לדלג לתוכן

רגיסטן

רגיסטן
Регистон
Registon maydoni
רגיסטן ושלוש המדרסות שלו. משמאל לימין: מדרסת אולוג בג, מדרסת טיליה-קורי ומדרסת שר-דור
רגיסטן ושלוש המדרסות שלו. משמאל לימין: מדרסת אולוג בג, מדרסת טיליה-קורי ומדרסת שר-דור
רגיסטן ושלוש המדרסות שלו. משמאל לימין: מדרסת אולוג בג, מדרסת טיליה-קורי ומדרסת שר-דור
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2001, לפי קריטריונים 1, 2 ו-4
שטח האתר 11.23 קמ"ר
שטח אזור החיץ 13.69 קמ"ר
הקמה
תקופת הבנייה ?–1417
מיקום
מדינה אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן
עיר סמרקנד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 39°39′17″N 66°58′32″E / 39.65471525483579°N 66.97562921619226°E / 39.65471525483579; 66.97562921619226
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רגיסטןאוזבקית: Регистон, Registon; באנגלית: Registan) הייתה הכיכר המרכזית של העיר העתיקה סמרקנד, שהייתה בירת האימפריה הטימורית וגם בירתה של הרפובליקה האוזבקית במסגרת ברית המועצות. השם Rēgistan בפרסית: ریگستان פירושו "מקום חולי" או "מדבר". בשנת 2001 רגיסטן נכללה ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו יחד עם שאר חלקי העיר העתיקה של סמרקנד.[1]

רגיסטן הייתה כיכר ציבורית, שבה התאספו תושבי העיר לשמוע הכרזות מלכותיות ומקום בו בוצעו ההוצאות להורג הפומביות. הקריאה לציבור להגיע לכיכר נעשתה בהקשה על צינורות נחושת גדולים שנקראו דז'רצ'יס. סביב הכיכר נבנו שלוש מדרסות (מכללות איסלאמיות), בארכיטקטורה אסלאמית ייחודית.

שלוש המדרסות, שהוקמו סביב הרגיסטן הן:

  • מדרסת אולוג בג Ulugh Beg (1420–1417),
  • מדרסת שר-דור (1619–1636) Sher-Dor,
  • מדרסת טיליה-קורי (1646–1660) Tilya-Kori.

מדרסת אולוג בג (1417–1420)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרסת אולוג בג (אנ'), (בפרסית: مدرسه الغ بیگ) נבנתה על ידי אולוג בג בתקופת האימפריה הטימורית של טימור לנג, המונגולי. הכניסה למדרסה בעלת איוואן (אנ') מרשים עם קשת לאנסט (כמו שער ניצחון) הפונה לכיכר. בפינות המבנה ממוקמים מינרטים גבוהים. לוח הפסיפס מעל קשת הכניסה של האיוואן מעוטר בקישוטים גאומטריים מסוגננים. החצר הפנימית המרובעת כוללת מסגד וחדרי הרצאות, והיא מוקפת בחדרים שהיו המעונות שבהם התגוררו סטודנטים מאמינים. לאורך צירי המבנה ישנן גלריות. במקור מדרסת אולוג בג הייתה בניין בן שתי קומות עם ארבע חדרי הרצאות בעלי כיפות בכל פינה.

מדרסת אולוג בג, הייתה אחת מאוניברסיטאות הדתיות הטובות ביותר במזרח המוסלמי במאה ה-15 לספירה. עבדול-רחמן ג'מי (אנ'), המשורר הפרסי, המלומד, המיסטיקן, המדען והפילוסוף למד במדרסה.[2] אולוג בג עצמו מקים המדרסה שהיה מתמטיקאי ואסטרונום, הרצה במדרסת אולוג בג. בתקופת ממשלתו של אולו בג הייתה המדרסה מרכז למידה אוניברסיטאי.

מדרסת שר-דור (1619–1636)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-17 הורה שליט סמרקנד, ילנגטוש בקהודור, לבנות את המדרסות שר-דור (בפרסית: شیردار) וטיליה-קורי (בפרסית: طلاکاری). פסיפסי הנמרים עם השמש העולה על גבם מייחדים אותם בשל תיאורם של יצורים חיים ושימוש במוטיבים פרסיים.

מדרסת טיליה-קורי (1646–1660)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשר שנים לאחר שנבנתה מדרסת שר-דור נבנתה מדרסת טיליה-קורי. משמעות השם טיליה-קורי הוא "מוזהב". המדרסה לא הייתה רק מכללה ומגורים לסטודנטים, אלא שהיא שימשה גם כמסגד. המסגד בטיליה-קורי היה המסגד הגדול בסמרקנד. לטיליה-קורי יש חזית ראשית בת שתי קומות וחצר ענקית שבשוליה חדרי מעונות הסטודנטים, ארבע גלריות לאורך צירי המבנה. המסגד ממוקם בחלקה המערבי של החצר. האולם המרכזי של המסגד מוזהב.

תצלום פנורמי של הרגיסטן: מרכז העיר העתיקה של סמקרנד ושלושת המדרסות (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
תצלום פנורמי של הרגיסטן: מרכז העיר העתיקה של סמקרנד ושלושת המדרסות (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

מבנים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאוזוליאום של שייבאני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממזרח למדרסת טיליה-קורי נמצא המאוזוליאום של מוחמד שייבּאני ח'אן מהמאה ה-16. הוא היה מנהיגם של האוזבקים שהפילו את השושלת הטימורית במרכז אסיה ונכדו של אבול-חייר חאן (אנ'). במהלך השנים שלאחר מכן האוזבקים התיישבו בעיקר במרכז אסיה. הפלישה האוזבקית במאה ה-15 לספירה, הייתה פרק חשוב בהיווסדות של האומה האוזבקית הנוכחית.

כיפת צ'ורסו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיפת צ'ורסו (1785) ממוקמת מאחורי השר-דור, בדרום מזרח הרגיסטן בצומת הכבישים המחברים בין סמרקנד, טשקנט, בוכרה ושאחריסאבז. המילה צ'ורסו באה ממקור פרסי, שמשמעותה "צומת דרכים". כיפת צ'ורסו נכללת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו יחד עם שאר חלקי העיר העתיקה של סמרקנד.

כיפת צ'ורסו הייתה במקור בזאר שנבנה במאה ה-15 אך נבנתה מחדש במאה ה-18 והפכה לשוק.[3] המבנה הנוכחי נבנה בתקופת שלטונו של אמיר שחמוראד, בשנת 1785. בתקופה הסובייטית, המבנה הפך לבניין זיכרון, בו נמכרים רק מזכרות ופריטים קטנים לשימוש יומיומי. בשנת 2005, הבעלות על צ'ורסו הועברה לאקדמיה לאמנויות של אוזבקיסטן. כיפת צ'ורסו משמשת במאה העשרים ואחת, כגלריה לאמנות המאכלסת את יצירותיהם של אמנים עכשוויים והיסטוריים כאחד. האמנות המוצגת בגלריה צ'ורסו מציגה את התרבות, ההיסטוריה והמגוון של העם האוזבקי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רגיסטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ UNESCO World Heritage Centre, Samarkand - Crossroad of Cultures, UNESCO World Heritage Centre (באנגלית)
  2. ^ Mukminova, RG (2007). "The role of Islam in education in Central Asia in the 15th–17th centuries". STUDIES ON CENTRAL ASIA Nuova Serie. 1. 87: 155–161. JSTOR 25818118.
  3. ^ Ancient Business Center "Chorsu" in Samarkand