הפילוג בקיבוץ המאוחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפילוג בקיבוץ המאוחד היה משבר חריף שפקד את התנועה הקיבוצית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, וגרם לפיצול בין תומכי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) לתומכי מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת).

הרקע לפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו שררה מתיחות על דרכו של הקיבוץ המאוחד שהוגדר כחלק אינטגראלי מהתנועה הציונית כולה והסתדרות העובדים ותושביו לא חויבו להשתייכות מפלגתית כלשהי מכיוון שרק בדרך זו ניתן היה לבנות יישובים גדולים הפתוחים לקליטה. לאחר קום המדינה ולאור החרפת המלחמה הקרה בעולם, שהטילה באותה עת את צילה על ישראל, ממשלת ישראל קיימה מדיניות של אי-הזדהות. עם החרפת המלחמה הקרה זנחה את מדיניותה והביעה תמיכה בגוש המערבי על ידי משלוח תרופות לדרום קוריאה והדבר השפיע על התנועה הקיבוצית כולה בעיקר בקיבוצים בהם התגוררו תומכי מפא״י ותומכי מפ״ם.

הפילוג באשדות יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצני הפילוג בתנועה הקיבוצית החלו בשנת 1950 באשדות יעקב שהיה היישוב הראשון שהתפלג. באפריל 1950 עלתה מחלוקת בנושא החינוך שנסובה סביב הרחקת החינוך מהפוליטיזציה. רוב אנשי הקיבוץ השתייכו למפא"י ולקיבוץ הגיעו 19 מדריכי נוער שהשתייכו למפ"ם והיה קיים חשש שהמדריכים ישפיעו על בני הנוער מבחינה זו.

לאור זאת הוקמה ועדה ציבורית שנקראה ועדת בית הספר אשר הופקדה על גיוס החברים לעבודה החינוכית וההוראה ושבוע לאחר הקמתה התקיים דיון בנוגע לאישור חברות במשק של 45 מועמדים חברות וביניהם מדריכי הנוער וחברותם נדחתה עקב השתייכותם למפ"ם וחשש להיווצרות רוב לתומכיה בקיבוץ. מזכירות הקיבוץ המאוחד התנגדה לדחיית קבלתם לחברות על רקע זה וחייבה את אשדות יעקב לקבלם לחברות והתפתח משבר בין תומכי מפא"י לתומכי מפ"ם בקיבוץ ובין אפריל לאוגוסט 1950 הסתמן תחילת הפילוג.

מועצת הקיבוץ המאוחד התכנסה בפתח תקווה באוגוסט 1950 והחליטה לאשר את חברותם של המועמדים בטענה שאי קבלתם סותרת את עקרונות הקיבוץ ואסרה על פילוג המשק וההמועצה שלחה ועדה לקיבוץ אך איסורה של המועצה וביקור הוועדה היו לשווא כיוון שתהליך הפילוג בקיבוץ כבר היה בעיצומו והחלו לצאת עלונים נפרדים ובחודש ינואר 1951 הופיע היומן הראשון באשדות עם התוספת "יומן הרוב במשק". באפריל 1951 החלה חלוקה במוסדות החינוך לפי השתייכות למפא״י או למפ״ם. הפילוג גרם לקרע בין משפחות ונעשתה הפרדה מלאה במערכת החינוך בספטמבר 1951, עם תחילת שנת הלימודים תשי״ב.

בעת פילוג הקיבוץ היו תומכי מפא"י הרוב במשק, כ-246 חברים אשר נשארו באשדות יעקב ותומכי מפ״ם הקימו קיבוץ נוסף צפונית לאשדות יעקב שאליו עברו 231 החברים תומכי מפ"ם. אדמות הקיבוץ, המים ומפעל הקיבוץ "אשד", חולקו באופן שווה. תהליך הפילוג הסתיים בשנת 1954 כאשר כל קיבוץ נשא שם נפרד: "אשדות יעקב איחוד" המזוהה עם מפא"י (במיקום בו הוקם אשדות יעקב) ו"אשדות יעקב מאוחד" המזוהה עם אחדות העבודה (צפונית אליו) כאשר רק דרך עפר מפרידה בין שני המשקים. כיום שני המשקים שייכים לתק"ם.

הפילוג בעין חרוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ עין חרוד קדם ל"קיבוץ המאוחד" וכונה גם "מולדת הקיבוץ". על אדמתו נבנו בניינים ומוסדות מרכזיים של הקיבוץ המאוחד. המאבק המרכזי בקיבוץ זה התמקד בחינוך בני המשק וחברות הנוער. בית הספר נוהל על ידי מפא"י אך המחנכים היו תומכי מפ"ם. על רקע זה פרץ ביולי 1949 ויכוח אשר הוביל לאספת משק.

בדצמבר של אותה שנה הגיע לקיבוץ גרעין של 60 עולים צעירים ממצרים שהודרך על ידי שני מדריכים, כאשר האחד תומך מפא"י והשני תומך מפ"ם. נסיונותיהם של המדריכים לכבוש את הנערים לדרכם הפוליטית חילקו את הגרעין לשתי קבוצות מתנגחות והגרעין פולג. כתוצאה מכך הוסכם כי חברות הנוער מעתה יודרכו מטעם מפלגה אחת בלבד. בקיץ של שנת 1950 עקב הסלמת הסכסוך בקיבוץ חולק התקציב לפי מפלגות בהתאם ליחס הכוחות במשק. כל חבר הצהיר על זהותו המפלגתית וקיבל עיתון לפי השקפתו הפוליטית, חברי מפא"י קראו את העיתון "דבר" וחברי מפ"ם קראו את העיתון "על המשמר". בהמשך התנהלה מחלוקת סביב הבחירות למזכירות של עין חרוד, וחברי הקיבוץ תומכי מפא"י חדלו לשלוח דמי חבר לקיבוץ המאוחד, דבר אשר הביא עמו תחושה שהפילוג בפתח.

חברי מפ"ם, שהיו מיעוט, סירבו לעזוב את אדמת הקיבוץ וליצור קיבוץ חדש. כארבע שנים נאבקו שני הפלגים על הזכות להישאר על אדמת המשק. רק בשנת 1955 קם היישוב של תומכי מפא"י על "גבעת קומי", ונקרא "עין חרוד איחוד". תומכי מפ"ם נשארו על אדמת עין חרוד ושינו את השם ל"עין חרוד מאוחד". בנייני הציבור נשארו משותפים לשני הקיבוצים והיוו קו מפריד בין הקיבוצים.

ההחלטה על הפילוג והקמת "איחוד הקיבוצים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצת הקיבוץ בנען שהתקיימה בין התאריכים 18 עד 19 בחודש מאי 1951, דובר על החזרת האחדות לאשדות יעקב. בהצבעה שנערכה עזבו חברי מפא"י את המועצה. עם פרישתם יצאה הודעה ברדיו על הקמת "קיבוץ ארצי ציוני-סוציאליסטי", כשהכוונה לאיחוד הקיבוצים. בין 1 ל-2 ביוני התכנסה מועצה של המתפלגים מהקיבוץ המאוחד והוקם "איחוד הקיבוצים", על יסוד הקיבוצים שפרשו בשלמותם מהקיבוץ המאוחד.

במשקים שהתפלגו אשר בהם פער הכוחות לא עלה על 20%, החלוקה התבצעה לפי הסכם שלפיו נקודת ההתיישבות הוותיקה נותרה בידי הרוב והרכוש חולק לפי רישומי האוכלוסייה של ראשית 1950 על מנת למנוע עימותים.

קיבוצים שהתפלגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב הפילוג השתייכו 78 יישובים לקיבוץ המאוחד, ולאחר מועצת נען יצאו ממנו 21 יישובים: כפר גלעדי, מעיין ברוך, כפר בלום, נאות מרדכי, איילת השחר, יפתח (קיבוץ), עין זיתים, כפר הנשיא, האון, מעגן, כנרת, אפיקים, תל יוסף, בית העמק, גלעד, רמת רחל, סנה (ברור חיל), מפלסים, דורות, חצרים וקיבוץ אפעל.

שלושת המשקים: אשדות יעקב, עין חרוד וגבעת חיים התחלקו על פי הגדרות של "איחוד" "ומאוחד". המתפלגים מגבעת השלושה הקימו קיבוץ חדש בשם עינת. המתפלגים מגבת הקימו את קיבוץ יפעת. חברי מפא"י ממשאבי שדה עברו לחצרים, חברי מפ"ם מבית העמק עברו לקיבוץ אייל וממעגן עברו חברי מפ"ם לבית אורן.

משאר הקיבוצים הייתה עזיבת המיעוט לקיבוצים אחרים (למשל מעין גב לגינוסר, מכפר סאלד לגבעת חיים איחוד, מגבעת ברנר לנצר סרני; לקיבוץ הגושרים הגיעו חברים מאיילת השחר, מכפר גלעדי, מנווה אור ומיד חנה).

הקיבוצים הפורשים הקימו באופן זמני מסגרת בשם איחוד הקיבוצים וכעבור מספר חודשים התאחדו עם חבר הקבוצות והקימו את התנועה הקיבוצית הנפרדת: "איחוד הקבוצות והקיבוצים".

חברים שעברו ממשקי האיחוד למשקי הקיבוץ המאוחד:[1]

חברים ילדים
מתל יוסף לבית השיטה 107 84
מיפתח להגוברים (גדות של היום) 35 12
מעין גב לגינוסר 90 85
מאיילת השחר להגושרים 34 31
מכפר גלעדי להגושרים 11 8
סה"כ 274 חברים 223 ילדים

חברים שעברו ממשקי הקיבוץ המאוחד למשקי איחוד הקיבוצים והקבוצות:[2]

חברים ילדים
מבית השיטה לאיילת השחר 102 123
משדות ים למעין צבי 20 18
משדה נחום ליפעת 18 16
ממחניים ליפעת 11 9
מגבעת ברנר לנצר סרני 100 124
מרמת הכובש לעינת 74 60
מיגור לגבעת חיים ולנוה ים 47 43
מכפר סאלד לגבעת חיים איחוד 78 84
מדפנה לכפר גלעדי 27 32
ממעוז חיים לדורות 18 28
משפיים לרמת יוחנן 14 19
מבית השיטה, מיגור ומכפר סאלד לרמת יוחנן 7 7
ממלכיה, מבית אורן ומבארי לגשר הזיו 6 8
סה"כ 522 חברים 571 ילדים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב צור, הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1984
  • יוסי אסף, הסכסוך הפוליטי בקיבוץ המאוחד 1951-1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 1987
  • ברוך כנרי, סנוורים: פרוטוקול הסמינריון על פילוג הקיבוץ המאוחד , הוצאת יד טבנקין, 2011.
  • כרמית גיא, בדרך ליד חנה
  • נעמן כהן, על האוטופיה: עלייתה ונפילתה של קבוצת קדושי פינסק , ת"א 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב צור, דו"ח המרכז לחקלאי ההסתדרות החקלאית ופעולותיה, 1984, עמ' 69
  2. ^ זאב צור, דו"ח המרכז לחקלאי ההסתדרות החקלאית ופעולותיה, 1984, עמ' 70