זהא חדיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זהא חדיד
زها حديد
Zaha Hadid in Heydar Aliyev Cultural center in Baku nov 2013.jpg
לידה 31 באוקטובר 1950
בגדאד, בית המלוכה העיראקי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 2016 (בגיל 65)
מיאמי, פלורידה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות דה-קונסטרוקטיביזם עריכת הנתון בוויקינתונים
www.zaha-hadid.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרכז לאמנויות עכשוויות באוהיו. המיזם הראשון של חדיד באמריקה.
תחנת מכבי אש בויטרה, גרמניה
מרכז BMW בלייפציג, גרמניה
ספסל שעוצב על ידי זהא חדיד

זהא חדידערבית: زها حديد; 31 באוקטובר 1950 - 31 במרס 2016) הייתה אדריכלית בריטית ממוצא עיראקי. בתחילת דרכה הייתה חדיד מזוהה עם סגנון הדה-קונסטרוקטיביזם באדריכלות אך בהמשך דרכה דבקה בזרם האדריכלות הדיגיטלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדיד נולדה בבגדאד, במשפחה עשירה בת שלושה ילדים. אביה, מוחמד, ממשפחה עשירה ממצול, גדל בנצרת, שם הכיר את וחיג'ה סבונג'י ונישא לה. אביה היה תעשיין עשיר ופוליטיקאי. חדיד סיימה לימודיה לתואר במתמטיקה מהאוניברסיטה האמריקנית בביירות לפני שהחלה ללמוד אדריכלות באיגוד הארכיטקטוני (AA School of Architecture) שבלונדון. עם סיום לימודיה החלה לעבוד עם רם קולהאס, אדריכל הולנדי שהיה מרצה שלה, במשרד האדריכלים "המשרד לאדריכלות עירונית" (OMA). בשנת 1980 הקימה בלונדון משרד עצמאי.

היא זכתה בפרסים אדריכליים רבים, חלקם על מבנים שלא נבנו מעולם כמו "פיק קלאב" (1983) בהונג קונג ובית האופרה של מפרץ קרדיף בוויילס (1994). בשנת 2004 הייתה חדיד לאשה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר לאדריכלות והוענק לה תואר אבירות על תרומתה לאדריכלות.

בשנת 2016, בעקבות התקף לב, נפטרה חדיד בעת שהותה במיאמי, והיא בת 65[1].

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית עבודותיה המוקדמות הן קונצפטואליות בלבד ולא יצאו אל הפועל. בין התוכניות שבוצעו נמצאים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זהא חדיד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעמה ריבה, מתה בגיל 65 האדריכלית פורצת הדרך זאהה חדיד, עיתון הארץ, ‏31/3/2016