לדלג לתוכן

קתדרלת ליצ'פילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתדרלת ליצ'פילד
Lichfield Cathedral
מידע כללי
סוג קתדרלה אנגליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ליצ'פילד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1195
תאריך פתיחה רשמי 1195 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן חול עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות גותית אנגלית, Decorated gothic עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 76.8 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°41′08″N 1°49′49″W / 52.6855°N 1.8303°W / 52.6855; -1.8303
www.lichfield-cathedral.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט מהאוויר
תוכנית הקתדרלה
קתדרלת ליצ'פילד
הספינה הראשית של קתדרלת ליצ'פילד
מבט מדרום על קתדרלת ליצ'פילד והפארק סביבה

קתדרלת ליצ'פילד היא קתדרלה גותית בליצ'פילד, סטפורדשייר שבאנגליה. היא הקתדרלה האנגלית היחידה מימי הביניים שבה שרדו שלושה צריחים מחודדים. הקתדרלה נבנתה בין השנים 11951340.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקתדרלה מוקדשת לצ'ד ממרסיה ומרים, אם ישו. אורכה הפנימי הוא 113 מטרים (371 רגל), ורוחב הספינה הראשית הוא 21 מטר ורוחבה בטרנספט הוא 50 מטר. גובה הצריח המרכזי הוא 77 מטרים (253 רגל) וגובה שני הצריחים המערביים הוא 58 מטרים (190 רגל) כל אחד. שלושת הצריחים מכונים לעיתים Ladies of the Vale.

הקתדרלה בנויה מאבן חול שנחצבה במחצבה בדרום ליצ'פילד. קירות הספינה הראשית נוטים במעט החוצה בגלל משקל אבן החול ששימשה לבניית קמרונות התקרה - במשקל של 200–300 טונות. בעת שיפוץ הקתדרלה משקל עודף זה הוסר כדי למנוע מהקירות לנטות עוד יותר החוצה.

ליצ'פילד סבלה מנזק כבד בזמן מלחמת האזרחים האנגלית, בין השאר כל חלונות הויטראז' נהרסו. למרות זאת, חלון קפלת הגבירה מכיל את אחד מחלונות הוויטראז' המצוירים הפלמים המשובחים ביותר שקיימים. חלון זה נוצר בשנות ה-1530 ויובא ב-1801 ממנזר הרקנרודה (Herkenrode) בבלגיה, אחרי שנרכש על ידי סר ברוק בות'בי אחרי שהמנזר פורק בזמן המלחמות הנפוליאוניות. בות'בי מכר את החלון לקתדרלה באותו מחיר בו קנה אותה. חלונות ויטראז' משובחים נוספים נוצרו על ידי בטון ואוונס (1819) וכן חלונות מהמאה ה-19, בפרט אלה של צ'ארלס אימר קמפה.

אסופת הבשורות של ליצ'פילד מכילה את הבשורה על-פי מתי את הבשורה על-פי מרקוס וחלק מוקדם של הבשורה על-פי לוקאס. הן כתובות בלטינית ומתוארכות לסביבות שנת 730. במקור, היו לאסופה שני כרכים, אך אחד מהם אבד בזמן מלחמת האזרחים האנגלית. אסופה זו קרובה בסגנונה לאוסף הבשורות של לינדיספרן. כתב היד מוצג בבית מועצת הקתדרלה (Chapter House) מחג הפסחא ועד חג המולד.

ה"קלוז" - המדשאה שסביב הקתדרלה - הוא השלם ביותר באנגליה וכולל חצר מימי הביניים שפעם גרו בה חברי המקהלה.

היסטוריה מוקדמת של הארכיבישופות של ליצ'פילד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר צ'ד מונה לבישוף של מסיה ב-669 הוא העביר את הבישופות שלו מרפטון לליצ'פילד, כנראה מכיוון שליצ'פילד הייתה כבר אתר קדוש - זירת קדושים מעונים (מרטירים) בתקופת השלטון הרומי בבריטניה. הקתדרלה הראשונה שנבנתה באתר הנוכחי נבנתה ב-700 לספירה כאשר הבישוף הדא בנה כנסייה חדשה כדי להכיל את העצמות של צ'ד, שהפכו למוקד צליינות מאז שמת ב-672.

אופה האדיר, מלך מרסיה, כנראה נטר טינה לבישופים שלו, וכרת ברית עם הארכיבישוף של קנטרברי בקנט, שבזמן שהיה תחת שליטתו של אופה, לא היה ממלכת מרסיה. לכן יצר אופה האדיר ארכיבישופות משלו בליצ'פילד, ששלטה על כל הבישופויות מההאמבר עד נהר התמזה. תהליך זה החל ב-786 עם אישורו של האפיפיור אדריאנוס הראשון. אופה קיבל את פני נציגי האפיפיור בחמימות ואלה נכחו בסינוד של צ'לסי (787), בה הוצע שהארכיבישופות של קנטרברי תוגבל כדי לפנות מקום לארכיבישופות החדשה שהקים אופה. הצעה זו זכתה להתנגדות עזה, אך אופה ונציגי האפיפיור ניצחו את הארכיבישוף Jænberht ומינו את היגברט כארכיבישוף של ליצ'פילד. האפיפיור אדריאנוס הראשון העניק להיגברט את הפליום ובכך הביע את תמיכתו במהלך. בתור תודה הבטיח אופה לשלוח מדי שנה ספינה ובה זהב לאפיפיור ולספק תאורה לבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. ברם, הארכיבישופות של ליצ'פילד שרדה רק 16 שנים, והסתיימה מעט אחרי מותו של אופה, ואז שוב הוחזרה לחסותה של הארכיבישופות של קנטרברי, תחת הארכיבישוף Æthelhard מקנטרברי.

בניית הקתדרלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1085 ועד סוף המאה ה-12 כנסיית העץ הוחלפו בקתדרלה נורמנית עשויה אבן. ב-1195 הוחלפה במבנה הנוכחי - הבנוי בסגנון גותי אנגלי - התאמה מקומית של האדריכלות הגותית שמוצאה בצרפת. העבודות החלו ב-1195 והושלמו רק ב-1340 עם בנייתה של קפלת הגבירה. בית המקהלה נבנה ב-1200, בית הרוחב (טרנספט) נבנה בשנים 1220-1240 והספינה הראשית נבנתה החל מ-1260. בית מועצת הקתדרלה (Chapter House) המתומן הושלם ב-1249 ונחשב לאחד החלקים היפים של קומפלקס הקתדרלה, עם סיתות וגילופי אבן מקסימים. בית מועצת הקתדרלה מכיל תצוגה של כמה מאוצרות הקתדרלה, בהם הבשורות של ליצ'פילד - כתב יד מאויר מהמאה ה-8.

על ליצ'פילד הוטלו שלושה מצורים גדולים בשנים 16431646, כאשר הקתדרלה שהוקפה בחומה ותעלה ששימשה כחפיר היוותה למעשה מתחם מבוצר. רשויות הקתדרלה תמכו במלך אנגליה, בעוד שתושבי העיירה תמכו בפרלמנט. על כן ב-1643 ביצרו רשויות הקתדרלה את ה"קלוז" - המתחם והמדשאה שסביב הקתדרלה. רוברט גרוויל, הברון ברוק השני, הוביל מתקפה על מתחם הקתדרלה המבוצר אך נהרג מקליע ב-2 במרץ 1643. סגנו של ברוק, סר ג'ון גל, החליף אותו בפיקוד על המצור. אף על פי שחיל המצב שתמך במלך נכנע לגל יומיים אחר כך, מתחם הקתדרלה נכבש מחדש על ידי הנסיך רופרט מהריין ב-20 באפריל. המהנדסים של רופרט פוצצו מטען חבלה כדי לחדור ההגנות ויצרו פרצה בחומה. מאחר שלא יכל להתמודד עם הפרצה, נכנע הפרלמנט למחרת.

הקתדרלה ניזוקה במלחמה: הצריח המרכזי נהרס, הגגות נהרסו וכל הזגוגיות של חלונות הויטראז' נופצו. במהלך שנות ה-1660 החל הבישוף ג'ון האקט בתיקון הקתדרלה ושיחזורה, כשהוא נעזר מכספים שהוענקו על ידי משפחת המלוכה שעלתה שוב לשלטון, אך השחזור ותיקון הנזק שנגרם במלחמת האזרחים האנגלית הושלמו רק במאה ה-19. עד המאה ה-19, על קצהו של הגמלון המקושט, בין שני הצריחים, עמד פסל ענק של צ'ארלס השני, מלך אנגליה, מאת הפסל סר ויליאם וילסון. כיום פסל זה נמצא ליד השער הדרומי.

שחזור ויקטוריאני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהמאה ה-18 הייתה תור זהב עבור העיר ליצ'פילד, היא הייתה תקופה של דעיכה עבור הקתדרלה. הספרייה מהמאה ה-15, שניצבה בספינה הצפונית, הוסרה וספריה הועברו למקומם הנוכחי, מעל בית מועצת הקתדרלה. רוב הפסלים שבחזית המערבית הוסרו, ופיתוחי האבן כוסו במלט רומי. בסוף המאה ארגן ג'יימס ויאט מספר עבודות שיפוצים חשובות, בהן הסרת המזבח הראשי כדי לאחד את בית המקהלה וקפלת הגבירה לחלל פולחן אחד, וכן הוסיף סורג אבן בכניסה לבית המקהלה. פרנסיס אג'ינטון יצר את חלון הויטראז' המזרחי והוזמן על ידי מועצת הקתדרלה לבצע עבודות נוספות בקתדרלה. החזית המערבית המקושטת היא תוצאה של שחזור וחידוש נרחב מהתקופה הוויקטוריאנית שעשה סר ג'ורג' גילברט סקוט. החזית המערבית כוללת דמויות מגולפות של מלכים, מלכות וקדושים. סקוט בחר לעבוד עם החומרים אימתי שאפשר, וכאשר זה לא התאפשר יצר חיקויים משובחים. הסורג של ויאט כלל פיתוחי אבן מימי הביניים שבהם השתמש סקוט כדי לבנות את מושבי הכמורה באזור המקדש. סורג מתכת חדש שיצרו פרנסיס סקידמור וג'ון בירני פיליפ לפי תוכניות של סקוט, הוא הישג מרשים של האמנות הוויקטוריאנית וכן אריחי המינטון שבבית המקהלה, שקיבלו השראה מאלה שנמצאו ביסודות בית המקהלה, וכיום נמצאים בספרייה.

המלאך של ליצ'פילד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2003 התגלה מתחת לספינההראשית לוח מהמאה ה-8 ועליו מגולף המלאך גבריאל. לוח זה בגובה 60 ס"מ סותת מאבן גיר והיה חלק מסרקופג שנחשב שהכיל את שרידיו של צ'ד ממרסיה.[1] הלוח נשבר לשלושה חלקים אך מעבר לכך לא ניזוק. על הלוח נתגלו שאריות של פיגמנטים אדומים מאותה תקופה. פיגמנטים אלה מתאימים לאלה שנמצאו באסופת הבשורות של ליצ'פילד, שתוארכו ל-730. תגליף המלאך נחשף לראשונה לציבור ב-2006 כאשר מספר המבקרים בקתדרלה שולש. אחר כך נלקח תגליף המלאך לבירמינגהאם שם נחקר במשך 18 חודשים. כיום לוח זה ועליו המלאך מוצג בקתדרלה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קתדרלת ליצ'פילד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Wilcox, Peter (2011). The Gold, the Angel and the Gospel Book. Lichfield Cathedral. pp. 16–17. ISBN 978-0-9558887-7-9.