קו פה נגאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קו פאנגן)
קו פה נגאן
דרום קו פה נגאן מהאוויר. הלשונית היוצאת מן האדמה קרויה האד רין ובצדה הימני (חוף הזריחה) נערכת מסיבת הפול מון החודשית.
דרום קו פה נגאן מהאוויר. הלשונית היוצאת מן האדמה קרויה האד רין ובצדה הימני (חוף הזריחה) נערכת מסיבת הפול מון החודשית.
נתונים גאוגרפיים
מיקום מפרץ תאילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 9°44′N 100°02′E / 9.74°N 100.03°E / 9.74; 100.03
שטח 125 קילומטר רבוע
אורך 18.6 קילומטר
רוחב 12 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה תאילנדתאילנד תאילנד
אוכלוסייה 13,700 (2012)
עיר ראשית Thong Sala עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוֹ פַּה נְגַאן (נכתב גם כקו פנגן או קופנגן; בתאית: เกาะพะงัน) הוא אי במפרץ תאילנד בדרום-מזרח המדינה במחוז סוראט טהאני. השם "קו פה נגאן" בשפה התאית מורכב מהמילים "קו" - אי, "פה" - לבן ו-"נגאן" - חול: אי החולות הלבנים. שטחו של האי הוא 125 קמ"ר והוא ממוקם 15 ק"מ צפונית לאי קו סמוי ו-35 ק"מ דרומית לקו טאו. אוכלוסיית האי מונה כ-11,846 תושבים (נכון ל-2004) כאשר 5,000 מתוכם מתגוררים בעיירה הראשית טוֹנְג סַלַה (ท้องศาลา) במערב האי. הגישה אל האי דרך הים בלבד, אך קרבתו לקו סמוי מסייעת לו בשל שדה התעופה הפועל בו. רוב התחבורה באי היא באמצעות אופנועים.

רוב תושבי האי בודהיסטים ועיקר תעסוקתם בתיירות, בדיג ובייבוש דגים.

קו פה נגאן מוכר בעיקר בשל מסיבת הפולמון (Full Moon) הנערכת מדי חודש בחוף האד רין בסימן ירח מלא, המושכת אליה עשרות אלפי תיירים.

אופיו של האי פונה בעיקר לתרמילאים ולמטיילים צעירים, אך לאחרונה ננקטו צעדים להפיכתו ליעד ידידותי למשפחות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופי הברונזה של תרבות דונג סון (500 - 100 לפנה"ס) שהתגלו בקו סמוי ב-1977 הם הוכחה להתיישבות קדומה בקו סמוי, קו פה נגאן ובאיים הקטנים הסובבים אותם במשך למעלה מ-2000 השנים האחרונות. מספר היסטוריונים וארכאולוגים מאמינים כי המהגרים הראשונים לאי היו צוענים מוסלמים מצריים (ביניהם פיגמים).

קו פה נגאן היה אהוב זה מכבר על מלכי תאילנד בעבר. המלך ראמה החמישי למשל ביקר בקו פה נגאן 14 פעמים במהלך שלטונו.[1]

במהלך המאה האחרונה אוכלוסיית האי התרחבה בהתמדה, וחייתה תחילה מהים ומהאדמה וגידול אגוזי קוקוס. מאוחר יותר הפכה כריית הפח לחלק מהכלכלה. בשנות ה-70 תעשיית הכרייה דשדשה ולבסוף התפוגגה. במהלך העשור הבא, התיירות תפסה אחיזה וכעת האי הוא בעיקר יעד תיירותי. דיג וחקלאות קוקוס נותרו חשובים לכלכלה המקומית.

בשל הטופוגרפיה שלה, האוכלוסייה חובקת את קו החוף. הפנים ההררי בדרך כלל לא נגיש. יותר ממחצית האי מוגדר כפארק לאומי ובקו פה נגאן יש יותר מ-80 קמ"ר (31 מ"ר) של יער גשם בתולי יחסית עם צמחייה ובעלי חיים מגוונים. הוא גם נחשב למקום רוחני, עם מקדשים בודהיסטיים רבים מסביב לאי ותעשיית ספא ומדיטציה משגשגת.

מסיבות הפול מון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – פולמון

הפולמון היא מסיבת חוף הנערכת בהאד רין, קו פה נגאן, בלילה שלפני או אחרי כל ירח מלא. המסיבה הראשונה נערכה ב-1985 בדיסקוטק מאולתר לא הרחק מחוף הים כמתן תודה למספר מטיילים. הם זכו לתהילה במהירות מפה לאוזן, וכיום המסיבה מושכת אליה כ-20,000 עד 30,000 מטיילים מדי חודש והיא בדרך כלל אורכת משעות הערב ועד מספר שעות לאחר הזריחה.

המסיבה מאופיינת באטרקציות פרועות ומסוכנות, כמו קפיצה על חבל בוער (ומשחקים קיצוניים אחרים המשלבים בתוכם אש), צריכת אלכוהול מוגזמת וכן שימוש נרחב בסמים שהובילו לא פעם למקרי מוות. אלה נתפסים בעיני רבים ככלים ל"חוויית המסיבה האולטימטיבית", אם כי שימוש בסמים באי מנוגד לחוק ועלול להוביל לעונשים כבדים. יחד עם זאת, המשטרה המקומית משתדלת בשנים האחרונות להגביר את האכיפה ולמגר תופעה זו.

פשע ואלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר של תקיפות מצד כנופיות ומקרי אונס[2] ורצח[3] שהובילו את הממשלה הבריטית להזהיר באופן רשמי תיירים בבקשה להימנע מהמסיבה לחלוטין.

במישור הישראלי דווחו בשנים האחרונות מקרים של סחיטות ואיומים,[4] רצח[5] ותאונות קטלניות נוספות.[6][7]

פשיטות משטרתיות בחופים וברחובות בעת החשיכה מסייעות למנוע שימוש לרעה בסמים; תאונות אופנוע נפוצות באי בגלל נהגים שתויים או מסוממים, בשל העובדה שאין צורך בהחזקת רישיון נהיגה על מנת לשכור כלי רכב.

תיירות ישראלית בקו פה נגאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקו פה נגאן תיירות ישראלית רבה. בחוף האד רין קיימים בית חב"ד, בית כנסת ומסעדה כשרה הנותנים מענה ליהודים שומרי מסורת בשבתות ובערבי חג. בנוסף, קיימות מספר מסעדות ישראליות הממוקמות במוקדים המרכזיים של החוף וכן כתובות רבות בעברית במסעדות, בתי עסק, סוכנויות נסיעות, בתי הארחה, מרפאות ועוד. באי עשרות ישראלים המנהלים בו את עסקיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]