קוראים לי שמיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קוראים לי שמיל
כרזת הסרט קוראים לי שמיל
כרזת הסרט
בימוי ג'ורג' עובדיה
הפקה יורם בן עמי, ג'ורג' עובדיה
תסריט יגאל לב
עריכה ג'ולייט אנדרולוטי
שחקנים ראשיים אורי זוהר
פול סמית
יונה אליאן
רחל פורמן
ג'ו ג'אפרי
מוזיקה שייקה פייקוב
צילום מאוריציו סאנטיני
מדינה ישראלישראל  ישראל
אולפן אולפני הרצליה
הקרנת בכורה 1973
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית, יידיש
הכנסות 388,000 צופים
דף הסרט ב-IMDb
ג'ורג' עובדיה ומשתתפי הסרט "קוראים לי שמיל:: ג'ורג' עובדיה, ג'ו ג'אפרי, אורי זוהר, פול ל. סמית'; יושבים מימין לשמאל: רחל פורמן, יונה אליאן ומשה סולו

קוראים לי שמיל הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1973 בבימויו של ג'ורג' עובדיה עם תסריט של יגאל לב ואורי זוהר ופול סמית בתפקידים הראשיים.

הסרט נוצר בהשפעת מערבוני הספגטי של טריניטי (טרנס היל) ובמבינו (באד ספנסר). המערבונים האלה מתארים את הרפתקותיהם של טריניטי הרזה והחכם ובמבינו השמן והמגושם. הם נלחמים בפושעים ומצליחים לנצח אותם למרות שהם רק זוג.

הסרט הוא קומדית פשע מסוגת סרטי בורקס ומבקרי הסרטים קטלו אותו אך הקהל הצביע ברגלים. הסרט משופע בקרבות אגרוף ומכות של צמד נוודים נגד רבים מהם כשבסוף הקטטה הם יוצאים ללא פגע בעוד שיריביהם מוטלים חבולים על הקרקע.

בסרט מופיעים הזמרים ששי קשת ובועז שרעבי ששרים בהזדמנויות שונות שירים ללחניו של שייקה פייקוב ולמילים של דודו ברק.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ו (אורי זוהר) ושמיל (פול סמית) הם צמד נוודים שנמצאים כעת כמתנדבים בקיבוץ. ג'ו הוא בעל המוח ושמיל הוא שמן ומגושם ובעל הכוח. בחדר האוכל שמיל זולל כמויות עצומות של אוכל מה שמעורר את כעס החברים שמסתיים בקטטה המונית בה הורסים ג'ו ושמיל את חדר האוכל ופוצעים את רוב החברים. מזכיר הקיבוץ זורק אותם מהקיבוץ לשמחת החברים ורק רחל (רחל פורמן) שמחבבת את שמיל, מצטערת על כך. היא מצטרפת אליהם אחר כך לדירתם בתל אביב.

שני החברים מחליטים לנסוע לתל אביב. בדרך הם נתקלים בעגלה כבדה הפוכה שמתחתיה שוכב אדם. פול נכנס מתחת לעגלה ומרים אותה בכוחו העצום ומציל אותו.

ג'ו מקבל עבודה כנהג משאית. הם נוסעים ברחבי הארץ ומובילים סחורה ובין לבין הם עורכים קרב מכות ואגרופים עם בעל מסעדה ואנשיו ויוצאים כשידם על העליונה.

בתל אביב הם פוגשים בחורה יפהפייה בשם מירה (יונה אליאן) שמנסה לתקן את רכבה. הם מתקנים את הרכב והיא מזמינה אותם לנשף מסכות בביתה.

בנשף המסכות הם מכירים את דני (ג'ו ג'אפרי) וחבורתו. דני הוא מנכ"ל מפעל לטלוויזווית של אביה של מירה (זישא גולד). הוא נוכל ובעזרת חבריו הוא גונב סחורה ותוכניתו להביא את המפעל לפשיטת רגל ואז לקנות אותו בפרוטות.

ג'ו ושמיל מתקבלים לעבודה במפעל מגלים את הגניבות של דני ומוסרים זאת למירה שמתעמתת עם דני.

דני וחבריו חוטפים את מירה ומביאים אותה לחווה נטושה (חוות חפציבה) והיא נכלאת בחדר. אחד מהשומרים הום הומוסקסואל בשם דורה לולו (משה סולו). הוא מרחם עליה ונענה לבקשתה להעביר ידיעה על חטיפתה לג'ו ושמיל. הוא מתחמק מחבריו ומגיע לדירתם של השניים ומנהל שם דו-שיח ביידיש עם שתי שכנותיהם. בדירה הוא מוצא את רחל ומעביר לה את הידיעה.

ג'ו ושמיל מגיעים לחווה על וספה, פורצים עם השער ומפליאים מכותיהם בחבורת הפושעים. בחדר מנסה דני לכפות את עצמו על מירה אך היא הודפת אותו. כשהוא מבחין בקטטה הוא חוטף את מירה ועוזב את המקום במהירות כשג'ו ושמיל בעקבותיו.

המרדף מסתיים בחוף אפולוניה. דני בורח על הצוק אך ג'ו רודף אחריו ומתכתש איתו עד שבאים השוטרים שהוזעקו ואוזקים את דני.

לבסוף הולכים לאורך החוף ג'ו ומירה, שמיל ורחל, וכולם שמחים.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
אורי זוהר ג'ו
פול סמית שמיל
יונה אליאן מירה
ג'ו ג'אפרי דני
זישא גולד זישא ליבוביץ
רחל פורמן רחל
ששי קשת זמר
בועז שרעבי זמר
משה סולו דורה לולו
לולה יעקובוביץ שכנה
יהודית קרונפלד שכנה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]