קרב הפירמידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב הפירמידות
מערכה: המערכה הצרפתית בסוריה ובמצרים
מלחמה: מלחמות המהפכה הצרפתית
Louis-François Baron Lejeune 001.jpg
קרב הפירמידות, לואי פרנסואה, ברון לוז'ן, 1808
תאריך התחלה: 21 ביולי 1798
תאריך סיום: 21 ביולי 1798
קרב לפני: שוברה חיט
קרב אחרי: קרב הנילוס
מקום: אימבבה, ליד קהיר, מצרים
30°05′00″N 31°12′00″E / 30.08333333°N 31.2°E / 30.08333333; 31.2 קואורדינטות: 30°05′00″N 31°12′00″E / 30.08333333°N 31.2°E / 30.08333333; 31.2 
תוצאה: ניצחון צרפתי מוחלט
הצדדים הלוחמים

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
Mameluke Flag.svg הממלוכים

מפקדים
כוחות

3,000 פרשים
17,000 רגלים
42 תותחים

25,000 איש

אבידות

29 הרוגים
260 פצועים

20,000 (על פי הדיווח של נפוליאון)

Battle of the Pyramids map.jpg

קרב הפירמידותצרפתית: Bataille des Pyramides) היה קרב חשוב שהתנהל ב-21 ביולי 1798 במסגרת המערכה הצרפתית בסוריה ובמצרים. צבא המהפכה הצרפתי תחת פיקודו של נפוליאון בונפרטה זכה בניצחון מוחץ כנגד הכוחות של השליטים הממלוכים המקומיים וחיסל כמעט את כל הצבא המצרי.

ניצחונם של הצרפתים חתם סופית את הניצחון הצרפתי במצרים כאשר מוראד ביי חילץ את שרידי צבאו, שנמלט באי סדר למצרים העליונה. האבדות הצרפתיות בקרב הסתכמו ב-29 הרוגים וב-260 פצועים, בהשוואה לאבדות המצרים שהגיעו לאלפים. לאחר הקרב נכנס נפוליאון לקהיר והקים בה ממשל מקומי חדש תחת פיקוחו.

כאחת ההיתקלויות הקלאסיות בין מזרח למערב, הבליט קרב הפירמידות את חולשתה של האימפריה העות'מאנית לנוכח השינוי שחל באירופה בעקבות המהפכה הצרפתית. נפוליאון קרא לקרב על שם הפירמידות במצרים בשל העובדה שהן נראו על קו האופק הרחוק בעת הקרב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1798 צעד נפוליאון מאלכסנדריה לקהיר לאחר שכבש את זו הראשונה. הוא נתקל בכוחות הממלוכים השליטים במרחק של 15 ק"מ מהפירמידות ובמרחק של 6 ק"מ בלבד מקהיר. הכוחות הממלוכים היו בפיקודם של שני הגאורגים הממלוכים, מוראד ביי ואיברהים ביי ולרשותם עמד כוח פרשים רב עוצמה. קרב זה נודע בשם קרב שוברה חיט.

נפוליאון הסיק את המסקנה שהכוחות המצריים היחידים שהיו בעלי ערך כלשהו היו הפרשים. הוא האיץ בכוחותיו, באומרו: "קדימה! זכרו שממרומי המבנים האלה משקיפים עליכם ארבעת אלפים שנה".[1]

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון הורה לכוחותיו להתקדם מול צבאו של מוראד ביי כשכל אחת מחמש הדיוויזיות של צבאו מאורגנת בצורת ריבוע חלול כשהפרשים, התגבורות והאספקה במרכז והארטילריה בפינות.

הדיוויזיות הצרפתיות התקדמו דרומה במדורג, כשהאגף השמאלי מוביל והאגף השמאלי מוגן על ידי הנילוס. נפוליאון מיקם מימין לשמאל את הדיוויזיות של לואי דיסה, ז'אן רנייה, שארל דוגה, ויאל ולואי אנדרה בון. בנוסף, שלח דיסה כוח קטן שיכבוש את הכפר הסמוך ממערב, ביקטיל.

מוראד ביי ציווה על האגף הימני שלו לעגון על גדת הנילוס בכפר אימבבה (إمبابه), שהיה מבוצר והוחזק על ידי כוח רגלים וחומש בכמה תותחים עתיקים. הפרשים שלו התפרסו על האגף שלכוון המדבר. איברהים ביי, יחד עם הצבא שבראשותו, השקיף חסר אונים על הנעשה מהגדה המזרחית של הנילוס, כשאין בידו להושיע. צ'נדלר טוען שצבאו החזק של נפוליאון שמנה 25,000 איש, היה ביתרון מספרי על פני 6,000 הפרשים ו-15,000 חיילי הרגלים של הממלוכים.[1]

בערך בשעה 15:30, הסתערו הפרשים הממלוכים על הצרפתים ללא התראה מוקדמת. הריבועים הדיוויזיונים של דיסה, רנייה ודוגה החזיקו מעמד והניסו את הפרשים בירי רובי מוסקט ועם אש ארטילריה. בהיעדר יכולת מצדם לעשות רושם על העוצבות הצרפתיות, כמה מהממלוכים המתוסכלים רכבו כדי לתקוף את הכוחות המנותקים של דיסה, אך גם פה הם נחלו כישלון.

בינתיים, קרוב יותר לנהר, התפרסה הדיוויזיה של בון בטורי תקיפה והסתערה על אימבבה. עם כניסתם לכפר, הניסו הצרפתית את חיל המצב. כשהם לכודים כנגד הנהר, רבים מפרשים הממלוכים וחיילי הרגלים ניסו לשחות אל מקום מבטחים ומאות מהם טבעו.

נפוליאון דיווח על 29 הרוגים ועל 260 פצועים מקרב חייליו. אבדותיו של מוראד ביי היו כבדות הרבה יותר, ככל הנראה כ-3,000 איש מחיל הפרשים הממלוכי שלא היה להם תחליף ומספרים בלתי ידועים של חיילי רגלים. מוראד ביי עצמו נמלט למצרים העליונה, שם הוא המשיך לנהל מערכת גרילה עד שהוא הובס על ידי דיסה בסוף שנת 1799.

לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור הקרב, מעשה ידי פרנסואה לואי ג'וזפ ואטו

בהגיע החדשות על התבוסה שנחלו הפרשים האגדיים שלהם, נמלטו הצבאות הממלוכים שהמתינו בקהיר לכוון סוריה כדי להתארגן מחדש. קרב הפירמידות סימל את תחילת הסוף של 700 שנות השלטון הממלוכי במצרים. למרות התחלה מעודדת זו, ניצחונו של האדמירל הוריישו נלסון בקרב הנילוס, עשרה ימים מאוחר יותר, שם קץ לתקוותיו של נפוליאון לכבוש את המזרח התיכון.

מאתר הקרב, שנבלע כיום בחלק המערבי של קהיר, לא נותר דבר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Chandler, David, The Campaigns of Napoleon New York, Macmillan, 1966
  • Cole, Juan, Napoleon's Egypt: Invading the Middle East Palgrave Macmillan, 2007
  • Herold, J. Christopher, Bonaparte in Egypt - London, Hamish Hamilton, 1962
  • Herold, J. Christopher, The Age of Napoleon. New York, American Heritage, 1963
  • Moorehead, Alan, The Blue Nile New York, Harper & Row, 1962

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב הפירמידות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבות במלחמות הנפוליאוניות (מחולקים לפי הקואליציות האנטי-צרפתיות)
ראשונה שנייה שלישית
קרב נירווינדן | קרב כף סנט וינסנט קרב הפירמידות | קרב הנילוס | קרבות בארץ ישראל | קרבות איטליה | קרב קופנהגן | קרב ההונלידן | קרב מרנגו גרנד ארמה | קרב כף פיניסטרה | קרב טרפלגר | קרב אולם | קרב אוסטרליץ
רביעית חמישית שישית שביעית
קרב קופנהגן | קרב ינה-אאורשטדט | קרב אילאו | קרב היילסברג | קרב פרידלנד קרב אבנסברג | קרב אספרן-אסלינג | קרב וגראם הפלישה לרוסיה | קרב בורודינו | קרב דרזדן | קרב סמולנסק | קרב ויטוריה | קרב לייפציג קרב קאטר ברה | קרב ווטרלו