קליארי (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קליארי
Cagliari Calcio 2015.svg.png
מידע כללי
שם מלא קליארי קאלצ'יו אס.פי.איי
כינוי "Rossoblu" (האדומים-כחולים)
"Gli Isolani" (יושבי האי)
"Sardi" (הסרדינרים)
"Casteddu" (השם "קליארי" בסרדו)
תאריך ייסוד 30 במאי 1920
אצטדיון סרדיניה ארנה, סרדיניה, קליארי
(תכולה: 16,233)
בעלים איטליהאיטליה טומאסו ג'יאוליני
נשיא איטליהאיטליה טומאסו ג'יאוליני
יו"ר Tommaso Giulini עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן רולאנדו מראן
ליגה סרייה א'
www.cagliaricalcio.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קליארי קאלצ'ואיטלקית: Cagliari Calcio (מידעעזרה)), נקרא גם קליארי, הוא מועדון כדורגל איטלקי, מהעיר קליארי שבסרדיניה. המועדון משחק כיום בסרייה א'.

המועדון מחזיק ב"סקודטו" (אליפות איטליה) אחד מעונת 1969/1970, אז שיחק במועדון "ג'יג'י" (לואיג'י) ריבה שהפך לשחקן הבולט בהיסטוריית המועדון, כאשר הוא גם מלך שערי נבחרת איטליה בכל הזמנים. צבעי המועדון הם כחול ואדום, ואצטדיונה הביתי הזמני הוא אצטדיון סרדיניה ארנה המכיל 16,233 מקומות, סמוך לאתר בו מוקם האצטדיון החדש של הקבוצה אליו תעבור בעתיד, שנבנה על חורבות האצטדיון הישן והמיתולוגי, אצטדיון סנט'אליה, שם שיחקה הקבוצה במשך 4 עשורים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון קליארי הנחשב למועדון הסרדינרי הגדול נוסד ב-20 באוגוסט 1920 ומיד הצטרף למשחקי הליגה בסרייה סי (סרייה ג'). קליארי היה המועדון הסרדינרי הראשון שעלה לסרייה ב' בעונת 1951/1952. המועדון התנדנד בין הסרייה בי לסרייה סי במשך מספר עונות בשנות ה-60, עד שבעונת 1964/1963 העפיל המועדון לסרייה א' לראשונה. הסגל לעונה הראשונה בליגה הבכירה כלל את שחקן ההגנה מריו מרטירדונה, הקשרים פיירולואיג'י סרה, ננה (קלאודיו אולינטו דה קראבליו) וריצ'יוטי גראטי, והחלוץ - שלימים הפך להיות כוכב נבחרת איטליה - "ג'יג'י" (לואיג'י) ריבה. הקבוצה התחילה את העונה רע מאוד, ובאמצע עונה זו הייתה הקבוצה במקום האחרון עם 9 נקודות בלבד, אך בחצי העונה השני שהיה מוצלח ביותר, הצליחה הקבוצה להתאושש שהביסה בדרך יריבות ענק כמו יובנטוס ומילאן וסיימה במקום השביעי בליגה. שתי עונות לאחר מכן סיים ריבה כמלך השערים בסרייה א' (לראשונה בהיסטוריה של קליארי ששחקן שלה זוכה בתואר זה)..

בשנת 1967, שיחקה קליארי עונה אחת בצפון אמריקה עם קבוצות אירופאיות בליגה ששוחקה במספר ערים בארצות הברית וקנדה, כאשר לכל קבוצה ניתן שם "מקומי" לאזור ששיחקה בו, קליארי שיחקה בשם "שיקגו מוסטנגס" וסיימה במקום השני, 2 נקודות מאחורי מי שהייתה לבסוף אלופת הליגה "לוס אנג'לס וולבס". מלך השערים של הליגה היה רוברטו בונינסניה שהבקיע 10 שערים ב-9 משחקים ששיחק מתוך ה-12 של הקבוצה.

עונת 1968/1969, הייתה העונה הראשונה בה המועדון היווה יריב על תואר האליפות, כאשר התחרתה במירוץ משלוש מול מילאן ופיורנטינה שזכתה לבסוף בתואר האליפות הראשון בהיסטוריה שלה. כמו כן באותה העונה המועדון הגיע בפעם היחידה לבית הגמר בגביע האיטלקי וסיימה במקום השני אחרי רומא.

תקופת הזהב הקצרה והסקודטו הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת העונה הבאה הצטרפו למועדון שחקני ההתקפה של אינטר מילאנו אנגלו דומנגיני וסרגיו "בובו" גורי. בעונת 1969/1970 זכה המועדון לראשונה בתואר ה"סקודטו" - אליפות איטליה, ונהפך למועדון הסרדינירי הראשון שזוכה בתואר זה. בעונה זו בלטה הגנת הברזל של קליארי שספגה 11 שערים והפסידה פעמיים בלבד בכל העונה (שיא אירופי לאותה התקופה) והתקפת המחץ של השלישייה ההתקפית: דומינגיני, "בובו" גורי, וג'יג'י ריבה, כאשר האחרון סיים כמלך השערים של הסרייה א' בפעם השנייה. שחקני קליארי של עונת האליפות: אלברטוסי, ניקולאי, בונינסנייה, גורי, סרה, דומנגיני וריבה, הרכיבו את סגל נבחרת איטליה במונדיאל 1970, בה הגיעה הנבחרת עד לגמר והפסידה לברזיל. בגביע אירופה לאלופות עונה לאחר מכן, הודח כבר בסיבוב השני. שתי עונות לאחר מכן הקבוצה התחרתה על התואר וסיימה בצמרת הטבלה, אולם בהמשך שנות ה-70 חלה דעיכה דרסטית של המועדון, שאף ירד לסרייה ב' בסיום עונת 1975/1976, מהמקום האחרון בליגה, כאשר בסמוך לכך מסיים הכוכב ריבה את הקריה ותולה את הנעליים בסיום עונה זו.

חוסר יציבות: עליות וירידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ירידת הליגה, הפסידה קליארי בפלייאוף העלייה חזרה לסרייה א', והצליחה לשוב לליגה הבכירה רק ב-1979. שחקנים בתקופה זו כמו פרנקו סלבאג'י, מריו ברוגנרה, ואלברטו מרקטי, הצליחו להשאיר את הקבוצה בליגה העליונה במשך מספר עונות, עד הירידה הנוספת בסיום עונת 1982/1983, כשנקודה אחת מפרידה בינה לבין השארות בליגה. בהמשך שנות ה-80 החמיר מצבו של המועדון שהדרדר עד לליגה השלישית הסרייה סי ב-1987, שם בליתה קליארי 2 עונות, לפני שקלאודיו ראניירי מונה למאמן הקבוצה והוביל אותה לעלייה של 2 ליגות ב2 עונות בחזרה לסרייה א' ב-1990.

ב-2 העונות הראשונות לאחר ששבה לליגה הבכירה נאבקה הקבוצה נגד הירידה בחזרה לליגת המשנה, ובעונת 1992/1993 תחת הדרכתו של המאמן קרלו מנצונה הצליחה הקבוצה לסיים במקום השישי בליגה ולהבטיח את מקומה בגביע אופ"א לעונה הבאה. בעונת 1993/1994 המועדון הפתיע והגיע עד לחצי גמר גביע אופ"א. בשנים הבאות נאבקה קליארי נגד הירידה, עד שבעונת 1996/1997 הפסידה בפלייאוף הירידה לפיאצ'נצה וירדה פעם נוספת לליגת המשנה. הקבוצה עלתה מיד בתום העונה לאחר מכן בחזרה לליגה הבכירה, אך לא החזיקה ונשרה פעם נוספת לליגת המשנה 2 עונות לאחר מכן.

שנות ה-2000 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

את 4 העונות הראשונות של המילניום החדש בילתה קליארי בליגת המשנה, כשהיא מסיימת באמצע הטבלה ולא מצליחה להתקרב לצמרת, אך בסיום עונת 2003/2004 בהנהגת החלוץ-קשר הסדרינרי מלידה ג'אנפרנקו זולה, הצליחה הקבוצה להעפיל בחזרה לסרייה א'. ב2 העונות לאחר מכן הצליחה הקבוצה להבטיח את מקומה בליגה וסיימה במרכז הטבלה.

בעונת 2005/2006 נאבקה הקבוצה על חייה בליגה, לאחר פרישתו של זולה, כאשר היא מחליפה שלושה מאמנים במהלך העונה. בעונת 2006/2007 נקלעה הקבוצה גם לקשיים במסגרת הליגה והחליפה מאמנים מספר פעמים, והצליחה לשרוד בקושי ברגע האחרון של העונה, בהפרש נקודה בלבד מהמקום המוביל לירידה. את עונת 2007/2008 התחילה הקבוצה רע מאוד והייתה מועמדת בטוחה לירידה, ולאחר מספר שינויים בחלון העברות של ינואר הצליחה להתאושש ולסיים במקום ה-14 במרכז הטבלה. בעונה לאחר מכן סיימה הקבוצה במקום התשיעי. בעונות לאחר מכן מסיימת הקבוצה בחלק התחתון של הטבלה אך מצליחה לשרוד בליגה. בסיום עונת 2011/2012 עזבה הקבוצה את האצטדיון ההיסטורי שלה, ה"סטאדיו סנט אליה" שנסגר ועברה זמנית ל"סטאדיו ניראו רוקו" בטריאסטה. עונה לאחר מכן חזרה לאצטדיון הישן שהיה תחת שיפוצים. בסיום עונת 2014/2015 ירדה קליארי לליגת המשנה פעם נוספת, ועלתה חזרה לסרייה א' בסיום עונת 2015/2016. בתום עונת 2017/2018 נסגר ה"סטאדיו סנט אליה" ההיסטורי לצמיתות לצורך הריסתו ובניית אצטדיון חדש לקבוצה באותו המקום, וכיום מארחת הקבוצה את משחקיה זמנית ב"סרדיניה ארנה" שנבנה אף הוא באופן זמני ב-2017, וישמש כזה עד שאצטדיונה החדש של קליארי יהיה מוכן (על פי הערכות ב-2021).

מדים, סמל וכינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית המועדון, השתמשה הקבוצה בצבעים כחול ואדום. הצבע האדום מסמל את הצבע שהיה שלט אצולה של בית סבויה, משפחת אצולה ששלטה באזורים באיטליה ויותר מכל בממלכת סרדיניה, והצבע הכחול מסמל את הים והשמיים המאפיינים את האי סרדיניה. מפאת שימוש בצבעים אלו באופן מסורתי - מדיה של קליארי הם מדי חצי-חצי של אדום-כחול ועל כן מכונה הקבוצה "rossoblu" (האדומים-כחולים). לקליארי היו מספר סמלים לאורך ההיסטוריה, אצל כולם יש את דגל סרדיניה (המורכב מצלב אדום ו4 ראשי מורים (Moors) מכוסי עיניים) ואת צבעי המועדון, ומה שהשתנה זה הצורה של הסמל (עגול או אליפסה) והעיצוב של קצוות הסמל.

כיום סמל המועדון הוא בצורת מגן "צרפתי עתיק" חציו אדום וחציו כחול, עם שם המועדון מופיע מעל לדגל סרדיניה. ראשי המורים פונה לצד ימין דווקא, למרות שבכל הסמלים הקודמים של המועדון ראשי המורים פנו לצד שמאל, מפאת עדכן לדגל סרדיניה העדכני בו ראשי המורים פונים ימינה.

בגלל העובדה שקליארי הוא המועדון הגדול היחיד מהאי סרדיניה שבאיטליה, המועדון גם מכונה "Isolani" (יושבי האי).

סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 בספטמבר 2019
מס' עמדה שם
1 ברזילברזיל שוער רפאל
2 קרואטיהקרואטיה מגן מרקו פאיאץ'
3 איטליהאיטליה בלם מרקו אנדראולי
4 בלגיהבלגיה קשר ראג'ה ניינגולן (מושאל מאינטר)
6 קרואטיהקרואטיה קשר פיליפ ברדאריץ'
8 איטליהאיטליה קשר לוקה סיגאריני
9 איטליהאיטליה חלוץ אלברטו צ'רי (מושאל מיובנטוס)
10 ברזילברזיל קשר ז'ואאו פדרו
15 ארגנטינהארגנטינה שוער סנטיאגו קולומבאטו
16 איטליהאיטליה שוער סימונה ארסטי
17 ברזילברזיל חלוץ דייגו פאריאס
18 אורוגוואיאורוגוואי קשר נאיטן נאנדס
19 איטליהאיטליה מגן פאביו פיסקאנה
20 איטליהאיטליה קשר סימונה פאדוין
21 מולדובהמולדובה קשר ארתור יוניצה
מס' עמדה שם
22 יווןיוון מגן חרלמבוס ליקוג'יאניס
23 איטליהאיטליה מגן לוקה צ'פיטלי (קפטן)
24 איטליהאיטליה קשר פאולו פראגו
25 איטליהאיטליה חלוץ מרקו סאו
27 איטליהאיטליה קשר אלסנדרו דיולה
28 איטליהאיטליה שוער אלסיו קראניו
29 ארגנטינהארגנטינה קשר לוקאס קסטרו
30 איטליהאיטליה חלוץ לאונרדו פאבולטי
32 צפון קוריאהצפון קוריאה חלוץ האן וואנג-סונג
33 איטליהאיטליה מגן לוקה פלגריני (מושאל מיובנטוס)
38 איטליהאיטליה מגן פבריציו קליגארה
39 איטליהאיטליה מגן מרקו קפואנו
56 איטליהאיטליה מגן פיליפו רומאניה
90 שוודיהשוודיה שוער רובין אולסן (מושאל מרומא)
99 ארגנטינהארגנטינה חלוץ ג'ובאני סימאונה (מושאל מפיורנטינה)

הופעות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליארי בוויקישיתוף