חולתה

חולתה
Silo in hulata.jpg
סילו בחולתה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎80 מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 719 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
אתר הקיבוץ

חוּלָתָה (לפנים גם חולתא) הוא קיבוץ באזור עמק החולה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. היישוב קרוי על שם אגם החולה.

חדר האוכל בקיבוץ
חדר האוכל בקיבוץ

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם על ידי חברי הנוער העובד, המחנות העולים והנוער העולה מגרמניה שקבלו הכשרה בתל חי[3]. בקיץ 1936 הגיעו מספר מועט מחברי הקבוצה ליסוד המעלה לעבוד אצל איכרי המושבה. במרץ 1937 ניתן להם להקים משק קטן על שטח של 6 דונם של הכשרת היישוב. שטח זה היה שייך ל"זיכיון (קונצסיה) החולה"[4], וכונה "חצר הזיכיון", ובו שכנו גם משרדי הזיכיון, בשני בתים הקיימים עד היום. שטח החצר נמצא היום בין רחוב המזח לבין החלק הדרומי של רחוב האגם ביסוד המעלה.[5] בעקבות ההתיישבות בחצר גדלה הקבוצה והגיעה ל-55 חברים[6], כ-30 ביסוד המעלה והשאר עבדו במקומות מרוחקים, כמו המפעל בסדום ובבניית גדר הצפון. החברים ביסוד המעלה קנו 2 פרות, 100 צאן ותרנגולות בסיוע קרן אדי קנטור שליד הסוכנות היהודית, גדלו שלושה דונם ירקות ותירס, עסקו במרעה גם עבור איכרי המושבה והפעילו סירת דיג. מספר חברים עבדו במפעל מי מרום[7][8].

המצב הביטחוני בימי המרד הערבי הגדול היה רעוע ונרשמו מספר התקפות על חברי הקבוצה[9][10].

ענף הדיג של הקיבוץ התפתח ובאוקטובר 1939 הקיבוץ היה אחראי ליותר ממחצית שלל הדיג העברי בארץ ישראל[11]. במאי 1941 ארעה דליקה ביישוב ששרפה את מחסן הבגדים, המזכירות והספרייה[12]. באוגוסט 1942 חכרה הקבוצה את אדמות דרדרה שממזרח לימת החולה מידי הקרן הקיימת לישראל ופלוגה של 25–30 מחברי הקבוצה התיישבה במקום שהגישה אליו הייתה בסירות בלבד[13]. ביולי 1947 הועברה הנקודה בדרדרה לידי קיבוץ איל.

המעבר למקום הקבע. הוצעו 2 הצעות למקום קבע עבור חולתה, אפשרות אחת הייתה להעביר את כל הקיבוץ לדרדרה שממזרח לאגם החולה, והאפשרות השנייה הייתה להתיישב על אדמות תלל שנרכשו על ידי פיק"א. בהצבעה בין החברים שנערכה באוגוסט 1943, הוחלט ברוב קולות לבחור באדמות תלל, הסמוכות מאוד למקום הזמני. בסוף 1945 החלה בניית יישוב הקבע, וב-1946 עבר הקיבוץ למקום.[14]

בדצמבר 1958 חוברה חולתה לרשת החשמל הארצית[15].

מאז ייבוש החולה ב-1958 עבר הקיבוץ לפרנסה מחקלאות ומתעשייה, ובשנים האחרונות גם מאירוח ומיזמויות עסקיות שונות.

כלכלת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ חולתה הוא קיבוץ משתנה (מופרט) שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי (לא שוויוני) ומשלמים עבור חלק מהשירותים שמספק הקיבוץ לחבריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ הכשרה חקלאית והגשמה בנוער העובד, דבר, 1 ביולי 1937
    לעזרת מפעל ההכשרה בתל חי, דבר, 16 בפברואר 1938
    עם הנוער העובד באלומות, דבר, 29 במאי 1938
  4. ^ זיכיון החולה הוא אגם החולה וסביבתו, שהיו שייכים לסולטן הטורקי, שהפך אותם לזיכיון. חובות הזכיין היו לייבש את הביצות ולהפריש 10,000 דונם מהאדמות לכפריים הערבים שעיבדו אותן בקיץ. תחילה רכשו את הזיכיון ערבים, ובשנת 1934 הוא נרכש על ידי התנועה הציונית
  5. ^ ע"פ שיחה עם אמנון לוין
  6. ^ יש תוכנית ליבוש אגם החולה..., באתר ישראל היום
  7. ^ חולתא, דבר, 25 ביולי 1938
  8. ^ ה. סולד אצל הנוער, דבר, 29 באפריל 1938
  9. ^ נפצע רועה יהודי ביסוד המעלה, הצופה, 28 ביולי 1938
  10. ^ התנקשות בדייגי חולתא, הצופה, 1 באוגוסט 1938
  11. ^ הדייג העברי באוקטובר, דבר, 16 בנובמבר 1939
  12. ^ דליקה גדולה בקבוצת חולתה, דבר, 22 במאי 1941
  13. ^ קבוצת חולתה חכרה את אדמת הקהק"ל בדרדרה, דבר, 18 באוגוסט 1942
  14. ^ אתר האינטרנט של חולתה
  15. ^ חשמל לחולתה מהרשת הארצית, דבר, 11 בדצמבר 1958


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.