - רושיה מונטאנה - גורה רושיאי - קמפן - ביסטרה - לופשה - באיה דה ארייש - ברזשט - סלצ'יווה - אוקוליש - וידולםץ הוכרה כאתר מורשת היסטורית.
העיר אלבה יוליה:
  • מבצר אלבה יוליה - שנבנה על ידי האוסטרים ב-1738-1715
  • הקתדרלה הרומית-קתולית - נבנתה במאה ה-13 ,בימינו שוכנת בתוך המתחם של המבצר
  • ספריית בתיאנאום - הוקמה בשנת 1794 הכוללת 60,000 ספרים
  • הקתדרלה האורתודוקסית "האיחוד מחדש של האומה"
  • "אולם האיחוד" ("אוניריה")
  • המוזיאון הלאומי של האיחוד
העיר אברוד:
  • בניינים מימי הביניים שמורים היטב
  • הריקוד העממי "צארינה מאברוד"
רושיה מונטאנה:
  • מוזיאון המכרות- כולל לוחות שעווה כתובות בלטינית
העיר סבש:
  • מצודה מימי מן המאה ה-14 - (Cetatea Sebeș)
העיר איוד:
  • מצודה מן המאה ה-15 - (Cetatea Aiud)
העיר בלאז' - מוקד התרבות הרומנית והדת האורתודוקסית הרומנית בטרנסילבניה במהלך מאות שנים
הכפר טרטריה - בו נמצאו בשנת 1961 על ידי חוקר בשם ניקולאיה ולאסה שלוש לוחיות עם כתבים מסתוריים בלתי ניתנים לפענוח, שהוכרזו כ"כתב העתיק בעולם" "משנות ה-5000 לפנה"ס. הלוחיות שנויות מאוד במחלוקת ושימשו בביסוסן של תאוריות פרוטוכרוניסטיות רומניות.

בכפר טרטריה הוצבה אנדרטה לכבוד "הכתב האנושי העתיק בעולם".

  • טירת קלניק (Castelul Câlnic)
  • טירת גרבובה (Castelul Gârbova)
עיירת הנופש אוקנה מורש
  • מתחם התיירות אוקנה מורש (Complexul turistic Ocna Mureș)
  • הכפרים עם הכנסיות המבוצרות בטרנסילבניה - בלקאצ'ו (כפר במועצת ז'ידוויי Jidvei), בוז (כפר במועצת דושטאט), קלניק, אלבה (אתר מורשת עולמית), צ'נאדה, קריקאו, ז'ידוויי, סנטימברו, אלבה, שונה וכו'.




לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Judeţul Alba. Istorie, cultură, civilizaţie, 2013

Mărculeţ I., Culoarul Mureşului între Arieş şi Strei. Studiu geomorfologic, Edit. Samuel, Mediaş, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלבה בוויקישיתוף

כולל היסטוריה של המחוז אלבה

סרטונים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]