רשות התעופה האזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשות התעופה האזרחית
סמליל רשות התעופה האזרחית
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט חוק רשות התעופה האזרחית, תשס"ה-2005
משרד אחראי משרד התחבורה
תאריך הקמה 2005
סוכנות קודמת מינהל התעופה האזרחית
ראש יואל פלדשו
מנהל יואל פלדשו עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי איירפורט סיטי
עובדים 120
האתר הרשמי של רשות התעופה האזרחית בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמליל רשות התעופה האזרחית עד שנת 2019

רשות התעופה האזרחית (או רת"א) הוקמה ב-13 במאי 2005 מכוח חוק רשות התעופה האזרחית, תשס"ה-2005, ותפקידה להסדיר ולפתח[1] את נושא התעופה האזרחית בישראל. לרשות מעמד סטטוטורי, והיא החליפה את מינהל התעופה האזרחית שפעל קודם לכן כאגף במשרד התחבורה. מקום מושבה של הרשות הוא באיירפורט סיטי. בראש הרשות עומד מסוף שנת 2014 יואל פלדשו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תקרית בטיחות חמורה ב-2007 שאירעה במרחב האווירי של נמל התעופה בן-גוריון הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת בטיחות התעופה בישראל, הידועה בשם ועדת לפידות. הוועדה הגישה את מסקנותיה בינואר 2008 ודו"ח הוועדה אומץ בעיקרו.[2]

בדצמבר 2008 הוריד ה-FAA את דירוג הבטיחות של ישראל לקטגוריה 2.[3] בעקבות בקשת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, מבקר המדינה פרסם ב-2010 חוות דעת על בטיחות התעופה בישראל לאחר מעקב של שנתיים.[4] ב-2012 דירוג הבטיחות של ישראל חזר לקטגוריה 1.[5]

תפקידי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 4 לחוק רשות התעופה האזרחית מגדיר את תפקידיה כדלקמן:

"(1) לקבוע ולהבטיח קיומם של סדרי תעופה פנית ארציים ובינלאומיים על פי דיני הטיס;
(2) להעניק רישיונות, היתרים ואישורים בתחום התעופה האזרחית, לפי דיני הטיס, ובכלל זה לאלה:
* (א) כלי טיס וציוד תעופתי;
* (ב) עובדי טיס, מפעילי כלי טיס ומפעילי צייד תעופתי;
* (ג) שדות תעופה, מנחתים, מיתקני בקרה, עזרי ניווט, אמצעי קשר ונתיבי טיסה;
* (ד) ייצור כלי טיס וחלקיהם;
* (ה) בתי ספר לטיס, מכוני הסמכה ומכוני בדק;
(3) לפקח על תחום התעופה האזרחית, ובכלל זה על שמירת רמה נאותה של בטיחות הטיסה בכלי טיס ישראלים ובכלי טיס המצויים במרחב האווירי של ישראל;
(4) לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי בינלאומי ופנים ארצי והוראות בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האווירית, לפי דיני הטיס;
(5) לפעול ליישומם של אמנות והסכמים בינלאומיים בתחום התעופה האזרחית, שישראל צד להם, וכן ליזום ולקיים קשרים עם גורמים בינלאומיים הפועלים בתחום האמור;
(6) ליזום מחקרים בתחום התעופה האזרחית ולרכז מידע ונתונים בתחום האמור;
(7) לייעץ לשר בכל עניין הנוגע לתפקידי הרשות;
(8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי הוראות חוק זה או לפי דיני הטיס."[6]

מבנה הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הרשות ניצב מנהל הממונה על ידי שר התחבורה. למנהל הרשות כפופות חמש יחידות מטה - יחידה המופקדת על תחום כח האדם והכספים, המטה התעופתי שתפקידו ליזום חקיקה תעופתית ולפרסם מידע תעופתי, היועץ המשפטי ויחידה ליחסים בינלאומיים המטפלת, בין היתר, בייצוגה של מדינת ישראל בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ובכל מגעיה הדו-צדדיים של המדינה בנושא חתימה ועדכון הסכמי תעופה, תחום בטיחות טיסה המטפל בפעולות מניעה, קליטה וניתוח של מידע בטיחותי והצגת תמונת הבטיחות הכוללת של התעופה בישראל.

עוד כפופים למנהל הרשות שישה אגפים:

  • אגף פיקוח אווירי - האגף מופקד על הפיקוח והאכיפה כלפי מפעילים אוויריים (מובילים אוויריים, תעופה כללית ותעופה ספורטיבית) ומכוני הבדק הישראליים. כמו כן, האגף אחראי על ביצוע בדיקות לכלי טיס זרים המגיעים לישראל, על בדיקת מכוני הבדק הזרים, על בדיקת תחנות ביעדים אליהם טסים המפעילים האוויריים הישראליים וטיפול בבקשות לפטור מיישום תקנות טיס. אגף פיקוח אווירי כולל:
    • מחלקת מובילים אוויריים
    • מחלקת תעופה כללית וספורטיבית
    • מחלקת רגולציה בפיקוח אווירי
    • יחידת רישום כלי טיס
    • מחלקת רישוי עובדי טיס
  • אגף תשתיות - האגף אחראי על קידום רגולציה (אסדרה), רישוי, פיקוח ואכיפה בתחומים המקצועיים השונים של התשתיות התעופתיות וניהול התעבורה האווירית: תשתיות קרקעיות לתעופה (מנחתים ושדות תעופה על רכיביהם), תכנון המרחב האווירי ותהליכי הטיסה, יחידות ניהול התעבורה האווירית ומערכות התקשורת העקיבה והניווט התעופתיים על הקרקע (שאינם חלק מכלי הטיס). האגף אחראי לפיתוח מרחב הפיקוח התעופתי הישראלי שהוקצה לתעופה האזרחית, לכתיבת תוכניות פיתוח שנתיות ורב שנתיות ולנושאי איכות הסביבה בהקשרי שדות התעופה. האגף אחראי לקשר עם חיל האוויר, משרד הביטחון ומינהל התכנון בתחומי אחריותו. האגף אחראי לקשר עם רשויות התעופה במדינות השכנות בתחומי ניהול התעבורה האווירית בין המדינות ותכנון נתיבי הטיסה. האגף אחראי על פרסומי המידע התעופתי של ישראל והוראות התעבורה האווירית במסגרת ה- AIP והפמ"ת בהתאם לדרישות והנחיות ארגון התעופה הבינלאומי. אגף תשתיות כולל:
    • מחלקת שדות תעופה והגבלות בניה
    • מחלקת תשתיות אוויריות
    • מחלקת תעבורה אווירית
    • תחום תקשורת ומערכות עקיבה וניווט CNS
    • תחום ניהול מידע תעופתי (AIM)
  • אגף כשירות אווירית - האגף מופקד על מערך הרישוי, הפיקוח והאכיפה בנושאים הנדסיים ובייצור של כלי טיס, חלקיהם וציוד תעופתי, וכן על תוכנית בטיחות הפעלה מתמשכת (COS). אגף כשירות אווירית כולל:
    • רישוי כלי טיס א'
    • רישוי כלי טיס ב'
    • מחלקת ייצור כלי טיס
    • מחלקת פיתוח וניסויים
  • אגף כלכלה ויחסים בינלאומיים - האגף מופקד על האסדרה הכלכלית של תובלה אווירית מסחרית בענף התעופה האזרחית.
  • אגף ארגון, משאבים וטכנולוגיה - האגף אחראי על הפיתוח הארגוני, הלמידה וניהול הידע בארגון; על ניהול המשאב האנושי, התקציב ותכניות העבודה; על פיתוח מערכות המידע בארגון ועל קידום תהליכים לשיפור השירות לציבור.
  • הלשכה המשפטית - תפקיד הלשכה המשפטית של רשות התעופה האזרחית (רת"א) הוא ליתן יעוץ והנחייה לכלל גורמי רת"א בהיבטים המשפטיים של פעולתם, ובפרט בפרשנות דיני הטיס והפעלת סמכויות לפיהם. במסגרת זו, הלשכה המשפטית של רת"א מעמידה לרשות הנהלת רת"א כלים ואמצעים משפטיים הדרושים ליישום מדיניות מנהל רת"א.

ראשי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

'שם כהונה
אודי זהר 2005–2008[7]
גיורא רום 2008–2014[8]
יואל פלדשו 2014 עד היום[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]