רבקה דוידית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבקה דוידית, 1956

רבקה דָוִידית-דוֹר (ט"ז באדר א' תרס"ח, 17 בפברואר 190819 במרץ 1970) הייתה גננת ומורה, סופרת ומשוררת ילדים עברית, מתרגמת ומבקרת קולנוע ותיאטרון. פרסמה שירים, סיפורים ופיליטונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבקה דוידית נולדה בשנת 1908 בעיר בנדרי שבבסראביה, באימפריה הרוסית (כיום במולדובה), בתם של שרה ולוי דוידוביץ'. היא גדלה ולמדה בעיר, ובשנת 1921, כשהייתה בת שתים עשרה עלתה עם הוריה ומשפחתה לארץ ישראל. אחיה הצעיר היה איש הצבא אהרן דוידי.

לאחר שהשלימה את לימודיה בבית המדרש למורים וגננות בתל אביב, יצאה לקיבוץ, והייתה כמה שנים מורה וגננת בקיבוץ. לאחר מכן שבה לירושלים, ולימדה כשנתיים בבית ספר לילדים עזובים. בד בבד עם עבודתה החינוכית החלה לפרסם מיצירתה לילדים. קודם בעיתוני הילדים ואחר כך גם בספרים שהוציאה.

שנים רבות היה לרבקה דוידית טור קבוע בעיתון "דבר" (בחתימה "עטלף" ו"בת לוי"), ובו כתבה ביקורות על קולנוע ותיאטרון. מלבד כתיבתה שלה היא גם תרגמה ספרים לילדים, בעיקר מרוסית. אחדים מהם היו מאוד ידועים בשעתם, בהם הספר "זִפְתִינוֹק", שכתבה על פי ספר ילדים מאוד מפורסם מאת סופר הילדים הרוסי קורניי צ'וקובסקי. הספר מספר, בחרוזים המושכים את הלב, על ילד ששנא ניקיון וסדר ומה שעלה בגורלו.

ספר אחר שתרגמה, "בן המלח", של הסופר הצרפתי הקטור מלו, התפרסם מאוד בשעתו. הספר מספר על חייו של ילד, בן למלח. על פי ספרו זה של הקטור מלו נעשו גם סרטים, וסרטי טלוויזיה.

אחדים משירי הילדים של דוידית הולחנו, בהם "עשר אצבעות לי יש", שהולחן על ידי דוד זהבי.

רבקה דוידית הייתה נשואה לסופר, העורך והמתרגם חיים אברבאיה (1910–1967) (בנו של יהושע אברבאיה, מראשי פקידות פיק"א בארץ).[1] לאחר מכן נישאה לד"ר מנחם דור (1901–1998), זואולוג ומרצה במכללת בית ברל, מחבר ה"לקסיקון זואולוגי", אלמנהּ של המשוררת וסופרת הילדים מירי דור (1910–1945). רבקה דוידית נפטרה בתום מחלה קצרה ב-1970, בגיל 62. נקברה בבית העלמין קריית שאול.[2] במותה הותירה את בעלה מנחם, את בנה עידו ואת אחיה צבי דוידי, אחותה חביבה בלפוריה קדמי ואחיה אהרון דוידי.[3]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתרגומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ל"נ טולסטוי, ספורים לקטנים (עברית: רבקה דוידית; ציר: דוד הנדלר), תל אביב: עם עובד, תש"ו.
  • ספורים נבחרים מן הספרות הרוסית (כולל סיפורים מאת: נ"ו גוגול, א"ס טורגניב, פ"מ דוסטויבסקי, ל"נ טולסטוי, א"פ צ'כוב, מכסים גורקי; תרגמה רבקה דוידית; הציורים: דוד הנדלר), תל אביב: עם עובד, תש"ז. (מהדורה ב: תשי"ג; מהדורה ג: תשי"ז.)
  • הקטור מלו, בן המלח: ספור (עובד על-פי המקור הצרפתי בידי ר' דוידית),‫ תל אביב: עם עובד, תשי"ב. (הופיע גם במסגרת "ספריית דן חסכן", עם עובד, תשל"א 1971.)
  • א. דנקו (רו'), שחקנים של עץ (תורגם מרוסית בידי רבקה דוידית; ציורים מאת אסתר פולק),‫ תל אביב: עם עובד, תשי"ט 1958. (רומן לבני הנעורים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "רבקה דוידית", ג. קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך א,‫ מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטה:

שירים מפרי עטה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן רטוש (אוריאל שלח), מכתבים: 1937–1980; ערך: י. עמרמי (יואל), תל אביב: הדר, 1986, עמ' 17, 350.
  2. ^ רבקה דוידית באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  3. ^ רבקה דור (דוידית), מעריב, מודעת אבל, 22 במרץ 1970 (מודעה).