לדלג לתוכן

קפאלימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפאלימה
Kpalimé
רחוב בעיר קפאלימה
רחוב בעיר קפאלימה
רחוב בעיר קפאלימה
מדינה / טריטוריה טוגוטוגו טוגו
מחוז פלאטו
ראש העיר Winny Bogbatase (2021)[1]
שפה רשמית צרפתית, טם, האוסה ואחרות
שמות קודמים Agomé-Kpalimé
שטח 35 קמ"ר
גובה 220 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 89,700[2] (2020)
 ‑ צפיפות 4847 נפש לקמ"ר[3] (2015)
קואורדינטות 6°54′36″N 0°37′41″E / 6.91°N 0.62805555555556°E / 6.91; 0.62805555555556 
אזור זמן UTC
מפה

קפאלימה (באנגלית: Kpalimé ), היא עיר באזור הרמה ההררית של טוגו, במחוז פלאטו. היא נמצאת 120 קילומטרים צפונית לעיר לומה, בירת טוגו[4] ו־15 קילומטרים מהגבול עם גאנה. קפאלימה היא הבירה המנהלית של אזור קלוטו (צר'). נכון לשנת 2020 הייתה קפאלימה העיר הרביעית בגודלה בטוגו אחרי לומה, סוקודה וקארה, ואוכלוסייתה מנתה 89,700 תושבים.[5] בעיר יש קתדרלה, בית ספר מדעי וסניף דואר, כמה בנקים, מרכזים רפואיים,[6] בתי מרקחת, רשת בתי קפה ותחנות דלק.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הטרום קולוניאלית (לפני 1890)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפאלימה נקרא במקור Agomé-Kpalimé כשהייתה אחד הכפרים של אנשי אגומה. את מקורם של אנשי אגומה ניתן לייחס לבני יורובה הנפוצים במדינות המודרניות של מערב אפריקה: בנין, ניגריה וטוגו, ובמיוחד בשתי הערים איפה (אנ') (עיר בניגריה שבה נמצא המרכז הדתי של בני ירובה) ואויו-אויו (אנ') (עיר בניגריה שבה נמצא המרכז הפוליטי ומנהלי של בני ירובה). המהגרים עברו בהדרגה מערבה, התיישבו בקטו (בנין) ובטאדו (טוגו) ובסופו של דבר ייסדו את העיר נוסה (אנ').

המלך אגוקולי, ששלט בעיר נוסה בתחילת המאה ה־18, היה עריץ. הדבר גרם לתושבים רבים לברוח ולחפש מקלט בגאמה. בין הנמלטים היו שלוש קבוצות עיקריות. אחת מהן מורכבת מאנשי אגומה, אגו, קפלה, דני, גבי, פקי, קפנדו, מאצ'ה וודסו.

הבריחה וההגירה של אותם בני שבטים הובילה אותם לאזור אנידי שבהר קלוטו (שמו של ההר אז היה Méléku), שמו המודרני של הר אגו (אנ'), הממוקם 13 ק"מ צפונית־מערבית לקפאלימה. בני האגומה כללו חמש חמולות שהונהגו על ידי צ'יף בשם צאלי. בהרים הם היו חופשיים לעסוק בפעילויות כגון חקלאות, ציד, דיג, מלאכה ומסחר.

עם הזמן התפתחו מתחים בין בני השבטים שהתיישבו בהרים. בעקבות זאת החליטו חלק מבני האגומה בהנהגת חלק מהזקנים לעזוב את אנידי ועברו לגור במישור.

הקבוצה הראשונה שעברה להתגורר במורדות ההר התחתונים, נקראו "יוטי", ומכאן השם אגומה־יו. הקבוצה השנייה התיישבה למרגלות רמת קומה. המקום נודע בשם Agomé-Kpodzi. הקבוצה השלישית התיישבה במקום ששמו Agomé-Koussountou. הקבוצה הרביעית חצתה את הנהר והקימה את אגומה־טומגבה. הקבוצה החמישית עברה ל־"Mokpalipé", שמשמעו "צומת דרכים", והגיית השם התפתחה בהדרגה לשם העיר "קפאלימה Kpalime".

בחירת המיקום בצומת הדרכים, נעשתה בגלל הפוטנציאל המסחרי, אפשרויות ההתרחבות שבמקום ומקור המים מנהר קפגולו בדרך לאגומה־יו. בסופו של דבר מצאו את עצמם בני המקום ממוקמים בתקופה המודרנית, על כביש לומה־קפאלימה. מאוחר יותר, על מנת לשלוט כראוי בשטחם העצום, החליטו אנשי Agomé-Kpalimé לעבור למרכז האזור, בו הקימו כפר. כפר זה הוא כיום הוא שכונה בשם דומה במרכז העיר המודרנית.

במקום מושבם החדש באו אנשי אגומה־קפאלימה במגע עם סוחרי האוסה שחצו את שטחם עם קרוונים מסלאגה בדרכם לעיר קטה שבגאנה ומהם למדו את מלאכת המסחר.

מנהיגי קפאלימה הם משושלת Apeto שהיו הראשונים להתיישב באזור. עם זאת, המנהיג החשוב ביותר באגומה, המפקד של אגומה־יו, לא היה מבני אגומה־קפאלימה.[7]

התקופה הקולוניאלית (1890–1960)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הקברות הגרמני

עד שנת 1880, קפאלימה הייתה כפר קטן בפנים הארץ, מוקף יער והרים. ההתיישבות בכפרים סביב קפאלימה היא שהובילה עם הזמן לאיחודם עם העיר ולהפיכתה לעיר גדולה. ההיסטוריה הקולוניאלית של קפאלימה יוצאת דופן משום שהיא הייתה אחד מהמקומות הבודדים באפריקה שעברו משליטה גרמנית (1890–1914) לשליטה בריטית (1914–1920) ולאחר מכן לשלטון הממשל הצרפתי (1920–1960).[7] המלריה ומחלות טרופיות אחרות גבו מחיר כבד מהמתיישבים הראשונים; אף אחד מהנקברים בבית הקברות הצבאי הגרמני לא עבר את גיל 35.[8]

בשנת 1890 ייסד יסקו פון פוטקאמר (אנ'), הנציב הקיסרי הגרמני של טוגולנד, את תחנת השדה הראשונה במיסהוהה (גר') (Misahohè),[9] כ־9 קילומטרים מקפאלימה ובמרחק צעידה של חמישה ימים מהבירה לומה. זה היה מיקום אסטרטגי בעבור "משלחת טוגו הינטרלנד" הגרמנית, והתחנה נחשבה כשער לצפון טוגו. הנציב יסקו קרא לתחנה על שם אהובתו לשעבר, מיסה פון אסטרהאזי.

גודלה הקטן וריחוקה של מיסהוהה חייב את ממשלת גרמניה להשקיע בקפאלימה הסמוכה ולהקים משרדים, לספק שירותים מנהליים וליצור תשתית חברתית-כלכלית מינימלית. קפאלימה משכה מהר את אור הזרקורים ממיסהוהה, והפכה לבירה האזורית. מיקומה בצומת הדרכים משך אליה סוחרים רבים.

בשנת 1913 היו 39 עסקים בקפאלימה ובהם שמונה עובדים לבנים בלבד.

במקור, העיר כללה רק ארבעה רבעים: דומה (מרכז העיר), אבווין (ליד היער), דזיגבה (העיר העליונה) ואניגבה (העיר התחתונה). רובע דומה הוא מרכז העיר. רוב המבנים הקולוניאליים בעיר נמצאים באזור זה. הגרמנים השקיעו גם בסלילת כבישים ופסי רכבת בין קפאלימה לחוף האוקיינוס, וחנכו את קו הרכבת לומה־קפאלימה (Lomé - Kpalimé) של רכבת טוגו בשנת 1907.[10] תחנת הרכבת של הקו הייתה ברובע דומה. קו רכבת זה חולל בזמנו מהפכה בעיר והפיח חיים חדשים במסחר ובחקלאות באזור. עם זאת, קו רכבת זה לא פעל שנים רבות.

מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) סימנה את סיומה של השליטה הגרמנית בקפאלימה. הבריטים, שהגיעו מחוף הזהב, כבשו את העיר והתיישבו בה. שלטונם נמשך שש שנים (1914–1920). הם לא תרמו דבר להתפתחות של קפאלימה, מאחר שבריטניה הייתה טרודה באותן השנים בענייני המלחמה. בעקבות חוזה ורסאי (28 ביוני 1919) עברה העיר לשליטת הצרפתים בשנת 1920.

העיר קפאלימה שוכנת באזור כפרי פורה, במיקום אידיאלי לאחסון יבולים לפני ייצוא. עובדה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים לצמיחתה.

בשנת 1939 העניקו המתיישבים הצרפתים לקפאלימה אוטונומיה רבה יותר ובשנת 1951 מעמדה השתנה מ"מחוז ילידי" ל"מחוז מעורב". לבסוף, בשנת 1959, השתנה מעמדה ל"עיר מחוז".[7]

אוכלוסייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוק Kpalimé
דוכן פירות בשוק של קפאלימה
התפלגות האוכלוסייה בין השנים 1903 ועד 2020
שנה אוכלוסייה הערות
1903 735 מתוכם 5 גרמנים [11]
1960 11,954 ועוד 997 תיירים[12]
1981 28,262 [13]
2010 75,084
2020 89,700
  • קצב גידול האוכלוסייה בין השנים 1981–2020 עמד על 3.01% בממוצע בשנה.[13]
  • התפלגות נשים וגברים: 50.9% נשים ו־49.1% גברים.[14]
  • התפלגות לפי ממוצע גיל התבגרות נערות, נשים וגברים: גיל נערות 20.4, גיל נשים 21.4 וגיל גברים 19.5.
  • גידול האוכלוסייה בין השנים 1975–2015 עמד על 176.4% ובין השנים 2000–2015 הגידול עמד על רק 33.8%.

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפאלימה היא איחוד של כפרים ושטחה העירוני משתרע על כ־35 קמ"ר. היא ממוקמת בדרום מערב טוגו, כ־15 קילומטרים מהגבול עם גאנה, כ־110 ק"מ מצפון לבירת לומה[15] ו־100 קילומטרים מאטקפאמה. קפאלימה ממוקמת למרגלות שרשרת ההרים של טוגו, בקצה האזור המישורי המשתרע מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד הרי טוגו/אגו שגובהו הממוצע הוא כ־200 מטרים מעל פני הים. היא גובלת בהרי אגו הנמצאים מצפון-מערב לה (הר קלוטו המתנשא לגובה של 825 מ') וברמת קומה שמורדותיה מתנשאים כמו חומה מדרום־מערב לעיר, בגבעות Kpadapé מדרום (483 מ') ובהר אגו המזרחי לעיר (986 מ').[16][17]

הנופים שסביבה ידועים כאחד היפים בטוגו. העיר שוכנת בתוך אוכף המוקף בגבעות ירוקות. העיר נמצאת בצומת דרכים המובילות לאזורים אחרים בטוגו ולגאנה השכנה.

האזור סביב קפאלימה מספק יותר מ־80% מהייצור הלאומי של קפה וקקאו.

נחלים רבים חוצים את העיר. רובם מתנקזים לנהרות Hétoe ו־Wouto.[18] נחלי Agbassiandi ו־Hè / Ehè, שנפגשים במרכז העיר, כמו גם כמה נחלים קטנים יותר (Adedze, Bla, Danyi, Kpégolo) זורמים בשטח העירוני של קפאלימה.[18] הם זורמים דרומה, ומתאחדים לנהר Todzie.

העיר ממוקמת באזור ההתיישבות ההיסטורי של בני שבט הכבשה.[19] בשנת 2017 הוקמה העיר קלוטו בסמוך לקפאלימה ומנתה מאז שמונה קנטונים.[20][21][22]

אקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בקפאלימה הוא אקלים לח וטרופי עם ארבע עונות שונות (שתי עונות גשומות ושתי יבשות) וטמפרטורה ממוצעת של 28°C. בקיץ יש הרבה גשמים, בעוד שבחורפים יש מעט מאוד.[23] האקלים מוגדר כאקלים סוואנה טרופי (Aw לפי שיטת קפן).[23][24]

בקפאלימה, בעונה הרטובה השמיים מעוננים, ואילו בעונה היבשה השמיים מעוננים חלקית והחום מעיק כל השנה. במהלך השנה, הטמפרטורה בדרך כלל משתנה בין 21°C ל־34°C והיא לעיתים רחוקות מתחת ל־17°C או מעל 36°C.

הזמן הטוב ביותר בשנה לבקר בקפאלימה לפעילויות במזג אוויר חם הוא מסוף נובמבר עד סוף ינואר.

טמפרטורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה החמה נמשכת 2.8 חודשים, מה־21 בינואר עד ה־16 באפריל, עם טמפרטורה יומית גבוהה בממוצע מעל 33°C. היום החם ביותר בשנה הוא ה־19 בפברואר, עם טמפרטורה ממוצעת של 34 מעלות צלזיוס ועם טמפרטורת לילה של 23 מעלות צלזיוס.

העונה הקרירה נמשכת 3.2 חודשים, מה-20 ביוני עד ה־27 בספטמבר, כשהטמפרטורה היומית הגבוהה בממוצע מתחת ל־30°C. היום הקר ביותר בשנה הוא ה־30 בדצמבר, עם טמפרטורה ממוצע של 21 מעלות צלזיוס והטמפרטורה הגבוה מגיעה עד 32 מעלות צלזיוס.

משקעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום רטוב הוא יום עם לפחות מילימטר של משקעים. הסיכוי לימים רטובים בקפאלימה משתנה באופן משמעותי מאוד לאורך כל השנה.

העונה הרטובה נמשכת 6.5 חודשים, מה־10 באפריל עד ה־27 באוקטובר, עם סיכוי גדול מ־40% ליום נתון להיות יום רטוב. הסיכוי ליום רטוב מגיע לשיא של 77% ב־23 בספטמבר.

העונה היבשה נמשכת 5.4 חודשים, מה־27 באוקטובר עד ה־10 באפריל. הסיכוי הקטן ביותר ליום רטוב הוא 3% ב־25 בינואר.[25]


אקלים בקפאלימה
Kpalimé
בממוצע בין השנים 2009 לבין 2021
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 37 37 36 35 34 31 29 29 30 32 34 36 33.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 24 25 25 25 24 23 22 22 22 23 23 24 21.4
משקעים ממוצעים (מ"מ) 19.1 60.2 122.4 118.7 159.4 228.8 267.4 235.6 400 285.5 89.3 20.9 2,007
מקור: World Weather Online[26]

תיירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפר ליד קפאלימה

קפאלימה היא יעד תיירותי בשל סביבתה הטבעית והאקלים הטרופי. בעיר נמצא המרכז לחקר הר אגו (אנ') הסמוך, הנקודה הגבוהה ביותר בהר אגו נקראת הר קלוטו, ממנה נשקפים נופים רחוקים של אגם וולטה ביום בהיר.

מפל ליד קפאלימה

באזורים הכפריים שמסביב ישנם גם כמה מפלים (בטומגבה, קפואטה, וואטי, וומה, יקפה, אקלווה, קפימה ואמגאפה)[27][28] הנשפכים מטה מהרמה, מטעי קפה וקקאו ושבילי יער לצפייה בציפורים ובפרפרים.

אטרקציות נוספות בקרבת מקום הן:

אומנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפאלימה היא המרכז העיקרי של טוגו למלאכות כמו פיסול בעץ, אריגה, קליעת נצרים, דלועים (קלבסה) מיובשות מעוטרות, באטיקים (בדים צבועים), ציור, חרס, קרמיקה ופרפרים מיובשים.[34] יש בעיר 36 סדנאות אומנות וחנויות קמעונאיות,[35] וגם מכללה להכשרת אומנים.[36]

מזון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתמחויות המקומיות כוללות יין דקל (אנ') ועוף או דגים על האש המוגשים עם פאפו (תבלינים מבושלים וחבוטים) ברוטב בוטנים.

שפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבשה (אנ') היא השפה המקומית העיקרית, בהיותה לשון פרנקה לכל דרום טוגו.[37] עם זאת, שפות צפון כמו קבייה (אנ'),Nawdm וטם (אנ') ( Kotokoli ) מדוברות גם הן רבות, שכן אוכלוסיות אלה נדדו דרומה. צרפתית, השפה הרשמית של טוגו, מדוברת על ידי כל מי שלמד בבית הספר.[38]

שמורת יער מיסהוהה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמורת יער מיסהוהה נמצאת בהרים מצפון־מערב לקפאלימה, על הגבול עם גאנה. היא משתרעת על שטח של כ־50,000 דונם, והגובה משתנה בין 250 ל־750 מטרים. השמורה מורכבת מגבעות תלולות ויער עצים חצי נשירים.

בשמורה ניתן למצוא את צפרדע העצים הירוקים האפריקאים (אנ').[39]

שישים ושבעה מיני ציפורים נרשמו בשמורה.[40]

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יום השנה ה -20 להסכם ערים תאומות עם ברסייר, יולי 2011

לקפאלימה הסכמי ברית ערים תאומות עם:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קפאלימה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ DESTINATION CULTURES : TOGO, Kpalimé et sa région 17 במאי 2021
  2. ^ מפקד האוכלוסין לשנת 2020
  3. ^ Kpalime Population, Years 1975 to 2015
  4. ^ Project Database, International Cultural Youth Exchange (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Quatrième Recensement Général de la Population et de l'Habitat 2010 (Fourth Population and Housing Census 2010)
  6. ^ "KPALIME (TOGO): kpalime-togo.com: portail web de la ville de Kpalime (Togo) : tourisme à Kpalimé, hotels à Kpalimé, restaurants, services, ecotourisme au Togo, artisanat au Togo, eadministration, ong kpalime, associations kpalime, camps chantiers Togo". kpalime-togo.com. אורכב מ-המקור ב-2017-07-08.
  7. ^ 1 2 3 "Presentation de la commune de Kpalime".
  8. ^ "Architectural reminders of the German colonial era in Togo". DW.DE.
  9. ^ Deutsches Koloniallexikon 1920, SCHNEE, H.(Buchstabe: Misah%F6he), www.ub.bildarchiv-dkg.uni-frankfurt.de
  10. ^ Deutsches Koloniallexikon 1920, SCHNEE, H.(Buchstabe: Palime), www.ub.bildarchiv-dkg.uni-frankfurt.de
  11. ^ Meyers Großes Konversations-Lexikon . 6th edition. Volume 15, Bibliographisches Institut, Leipzig / Vienna 1908, p. 331
  12. ^ Ministère des Finances et des Affaires Economiques. Service de la Statistique Générale: Recensement general de la population du Togo 1958-1960 . tape 5 . Lomé 1960, p. 7
  13. ^ 1 2 Togo: Regions, Cities & Urban Localities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
  14. ^ Kpalime - Population - CityFacts, www.city-facts.com (באנגלית)
  15. ^ Palimé | Togo, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  16. ^ Gabriel Kwami Nyassogbo: . In: Jonathan Baker (Ed.): . Nordiska Afrikainstitutet, Uppsala 1997, ISBN 91-7106-401-X, p. 51–64
  17. ^ Ministère de l'Urbanisme, de l'Habitat et du Cadre de Vie (ed.): Projet d'Infrastructures et de Développement Urbain (PIDU). CADRE DE GESTION ENVIRONNEMENTALE ET SOCIALE (CGES) . April 2018, p. 11 f .
  18. ^ 1 2 Ministère de l'Urbanisme, de l'Habitat et du Cadre de Vie (ed.): . April 2018, p. 10
  19. ^ Gabriel Kwami Nyassogbo: Urban-Rural Interactions in Sub-Saharan Africa. The case of Palimé and its hinterland in South-Western Togo. In: Jonathan Baker (Ed.): Rural-urban dynamics in Francophone Africa . Nordiska Afrikainstitutet, Uppsala 1997, ISBN 91-7106-401-X, p. 51–64
  20. ^ Presentation de la commune de Kloto 1, Kloto-1 / Kpalimé (ב־)
  21. ^ Cantons, Kloto-1 / Kpalimé (ב־)
  22. ^ Plan de Ville, Kloto-1 / Kpalimé (ב־)
  23. ^ 1 2 Aspects Physiques, Kloto-1 / Kpalimé (ב־)
  24. ^ Kpalimé climate: Average Temperature, weather by month, Kpalimé weather averages - Climate-Data.org, en.climate-data.org
  25. ^ Average Weather in Kpalimé, Togo, Year Round - Weather Spark, weatherspark.com
  26. ^ climate kpalime-weather (2009-2021) from stations all over the world (אנגלית).Retrieved 24 August 2021.
  27. ^ "KPALIME (TOGO): kpalime-togo.com: portail web de la ville de Kpalime (Togo) : tourisme à Kpalimé, hotels à Kpalimé, restaurants, services, ecotourisme au Togo, artisanat au Togo, eadministration, ong kpalime, associations kpalime, camps chantiers Togo". kpalime-togo.com. אורכב מ-המקור ב-2015-04-02.
  28. ^ Cascade de Kpalimé. YouTube. 2 בפברואר 2007. {{cite AV media}}: (עזרה)
  29. ^ Collectif; Auzias, Dominique; Labourdette, Jean-Paul (2010-12-08). Togo 2011-12 (בצרפתית). Petit Futé. ISBN 9782746935976.
  30. ^ "Abbaye de l'Ascension de Danyi Dzogbégan-TOGO". abbayedzogbegan.com.
  31. ^ "Architectural reminders of the German colonial era in Togo | All media content | DW.DE | 19.05.2014". Dw.de. 2014-05-19. נבדק ב-2015-04-04.
  32. ^ Kpalimé, Château Vial. YouTube. 23 במרץ 2009. {{cite AV media}}: (עזרה)
  33. ^ "Château Vial-Château présidentiel : un patrimoine à sauver". Togocultures.com.
  34. ^ "TOGO TOURISME ›› Découvrez Lomé, Aného, Togoville, Kpalimé, Atakpamé, Badou, Sokodé, Kara, Dapaong". Togo-tourisme.com. אורכב מ-המקור ב-2015-03-18. נבדק ב-2015-03-21.
  35. ^ "carte_kpalime_artistes_artisans". Kpalime-togo.com. אורכב מ-המקור ב-2015-02-14.
  36. ^ "CEAA". Afreak.net.
  37. ^ "Éwé - About World Languages". aboutworldlanguages.com. נבדק ב-25 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Togo". Axl.cefan.ulaval.ca. נבדק ב-25 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Hyperolius baumanni Ahl, 1931 - Amphibian Species of the World". research.amnh.org. נבדק ב-25 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Birdlife Data Zone". Birdlife.org.
  41. ^ 1 2 "KPALIME (TOGO): kpalime-togo.com: portail web de la ville de Kpalime (Togo) : tourisme à Kpalimé, hotels à Kpalimé, restaurants, services, ecotourisme au Togo, artisanat au Togo, eadministration, ong kpalime, associations kpalime, camps chantiers Togo". kpalime-togo.com. אורכב מ-המקור ב-2016-10-19.

 

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קפאלימה&oldid=38236468"