דודו ברק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דודו ברק
Dudu-barak.jpg
לידה 6 בפברואר 1948 (בן 69)
שם לידה דוד וילד
מוקד פעילות ירושלים, ישראל
עיסוק משורר, פזמונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
dudu-barak.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דודו ברק (דוד וילד, נולד ב-6 בפברואר 1948) הוא משורר ופזמונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק נולד וגדל בשכונת רחביה, ירושלים. בילדותו השתייך למקהלת פינת הילד של קול ישראל. בנעוריו עבר עם משפחתו לחולון. את שירותו הצבאי העביר כקריין וכעורך מוזיקלי בגלי צה"ל. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA בברודוויי, ניו-יורק. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית ספרות עברית, פולקלור יהודי, אמנות וחינוך. בשנת 1970 החל את דרכו כעורך מוזיקלי ב"גל הקל" של קול ישראל, שהיה לימים ל"רשת ג'". בשנת 2004 פרש מקול ישראל, לאחר 35 שנות עבודה במקום.

ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים. בין שיריו הראשונים היה "הילדים של סיוון", שאותו כתב לזמרת אילנית, ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ללהקות הצבאיות ובהם: ""ארץ ישראל יפה", "סיירת אגוז", "היום היום", "לצפון באהבה" ו"פרחים בקנה" שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך ערוץ 2. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים שייקה פייקוב, נורית הירש, נחום היימן, אפי נצר ומוני אמריליו. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: "דרך ארץ השקד", "בצל כפות תמר", "ארץ שבעת המינים", "זמרת הארץ", "אהבת איתמר בן אב"י" ו"דרך ישנה". בשנת 2004 כתב תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע רונית אופיר. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו "אחי גיבורי התהילה" ו"בפרוט נבל ועוגב", שהקדיש אותם לחבריו שנפלו במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור.

לצד שירים אלה הרבה ברק לכתוב גם שירים בסגנונות אחרים, בהם שירי פופ כמו "חייך וחיי" ו"חופשי ומאושר", שכתב בראשית דרכו לבעז שרעבי ומאוחרים יותר כמו "זודיאק", של ירון חדד. הוא פנה גם לזמר הים תיכוני בשירים כמו "כותל המזרח" של אביבה אבידן ודקלון, "אין לי יום אבי", של עופר לוי ועוד. ברק כתב ותרגם אלבומים לשירים דרום אמריקאים, בולגריים, מרוקאים ושירי שנות החמישים והשישים של ארצות הברית. הוא תרגם שירים מיוונית של ניקוס דימיטראטוס וכתב שירי ילדים. שירו "למה ככה", בביצוע אבי טולדנו ועירית ענבי זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים הראשון, בשנת 1970.

לברק זיקה הדוקה אל ירושלים, עליה כתב גם מספר שירים כמו "שובי בת ירושלים" ו"כותל בירושלים", שכתב עם המלחין נחום היימן. ברק אהד במיוחד את הזמרת שושנה דמארי, שלה כתב כמה שירים כמו "שובי בת ירושלים" ולכבוד זכייתה בפרס ישראל, בשנת 1988, כתב את השיר "עגילי דמאר" שביצעה ירדנה ארזי. כמו כן חיבר את השיר "ירושלמי שכמוך", לכבוד חתן פרס ישראל יהורם גאון ואת השיר "נתיבה", לכבודה של נתיבה בן יהודה.

ברק חיבר מילים לכמה פסקולי סרטים ובהם, לסרט "נורית".

בסוף שנות השבעים, החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים. הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי לאה גולדברג ושני ספרים מפזמוניו בשם "דרך ארץ השקד" ו"היום היום". בין ספריו "פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ" - שאותו כתב בעקבות מסע שורשים שקיים טרם נפילת מסך הברזל לפולין, שם גדלו הוריו. על ספר זה הוענק לו פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול לשנת 1988.

בשנת 1971 זכה עם שירו "ושוב אתכם", בביצוע אילנית, במקום השני בפסטיבל השירים הבינלאומי באתונה. שלוש שנים אחר כך זכה שירו "שירו שיר לשמש", גם כן בביצוע אילנית, במקום השלישי בפסטיבל השירים הבינלאומי בטוקיו.

במרץ 2009 זכה ברק בפרס אקו"ם על מפעל חיים. ביוני 2012 העניקה לו אוניברסיטת בר-אילן אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי, במסגרת אירועי הכנס השנתי "מי אני שיר ישראלי".

דודו ברק נישא בשנת 1973 והתגרש מאשתו בשנת 1992. לזוג שלושה ילדים ובהם אופיר ברק, כתב רשת ב' בכנסת.

מתגורר בירושלים, בשכונת בית הכרם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איש הבשר איש החלב, שירים (1977)
  • רחים, שירים (1981)
  • שיר שי לאופיר ולינאי (1982)
  • שירים לממשלת האור, שירים (1982)
  • אימת הריק, שירים (1983)
  • פעם בירושלים (1984)
  • בין מדיצ’י לרוצ’לאי: איטליה, מסע שירה (1985)
  • דרך ארץ השקד, פזמונים (1985)
  • פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ (1986)
  • עיניים בכל הצבעים (1986)
  • ירושלים, שירים (1989)
  • אהבה, מחילה, פיוס (1989)

אוספים של שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]