דודו ברק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דודו ברק
Dudu-barak.jpg
לידה 6 בפברואר 1948 (בן 70)
שם לידה דוד וילד
מוקד פעילות ירושלים, ישראל
עיסוק משורר, פזמונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
dudu-barak.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דודו ברק (דוד וילד, נולד ב-6 בפברואר 1948) הוא משורר ופזמונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק נולד וגדל בשכונת רחביה, ירושלים. בילדותו השתייך למקהלת "פינת הילד" של קול ישראל. בנעוריו עבר עם משפחתו לחולון. בשירותו הצבאי היה קריין וכעורך מוזיקלי בגלי צה"ל. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA[דרושה הבהרה] בברודוויי, ניו-יורק. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית ספרות עברית, פולקלור יהודי, אמנות וחינוך. בשנת 1970 החל את דרכו כעורך מוזיקלי ב"גל הקל" של קול ישראל, שהיה לימים ל"רשת ג'". בשנת 2004, לאחר 35 שנה, פרש מקול ישראל.

ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים. בין שיריו הראשונים היה "הילדים של סיוון", שכתב לזמרת אילנית, ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ללהקות הצבאיות ובהם: "ארץ ישראל יפה", "סיירת אגוז", "היום היום", "לצפון באהבה" ו"פרחים בקנה" שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך ערוץ 2. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים שייקה פייקוב, נורית הירש, נחום היימן, אפי נצר ומוני אמריליו. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: "דרך ארץ השקד", "בצל כפות תמר", "ארץ שבעת המינים", "זמרת הארץ", "אהבת איתמר בן אב"י" ו"דרך ישנה". בשנת 2004 הוציא תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע רונית אופיר. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו "אחי גיבורי התהילה" ו"בפרוט נבל ועוגב", שאותם הקדיש לחבריו שנפלו במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור.

לצד שירים אלה הרבה ברק לכתוב גם שירים בסגנונות אחרים, בהם שירי פופ כמו "חייך וחיי" ו"חופשי ומאושר", שכתב בראשית דרכו לבעז שרעבי, ומאוחרים יותר כמו "זודיאק", של ירון חדד. הוא פנה גם לזמר הים-תיכוני בשירים כמו "כותל המזרח" של אביבה אבידן ודקלון, "אין לי יום אבי", של עופר לוי ועוד. ברק כתב ותרגם אלבומים לשירים דרום-אמריקאיים, בולגריים, מרוקאיים ושירי שנות ה-50 וה-60 של ארצות הברית. הוא תרגם שירים מיוונית של ניקוס דימיטראטוס וכתב שירי ילדים. שירו "למה ככה", בביצוע אבי טולדנו ועירית ענבי זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים הראשון בשנת 1970.

לברק זיקה הדוקה אל ירושלים, שעליה כתב גם מספר שירים כמו "שובי בת ירושלים" ו"כותל בירושלים", שכתב עם המלחין נחום היימן. ברק אהד במיוחד את הזמרת שושנה דמארי, שלה כתב כמה שירים כמו "שובי בת ירושלים", ולכבוד זכייתה בפרס ישראל, בשנת 1988, כתב את השיר "עגילי דמאר" שביצעה ירדנה ארזי. כמו כן חיבר את השיר "ירושלמי שכמוך" לכבוד חתן פרס ישראל יהורם גאון ואת השיר "נתיבה" לכבודה של נתיבה בן יהודה.

ברק חיבר מילים לכמה פסקולי סרטים, בהם הסרט "נורית".

בסוף שנות ה-70 החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים ופרסם שירים בעיתונות. הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי לאה גולדברג וכן שני ספרים מפזמוניו בשם "דרך ארץ השקד" ו"היום היום". בין ספריו "פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ", שאותו כתב בעקבות מסע שורשים לפולין שקיים טרם נפילת מסך הברזל, שם גדלו הוריו.[1] על ספר זה הוענק לו פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול לשנת 1988.

בשנת 1971 זכה עם שירו "ושוב אִתכם", בלחנה של נורית הירש ובביצוע אילנית, במקום השני בפסטיבל השירים הבינלאומי באתונה. שלוש שנים אחר כך זכה שירו "שירו שיר לשמש", גם כן בביצוע אילנית, במקום השלישי בפסטיבל השירים הבינלאומי בטוקיו.

במרץ 2009 זכה ברק בפרס אקו"ם על מפעל חיים. ביוני 2012 העניקה לו אוניברסיטת בר-אילן אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי, במסגרת אירועי הכנס השנתי "מי אני שיר ישראלי".

דודו ברק נישא בשנת 1973 והתגרש ב-1992. לזוג שלושה ילדים. בנו אופיר ברק הוא כתב רשת ב' בכנסת.

מתגורר בירושלים, בשכונת בית הכרם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איש הבשר, איש החלב, שירים (1977)[2]
  • רחים, שירים (1981)
  • שיר שי לאופיר ולינאי (1982)
  • שירים לממשלת האור, שירים (1982)
  • אימת הריק, שירים (1983)
  • פעם בירושלים (1984)
  • בין מדיצ’י לרוצ’לאי: איטליה, מסע שירה (1985)
  • דרך ארץ השקד, פזמונים (1985)
  • פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ (1986)[1]
  • עיניים בכל הצבעים (1986)
  • ירושלים, שירים (1989)
  • אהבה, מחילה, פיוס (1989)

אוספים של שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]