רות הקטין

רות הקטין

רות הקטין, 1966
לידה	18 בדצמבר 1901 סוסניציה, האימפריה הרוסית
פטירה	14 ביולי 1991 (בגיל 89) מדינת ישראל
מדינה
תאריך עלייה	1923
מקום קבורה	בית העלמין, קיבוץ חולתה
מפלגה	אחדות העבודה
סיעה	אחדות העבודה - פועלי ציון, המערך, העבודה
חברת הכנסת 15 באוגוסט 1955 – 30 בנובמבר 1959 (4 שנים ו־15 שבועות)
25 באוקטובר 1960 – 17 בנובמבר 1969 (9 שנים) כנסות 3, 4 - 6
תפקידים בולטים סגנית יושב ראש הכנסת

רות הַקְטִין (18 בדצמבר 1901 – 14 ביולי 1991) הייתה חברת הכנסת בכנסות השלישית עד השישית.

ביוגרפיה

הקטין נולדה בסוסניציה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) בשנת 1901. למדה בבית ספר תיכון, עבדה בפקידות והייתה פעילה במפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס). בשנת 1923 עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ תל יוסף.

הייתה חברת מפלגת אחדות העבודה. בשנת 1930 הייתה בין מקימי מפא"י (שנוסדה כאיחוד בין מפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר). פרשה ממפא"י יחד עם סיעה ב' והשתייכה לתנועה לאחדות העבודה.

לאחר מלחמת העולם השנייה יצאה לאירופה והייתה רכזת חברתית במחנות עולים. בשובה לארץ פרצה מלחמת השחרור והיא שימשה כקשרית בין התנועה הקיבוצית לבין הלוחמים ברחבי הארץ. באותן שנים פעלה במסגרות ההסתדרות והרצתה מטעם המפלגה בכל רחבי הארץ. בין מאבקיה באותן שנים גם הדרישה לספק סיוע רפואי לכל נקודות היישוב.

בשנת 1948 הייתה בין מייסדי מפ"ם (שהוקמה כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר ובין התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון). הייתה חברת מזכירות הקיבוץ המאוחד ובשנת 1952, עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, עברה עם חברי מפ"ם לקיבוץ עין חרוד מאוחד. בשנת 1954 פרשה ממפ"ם יחד עם חבריה שהקימו מחדש את מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון.

הייתה חברת מרכז נעמת וחברת ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות. נבחרה מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון לכנסות ה-3 ועד ה-5. נבחרה מטעם המערך הראשון לכנסת ה-6. כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת השישית. בין היתר הייתה מיוזמות "חוק יחסי ממון" ו"חוק נכסי משפחה", כמו כן קידמה חקיקה העוסקת ברכוש משותף לגברים ונשים, את חוק שירות חובה לרופאים בספר ואת האיסור על פיטוריהן של נשים בהריון ממקומות עבודה. בנוסף, הייתה מראשוני יוזמי נישואים וגירושים אזרחיים בישראל וגיוס בחורי ישיבות - שתי הצעות שהיו מתקדמות לשעתן, ויזמה את הרחבת חוק חינוך חובה לגילאי 4 ואת החמרת הענישה על עבירות סרסור.

עם פרישתה מהכנסת היו המועמדות להחליפה רחל רבין, אחותו של יצחק רבין וחנה גורי אחותו של המשורר חיים גורי אך לבסוף נבחרה עדה פיינברג-סירני.

בשנת 1973 הופיעה בפעם האחרונה ברשימת מועמדי המערך לוועידה ה-12 של ההסתדרות.

רות הקטין הייתה אשת שלום הקטין, אימו של יצחק הקטין וסבתם של עמירם הקטין שנפל במלחמת יום הכיפורים ב-8 באוקטובר 1973, ושל אהוד הקטין. רות הקטין נפטרה בשנת 1991 ונקברה בקיבוץ חולתה, לצד נכדה עמירם הקטין.

ספר זיכרונותיה

• כברת הדרך שלי / רות הקטין, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1990.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רות הקטין בוויקישיתוף

• רות הקטין, באתר הכנסת
• רות הקטין, באתר כנסת פתוחה

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.