קסם סולטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קֶסֶם סולטאן
كوسم صولتان
Kösem Sultana.jpg
לידה 1590
תינוס, יוון
פטירה 1651 (בגיל 61 בערך)
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה איסטנבול, במאוזוליאום של בעלה אהמט הראשון
דת אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן-זוג הסולטאן אהמט הראשון
ולידה סולטאן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קֶסֶם[1] סולטאןטורקית: Kösem Sultan; בערך ב-‏1590 – 3 בספטמבר 1651) הייתה אישה בעלת השפעה רבה בהיסטוריה העות'מאנית. היא נישאה לסולטאן אהמט הראשון והייתה אשתו האחרונה והמועדפת בין השנים 1603–1617. לקסם היו שמונה ילדים: מוראט הרביעי, איברהים הראשון, שאהזאדה מהמט, שאהזאדה קאסים, עיישה סולטאן, פאטמה סולטאן, גווהרח'אן סולטאן ואטיקה סולטאן[2]

קסם סולטאן הגיעה להישגים רבים והשפיעה מבחינה פוליטית באימפריה העות'מאנית דרך בעלה ומאוחר יותר דרך בניה הסולטאנים: מוראט הרביעי (1640-1623) ואיברהים הראשון (1648-1640), וכמו כן דרך נכדה, מהמט הרביעי (1687-1648). זאת ועוד, כיהנה בתפקיד ולידה סולטאן (אמו של הסולטאן המכהן) בין השנים 1623–1648 בתקופת כהונתם של בניה מוראט הרביעי ואיבראהים. שימשה כשליטה באימפריה העות'מאנית פעמיים והייתה אחת משתי הנשים שמלאו תפקיד רשמי זה בה.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסם הייתה ממוצא יווני, בתו של כומר מהאי תינוס. שמה כנערה היה אנסטסיה. היא נקנתה על ידי שליט בוסניה באימפריה העות'מאנית ונשלחה לקונסטנטינופול, בירתה של האימפריה העות'מאנית.[3] בגיל 15 הובאה להרמון של הסולטאן אהמט הראשון[4] לאחר שביטל את לימודיה בקונסטנטינופול. בתקופת שלטונו של בעלה, אהמט הראשון, שמה שונה למָאה-פּייקר (ماه‌ پیکر; פני ירח) ומאוחר יותר לקסם.[5]

קסם סולטאן רכשה את השכלתה בהרמון בתחומים דת, מתמטיקה, רקמה, שירה מוזיקה וספרות. השכלה זו שירתה אותה באופן משמעותי ובאה לידי ביטוי בדינמיקה ובפוליטיקה בתוך ומחוץ לאימפריה העות'מאנית.

עם מותו של בעלה סולטאן אהמט הראשון בשנת 1617, הועברה לארמון הישן אך חזרה כוולידה סולטאן כאשר בנה, מוראט הרביעי, הומלך בשנת 1623.[6]

שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת שלטון ראשונה (1632-1623)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסם שימשה לא רק כוולידה סולטאן אלא גם כשליטה באופן רשמי בתקופה בה בנה היה קטין. לאחר תקופת שלטונה של טורהאן הטיג'ה סולטאן, בין השנים 1623–1632, הפכה לאחת מבין שתי נשים בהיסטוריה של האימפריה העות'מאנית ששלטו באופן רשמי ועצמאי. בעבר אמנם שלטו נשים באימפריה העות'מאנית, אך תפקיד זה היה חדש משום שאף אישה לא הוסמכה לכהן בתפקיד זה באופן רשמי, וקסם הייתה הראשונה. לאורך רוב תקופת שלטונו של בנה, מוראט הרביעי, היא ניהלה את האימפריה, והמשיכה לערוך מפגשי דיוואן מאחורי וילון גם לאחר 1632 כאשר לא כיהנה באופן רשמי כשליטה.

תקופת שלטון שנייה (1651-1648)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1640 מונה בנה איברהים לסולטאן. איברהים שלט פרק זמן קצר בגלל חוסר יציבות נפשית והיעדר תמיכה מצד אמו. קסם האמביציוזית אפשרה ליניצ'רים להשפיל, לפגוע לרעה ובתום שמונה שנות שלטון אף להדיח את איברהים. עובדה זו אפשרה לקסם להמשיך ולשלוט באימפריה.[7] לאחר שאיברהים הודח, הציגה קסם את נכדה בן השבע, מהמט הרביעי, בפני הדיוואן על מנת שישמש לו מחליף. בעשותה כן, הצהירה על היותה שליטה בפעם השנייה מאחר שנכדה היה צעיר על מנת לקבל על עצמו את עול השלטון. קסם שלטה שוב בין השנים 1648–1651.

בניית מעמדה כשליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת תקופת שלטונה השנייה החליטה קסם סולטאן להצטרף למלחמת שלושים השנים לצידה של צרפת וב-1648 התייצבה לצד המנצחים שאילצו את קיסר האימפריה הרומית הקדושה לאפשר לפרובינציות הגרמניות לשלוט באופן עצמאי ולא להתאחד למדינה אחת. כמו כן, הותר לפרובינציות הגרמניות להחליט האם להיות פרוטסטנטיות או קתוליות בהסתמך על הסכמי שלום וסטפליה. ניצחון זה זיכה את האימפריה העות'מאנית בשטחים בהונגריה. שטחים אלה היוו פיצוי לקסם בפרט ולאימפריה העות'מאנית בכלל על השטחים שהפסידו במזרח.

על פי הנוהג העות'מאני, כאשר האח הבכור הוכתר לסולטאן נהג לרצוח את אחיו. קסם הצליחה לשכנע את בעלה, אהמט הראשון, לא להרוג את אחיו, ובמקום זאת להחזיקם במעין מעצר בית בתוך ההרמון. אהמט הסכים לכך ובכך יצר שינוי משמעותי באופן העברת השלטון. לאחר מותו של אהמט הראשון הוכתרו לשלטון אחיו ובנו, ואחריהם בנה של קסם, הסולטאן מוראט הרביעי בגיל 11. מוראט היה צעיר מכדי לשלוט, לכן קסם היא זו ששלטה בפועל וזכתה לכינוי ולידה סולטאן. קסם שינתה את מהלך ההיסטוריה בכך שהבטיחה את ביטחונם של אחיו של הסולטאן וגרמה לשינוי עולמה הפוליטי של האימפריה העות'מאנית. במידה וקסם לא הייתה מצליחה לשכנע את הסולטאן אהמט הראשון, מסורת הרג האחים הייתה נמשכת, בניה של קסם היו נרצחים כאשר אח אחר היה מוכתר לסולטאן. אם בניה היו נרצחים, קסם לא הייתה זוכה להשפעה רבה כוולידה סולטאן ולא הייתה יוצרת עידן חדש באימפריה העות'מאנית: סולטנות הנשים.[8] מעמדה כוולידה סולטאן העניק לה מעמד פוליטי וחברתי רם ונישא ומשכורת שנחשבה לבין הגבוהות באימפריה. באמצעות עושרה, היא תרמה רבות לתושבים, סייעה לבנות יתומות להינשא וכמו כן דאגה עבורן למקום לינה, למוהר ולהשכלה. עבדיה של קסם שוחררו לאחר 3 שנים.

זאת ועוד, בנתה מסגד שנמצא בקונסטנטינופול במרכז השוק. למסגד זה הייתה חצר רחבה בה נהגו הסוחרים למכור את מרכולתם.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1651, ניסתה קסם להרוג את נכדה מהמט הרביעי, אך מצאה עצמה נאבקת בגברים מהפמליה של כלתה, טורהאן חדיג'ה סולטאן.[9] אמו של מהמט, טורהאן חדיג'ה סולטאן, הייתה אויבתה בנפש של קסם. נפוצה שמועה שטורהאן ציוותה על הוצאתה להורג כאשר שמעה שקסם אמרה שיש בכוונתה ליזום את החלפתו של מהמט על ידי נכד אחר שאמו הייתה צייתנית יותר.[10] לאחר מותה הועברה גופתה מארמון טופקאפי לארמון הישן ונקברה במאוזוליאום של בעלה, הסולטאן העות'מאני אהמט הראשון.[11] לאחר מותה, אזרחי איסטנבול הכריזו על שלושה ימי אבל.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת הטלוויזיה הטורקית "מאה מפוארת - קסם", בפרקים הראשונים של העונה הראשונה, מגולמת קסם סולטאן בצעירותה על ידי השחקנית היוונייה אנסטסיה צ'ילימפיו, ובהמשך העונה מגלמת אותה השחקנית הטורקייה ברן סאאת. בעונה השנייה מגלמת אותה נורגול ישילצ'אי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסם סולטאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אף שבעברית מקובל לתעתק את שמה כ-קוסם, התנועה ö קרובה יותר לתנועת סגול בעברית מאשר לתנועת חולם
  2. ^ Singh, Nagendra Kr (2000). International encyclopaedia of Islamic dynasties. Anmol Publications PVT. pp. 423–424. ISBN 81-261-0403-1. Through her beauty and intelligence, Kösem Walide was especially attractive to Ahmed I, and drew ahead of more senior wives in the palace. She bore the sultan four sons – Murad, Süleyman, Ibrahim and Kasim – and three daughters – 'Ayşe, Fatma and Djawharkhan. These daughters she subsequently used to consolidate her political influence by strategic marriages to different viziers.
  3. ^ Freely, John (1996). Istanbul: the imperial city. Viking. p. 215. ISBN 0-14-024461-1. Then around 1608 Ahmet found a new favourite, a Greek girl named Anastasia, who had been captured on the island of Tinos and sent as a slave to the Harem, where she took the name of Kosem
  4. ^ Amila Buturović, İrvin Cemil Schick (2007).Women in the Ottoman Balkans: gender, culture and history. I.B.Tauris. p. 23."קֶסֶם שהייתה ממוצא יווני והתייתמה בגיל צעיר מצאה את עצמה בגיל 15 בהרמון של הסולטאן אהמט הראשון".
  5. ^ Singh, Nagendra Kr (2000). International encyclopaedia of Islamic dynasties. Anmol Publications PVT. pp. 423–424." קֶסֶם ולידה או קֶסֶם סולטאן, כונתה Mâh-Paykar (ca. 1589–1651), אשתו של הסולטאן העות'מאני הראשון ואמם של הסולטאנים מראט הרביעי ואבראהים. בתחילת דרכה שמשה כשפחה בהרמון ואט אט, לאחר נישואיה עם מהמט הראשון, צברה כח תוך הפגנת השפעה נחרצת במדינה"; Davis, Fanny (1970). The Palace of Topkapi in Istanbul. Scribner. pp. 227–228.OCLC 636864790. Kosem was said to have been the daughter of a Greek priest of one of the Aegean islands, probably captured during one of the Ottoman-Venetian maritime campaigns. Her name was Anastasia but was changed after her conversion, no doubt on her admission to the palace, to Mâh-Peyker (Moon-Shaped), and later by Sultan Ahmet to Kosem
  6. ^ Peirce, Leslie P., The Imperial Harem: Women and Sovereignty in the Ottoman Empire, Oxford University Press, 1993. P.262.
  7. ^ Encyclopædia Britannica. Encyclopædia Britannica Online.Encyclopædia Britannica Inc., 2015. Web. 17 אפר. 2015<http://www.britannica.com/EBchecked/topic/322666/Kosem-Sultan>.
  8. ^ Peirce, Leslie P. The Imperial Harem: Women and Sovereignty in the Ottoman Empire. New York: Oxford UP, 1993; Print Constantinople: City of the World’s Desire. New York: St. Martin’s Press., 1995. Print
  9. ^ The OttomansHistory for Kids Friday April 17 2015 http://www.historyforkids.org/learn/westasia/after1500/history/ottomans2.htm
  10. ^ Thys-Senocak, Lucienne. Ottoman Women Builders. Aldershot: Ashgate 2006. Page 28.
  11. ^ Singh, Nagendra Kr (2000). International encyclopaedia of Islamic dynasties. Anmol Publications PVT. p. 425 ".Kosem Walide…Her body was taken from Topkapi to the Eski Saray and then buried in the mausoleum of her husband Ahmad I."