לדלג לתוכן

המפקדה הארצית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ראש המטה הארצי)

המפקדה הארצית (מ"א) היה הגוף שהופקד על הניהול הכולל של ארגון ההגנה.

תולדות המפקדה הארצית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפקדה הארצית הוקמה ב-1930, לאחר שמוסדות היישוב הכירו בצורך תיאום ההגנה המאורגנת ליישובים תחת פיקוח אזרחי, כחלק מלקחי מאורעות תרפ"ט. עד אז התנהל ארגון "ההגנה" מול ועדים מקומיים בערים השונות שלא היו כפופים לו ופעלו לרוב באופן עצמאי. עם הקמתה, הוכפפה המפקדה הארצית תחת הוועד הלאומי והסוכנות היהודית בראשותו של דוד בן-גוריון. המפקדה הייתה מורכבת הן מנציגי ההסתדרות שייצגו את מחנה הפועלים והן מנציגי המחנה האזרחי (סוחרים, תעשיינים והתאחדות האיכרים) בחלוקה שווה של 3-4 נציגים לכל מחנה. עקב החלוקה הפוליטית למפלגות והאינטרסים המנוגדים, התגלעו ויכוחים לא מעטים והטיפול של המפקדה בבעיות שנוצרו היה לעיתים מלווה בחשדנות ובסחבת. בשנת 1938, לאחר מאבק ארוך צורף גם נציג של הפועל המזרחי, שמעון וסרמן[1].

כדי לשפר את תפקוד המפקדה הארצית ולמסד את ארגון "ההגנה" כצבא לכל דבר, הוחלט ב-1937 להעמיד רמ"א - ראש המפקדה הארצית שאותו מינתה הסוכנות, וב-1939 הוחלט למנות ל"הגנה" מטה כללי שהיה אחראי לצד המבצעי של הארגון, תחת מרות המפקדה הארצית. המפקדה הארצית שימשה מעתה כמעין דרג מדיני, גוף הקובע מדיניות כוללת למטכ"ל "ההגנה" ולרמטכ"ל העומד בראשו. כמו כן עסקה המפקדה בצד הכלכלי של הארגון, ברכש נשק וכלי לחימה ובגיוס אנשים. המפקדה הארצית והמטכ"ל כונו בשם "הפיקוד העליון".

בנובמבר 1942 הוחלט על הקמת ועדות[2]:

עוד ב-1947 חתר דוד בן-גוריון לביטול המפקדה הארצית על מנת שלא לערב גוף פוליטי בהנהגת הצבא העתידי. ב-2 במאי 1948 שלח בן-גוריון לרמ"א, ישראל גלילי, מכתב המודיע על סיום כהונתו, וזה נכנס לתוקף למחרת (ראו גם מרד הגנרלים). חלק מסמכויות המפקדה הועברו למטכ"ל של צה"ל וחלקן הועברו למחלקת הביטחון בסוכנות (שהתפתחה למשרד הביטחון).

חברי המפקדה הארצית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המפקדה הארצית:

מניין שם תחילת

כהונה

סיום הערות
1 יוחנן רטנר 1938 1939
2 יעקב ריזר 1939 1941
3 משה סנה 1941 1946 לימים ח"כ
מ"מ זאב פינקלשטיין 1946 1947
4 ישראל גלילי 1947 1948 לימים ח"כ ושר בממשלת ישראל

עם החברים במפקדה לאורך השנים נמנו:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמ' 329-330
  2. ^ אשכול:ביוגרפיה, עמ' 644, הערה 508
  3. ^ אהרן ציזלינג - חלוץ ולוחם, למרחב, 17 בינואר 1964
  4. ^ מת ברוך רבינוב, דבר, 6 ביולי 1979
  5. ^ י. פרחי, משק־הכספים של הצבא - על טהרת מפלגה אחת, על המשמר, 16 בנובמבר 1949
  6. ^ דוד תדהר (עורך), "דב גפן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1170