קסם סולטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קֶסֶם סולטאן
كوسم صولتان
Kösem Sultana.jpg
לידה 1589
טינוס, הרפובליקה של ונציה
פטירה 1651 (בגיל 62 בערך)
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
שם מלא Mahpeyker Kösem Sultan
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה המאוזוליאום של אהמט הראשון, איסטנבול
עיסוק עוצרת עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם סוני
בן זוג הסולטאן אהמט הראשון
שושלת בית עות'מאן
תואר ולידה סולטאן
צאצאים מוראט הרביעי, איברהים הראשון, שהזאדה סולימאן, שהזאדה קאסים, עאישה סולטאן, פאטמה סולטאן, גווהרח'אן סולטאן, אטיקה סולטאן, האנזדה סולטאן
ולידה סולטאן ה־6
1623–1651
(כ־28 שנים)
מונרך בתקופה מוראט הרביעי, אבראהים הראשון, מהמט הרביעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קֶסֶם[1] סולטאןטורקית: Kösem Sultan; בערך ב-‏1589 – 2 בספטמבר 1651) הייתה אחת מן הנשים החזקות ביותר בהיסטוריה העות'מאנית. קסם סולטאן תפסה עמדת כוח והשפיעה על הפוליטיקה של האימפריה העות'מאנית כשנהייתה האסקי סולטאן כפילגש המועדפת של הסולטאן העות'מאני אהמט הראשון (1603-1617) וולידה סולטאן כאמו של מוראט הרביעי (1623-1640) ואבראהים הראשון (1640-1648), וכסבתו של מהמט הרביעי (1648-1651).

קסם סולטאן התגוררה בארמון העות'מאני במשך מלכותם של 6 סולטאנים: אהמט הראשון, מוסטפא הראשון, עות'מאן השני, מוראט הרביעי, אבראהים הראשון, ומהמט הרביעי. לאחר מותה, היא נקראה "הוולידה המופלאה" ו"האם הקדושה".

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסם הייתה ממוצא יווני, בתו של כומר מהאי טינוס. שמה כנערה היה אנסטסיה. היא נקנתה על ידי שליט בוסניה באימפריה העות'מאנית ונשלחה, בגיל 15, להרמון הסולטאן. לאחר שהתאסלמה, שמה שונה למאהפייקר ("פני ירח", כלומר, יפה בפרסית), ולאחר מכן לשם קסם על ידי אהמט הראשון, שמשמעותו "ראש העדר", כביטוי ליכולת ההנהגה והאינטליגנציה הפוליטית של קסם.

האסקי סולטאן, הרעיה הקיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסם תפסה עמדת כוח בשנות מלכותו הראשונות של אהמט הראשון כחלק מסדרת שינויים בהיררכיה של ההרמון האימפריאלי. ספייה סולטאן, סבתו העוצמתית לשעבר של אהמט וראש ההרמון, נושלה מסמכויותיה והוגלתה לארמון הישן בינואר 1604, והאנדאן סולטאן, אמו והוולידה סולטאן של אהמט, נפטרה בנובמבר בשנה שלאחר מכן. שתי המשרות הפנויות הללו אפשרו לקסם לעלות לראש ההיררכיה בהרמון האימפריאלי ממצבה הקודם כפילגש השנייה או השלישית של הסולטאן.

כהאסקי סולטאן לאהמט, קסם נחשב לפילגש המועדפת עליו וילדה את רוב ילדיו. במשך זמנה כהאסקי סולטאן היא קיבלה 1,000 אקצ'ה ביום. כאמם של מספר נסיכות הייתה לה הזכות למצוא להם שידוך ששימש גם לכלי פוליטי.

השגריר הוונציאני סימון קונטריני מזכיר את קסם בתסקיר שלו ב-1612 ומציג אותה כ:

"[אישה] בעלת יופי ופקחות, ועוד. בעלת כישורים רבים, היא שרה מעולה, אי מזה היא ממשיכה להיות נאהבת עד מאוד על ידי המלך... לא די בכך שכולם מתייחסים אליה בכבוד, הם אף מתייעצים איתה בעניינים מסוימים והיא המועדפת על המלך, שרוצה אותה לצדו תמיד."

קונטריני דייוח ב-1612 שהסולטאן ציווה להכות אישה על כך שהיא העליבה את קסם. היא ככל הנראה הייתה פילגשתו הנוספת של הסולטאן, מאהפירוז, אמו של בנו הבכור של אהמט, עות'מאן. קסם גם התאמצה לשמור על גיסה, מוסטפא, מהוצאה להורג, וייתכן שייחסה למאהפירוז ניסיונות שידול עוינים לטובת בנה. לאחר גירושה של מאהפירוז מהארמון באמצע 1610, קסם ועות'מאן התחבבו אחד על השנייה. היא נהגה לאפשר לעות'מאן להתלוות עמה לנסיעות בכרכרה שבהן הוא הראה עצמו לעם, אך כשלאהמט נודע על כך, הוא אסר על כל שיחה ביניהם.

השפעתה של קסם על הסולטאן אף צמחה יותר בשנים הבאות ונאמר כי היא פעלה כאחת מיועציו. אף על פי כן, היא נמנעה מהתערבות תמידית בעניינים רציניים כי הסולטאן לא רצה להיות מואפל על ידי אשתו. ישנם הטוענים שקסם ניסתה יותר לשמר על מעמדה והשפעתה במהלך הקריירה הארוכה שלה "יותר מאשר מאלה של הסולטאן או השושלת".

לקסם היה גם תפקיד חשוב כשומרת השהזאדה. שינויים משמעותיים בסדרי ההורשה שחלו בתקופתו של אהמט מיוחסים למאמציה של קסם. ייתכן כי היא הבינה את התועלת האישית שיכלה לנבוע מסדר ההורשה לבן הבכור עזרה לה כשהיא כבר לא הייתה האסקי אלא אמא לנסיכים שמחכים לרשת את הכס. לפי השגריר הוונציאני, קסם "שידלה לחוס על חייו של מוסטפא על מנת להגן על בניה שלה מאותו הגורל".

פרישה לארמון הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו הוריו, גם אהמט נפטר בגיל צעיר (בן 27) ב-22 בנובמבר 1617. כתוצאה מכך, קסם איבדה את תפקידה בארמון טופקאפי ועברה לארמון הישן במשך כל מלכותם של גיסה מוסטפא הראשון ובנה החורג עות'מאן השני.

בעקבות השינויים שחלו בסדרי ההורשה, שקבעו כי אמו של הנסיך תשהה בארמון הישן ממות בעלה ועד המלכת בנה, קסם הצליחה לשמר לעצמה את התואר האסקי סולטאן וקצבה יומית של 1,000 אקצ'ה בזמן פרישתה; זאת אף, שבסוף שלטונה של קסם, התואר האסקי איבד את מעמדו.

ב-1619, בנה החורג עות'מאן השני הגיע לביקור של 3 ימים לארמון הישן, ובכך שידר את חיבתו אליה. על אף שהקשר ביניהם היה מתורבת, עות'מאן לא נתן לקסם לשמש עבורו כדמות המלכה האם, שאותה היה לעות'מאן כה חסר.

ולידה סולטאן ועוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסם חזרה לשלטון כשבנה עלה לכס המלוכה ב-10 בספטמבר 1623 כמוראט הרביעי. מכיוון שבנה היה קטין, היא מונתה לא רק לולידה סולטאן אלא גם לעוצרת רשמית במהלך היותו קטין, מהמלכת בנה ב-10 בספטמבר 1623 ועד 18 במאי 1632. במהלך מרבית תקופת שלטונו של מוראט הרביעי, היא למעשה שלטה דרכו וניהלה בפועל את האימפריה, והשתתפה בישיבות הדיוואן (הקבינט) מאחורי וילון, גם אחרי 1632, שאז כבר לא הייתה עוצרת.

בשנים הראשונות האימפריה נפלה לאנרכיה; האימפריה הספווית פלשה לעיראק כמעט מיד, צפון אנטוליה פרצה במרידות, ובשנת 1631 הסתערו היניצ'רים על הארמון והרגו בין היתר את הווזיר הגדול. מוראט חשש מאותו הגורל כמו של אחיו הבכור, עות'מאן השני, והחליט לבסס את שלטונו. מאוחר יותר הוא ניסה לדכא את השחיתות שגדלה בתקופת שלטונם של הסולטאנים הקודמים, ושלא נבדקה בזמן שאמו שלטה באמצעות בא כוח. שלטונו המוחלט החל בסביבות 1632, כאשר לקח את הסמכות והדחיק את כל העריצים, והוא ביסס מחדש את עליונותו של הסולטאן.

כהונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנה השני של קסם, אבראהים, חי באימה מהחשש שהוא הבא לאחריו אחיו שהוצא להורג על פי פקודת מוראט. חייו ניצלו רק על ידי השתדלות אמו, קסם סולטאן. לאחר מותו של מוראט, נותר אבראהים הנסיך היחיד ששרד מהשושלת. לאחר שהתבקש על ידי הווזיר הגדול קמאנקש פאשה לרשת את הסולטנות, חשד אבראהים שמוראט עדיין חי ומתכנן ללכוד אותו. נדרש שכנוע משולב של קוסם והוזיר הגדול, ובדיקה אישית של גופת אחיו, כדי לגרום לאבראהים לרשת את כס המלוכה. כאשר אבראהים ירש את אחיו בשנת 1640, הוא התגלה כבלתי יציב נפשית מכדי לשלוט. זה אפשר לקסם להמשיך בשלטון. הוא עודד על ידי אמו להסיח את דעתו עם בנות ההרמון. הסחות הדעת של ההרמון אפשרו לקסם להשיג כוח ולשלוט בשמו, אולם אפילו היא נפלה קורבן למורת רוחו של הסולטאן ועזבה את הארמון הקיסרי.

התנהגותו של אבראהים עוררה דיבורים על הדחת הסולטאן. בשנת 1647, הוזיר הגדול סאליח פאשה, קסם סולטאן, שייח' אל-אסלאם עבדורהים אפנדי זממו ללא הצלחה להדיח את הסולטאן ולהחליפו באחד מבניו. סאליח פאשה הוצא להורג וקסם סולטאן הוגלתה מההרמון. בשנה שלאחר מכן מרדו חיל היניצ'רים והעולמא. ב-8 באוגוסט 1648, אבראהים הודח, נתפס ונכלא בארמון טופקאפי. קסם נתנה את הסכמתה להדחת בנה באומרה "בסופו של דבר הוא לא ישאיר אתכם ולא אותי בחיים. נאבד את השליטה בממשלה. החברה כולה נמצאת בהריסות. הדיחוהו מהכס באופן מיידי." הווזיר הגדול החדש, סופו מהמט פאשה, עתר לשייח' אל-אסלאם בבקשה לפתווה שתאשר את הוצאתו להורג של אבראהים. הפתווה ניתנה, עם ההודעה "אם יש שני ח'ליפים, תהרגו אחד מהם." קסם גם נתנה את הסכמתה. נשלחו שני תליינים ואבראהים נחנק ב-18 באוגוסט 1648.

כהונה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסופו של דבר הציגה קסם את נכדה בן השבע מהמט הרביעי לדיוואן במילים "הנה הוא!, ראו מה אתם יכולים לעשות איתו!" לפיכך, היא הכריזה על עצמה שהיא תהיה עוצרת בפעם השלישית והיא שלטה שוב בגלוי בין השנים 1648 ל-1651. בראש האימפריה העות'מאנית עמד הסולטאן הילד, מהמט הרביעי. עם המלכתו של מהמט, תפקיד הולידה סולטאן היה צריך ללכת לאמו טורהאן סולטאן. עם זאת, התעלמו מטורהאן בגלל צעירותה וחוסר הניסיון שלה. במקום זאת הוחזרה קסם סולטאן לתפקיד גבוה זה. קסם סולטן הייתה ולידה סולטאן לשני בנים, ובכך היה לה יותר ניסיון מבין שתי הנשים.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זו הייתה אמו של מהמט הרביעי, טורהאן, שהייתה אויבת בנפש של קסם. כשהייתה כבת 12 נשלחה טורהאן לארמון טופקאפי במתנה מחאן קרים, לקסם סולטאן. זו הייתה ככל הנראה קסם סולטאן שהעניקה את טורהאן לאבראהים כפילגש. טורהאן התגלתה כאישה שאפתנית מכדי לאבד תפקיד כה גבוה ללא קרב. במאבקה להיות ולידה סולטאן, נתמכה טורהאן על ידי הסריס השחור הראשי במשק ביתה והוזיר הגדול, ואילו קסם נתמכה על ידי חיל היניצ'רים. אף על פי שהיותה של קסם ולידה סולטאן נתפסה כטובה ביותר עבור השלטון, העם התרעם על השפעתם של היניצ'רים על הממשלה.

במאבק כוחות זה תכננה קסם להדיח את מהמט ולהחליפו בנכד צעיר אחר. לדברי אחד ההיסטוריונים, ההדחה הזו קשורה יותר להדחת כלתה השאפתנית בכזו שיהיה אפשר לשלוט עליה ביתר קלות. התכנית לא צלחה מכיוון שמליקה האטון, אחת ממשרתיה של קסם, דיווחה לטורהאן שקסם מתכננת להדיח את מהמט ולהחליפו בנכד אחר בעל אם צנועה יותר. בין אם טורהאן נתנה את הפקודה ובין אם לא, קסם סולטאן נרצחה שלוש שנים לאחר שהפכה לעוצרת של נכדה הצעיר. השמועה היא כי טורהאן הורתה על חיסולה של קסם. יתר על כן, יש ששיערו כי קסם נחנקה בווילון על ידי הסריס השחור הראשי של ההרמון, סולימאן הגבוה. העבריין העות'מאני בובובי, בהסתמכו על מלשין מההרמון, קבע כי קסם נחנקה עם השיער שלה.

לאחר מותה נלקחה גופתה מטופקאפי ל"ארמון הישן" ואז נקברה במאוזוליאום של בעלה אהמט הראשון.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרקים הראשונים של סדרת הטלוויזיה הטורקית "מאה מפוארת - קסם", מגולמת קסם סולטאן על ידי השחקנית היוונייה אנסטסיה צילימפיו, ובהמשך העונה הראשונה מגלמת אותה השחקנית הטורקייה ברן סאאת. בעונה השנייה מגלמת אותה נורגול ישילצ'אי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסם סולטאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אף שבעברית מקובל לתעתק את שמה כ-קוסם, התנועה ö קרובה יותר לתנועת סגול בעברית מאשר לתנועת חולם

הערך תורגם מויקיפדיה האנגלית.