רות הקטין
 |
|
| תאריך לידה | 18 בדצמבר 1901 |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1923 |
| תאריך פטירה | 14 ביולי 1991 (בגיל 89) |
| כנסות | 3 - 6 |
| סיעה | אחדות העבודה - פועלי ציון, המערך הראשון, העבודה |
| תפקידים בולטים | |
רות הַקְטִין (18 בדצמבר 1901 – 14 ביולי 1991) הייתה חברת הכנסת בכנסות השלישית עד השישית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקטין נולדה בסוסניציה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) בשנת 1901. למדה בבית ספר תיכון, עבדה בפקידות והייתה פעילה במפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס). בשנת 1923 עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ תל יוסף.
הייתה חברת מפלגת אחדות העבודה. בשנת 1930 הייתה בין מקימי מפא"י (שנוסדה כאיחוד בין מפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר). פרשה ממפא"י יחד עם סיעה ב' והשתייכה לתנועה לאחדות העבודה.
לאחר מלחמת העולם השנייה יצאה לאירופה והייתה רכזת חברתית במחנות עולים. בשובה לארץ פרצה מלחמת השחרור והיא שימשה כקשרית בין התנועה הקיבוצית לבין הלוחמים ברחבי הארץ.[1]
בשנת 1948 הייתה בין מייסדי מפ"ם (שהוקמה כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר ובין התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון). הייתה חברת מזכירות הקיבוץ המאוחד ובשנת 1952, עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, עברה עם חברי מפ"ם לקיבוץ עין חרוד מאוחד. בשנת 1954 פרשה ממפ"ם יחד עם חבריה שהקימו מחדש את מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון.
הייתה חברת מרכז נעמת וחברת ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות. נבחרה מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון לכנסות ה-3 ועד ה-5. נבחרה מטעם המערך הראשון לכנסת ה-6.
ספר זיכרונותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כברת הדרך שלי / רות הקטין, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1990.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א-2011
