רחל כצנלסון-שזר

רחל כצנלסון-שזר
	רחל כצנלסון-שזר, 1964
לידה	24 באוקטובר 1885; ט"ו בחשוון תרמ"ו; בוברויסק, האימפריה הרוסית
פטירה	11 באוגוסט 1975 (בגיל 89); ד' באלול תשל"ה; ישראל
מקום קבורה	הר הרצל
תאריך עלייה	1912
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת סנקט פטרבורג
מפלגה	מפא"י
בן או בת זוג	זלמן שזר
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1958); פרס ברנר; יקיר ירושלים ;
	21 במאי 1963 – 24 במאי 1973; (10 שנים)
	→ רחל ינאית בן-צבי נינה קציר ←

רחל כצנלסון-שז"ר (ט"ו בחשוון תרמ"ו, 24 באוקטובר 1885^[1], בוברויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 11 באוגוסט 1975, ד' באלול תשל"ה, ירושלים) הייתה אשת ציבור ישראלית. נמנתה עם מייסדות מועצת הפועלות ופעלה לקידום הנשים בישוב. רעייתו של נשיא מדינת ישראל זלמן שזר.

ביוגרפיה

רחל כצנלסון נולדה בעיר בוברויסק שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה; בתחום המושב של האימפריה הרוסית) למשפחה מסורתית. בגיל 18 סיימה את לימודיה בגימנסיה הרוסית בהצטיינות, ומשום כך התאפשרה קבלתה לאוניברסיטה, שהייתה פתוחה בפני אחוזים בודדים מהקהילה היהודית בשל הנומרוס קלאוזוס. על פי רצונה השתלמה בלימודי יהדות וספרות יידיש ועברית, ובשנת 1909 מימשה את אפשרות ההשכלה הרשמית והתקבלה לאוניברסיטה בפטרבורג כסטודנטית לספרות והיסטוריה. באותן שנים למדה גם באקדמיה ללימודי היהדות בעיר. במהלך לימודיה פגשה לראשונה את זלמן רובשוב (לימים שזר), שלו נישאה בירושלים בשנת 1920.

לזוג הייתה בת אחת - רודה שזר (1921–1983) שנולדה עם תסמונת דאון.

קודם לתחילת לימודיה האקדמאיים, בשנת 1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית בבוברויסק.

כצנלסון עלתה לארץ ישראל בשנת 1912, והצטרפה לקבוצות עבודה בתל עדשים ובכנרת. כעבור שלוש שנים היא נמנתה עם מייסדותיה של תנועת הפועלות בגליל, שהייתה הבסיס לייסודה של מועצת הפועלות בשנות ה-20. בשנת 1916 נבחרה כצנלסון לוועדת התרבות הראשונה של תנועת הפועלים, לצדם של ברל כצנלסון ויצחק טבנקין, ופעלה יחד עמם להגברת השכלתם של פועלים. לאחר מכן נבחרה לחברת ועדת התרבות של מפלגת אחדות העבודה, ומשנת 1924 הייתה חברת ועדת התרבות של הסתדרות העובדים הכללית.

פועלה בהסתדרות התרכז במועצת הפועלות, וכצנלסון ייסדה את ביטאון מועצת הפועלות "דבר הפועלת", שאותו ערכה במשך 25 שנים. מלבד זאת הייתה חברת הוועד הפועל של ההסתדרות, חברת נשיאות הוועד הפועל הציוני וחברת מרכז מפא"י. מטעם גופים אלו היא נבחרה לשמש כצירה לקונגרסים ציוניים, לאספת הנבחרים ולכינוסים בינלאומיים. בשנים 1938 ו-1947 נשלחה בשליחויות חינוכיות אל יהדות פולין. בעיתון "דבר הפועלת" התפרסמו על ידה מסות ומאמרים בנושאים חינוכיים וספרותיים. מבחר מרשימותיה התפרסמו בספרים "מסות ורשימות" (1946, זוכה פרס ברנר)^[2] ו"על אדמת העברית" (1966)^[3].

לצד תפקידיה הציבוריים, ובראשם כעורכת "דבר הפועלת", עמדה כצנלסון-שזר לצדו של בעלה בתפקידיו הציבוריים השונים כחבר הכנסת, כשר בממשלת ישראל, כבכיר בסוכנות היהודית וכנשיא המדינה השלישי. כרעיית הנשיא היא פעלה להדק את קשרי המדינה עם ארגוני הנשים בתפוצות וקידמה את מעמדם של ארגוני נזקקים ושל סופרים ואמנים.

בשנת 1958 זכתה כצנלסון-שזר בפרס ישראל למדעי החברה^[4]. בשנת 1968 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".

רחל כצנלסון-שזר נפטרה בשנת 1975, והובאה לקבורה לצד בעלה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים. אחיה הם אברהם קצנלסון, יוסף כצנלסון, שמואל כצנלסון וראובן כצנלסון (אביהם של שולמית כצנלסון ושמואל תמיר).

עץ משפחת כצנלסון

מקרא

	הורות^[5]
	נישואין^[6]

	גבר
	אישה

	איש ציבור^[7]^[8]
	מדען^[8]

	רופא^[8]
	איש תרבות^[8]

שאול כצנלסון

ניסן כצנלסון
(מנהיג ציוני ומעוזריו של הרצל)

זלדה כצנלסון

בת-שבע כצנלסון
(ח"כ וממייסדות ויצו העולמית)

ד"ר ראובן כצנלסון
(ממייסדי הרפואה הציבורית ושלישו של טרומפלדור)

ד"ר אברהם כצנלסון
(מחותמי מגילת העצמאות)

יוסף כצנלסון
(ממייסדי האצ"ל)

שמואל כצנלסון

פרידה (כצנלסון) חומסקי

רחל (כצנלסון) שז"ר
(כלת פרס ישראל ומראשי הפועלות בישראל)

זלמן שזר
(נשיא המדינה)

שולמית כצנלסון
(כלת פרס ישראל)

שמואל תמיר (כצנלסון)
(עורך-דין ושר המשפטים)

רות תמיר (גורביץ')
(ספורטאית ומחנכת)

עליזה גרינברג (גורביץ')
(משוררת)

אורי צבי גרינברג
(משורר, ח"כ וחתן פרס ישראל)

פרופ' פייר שורקי
(יו"ר החוג לקרדיולוגיה גרעינית)

ליאורה תמיר-שורקי

דוד תמיר
(טייס חיל האוויר)

ד"ר נגה דוכובני
(מרצה לספרות אנגלית)

פרופ' אהוד דוכובני
(פיזיקאי - עומד בראש צוות המחקר של מאיץ החלקיקים בשווייץ)

עו"ד יוסף תמיר
(לשעבר חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין)

עו"ד עינת תמיר-קולסקי

כתביה

תנועת הפועלות, מפעליה ושאיפותיה, תל אביב: מועצת הפועלות, תש"ב 1941.
על אדמת העברית: מסות ורשימות, תל אביב: עם עובד, תשכ"ו.^[3]
שליווני ואינן, תל אביב: תרבות וחינוך בשיתוף עם מח' הפרסומים של המרכז לתרבות וחינוך, 1969.

שהתפרסמו לאחר מותה:

אדם כמו שהוא: פרקי יומנים ורשימות (בעריכת מיכל הגתי), תל אביב: עם עובד, תש"ן 1989.
רחל וזלמן שזר, החופים השנים: מכתבים, 1909–1963 (עריכה ודברי הסבר: מיכל הגתי), ירושלים: הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשנ"ט.

בעריכתה

וואס אַרבעטאַרינס דערציילן: אַ- ארץ ישראל בוך / צוזאמענגעשטעלט פון רחל כצנעלסאן-רובאשאוו, תל אביב: דפוס אחדות; ניו יורק: Pioneer Women's Organization,‏1931. (ביידיש)
עם פעמי הדור: ילקוט מחצית היובל של דבר הפועלת / בעריכת רחל כצנלסון-שזר, ירושלים: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – מועצת הפועלות, תשכ"ד.

הספר הראשון המוזכר כאן (ביידיש) הוא תרגום של ספר בעריכתה: דברי פועלות, תל אביב, 1929. לספר זה היו עוד תרגומים מלבד האמור - לגרמנית, לאנגלית וכנראה גם לבולגרית.

לקריאה נוספת

תמר שכטר, 'אימהוּת – מחוויה אישית לביטוי ציבורי: חייה ופועלה של רחל כצנלסון-שזר', מסכת ז (תשס"ח), 29–58.
תמר שכטר, לכבוש את הלב: סיפורה של רחל כצנלסון שזר (עורכת מרכזת: שלומית משולם), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשע"ב 2011. (ביוגרפיה)
יעקב שרת ונחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך א', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 19-28
ערן אלדר, "דבר הפועלת": קווים לדמותו של עיתון פועלות, קשר, אוניברסיטת תל אביב, גיליון 54, אביב 2020
תמר שכטר, 'לדובב שפתי שותקות: עיונים בקובץ "חברות בקיבוץ". הוצאת יד טבנקין, 2023

לנדסמן, נילי. הפועלות. חרגול הוצאה לאור, 2024

קישורים חיצוניים

רחל כצנלסון-שזר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
קורות חייה באתר נשיא מדינת ישראל
קורות חייה באתר מרכז זלמן שזר
קורות חייה וקטעי זכרונות מפיה באתר "האבות המייסדים של הציונות"
מיכל הגתי-חומסקי, רחל כצנלסון-שזר, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
דוד תדהר (עורך), "רחל כצנלסון-רובשוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1355
מרים שיר, עתונאית שזכתה בפרס ישראל, דבר, 6 במאי 1958
עפרה אליגון, רחל, רעייתו של הנשיא המיועד, מעריב, 17 במאי 1963
רבקה כצנלסון, רחל כצנלסון־שזר – דמות ותקופה, דבר, 6 ביוני 1963
ברכה חבס, העורכת: על רחל שזר לרגל הופעת "עם פעמי הדור", דבר, 19 ביוני 1964, המשך
נילי פרידלנדר, "החברות השרו שלווה על הלוחמים", מעריב, 14 באוגוסט 1967
נורית ארד, עבודתה הספרותית של רחל שזר – בבית ביאליק, דבר, 9 בדצמבר 1968
רבקה כצנלסון, רחל שזר: שבעה למותה, דבר, 20 באוגוסט 1975

הערות שוליים

^ לפי לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים בעריכת גצל קרסל: נולדה בט"ו בחשוון תרמ"ט, 20 באוקטובר 1888; כך באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה.
^ "פרס־ברנר" תש"ז לרחל כצנלסון־רובשוב, דבר, 1 באוגוסט 1947.
^ ¹ ² ראו ביקורת: שלמה גרודזנסקי, קוראה עברית, דבר, 18 במאי 1966.
^ מסיבה לרחל כצנלסון בבית "דבר" לרגל קבלתה את פרס ישראל, דבר, 5 במאי 1958.
^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
^ בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו
^ נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.
^ ¹ ² ³ ⁴ כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.

[1] לפי לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים בעריכת גצל קרסל: נולדה בט"ו בחשוון תרמ"ט, 20 באוקטובר 1888; כך באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה.

[2] "פרס־ברנר" תש"ז לרחל כצנלסון־רובשוב, דבר, 1 באוגוסט 1947.

[גרודזנסקי,_קוראה-3] ¹ ² ראו ביקורת: שלמה גרודזנסקי, קוראה עברית, דבר, 18 במאי 1966.

[4] מסיבה לרחל כצנלסון בבית "דבר" לרגל קבלתה את פרס ישראל, דבר, 5 במאי 1958.

[5] כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה

[6] בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו

[7] נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.

[מרובה-8] ¹ ² ³ ⁴ כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

מאגרי מידע	לקסיקון הספרות העברית החדשה
בקרת זהויות	NLI: 987007263758905171 BNE: XX6088018 BnF: cb166856534 (data) CiNii: DA11629260 GND: 1031679014 ISNI: 0000 0001 1572 8588 LCCN: n89134566 SUDOC: 186204264 VIAF: 64424460 WorldCat (עם VIAF): 64424460