לדלג לתוכן

דניאל אדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל אדלסון
Daniel Edelson
דניאל אדלסון, 2015
דניאל אדלסון, 2015
לידה 10 באוגוסט 1986 (בן 37)
בית זרע, ישראל
מדינה

ישראלישראל ישראל

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עיסוק עיתונאי
מעסיק ידיעות אחרונות
קישורים חיצוניים
קנלר ייצוג אמנים

דניאל אדלסון (Daniel Edelson; נולד ב-10 באוגוסט 1986) הוא עיתונאי, סופר ופובליציסט ישראלי.

דניאל אדלסון נולד בקיבוץ בית זרע וגדל בקיבוץ דגניה ב' שבעמק הירדן. בסוף תקופת התיכון עברה משפחתו להתגורר ביישוב פוריה עילית, סמוך לבית החולים פוריה. אביו, פרופ׳ גורדון אדלסון, הקים את המחלקה האורתופדית של בית החולים, ועמד בראשה עד פרישתו לגמלאות. אחרי שנת שירות בעין פרת - המדרשה למנהיגות חברתית התגייס אדלסון לצה"ל כלוחם ביחידת דובדבן, אך נשר במהלך ההכשרה. בהמשך, לאחר שהקים עיתון לבא"ח צנחנים, הפך לכתב צבאי עבור זרוע היבשה ו״במחנה״.

בשנת 2008, עם סיום שירותו הצבאי, החל לעבוד ככתב דסק חדשות ב-ynet. בין הסיפורים אותם חשף גם פרשת התואר הפיקטיבי של חבר הכנסת שלמה מולה[1] וסדרת הדרמה הטורקית בה נראים חיילי צה״ל יורים במכוון על ילדים[2]. החשיפה הובילה לתקרית דיפלומטית שהחלה את התדרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה[3].

בשנת 2010 יצא אדלסון לשנת שבתון שכללה 7 חודשי התנדבות בארגון תבל בצדק (אנ') בשכונת העוני קלימטי שבקטמנדו, נפאל.

בשנת 2011 חזר לעבוד ככתב בעיתון ״ידיעות אחרונות״. כתבתו הראשונה הייתה למוסף ״7 ימים״, וסקרה את סוגיית ״השוק המהופך״ שחווים תרמילאים שחזרו מהטיול ארצה[4]. בהמשך מונה לכתב בריאות[5]. בין השאר סיקר את מאבק המתמחים ברפואה.

בשנת 2012 החליף את בועז ארד כשליח העיתון למזרח הרחוק ועבר להתגורר בהונג קונג[6], שם למד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים וגאוגרפיה בתוכנית משותפת לאוניברסיטת הונג קונג, אוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, Yonsei בסיאול, ו-Keio בטוקיו. כעבור שנתיים החל לעבוד בנוסף גם ככתב כאן רשת ב' בהונג קונג. במסגרת תפקידו נשלח לסיקור בטאיוואן, יפן, קוריאה הדרומית, קוריאה הצפונית, עומאן[7], סין, אוסטרליה וגאנה. הוא חשף בין השאר את פרשת מבריחי הזהב בהונג קונג[8], היה בין הישראלים הראשונים שנכנסו לקוריאה הצפונית[9][10], ראיין לראשונה את משפחתו של “האסיר X״ בן זיגייר באוסטרליה[11] ונשלח לסקר את אסון סופת השלגים ברכס אנאפורנה (2014), ואת המחאות בהונג קונג ב-2014.

בשנת 2015 עבד עבור הנספחות המסחרית של ישראל בהונג קונג[12] ובשנת 2017 הקים בהונג קונג סטראטפ חברתי, לזיהוי והמלצה פרטנית על מוצרי מזון בשווקים אסיתיים מסורתיים באמצעות אינטליגנציה מלאכותית. הסטראטפ גייס למעלה ממיליון וחצי דולרים מקרנות הון סיכון, חממות ממשלתיות וחברת IBM[13].

בשנת 2019 שב לישראל והחל לעבוד כמנהל פיתוח תוכן ועורך ב״ידיעות אחרונות״ בכפיפות ישירה לסמנכ״ל הקבוצה, אלון גולדשטיין.

ביוני 2019 נשלח שוב לסקר את המהומות בהונג קונג[14] ובפברואר נשלח לסקר את מגפת הקורונה בסין. הוא היה בין הכתבים הבודדים בעולם שהצליחו לדווח מהאזור הנצור במחוז חוביי[15][16][17][18][19].

בתחילת 2020 הוציא לאור את רומן הביכורים שלו ״בית התה על פס המוות״, בהוצאת ידיעות ספרים[20]. הרומן מבוסס על האירועים שהתרחשו במהלך סופת השלגים ברכס ההימלאיה, שסיקר חמש שנים קודם לכן.

עוד בטרם יצא הספר, אדלסון קיבל מענק פיתוח להפיכת הרומן לתסריט על ידי קרן הקולנוע הישראלי.

בינואר 2021 נבחר הספר להמחזה על ידי תיאטרון בית ליסין ועיריית תל אביב-יפו כחלק מחממת פיתוח למחזאות צעירה וחדשה - "עתיד התיאטרון"[21][22].

זכויות הספר נמכרו ל-ViacomCBS לצורך עיבוד לסדרת טלוויזיה בינלאומית.

החל מספטמבר 2022 משמש ככתב ynet בניו-יורק[23][24].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל אדלסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דניאל אדלסון, חשיפה: ח"כ מולה שיקר בנוגע לתואר, באתר ynet, 12 באוקטובר 2009
  2. ^ דניאל אדלסון, סדרת דרמה בטורקיה: צה"ל יורה במכוון בילדים, באתר ynet, 14 באוקטובר 2009
  3. ^ אסף יחזקאלי, ‏בעקבות סדרת ההסתה: שגריר טורקיה בישראל זומן לבירור, באתר ‏מאקו‏, 14 באוקטובר 2009
  4. ^ דניאל אדלסון, חיים בסרט הודי - על הנחיתה הקשה של התרמילאים ארצה, באתר ידיעות אחרונות, ‏03 ביוני 2011 (ארכיון)
  5. ^ אמילי גרינצווייג‏, כתב בריאות חדש בידיעות אחרונות, באתר וואלה‏, 17 באוקטובר 2011
  6. ^ דוד אברהם‏, כתב ידיעות אחרונות במזרח בועז ארד יסיים את תפקידו; דניאל אדלסון יחליפו בהונג קונג, באתר וואלה‏, 7 ביוני 2012
  7. ^ דניאל אדלסון, 4 שנים לפני ביבי: המסע שלי לעומאן, באתר ynet, 28 בנובמבר 2018
  8. ^ 3 ישראלים עצורים בהונג-קונג בחשד להברחת 342 ק"ג זהב, באתר גלובס, 26 במאי 2013
  9. ^ ערן סיקורל, "במדינת הרובוטים" - כתבנו דניאל אדלסון על ביקורו בצ.קוריאה, באתר כאן רשת ב׳, ‏30 באוגוסט 2015
  10. ^ Daniel Edelson, An Israeli's journey to North Korea, Ynet, ‏30 באוגוסט 2015
  11. ^ ynet, בכיר אוסטרלי: זיגייר עשה משהו יותר חמור, באתר ynet, 19 בפברואר 2013
  12. ^ דניאל אדלסון, סקירת שוק המזון והתוצרת החקלאית: הונג קונג, באתר gov.il, ‏20 בספטמבר 2015
  13. ^ Marketeer AI
  14. ^ אתר למנויים בלבד דניאל אדלסון, "הממשלה שמה עלינו פס, נהיה אלימים אם צריך", באתר "ידיעות אחרונות", 12 ביוני 2019
  15. ^ אתר למנויים בלבד דניאל אדלסון, סין, כך הסתננתי לאזור האסור שבו פרץ הנגיף, באתר "ידיעות אחרונות", 29 בינואר 2020
  16. ^ דניאל אדלסון, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 02 בפברואר 2020
  17. ^ טל ואביעד, אחראי הפצה, באתר eco99fm, ‏3 בפברואר 2020
  18. ^ טל ואביעד, הפנים של הקורונה, באתר eco99fm, ‏2 בפברואר 2020
  19. ^ דניאל אדלסון, התנהלות משרד הבריאות מבהילה יותר מהקורונה, באתר ynet, 19 בפברואר 2020
  20. ^ באתר ידיעות ספרים
  21. ^ מערכת טיים אאוט, אחרי "חזרות": עתיד התיאטרון נראה צעיר מתמיד, באתר Time Out, ‏25 בינואר 2021
  22. ^ עתיד התיאטרון: מיזם לפיתוח מחזאות חדשה, באתר עיריית תל אביב-יפו, ‏25 בינואר 2021
  23. ^ דניאל אדלסון, איך מכניסים 16 שגרירים ל-35-F? הצצה לאירוע הישראלי לקראת עצרת האו"ם, באתר ynet, 8 בספטמבר 2022
  24. ^ דניאל אדלסון, ציון נכשל ואלימות קשה: זעזוע מתחקיר הישיבות של הניו-יורק טיימס, באתר ynet, 12 בספטמבר 2022